סיקור מקיף

השביט אייסון כבר נראה לעין בבוקר, האם מיום חמישי נראה אותו בערב?

ניר להב מעדכן על היופי של החורף וגם השביט אייסון מתקרב לשמש ומתבהר, האם נוכל לראות אותו בעין חשופה?

השביט אייסון והפלנטה "כוכב חמה" לפנות בוקר מעט לפני הזריחה בשמי האיים הקנאריים, ספרד.
השביט אייסון והפלנטה “כוכב חמה” לפנות בוקר מעט לפני הזריחה בשמי האיים הקנאריים, ספרד.

עדכון 29/11/13 השביט אייסון התפרק קרוב לוודאי בהתקרבו לשמש

 

ביום חמישי הקרוב 28.11.13 נוכל אולי לראות את השביט אייסון מיד לאחר שקיעת השמש ללא שימוש בטלסקופ או במשקפת

לפי ויקיפדיה “שביט הוא גוף שמיימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח. השביט נע סביב השמש במסלול אליפטי קיצוני, ובהתקרבו אליה הוא יוצר זנב ארוך ובהיר שאורכו מיליוני ק”מ. בקצה האחד של המסלול, חולפים כוכבי השביט קרוב לשמש, במרחק כמה מיליוני קילומטרים ממנה, אך בקצה השני הם הרבה יותר רחוקים, לעתים רחוקים מכל כוכבי הלכת האחרים בנקודה זו, והם נמצאים במרחק מיליארדי קילומטרים מן השמש.”

כעת השביט אייסון קרוב מאד לשמש והולך ומתקרב אליה כל יום עד ליום חמישי 28.11.13 בו אייסון יהיה במרחק הקרוב ביותר לשמש. ככל שהשביט קרוב יותר לשמש, כך היא מחממת אותו יותר וכך הקרח שבו נמס והחומרים הכימיים שהיו כלואים בתוך הקרח משתחררים ממנו ונמסים גם כן. התוצאה היא זנב ארוך ויפה שמתחיל ממרכז השביט ונדחף הרחק מממנו ומהשמש (השמש פולטת גזים וחלקיקים בעלי מטען חשמלי, תופעה שנקראת רוח השמש והם אלו שדוחפים את זנב השביט הרחק מהשמש וממרכז השביט).

 

כבר בימים האחרונים אסטרונומים מבחינים כיצד השביט אייסון והזנב שלו הולכים ומתחזקים ומתבהרים. אם אייסון ישרוד את ההתקרבות לשמש ולא יתפרק מעוצמת החום הוא צפוי להתבהר עוד יותר ואולי נוכל לראות אותו ואת הזנב שלו מיד לאחר שקיעת השמש ביום חמישי הקרוב. הטמפרטורה הצפוייה לאייסון בשלב בו יהיה במרחק הקרוב ביותר לשמש היא 2700 מעלות צלזיוס, טמפ’ בה אפילו ברזל כבר מותך!

צילום מתוך מצלמה שמחוברת לחללית מחקר של נאסא שחוקרת את רוח השמש בשם STEREO-A spacecraft. בצד שמאל ניתן לראות את השביט אייסון נכנס לשדה הראיה של המצלמה. המצלמה קלטה שביט קטן נוסף שעובר ליד השמש, השביט אנקה (נע במרכז התמונה). חוץ מהשביטים רואים בתמונה את כדור הארץ ואת "כוכב חמה" (מרקורי) שמחזירים את אור השמש בעוצמה כה חזקה עד שהם יוצרים קו אנכי של אור בקולטן האור של המצלמה. מצד ימין של הצילום אפשר לראות מעין ערפל בהיר שנע שמאלה, זהו אינו ערפל אלא רוח השמש, חלקיקים טעונים שנפלטים במהירות גבוהה מהשמש (שנמצאת בצד ימין מחוץ לתמונה). אפשר לראות כיצד רוח השמש היא זו שמסיתה את זנבות השביטים אחורה. הצילום הזה מורכב מסדרת תמונות שנלקחו כל שעה במשך 24 שעות בתאריך 20.11.13, מנקודת המבט של המצלמה והחללית נראה שכדוה"א יותר קרוב לשמש למרות שבפועל כוכב חמה הוא הקרוב יותר לשמש.
צילום מתוך מצלמה שמחוברת לחללית מחקר של נאסא שחוקרת את רוח השמש בשם STEREO-A spacecraft. בצד שמאל ניתן לראות את השביט אייסון נכנס לשדה הראיה של המצלמה. המצלמה קלטה שביט קטן נוסף שעובר ליד השמש, השביט אנקה (נע במרכז התמונה). חוץ מהשביטים רואים בתמונה את כדור הארץ ואת “כוכב חמה” (מרקורי) שמחזירים את אור השמש בעוצמה כה חזקה עד שהם יוצרים קו אנכי של אור בקולטן האור של המצלמה. מצד ימין של הצילום אפשר לראות מעין ערפל בהיר שנע שמאלה, זהו אינו ערפל אלא רוח השמש, חלקיקים טעונים שנפלטים במהירות גבוהה מהשמש (שנמצאת בצד ימין מחוץ לתמונה). אפשר לראות כיצד רוח השמש היא זו שמסיתה את זנבות השביטים אחורה. הצילום הזה מורכב מסדרת תמונות שנלקחו כל שעה במשך 24 שעות בתאריך 20.11.13, מנקודת המבט של המצלמה והחללית נראה שכדוה”א יותר קרוב לשמש למרות שבפועל כוכב חמה הוא הקרוב יותר לשמש.

כרגע אפשר לראות כבר את השביט אייסון לפנות בוקר ממש לפני זריחת השמש. ביום חמישי הוא צפוי להסתובב סביב השמש כך שנוכל לראות אותו סביב שקיעת השמש. כנראה שהוא יראה בתוך הילת האור שסביב השמש ולכן בשביל לראות אותו כדאי להסתכל לכיוון השמש כך שיש חפץ (למשל פנס רחוב כבוי) שיסתיר את מרכז השמש וישאיר רק את הילת האור שמסביבה.

עוד בנושא באתר הידען:

 

ניר להב

ניר להב

דוקטור ניר להב סיים תואר שלישי בפיסיקה באוניברסיטת בר אילן. הוא משתמש בכלים מתוך הפיזיקה כדי לחקור את פעילות המוח והתודעה. בנוסף הוא פעיל בתקשורת המדע וממקימי קבוצת רוחניות חילונית. בין שאר הפעילויות שלו אפשר למצוא אתהפודקאסט רוחניות חילונית, ערוץ היוטיוב של קסם המדע , ערוץ היוטיוב של רוחניות חילונית.
לכל הכתבות של המחבר

5 תגובות

  1. דרור

    לא רואה עננות כבדה ואין סיבה מיוחדת שתהיה כזו ביום חמישי או שישי. לעומת זאת, הקירבה הזוויתית לשמש עשויה למנוע את הצפיה בו בימים חמישי שישי, כי השמיים בקירבה זוויתית לשמש אינם אפלים דיים. בכל אופן נקווה לטוב.

  2. הפעם האחרונה שחזיתי בשביט בישראל הייתה ב97. תחילת החורף. האם מישהו זוכר מאז אירועים נוספים כאלה?

  3. יהיה קשה מאוד לראותו בארץ, מכיוון שבכל השבוע הקרוב צפויה עננות בינונית-גבוהה לכסות את שמי ארצנו.
    אבל מי יודע, אולי נצליח, עם קצת מזל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

לוגו אתר הידען
חיפוש