ממשלות ישראל עד כה לא הכינו תוכנית לאומית הכוללת יעדים, לוחות זמנים ותקציבים הולמים להפחתה לה תידרש בפליטות הפחמן

אדם טבע ודין אירחה בארץ מושב בינ”ל בהשתתפות שגרירי ארה”ב, האיחוד האירופי ודנמרק ובכירים ישראלים, לקראת ועידת קופנהגן בכנס “סביבה 2020”

בפאנל בינ”ל שנערך בכנס סביבה 2020, התארחו נציגי המדינות הבולטות שיובילו את ועידת קופנהגן של האו”ם שתתרחש בדצמבר השנה, יחד עם בכירים מהמגזר הפוליטי והעסקי בישראל. בין יושבי הפנל היתה תמימות דעים שהמשבר הכלכלי מהווה הזדמנות עבור המדינות להשקיע בתשתיות ירוקות ולהוביל למהפכה סביבתית עולמית של ממש. בהתייחסותם לישראל, טענו הנוכחים שאופייה ויכולותיה הטכנולוגיים מסוגלים להובילה לקחת חלק חשוב במהפכה זו.

ועידת קופנהגן בישראל – רקע

ועידת קופנהגן היא הועידה הבינ”ל של האו”מ שתתכנס בדצמבר השנה ושבסיומה ייחתם הסכם קופנהגן כהמשך להסכמי קיוטו במטרה להוביל לצמצום עולמי בפליטות של גזי חממה על מנת להתמודד עם איום משבר האקלים.

בקופנהגן, כל העיניים יהיו נשואות לנציגי ארה”ב, העיקרית מן התורמות המרכזיות לפליטת גזי חממה בעולם ולמדיניות של הממשל האמריקאי החדש בנושא ולנציגי האיחוד האירופאי המובילים את המלחמה בהתחממות הגלובאלית. בועידה צפויה ישראל לשנות את מעמדה ולקבל הכרה כמדינה מפותחת מה שיחייב אותה להפחית פליטות ולהתאים את המשק לשינויים אלה. הצ”ח להפחתת פליטת גזי חממה שנוסחה ע”י אדם טבע ודין ושנחתמה ע”י 70 חברי כנסת הקודמת, נמצאת בימים אלה בשלבי הנחה מחדש והיא מעוררת עניין רב בקרב חברי כנסת מכל סיעות הבית.

המושב, הונחה על-ידי עו”ד ציפי איסר-איציק מנכ”ל אדם טבע ודין, הארגון הישראלי שקיבל הכרה כארגון משקיף במסגרת דיוני האקלים של האו”מ ובהשתתפות שגריר ארה”ב בישראל, ג'יימס בי. קנינגהאם, שגריר האיחוד האירופי בישראל רמירו סיבריאן אוזל ושגרירת דנמרק בישראל ליסולטה פלסנר, כנציגת מארחי הועידה. כמו כן השתתפו ח”כ אופיר פינס (עבודה) יו”ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ואלרי ברכיה סמנכ”ל תכנון במשרד להגנת הסביבה ואשר גרינבאום יו”ר איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים שסיפקו את הזוית הישראלית להערכות לקראת ועידת קופנהגן ולנוכח המשבר הכלכלי העולמי.

שגריר האיחוד האירופאי סיבריאן אוזל, ברך את הממשל האמריקאי הנכנס על שהצטרף למאבק לשינוי אקלימי לצד המפותחות בעולם. השגריר אוזל טען כי למשבר הכלכלי אין השפעה על המדיניות הסביבתית של האיחוד, על כל המשתמע מכך. “כך הוחלט באופן רשמי רק לאחרונה. התוכנית הכלכלית של אירופה מאזנת בין המרצה כלכלית להתייחסות לטווח ארוך. הכלכלה בעתות משבר מכוונת לקידום חדשנות, טכנולוגיות ירוקות ואנרגיות” והוסיף את ציפיותיו מישראל “כמועמדת ל-OECD וכמובילה בתחומים טכנולוגיים רבים, חשוב שישראל תרתום את המומחיות שלה לתחום הסביבה ושתתייחס לנושאים של הגנה על הסביבה לאותה רמה של רצינות בה היא מתייחסת לנושאים אחרים.”

השגרירה פלזנר, נציגת דנמרק – המדינה המארחת את ועידת קופנהגן, ציינה כי מדינתה היא היעילה בעולם בחסכון באנרגיה. חמישית מצריכת האנרגיה מושגת באמצעות אנרגיה מתחדשת, בעיקר רוח. לטענתה, המדינות המפותחות בעולם צריכות להתאים עצמן לרוחות המשתנות ולהתגייס למאבק לשינוי האקלים ובכללה ישראל. פלזנר ציינה שהמשבר הכלכלי יכול להוות מנוף למהפכה סביבתית והוסיפה באנקדוטה שכמי שנהגה לרכוב על אופניה לעבודה יום ביומו, בגשם או בשמש, היא היתה מצפה לראות יותר רוכבים על חשבון מכוניות פרטיות בתל אביב.

השגריר האמריקאי קנינגהאם ציין כי ארה”ב מכירה בתפקידה המרכזי בנושא והדגיש את השינויים מרחיקי הלכת בממשל האמריקאי, שנועדו להיערך לאתגרים הסביבתיים הבוערים העומדים על הפרק. קנינגהאם ניצל את המעמד וקרא לשת”פ עם מדינות מתועשות, לרבות כאלה שאינן מוגדרות כמפותחות תחת פרוטוקול קיוטו, בין היתר בהקמת קרנות להסתגלות לשינויי האקלים. “מדינות מתועשות צריכות להבין באחריות המוטלת עליהן לעתיד ילדיהן ותושבי העולם. הודו, סין, ברזיל ומדינות נוספות צריכות להיכנס לדיאלוג עם המדינות המפותחות בכדי להוביל לעולם נקי יותר.” אמר קנינגהאם.

עו”ד ציפי איסר-איציק, מנכ”ל אדם טבע ודין, פירטה את הנתונים המדאיגים בענין פליטת גזי החממה בישראל, על רקע הכשלון המתמשך של ממשלות ישראל לדורותיהם להתמודד מול התופעה “כ-99% ממשק האנרגיה, התעשיה והתחבורה בישראל מבוסס כיום על דלקים מחצביים בלבד (פחם, נפט וגז טבעי). צריכת החשמל לנפש וכמות הפליטות של CO2 לנפש בישראל גבוהות ב-20-30% בהשוואה למדינות הדומות לה כלכלית. בתרחיש עסקים כרגיל, תחזית הממשלה היא שפליטת גזי החממה מישראל תעלה עד שנת 2025 בכ-75% ביחס לשנת 2000.

ממשלות ישראל עד כה לא הכינו תוכנית לאומית הכוללת יעדים, לוחות זמנים ותקציבים הולמים, בהתאם למגמה העולמית.” כתשובה לשאלה האם המשבר הכלכלי פוגע במאמץ להלחם בשינוי האקלים, ציטטה איסר-איציק מדבריו של הכלכלן הבריטי הנודע, לורד ניקולס שטרן, שטען כי המשבר מהווה הזדמנות “כאשר מתבוננים על תופעת משבר האקלים – זה מדאיג, כאשר עומדים על הפתרונות המוצעים לתופעה – זה הופך להיות מרגיע, אבל כאשר חושבים על הפוטנציאל הכלכלי הרב הטמון בפתרונות אלה – זה כבר הופך להיות אטרקטיבי”.

אשר גרינבאום, נציג התעשייה עמד על המגמה של סימון תביעת הרגל הפחמנית על המוצרים בעולם כמשפיעה גם על התעשייה בישראל. “בתעשייה הישראלית צריכים לעשות את המקסימום על מנת לייצר תביעת רגל פחמנית נמוכה ביותר, אחרת לא יהיה לה מקום בייצוא למדינות זרות שמייחסות חשיבות רבה לתביעת הרגל הפחמנית במוצרים מיובאים” אמר גרינבאום והוסיף כי זהו הבסיס לשיתוף פעולה לקידום הנושא בישראל.

ח”כ אופיר פינס-פז (עבודה): מיהר לברך את גלעד ארדן בשעה שהסתמן כי ארדן יקבל את תיק המשרד להגנת הסביבה ולתקוף את הממשלה הנכנסת, על כך שלמרות החשיבות העולמית שמייחסים לנושא, היא לא טרחה להזכיר את נושא הסביבה בקווי היסוד המנחים שלה.

ההודעה נמסרה ע”י דובר אדם טבע ודין