סיקור מקיף

ישראל באינדקס הפורום הכלכלי העולמי לתחרותיות בטווח ארוך: מתדרדרת כתוצאה מהשקעה קטנה בקיימות, אך עדיין בשליש העליון

ה"נפילה" 10 מקומות אחורה (מ 22 ל 32), נובעת מהוספת מימד הקיימות בתחרותיות לטווח ארוך * ולרי ברכיה, מנהלת פרויקט תחזית קיימות 2030: חלק מה'נפילה' מוצדקת מפני שעלינו להשתפר בזיהום אויר, באי השיוויון בחברה (ג'יני) ובאכיפה דקדקנית של חוקי איכות הסביבה.

כנס סביבה ירוקה- פרויקט ארובה
כנס סביבה ירוקה- פרויקט ארובה

ישראל מדורגת במקום ה 32 ב"אינדקס המשולב לתחרותיות בינליאומית" – המדד המופק מידי שנה בתום ועידת דאבוס על ידי הפורום הכלכלי העולמי בשוויץ. למעשה, ישראל מדורגת במקום ה 22 באינדקס המקורי (GCI), אך החל מהשנה, בוצעה הרחבה לאינדקס המקורי, והוכנסו בו שיקוליי קיימות כחלק מיכולת ההתחרות של מדינות לטווח ארוך. הכנסת מדד זה "מדרדרת" את ישראל למקום ה 32, אמנם עדיין מקום גבוה.
מדובר למעשה בהרחבה של "האינדקס המשולב לתחרותיות בינלאומית" (GCI: Global Competitiveness Index), הנקרא כעת SCI (אינדקס לתחרותיות מקיימת). ה GCI הוא מדד המוכר היטב בעולם, המתאר את יכולת ההתחרות של מדינה במערך הכלכלה העולמית באמצעות הערכה של גורמים המשפיעים על יעילות הייצור ((productivity שלה.

מניתוח האינדקסים שלעיל עולה כי, המדינות המובילות בעולם במדד המקורי – מידת התחרותיות (לפי אינדקס ה-GCI) מאופיינות גם במידת תחרותיות-מקיימת גבוהה (לפי אינדקס ה-SCI). מדובר בשמונה מדינות מבין התשיעייה הפותחת של אינדקס התחרותיות (GCI), בסדר יורד החל מהראשונה: שוויץ, סינגפור, שוודיה, פינלנד, גרמניה, הולנד, דנמרק, ויפן. מדינות אלו דואגות לשמר את יכולת ההתחרות שלהן. ארה"ב אף היא בתשיעייה הפותחת אך מציגה תחרותיות-מקיימת חלשה יותר.

מלבד ישראל, רק סין למעשה מוחלשת באופן כה משמעותי במעבר בין תחרותיות ללא מרכיב הקיימות לבין תחרותיות המתחשבת במרכיבי הקיימות.

לעומת זאת, מדינות כמו נורבגיה, אוסטריה, אוסטרליה וצ'ילה דווקא משפרות את מצבן בזכות הכנסת מרכיב הקיימות.

החוזק הבולט של המדינות הנורדיות קשור בהצטיינותן במדיניות סביבתית מחמירה ונאכפת בקפדנות, ולכידות חברתית טובה יחסית (למעט בעיות של יחס תלות גבוה – שיעור אוכלוסיה שאינה עובדת התלויה בכח העבודה). מיקומה של יפן נובע ממדיניות סביבתית חזקה, וניהול משאבי טבע מוצלח יחסית.
המדינות הסוגרות את הטבלה הן מדינות מאפריקה בעיקר (אנגולה, מוזמביק וניגריה במקומות האחרונים), כמה ממרכז ודרום אמריקה (ונצואלה, פרגוואי, וניקרגואה), ושתיים ממרכז אסיה (קירגיסטן, פקיסטן, ובנגלדש). כל אלה מתאפיינות בלכידות חברתית נמוכה – עקב אבטלה גבוהה של צעירים, חוסר יעילות בניצול משאבים במשק, ודרדור המצב הסביבתי

"ישראל מדורגת במקום גבוה יחסית באינדקס התחרותיות (GCI) במקום ה-22 בעולם (מתוך 140 מדינות), תוך שהיא מטפסת בשנה האחרונה בשני מקומות בדירוג. דבר זה מצביע על הצלחה מרשימה בניהול המשק הכלכלי בטווח הקצר" מסבירה ולרי ברכיה, מנהלת פרויקט תחזית קיימות 2030 של מכון ירושלים והמשרד להגנת הסביבה "אולם, כשמביאים בחשבון גם את המרכיבים של אינדקס התחרותיות-המקיימת (SCI), הרי שישראל "נופלת" בדירוג ב-10 מקומות או יותר. מה שמעורר את השאלה: האם אינדקס משולב זה מצביע על יכולת תחרותית גבוהה לטווח הקצר בלבד? האם יכולת זו באה על חשבון יכולת תחרותית לטווח הארוך, ועל חשבון משאבים חברתיים וסביבתיים?"
אורי גונן, חוקר בפרויקט, מציין כי יש מספר מדדים המסבירים הירידה בדרוג. תחומים שבהם ישראל חלשה יותר: אי שיוויון חברתי המתבטא במדד ג'יני גבוה לאי שיוויון בחלוקת ההכנסות שפרושו הוא הפרש גדול בין עניים לעשירים בהכנסה הפנויה. ישראל חלשה גם בתחום שיתוף הפועלה הבינלאומי מפני שאינה מצורפת או מיישמת מספיק אמנות סביבה בינלאומיות וכן אין הקפדה מספיקה באכיפת תקנות סביבתיות.

"עם זאת" מציין גונן "בחינה של מרכיבים נוספים באינדקס בהם ניתן דירוג נמוך לישראל מעלה כי חלקם אינם מבטאים את המצב העדכני שקיים בישראל כעת, או שאינם רלבנטיים.

למשל, ישראל נחשבת "חלשה" בעקה על סך מקורות המים עקב שאיבת יתר, אולם ערכי המדד הם משנת 1995, ואינם מתחשבים בהגדלת אספקת מי שתייה באמצעות התפלה או בשימוש חוזר של מי קולחים לחקלאות.

האינדקס משווה את שיעור אבטלה בגילאים צעירים (15-24), אך אינו מתחשב בכך ש אחוז גבוה מהצעירים בגילאים אלו עדיין לומדים, משרתים בצה"ל או בשירות האזרחי. ישראל נחשבת במקום נמוך בהקשר ל ניצול יתר של מקורות מים מתחדשים על ידי המגזר החקלאי אולם אין התייחסות לשימוש הנרחב חסר התקדים במי קולחים להשקיה בחקלאות, והמדד אינו מתייחס לתפוקת מזון ליחידת מים. ובמישור נוסף, ישראל נמדדת במקום נמוך ב שיעור שטחי טבע ימיים ויבשתיים שמורים. אמנם בישראל אחוז גבוה יחסית מהשטח היבשתי (כ-18%) מוגדר כשטח לשימור, אך שטח קטן מאד מוגדר לשימור בתחום המים הטריטוריאליים (פחות מחצי אחוז).

"לאור הנקודות שהוארו לעיל ודירוגה הגבוה של ישראל על-פי ה-GCI היינו מצפים שהירידה בדירוגה של ישראל על פי ה-SCI תהיה מתונה יותר".

"יחד עם זאת" אומרת ולרי ברכיה, "כפי שעולה מהשוואה למדינות אחרות בעולם, ניתן לשפר באופן מהותי את ביצועיה של ישראל בכמה מרכיבים, במיוחד בטווח הארוך, בכדי להיות גם תחרותיים וגם מקיימים. המלצות לשיפור תכלולנה: הצטרפות לאמנות בינלאומיות, שיפור הרגולציה הסביבתית, ונקיטת צעדים להפחית את התרומה האנתרופוגנית לשיעור החלקיקים הנשימים. הפחתת פליטות גזי חממה וביניהם פחמן דו חמצני, תשתפר עם המעבר להפקת אנרגיה בגז טבעי ואם ינקטו צעדים מהותיים להתייעלות אנרגטית וחיסכון באנרגיה"

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן