סיקור מקיף

שר המדע בוועדת המדע של הכנסת: ישראל הוזמנה להעלות ניסויים ללוין ההודי לירח

"בפעם הראשונה בהסטוריה, ישראל תשתתף בפרויקט של לווין המיועד לירח"

 שר המדע, אליעזר (מודי) זנדברג חשף אתמול לראשונה בישיבת וועדת המדע של הכנסת כי ממשלת הודו הציעה לשתף את ישראל בפרויקט לווין הודי שימריא לירח בשנת 2008. על הלווין הזה דיווחנו לכם לראשונה באתר הידען לפני כעשרה ימים (ראו קישור למטה). "כשחתמנו על ההסכם עם ההודים להטסת TAUVEX על פלטפורמה שלהם, קיבלנו מהם הצעה להשתתף בפרויקט שלהם לשיגור לווין שיקיף את הירח. יש להם שם מקום על ה-PAYLOAD, ושאלו אותנו אם אנחנו מעוניינים. אני יודע שכבר יש כמה הצעות. העברנו לכל הקהילה המדעית בקשות להצעות. תביאו רעיונות טובים אבל זולים. קיבלתי אישור עקרוני מראש הממשלה להתקדם בעניין. כמובן, זו פונקציה של תקציבים אבל האישור העקרוני כבר ניתן.
"בפעם הראשונה בהסטוריה, ישראל תשתתף בפרויקט של לווין המיועד לירח." אמר השר זנדבג.
וועדת המדע התכנסה אתמול, יום ב' בשעות הצהרים לישיבה שתוכננה ליום השנה (העברי) לאסון הקולומביה ולמותו של אל"מ אילן רמון ז"ל. בהעדרה של יו"ר וועדת המדע, מלי פולישוק-בלוך, בשל מחלה, מילא את מקומה ח"כ אופיר פז-פינס. בכנס ניתנו סקירות על ידי מנהל סוכנות החלל הישראלית, אבי הר-אבן, יו"ר סוכנות החלל פרופ' יובל נאמן; פרופ' זאב לוין מאוניברסיטת ת"א שהיה גם אחד השותפים לניסוי על המעבורת; פרופ' דינה פריאלניק וד"ר נח ברוש מאוניברסיטת תל אביב, וכן פרופ' דן בלומברג מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. החברה הממשלתית למטבעות ומדליות הכריזה על הטבעת מטבע זכרון, וח"כ פינס העניק את המטבע לסא"ל (מיל) יצחק מאיו, ששימשו בתקופה מסוימת – בשנה הראשונה לשהותו של רמון אסטרונאוט הגיבוי של רמון. כמו כן נשמעה סקירה מנציגת משרד החינוך ומבני נוער שהשתתפו בחידון בנושא החלל, ועלו לשלב הבא בתחרות שתתקיים ביום שני הקרוב בהרצליה.

את פרוטוקול הוועדה נביא במלואו כאשר יתפרסם באתר הוועדה באינטרנט, ובינתיים עוד כמה קטעים מנאומו של השר זנדברג.
ישראל היא מדינה קטנה, אך החלל שמעליה הוא אינסופי. החלל גם התגלה על ידי המדינות המגלות תחומים כדי לפתחם כלכלית. בישראל אנו מפתחים את תחום הלווינות – יש מגמה של תוספת יישומים אזרחיים בנוסף ללווינות הצבאית בעלת משמעויות כלכליות. זה שוק שהולך ומתפתח וישראל צריכה להיות חלק ממנו. בעניינים הללו אנחנו ממוקמים עם פוטנציאל לא רע וגם עם יכולות מומחשות וביצועיות באופן שאפשר רק להגדיל את הפוטנציאל ולהוציא ממנו עוד.

יש ויכוח גדול בעולם באשר למזון מהונדס גנטית. האירופאים אומרים לא, האמריקנים אומרים כן. המקטרגים אומרים 'יבואו חרקים שיודעים להתגבר על המזון המהונדס ומה נעשה אז. הפתרון המוצע – לחייב כל חקלאי שמגדל מזון מהונדס לגדל אחוז מסוים משטח השדה גידולים לא מהונדסים כדי לשמר איכויות. ושם מדובר על שדות ענק. איך נפקח על כך? התשובה: מהחלל. נצפה בלווין ונדע מי מרמה ומי לא. יישום נוסף הוא טלה-רפואה. בהודו יש היום כ-50 אלף איש בשנה, במקומות מרוחקים עוברים טיפולים רפואיים כאשר הרופא נמצא לעיתים מאות קילומטרים מהנבדק; יישומי תקשורת – כל משתמש בטלפון סלולרי יודע במה מדובר. גם תקשורת בין לווינים הוא תחום שהולך ומתפתח איסוף מידע מדויק על פריטים מסוימים; ניטור; איכות סביבה; נדידת ציפורים.
כל הדברים הללו מגיעים לתועלות כלכליות וליישומים עסקיים. אנחנו צריכים להיות שם.
האירופאים מפתחים כיום את רשת גלילאו – המתחרה ל-GPS – עם 30 לווינים, סדר גודל של 4-5 מיליארד יורו. אנחנו מנסים להיות שם, ואני כל הזמן מקדיש לכך משאבים והמון שיחות עם סוכנות החלל האירופית. אנחנו מבקשים לשדרג את המעמד של ישראל בסוכנות החלל האירופאית, על מנת שנוכל לפחות לקבל כאן עבודות כקבלני משנה לחלק מהפעילויות, ותאמינו לי, המשמעויות הכלכליות יכולות להיות בהחלט עצומות.
שיתוף הפעולה עם נאס"א – אנחנו מנסים להעמיק אותו ולהרחיב אותו גם בפעולות של חינוך. אני חושב שחלל זה באמת מגניב. כשהייתי ילד הייתי קורא אסטרופיסיקה ומדע פופולרי, אסימוב. אלו דברים שמעוררים את ההתעניינות והדמיון אך יש להם גם השלכות מעשיות כאשר הילדים הללו יגדלו, מסביר השר זנדברג.
בלי המחקר הבסיסי לא נגיע גם לתוצאות של התכל'ס. ואת שני הדברים הללו צריכים לפתח. לפיכך אנחנו מקדמים את הקשרים עם נאס"א, וסוכנות החלל האירופית, עכשיו גם עם ההודים ובכלל אנחנו מבקשים להיות שותפים עם המדינות המבקשות לפרוץ דרך לחלל, כאשר השוק יגדל אנחנו חייבים להיות שם.
מאיפה הכסף?
אני חייב לומר שיש לי אוזן קשובה אצל ראש הממשלה וגם במשרד האוצר, בניגוד לעבר. משרד המדע איבד 50 מיליון שקלים בתקופה שלפני כניסתי לתפקיד. הכסף הזה הגיע לאמני ישראל. אני לא מזלזל באמנות אבל חייבים לדעת איפה אנחנו עומדים. עשר שנות תקציב של סוכנות החלל הישראלית. אנחנו מאגמים תקציבים. קיבלתי תקציב ממשרד האוצר לצורך בניית לווין משותף עם הצרפתים. קיבלנו תקציב לצורך TAUVEX ופעילויות נוספות. איננו יכולים למדוד את הדברים הללו ביום או ביומיים, אבל הדברים הללו בעלי משמעות. אם לא נשקיע היום לא יהיה לנו כלום בעוד עשר שנים. אני זורק את הכפפה גם לחברי הכנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. אנחנו חייבים לבנות סדר עדיפויות שבה מדיניות מדע ומדיניות חלל תופסים מקום חשוב.
"יש מרוץ חלל היום. עכשיו אנחנו מוקפים בתוצאות של המרוץ הזה – החלליות ששוגרו למאדים – תוכניות לבסיס על הירח. מדברים על כך שהחלל יהיה במאה הזאת מה שלפני 300 שנה היו הימים והאוקיאנוסים בדרך לתבלינים בהודו; ומה שהיה הנפט במאה העשרים. אנחנו לא אמורים להיות אבירי היקום, לא נהיה, תקציבינו דל מדי, אבל אנחנו רוצים להיות שותפים ומעורבים, ואם לא נעשה היום, בעוד עשר שנים או עשרים שנה כשזה יקרה לא נהיה שם. אני מקווה שנדע לאזן בין הצרכים. הפוטנציאל של ישראל הוא מדהים ואני בטוח שנוכל גם לממש אותו." מסכם השר זנדברג.
הודעה לעיתונות מטעם וועדת המדע, 26/1/04
שנה לאסון קולומביה
התפרסם בתאריך: 26/01/2004

ח”כ פולישוק- בלוך, יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה: ”אין פלא שאילן רמון ז”ל נבחר לייצג את ישראל כאסטרונאוט הישראלי הראשון. בקלות רבה הוא חיבר את פלגי הארץ הזו, הצית בישראלים את רוח התעוזה, הסקרנות והדמיון ובכך הפך את כולנו לחובבי חלל ומדענים בפוטנציה”.

· על הירח פינה יהודית עם ארבעה מכתשים כשאחד מהסטרואידים נקרא ע”ש אילן רמון ז”ל.

ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ממלא מקום יו”ר הוועדה, ח”כ אופיר פינס, התכנסה לדיון מיוחד במלאות שנה לאסון קולומביה והשלכות האסון על פעילות החלל הישראלית.

מר אבי הר אבן, מנהל סוכנות החלל הישראלית, סיפר לחברי הוועדה כי יחסי ישראל עם נאס”א לא ישתנו בעקבות דו”ח ועדת החקירה לבדיקת אסון קולומביה. הנשיא ג`ורג בוש הבטיח כבר ב- 3/2/2003 כי יפעל לשיגור אסטרונאוט ישראלי נוסף לחלל ואנו נמצאים בשלב של גיבוש רעיונות לניסוי נוסף ע”י אסטרונאוט ישראלי. סוכנות החלל, התעשייה והאקדמיה עוסקות במתואם בסוגים שונים של מחקר, פיתוח וייצור משגרים, לווינים ותתי מערכות תוך שיתופי פעולה בינלאומיים. יש לה הסכמים חתומים לשת”פ עם סוכניות החלל של ארה”ב, צרפת, גרמניה, אוקריאנה וכן מזכרי הבנה או שיתוף פעולה בלתי רשמי עם סוכנויות החלל של האיחוד האירופי, הולנד ורוסיה. יש לישראל חמישה לווינים, תוצרת עצמית, אשר חגים בחלל, המאפשרים לנו למכור צילומי לוויין. אין ספק שבתחום זה אנו כ”מעצמת חלל” ונמצאים במועדון ייחודי הכולל 8 מדינות בלבד.

ח”כ אופיר פז – פינס, ממלא מקום יו”ר הוועדה: ”הציבור כולו עקב בדריכות אחר ההכנות, השיגור והנחיתה, היינו צמודים למקלטים והרגשנו שייכים לאילן רמון ומשפחתו. כשהנחיתה הסתיימה באסון הרגשנו אבל אישי ולאומי כבד. אנו מתנחמים מעט בכך שישראל תמשיך להיות שותפה לידידתנו המעצמה הבכירה בנושא חקר החלל.

ח”כ מלי פולישוק, יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה, שנבצר ממנה להשתתף בדיון, שלחה את ברכתה למשתתפי הדיון ואמרה כי ”אין פלא שאילן רמון ז”ל נבחר לייצג את ישראל כאסטרונאוט הישראלי הראשון. בקלות רבה הוא חיבר את פלגי הארץ הזו, הצית בישראלים את רוח התעוזה, הסקרנות והדמיון ובכך הפך את כולנו לחובבי חלל ומדענים בפוטנציה. יש לנצל את המומנטם שנוצר לחנך ולהשקיע את המשאבים הראויים בנושא חקר החלל כי אז אילן רמון ז”ל יהיה ראשון ברשימה ארוכה של הישגים.

פרופ` יובל נאמן, יו”ר סוכנות החלל הישראלית, סיפר כי במסגרת ההנצחה לאילן רמון התווסף שמו לפינה היהודית בחלל. הפינה היהודית מורכבת מארבעה מכתשים על שמם של מדענים יהודים ולאחרונה גם אסטרואיד על שמו של אילן רמון ז”ל.

ח”כ מתן וילנאי, שר המדע לשעבר: ”סוכנות החלל הישראלית עושה עבודה יקרה וחשובה אך בתקציבים מגוחכים. לחקר החלל יש השפעה רחבה על נושאים שונים ויכולתה של ישראל בתחום זה הוא חלק מעוצמתה ומחוסנה של החברה הישראלית.

ד”ר חנה וינק, ממינהל מדע וטכנולוגיה של משרד החינוך והתרבות סיפרה לחברי הוועדה אודות פעילות המשרד בתחום ההנצחה של אילן רמון ז”ל. תלמידים מחטיבת הביניים ע”ש קלאבין בירושלים ומחטיבת הביניים עמק חפר, הציגו פעילות מחקרית בנושא אסטרונומיה ותכנון מושבות חלל.

מר אליעזר זנדברג, שר המדע והטכנולוגיה: ”מדינת ישראל היא מדינה קטנה אבל החלל מעלינו הוא אין סופי. מדינות מאתרות נושאים שקשורים בחקר החלל מאחר שיש להם משמעויות כלכליות עצומות. לחקר החלל יש השפעות רחבות גם על תחום התעשייה. לידע המדעי יש משמעות והשלכות לטווח הארוך.
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן