סיקור מקיף

ישראל תצטרף כחברה לארגון CERN- מחקר מאיץ החלקיקים הגדול בעולם בז’נבה

מאיץ החלקיקים ב-CERN הינו התשתית המדעית המתוחכמת, המתקדמת והיקרה ביותר בעולם, ובתור שכזו היא יחידה במינה בתחום שמכונה “big science”

מימין: פרופ' שלומית טרם, פרופ' גיורא מיקנברג, פרופ' הירו יואסאקי על רקע החיישנים במתקן אטלס ב-CERN שרובם יוצרו בישראל ומקצתם ביפן. (צילום: אבי בליזובסקי, יולי 2008)
מימין: פרופ' שלומית טרם, פרופ' גיורא מיקנברג, פרופ' הירו יואסאקי על רקע החיישנים במתקן אטלס ב-CERN שרובם יוצרו בישראל ומקצתם ביפן. (צילום: אבי בליזובסקי, יולי 2008)

הממשלה אישרה אתמול (א’) את הצעת המחליטים שהביא שר החינוך ויו”ר המל”ג, גדעון סער. להצטרפות מדינת ישראל לארגון CERN- מחקר מאיץ החלקיקים הגדול בעולם בז’נבה.
הצטרפות ישראל כחברה לארגון CERN מעניקה יוקרה ומעמד בינלאומי למדע הישראלי.

 

מאיץ החלקיקים ב-CERN הינו התשתית המדעית המתוחכמת, המתקדמת והיקרה ביותר בעולם, ובתור שכזו היא יחידה במינה בתחום שמכונה “big science”. מחקר מאיץ החלקיקים הגדול בעולם פועל לפענוח מבנה החומר ולחקירת תופעות רבות בטבע. עם התקדמות והתפתחות המחקר לתגליותיו יהיו שימושים רבים בחקר היקום וביכולת שיפור איכות החיים בו. ההערכה היא כי התפתחות מחקר זה ותגליותיו ישנו את פני החברה.
ההצטרפות לארגון הופכת את ישראל לחברה במועדון אקסקלוסיבי המקנה חשיפה, יוקרה ומעמד בינלאומי.
שר החינוך ויו”ר המל”ג, גדעון סער:”הצטרפות לארגון CERN מהווה הכרה בינלאומית במעמדה המדעי של ישראל. לחברות ישראל בארגון תרומה למדע ולתעשייה הישראלית- זו הזדמנות להשתתפות מלאה וחשיפה לארגון המייצר את התשתית המדעית המתקדמת והיוקרתית ביותר בעולם”

קבלתה של ישראל לארגון CERN אושרה לאחר שלוש שנים בו פועלת מדינת ישראל לשינוי מעמדה בארגון ממשקיפה לחברה מלאה. מעמדה של ישראל כמשקיפה בארגון CERN נקבע בהסכם בין הנהלת הארגון ומדינת ישראל בתחילת שנות ה- 90′. לשינוי מעמדה של ישראל לחברה בארגון חשיבות רבה למדע הישראלי, לחוקריה ולתעשייה ברמות השונות, שייפתחו בפניהם הזדמנויות חשיפה משמעותיות. החברות תביא גם להשתתפות נציגיה במוסדות המנהלים של הארגון ויביא להסרת ההגבלה על גובה המכרזים שהתעשייה הישראלית תוכל להתמודד בהם.

כחלק מהמהלך לקבלת ישראל כחברה בארגון הקימה מועצת CERN ועדה לבחינת הכשירות המדעית טכנולוגית של ישראל להפוך לחברה בCERN-. ועדה זו ביקרה במאי 2010 בישראל והציגה להנהלת הארגון דו”ח חיובי ומחמיא להישגיה המדעיים של מדינת ישראל.
הודות להישגיה המדעיים של ישראל (בין היתר פיתוח T.G.C, שהוא חלק מהגלאי אטלס- במחקר המאיץ) הכריעה מועצת ארגון CERN ואישרה את הצטרפות ישראל כחברה בארגון.

תהליך המעבר לשינוי מעמדה של ישראל בארגון CERN ממשקיפה לחברה מלאה יארך כשנתיים (צפוי כי ישראל תהפוך להיות חברה מלאה בארגון במרץ 2013)- כמקובל בארגון.
בתום תהליך המעבר ישראל תשלם דמי חבר מלאים שנגזרים משיעורי הצמיחה היחסיים של ישראל מול המדינות החברות האחרות. עלות דמי החבר מוערכת כיום בסך של 15 מיליון פרנק שוויצרי.
בישיבתה ביום ד’ האחרון אישרה הועדה לתכנון ותקצוב של המל”ג בראשות פרופ’ מנואל טרכטנברג את השתתפותה במרבית הסכום- שיעור 52% מדמי החבר. פרופ’ טרכטנברג ציין, כי “להצטרפותה של ישראל לארגון יש חשיבות מדינית, וכן חשיבות מדעית לחוקרים בישראל ולתעשייה”

בנוסף ליוקרה המדעית הבינלאומית שמקנה החברות בארגון CERN תוכל התעשייה הישראלית להשתתף במכרזים שונים הקשורים במאיץ. יצוין, כי עד כה עמדה מגבלה של השתתפות במכרזים בגובה של עד 600,000 פרנק שוויצריים. עתה עם הסרת המגבלה והאפשרות להשתתפות מלאה במכרזים יעמוד בפני התעשייה הישראלית אתגר נוסף. בהשתתפות במכרזים עומדת גם האפשרות להחזר תשלום דמי החבר לארגון.
עוד במסגרת חברותה של ישראל בארגון יבחרו נציגים של ישראל למוסדות מנהלים בארגון CERN

9 תגובות

  1. שלום רב לכם, שמי תומר ברץ, מורה ומחנך מהצפון, ומוביל פרוייקט של שיחות וידאו בין תלמידיי לבין ישראלים מכל העולם שהגשימו את החלום שלהם והגיעו רחוק (שם הפרוייקט: “לראות עולם”). אשמח אם תוכלו לקשר אותי איכשהו לנציגים הישראלים העובדים במאיץ החלקיקים בשווייץ, כדי שנוכל להראות לתלמידי כיתות המדעים לאן אפשר להגיע באמצעות למידה אמיתית ויצירתית של תחום המדעים.

    תודה רבה,
    תומר

  2. מכאל
    ברוך שובך לארץ.
    כמובן שגם בגרמניה יש אנשים נחמדים, אבל בכל מקרה זה טוב שלא נתקלת בנאצים, יימח שמם.

  3. חזרתי, והאמת שלא נתקלתי שם בשום נאצים אלא רק באנשים נחמדים.
    הניווט שם היה פשוט למדי אבל פעם או פעמיים עמדנו כדקה והתלבטנו באשר לדרך הנכונה.
    ההתלבטות לא יכלה להימשך יותר מזה כי ממש מיד זיהה מישהו מן האנשים בסביבה את הבעיה וניגש להציע את עזרתו.

  4. ענת
    אכן, הדגש הוא על המילה “בנתיים”.

    חג שמח לכולם. (ומכאל, תן בראש לנאצים 🙂 )

  5. אני נוסע לבדוק אם מה שענת אמרה נכון.
    לא ממש – אבל אני נוסע עכשיו לטיול אופניים לאורך נהר ה”וזר” בגרמניה ולא אגיב באתר לפחות בשמונה הימים הקרובים.
    אז שוב – חג שמח לכולם.

  6. בנתיים המאיץ שחששו שיגרום לננו חורים שחורים התברר כפיל הלבן ביותר שנברא מאז המפץ המיתולוגי

  7. אתמול הפצתי בין מכותביי את האימייל הבא:

    חג שמח!

    בימים האחרונים אני מקבל המון איחולים מסוג זה ולכן, במקום להשיב לכל אחד בנפרד, החלטתי לענות במרוכז.
    ובכן, חג שמח לכולכם!
    בעצם – למה שרק החג יהיה שמח?!
    אני מאחל לכולכם חיים שמחים לפחות עוד מאה ועשרים.

    בידידות רבה,

    מיכאל.

  8. י”ד ניסן – התשע”א לכל קהילת אתר הידען ובמיוחד במיוחד לאבי בליזובסקי ולכל העושים על ידו במלאכת הקודש
    ( שלא אנקוב בשמותם מפאת החשש כי אשכח מישהו) וכן במיוחד למגיבים הקבועים התורמים
    רבות לאיכות האתר ובראשם מיכאל רטשילד וצבי. וגם לכל היתר ואני בתוכם .
    שאו ברכת פסח שמח וכשר HAPPY and KOSHER PESSACH מאחלים: א.בן נר וב”ב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.