סיקור מקיף

החלל הוא הקטר הכלכלי והבטחוני של העתיד

הישגיה של מדינת ישראל בחלל הם מרשימים, אבל אפשר לעשות עוד הרבה יותר. החלל יכול לספק יתרונות צבאיים שאין כדוגמתם, ולהוות קטר כלכלי שימשוך אחריו את המשק כולו * לקראת כנס החלל השנתי שיתקיים היום ומחר בהרצליה

שיגור הלוויין אופק 7
שיגור הלוויין אופק 7

מדינת ישראל חברה ב"מועדון החלל" – מדינות המסוגלות לבנות לוויינים ולשגרם באמצעות טילי שיגור מפיתוח עצמי ומשטחן – מאז ספטמבר 1988, עת שוגר הראשון בלווייניה – אופק 1. כאשר הצטרפה ישראל למועדון היוקרתי הזה, הייתה למדינה השמינית בעולם שהשיגה יכולת פעולה עצמאית בחלל. למרות שחלפו שני עשורים מאז השיגור ההיסטורי, לא גדל מספרן של המדינות המסוגלות להציב בחלל לוויינים – למרות ניסיונות במדינות רבות דוגמת קוריאה (הצפונית והדרומית), ברזיל, איראן ואחרות. נוסף ליכולת השיגור העצמית של ישראל, מציגה הטכנולוגיה המקומית הישגים ברמה עולמית בכל הקשור לבניית לוויינים. לווייני תצפית ישראלים שוקלים פחות מלוויינים זרים, קטנים יותר – אך מאופיינים ביכולות גבוהות ביותר. ברגע זה מקיפים את כדור הארץ 3 לווייני תקשורת ישראליים, 4 לווייני צילום, לוויין מכ"ם ולוויין מחקר של הטכניון. דומה, כי גם במספר הלוויינים מהווה ישראל מעצמה חללית, לפחות במזרח התיכון.

ההשקעות הנדרשות בתחום החלל מטילות צל כבד על המשך פיתוחה של תוכנית החלל הישראלית, ומצדיקות חשיבה רעננה על היעדים של תוכנית החלל, על ניצול החוזקות של התעשייה הישראלית ושל כוח האדם המיומן שלה, לקראת אתגרי העתיד; דומה שעל הצורך הביטחוני בלווייני תצפית אין צורך להכביר מילים, וכי לווייני הצילום הישראליים מהווים מכפיל כוח משמעותי ליכולותיה הצבאיות. עם זאת, רצוי לבחון כיצד ניתן לחזק עוד יותר את יכולותיה החלליות של ישראל מחד, ולבחון דרכים לשיתוף פעולה של המגזר העסקי במימון המחקר והפיתוח החללי מאידך.

לכל אחת מהמדינות החברות ב"מועדון החלל" היו מניעים אחרים שהביאו אותה לכניסה לתחום החלל. המניע של ישראל הוא בעיקר ביטחוני. צרכי הביטחון, הם שהניעו בתחילה את העשייה החללית בישראל. בשנים האחרונות התברר גם הפוטנציאל הכלכלי הגלום בנכסי חלל, שהניע את ישראל להיכנס לתחום לווייני התקשורת ולשיווק תוצרים של לווייני צילום על בסיס מסחרי. חשוב להדגיש, כי ההוצאה הישראלית על תחום החלל נמוכה הן באופן יחסי למדינות אחרות הפועלות בחלל, והן בערכים מוחלטים.

החלל, שדה הקרב האחרון

בעשורים האחרונים התחוללה מהפכה בתפיסת החלל בארה"ב, הקשורה ישירות לאופן בו מנהלת ארה"ב את מהלכיה הצבאיים; קיימת תלות גדלה והולכת ברכיבי החלל בכל רמות הלחימה. במקביל להיבטים ה"אסטרטגיים" המסורתיים של החלל, ניכרת מגמה של "טקטיזציה" חללית – מגמה המאפשרת גם לדרגים טקטיים ליהנות מפירות הלוויינים ויכולות החלל של ארה"ב. החלל כבר מזמן לא משמש רק לאיסוף מודיעין, אלא גם לצרכי תקשורת מסוגים שונים, הנחיית חימוש, הערכת נזקי הפצצה ועוד.

ארה"ב הוליכה את המהפכה של היתוך נתונים מכל תחומי היישומים החלליים – ניווט, איסוף, תקשורת לכלל סינרגיה מתקדמת ביותר. בנוסף – הדוקטרינה הרשמית של חיל האוויר האמריקני ופיקוד החלל הפועל במסגרתו, דוגלת בהשגת שליטה מוחלטת בחלל – המתבטאת ביכולת למנוע מכל יריב אפשרי את הפעולה בחלל מחד, ולהבטיח את שרידות מערכות החלל של ארה"ב מאידך. ארה"ב מפתחת – בהסתמך על עליונותה בחלל – יכולת תקיפה גלובלית, בכל זמן, בלי תלות במזג אוויר. ארה"ב משקיעה בתחום החלל הצבאי סכומי עתק – פי 25 ממדינות האיחוד האירופי, פי 15 מסין ופי 150 מרוסיה – ההשקעות האדירות הללו מתבטאות בעליונות מספרית ואיכותית גם יחד, בתחום הלוויינים.

ישראל עוקבת אחרי ההתפתחויות בתחום החלל הצבאי והמסחרי, ועל סמך המגמות העולמיות בתחום החלל, ניתן לקבוע כי הכיוונים בהם פועלת ישראל בחלל – דימות ותקשורת – נכונים וצריכים להימשך. תחומי פעילות אחרים יכולים להוות קפיצת מדרגה ביכולות המבצעיות של ישראל. בין תחומים אלה ניתן למנות את תחום הניווט החללי (יצירת אלטרנטיבה ללווייני הניווט האמריקניים של מערכת ה – GPS) ורכישת יכולת התרעה מפני שיגורי טק"ק (שכרגע נסמכת על לוויינים אמריקניים). האחרונה יכולה להוות מרכיב חשוב בשדרוג כושר ההרתעה של ישראל, מול מדינות עימות אפשריות הסומכות על יכולתן הטילית.

בתחום השיגורים לחלל, על ישראל לחזק ולשפר את היכולת לשגר לוויינים משטחה, ולבחון אפשרויות של שיגור אווירי; עם זאת, חיוני לשמר אפשרויות לשגר לחלל לוויינים ישראליים באמצעות משגרים זרים (כפי שהודגם בשיגורים מרוסיה והודו); ישראל צריכה לבחון את פגיעות המערך החללי שלה, הן במקטע הקרקעי והן במקטע החללי, ולפתח כושר הגנה לפי הצורך. עם זאת, עדיף לישראל לא להתבלט ולהוביל תחומים התקפיים הנוגעים לתחום לוחמת החלל.

דרוש סדר יום אזרחי-מדעי

בעוד שתחום החלל הביטחוני נהנה מיוקרה רבה וממשאבים (גם אם ניתן וצריך להגדילם), תוכנית חלל מובנית בתחום האזרחי/מדעי לוקה בחסר. למעט שיתוף פעולה נרחב עם צרפת, בפיתוח לוויין חישה מרחוק בשם ונוס, אין בישראל תוכנית רב שנתית איתנה של לוויינים מדעיים. קיים צורך להגדיל את המודעות, המעורבות, התמיכה והבקרה של רשויות הממשל בתכנית החלל, בדרכים שונות. בין השאר קיים צורך בשדרוג מהותי של סוכנות החלל הישראלית, הגדלה ניכרת בתקציבה, בסמכותה ובתחומי אחריותה. מומלץ להקים בכנסת ועדה לענייני חלל; לשקול חקיקת "חוק חלל" כמקובל במדינות רבות בעולם; יש לשקול את שילובם של גורמים משוק ההון במימון המחקר, הפיתוח והבניה של לוויינים (כולל לוויינים ביטחוניים) ולעודד את האקדמיה ליזום מחקרים שונים בתחום החלל, כולל מיזמים בתחום הלוויינות הזעירה; יש לתגבר באופן ניכר את החינוך המדעי והטכנולוגי של הנוער בישראל – תוך חשיפתו לתחומי העשייה החלליים.

תחום החלל הוכח זה מכבר כקטר טכנולוגי, מדעי וכלכלי. מחקרים שנערכו בארה"ב מראים כי ההשקעות בתוכנית החלל האמריקנית הניבו רווחים גדולים ביותר, לא רק ישירות ביישומי החלל – אלא במגוון טכנולוגיות בתחומים אחרים כמו רפואה, תעשיית האלקטרוניקה, לימוד הסביבה ועוד. השקעה בתחום החלל מביאה עמה קדמה, שגשוג כלכלי ותועלת ביטחונית בלתי מבוטלת. לכן, כל הגדלה של המשאבים המופנים לתחום החלל בישראל יש בה כדי להרים תרומה ממשית לביצור מעמדה של ישראל מבית ומחוץ גם יחד.

היום, 28 בינואר יתקיים כנס החלל השנתי של מכון פישר ומשרד המדע, התרבות והספורט, בבית חיל האוויר בהרצליה, בהשתפות חוקרים ואנשי צבא מרחבי העולם

* הכותב הוא ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר למחקר אסטרטגי, ויו"ר אגודת החלל הישראלית

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. לאבי עורך האתר,

    למה אתה מאפשר הצגת תגובות כתגובה מספר 1?
    אני אמנם תומך פלורליזם, ולפני מספר חודשים אף ניהלנו וויכוח על היתכנות קיומו של האל, אבל למען השם[ 🙂 ] זה כבר מוגזם! זהו אתר לחובבי מדע ולא לתעמולת פרו בערות!

    בכל אופן, ברצוני לשאול שאלה, אשמח עם מישהו יוכל לענות:
    איפה ניתן לעבוד בתחום החלל בארץ (לבעלי תארים והשכלה מתאימה כמובן), והאם השכר בצד המשרות הנ"ל הולם דיו?

  2. למגיב מס' 2 :מפלגת אור?ר"ץ קמה ב1973 בדיוק על אותו המצע המלא באור כדבריכם ה'נאורות' (כמשאת הנפשות החופשיות,כמוני דאז משוחרי האופקים הרחבים וזכויות יפות ונאורות,,בלה בלה)ומה יצא לבסוף?מרץ מיותר ואנדרלנין שמנותב אך ורק למלחמות פנים תוך ארציות,שנאת עם,קיטרוגים ובלה ,,ובלה,,בלה.(אין אורכם שורף פחות)ולראייה עם אתה הוא חלק מייצג,לא צריך הרבה על מנת לקלוט מי אתם ,שלא לדבר על השאר המוכרים בהשפרצותיהם.
    תהנו לכם באורכם.
    יסלח אדון האתר,שהרי לא אנחנו שוחרי ה'ידען' התחלנו בהתפלגות ופוליטיקה בתוככי המקום.

  3. גדל התורה – אתה צודק לחולטין !
    מעכשיו עלינו להפסיק לעסוק במדע ובכל מה שקשור אליו
    לכן עלינו להפסיק להשתמש במחשב, לנסוע במכונית, להדליק את המנורה החשמלית לקחת תרופות נגד לחץ דם, לחמם אוכל במיקרוגל, להפעיל מזגן כי קר.
    יש לי ממש רשימה ארוכה כאן…
    אולי יש לך עוד רעיונות גדל התורה?
    אה רגע בעצם זה שתכתוב תגובה אתה מתעסק עם מדע… בעצם כבר כתבת!
    פרדוקס?
    אל תתעסקו במדע! נו נו נו אבל לשם כך אתה התעסקת במדע!
    נו באמת, תעשה לי טובה.

  4. נגד הדמוגרפיה אין מה לעשות ולכן נחוצה חקיקה נגד בערות.
    לשם כך קמה מפלגת אור אז מי שכבר גילה את האור יודע מה לעשות.

  5. בס"ד
    מספיק עם השטויות הללו חלל ומדע.
    עם ישראל חייב לעסוק רק בתורה.
    אם אתם החילונים תשובו לחיק התורה, תגלו את האור והאמת האמיתית
    ותביאו ברכה לעם ישראל.

    ברוך השם בעוד 20 שנה אנחנו החרדים והדתיים נהיה הרוב כאן,
    או אז ננחיל לעם ישראל חינוך אמיתי של תורה וערכים ונפסיק להתעסק בשטויות
    שקרויות מדע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן