מאת: פרופ' פאול זינגר (ז”ל), יו”ר הקרן הלאומית למדע עד למותו ב-2004
תוכניות המסגרת האירופיות הן התוכניות הגדולות בעולם המעודדות שיתופי פעולה בינלאומיים בין התעשייה לאקדמיה. התוכניות מופעלות מזה כ-20 שנה ע”י נציבות האיחוד האירופי בתקציב ההולך וגדל מ -3 מיליארד אירו לתוכנית המסגרת הראשונה (1984-1987) ועד ל- 17.5 מיליארד אירו שיוקצבו לתוכנית המסגרת השישית החל מ-2003. העיקרון המרכזי לתוכניות המסגרת הנו, שהגשת הצעת המחקר וביצועה נעשים ע”י קונסורציומים המתאגדים לצורך כך, כאשר חברי הקונסורציום הם גופים תעשייתיים ואקדמיים מהמדינות החברות בתוכנית המסגרת.
תוכנית המסגרת השישית מהווה 6% מתקציב התמיכה הציבורית במו”פ באירופה ומטרותיה הן כלכליות-חברתיות. בעיקר, הגברת כושר התחרותיות של המשק האירופי מול שאר העולם, בראש ובראשונה ארה”ב ומזרח אסיה, וזאת ע”י שילוב מדע בסיסי עם יישומים תעשייתיים.
קירוב המדע הישראלי לאירופה
ישראל התקבלה לתוכנית המסגרת הרביעית באוגוסט 1996 במעמד של מדינה נלווית לתוכנית, במטרה לאפשר סינרגיות תעשייתיות בין ישראל ואירופה. למעשה, הכוונה היתה לנצל את התהליכים האינטגרטיביים הטמונים בעיקרון תכניות המסגרת להשגת המטרה. בו זמנית, צפוי שיתרחש תהליך של קירוב המדע הישראלי לאירופה.
“כרטיס הכניסה” למועדון נרכש בתשלום. גובה התשלום נקבע כ-% מסך תקציב המסגרת על פי התל”ג של המדינה. עבור 4 שנות השתתפות בתוכנית החמישית העבירה מדינת ישראל 154 מיליון אירו, שמומנו מחציתם ישירות ע”י משרד האוצר והמחצית השנייה מתחלקת בין הגופים “הפעילים”, דהיינו: מתקציבי הות”ת (50%), המדען הראשי של התמ”ס (40%) ומשרד המדע (10%).
הגוף המופקד של יישום שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האירופי במו”פ הינו ISERD – המינהלת הישראלית לתוכנית המסגרת – שמונחה ע”י ועדת היגוי בה חברים נציגי הגופים המממנים ונציגי משרדי החוץ והאוצר.
ישראל הצטרפה לתוכנית הרביעית כשנה וחצי לאחר שהחלה ובתנאים כספיים נחותים, כך שתוכנית זו שימשה עבורנו בעיקר כ”מגרש לימודי”. עם זאת, המשתתפים הישראלים הצליחו “להחזיר” כמחצית הסכום שהושקע. אנשי האוניברסיטאות, המנוסים בשותפויות בינלאומיות, השתלבו במהרה בפרוייקטים של התוכנית, והם היו אחראים למירב ההשתתפויות הישראליות בתוכנית הרביעית.
עבור התעשייה זו היתה תקופת לימוד. ואכן, בתוכנית החמישית מורגש כבר יפה האיזון המצופה מבחינת ההישגים של התעשייה והאקדמיה (ראה דיאגרמות).
סך ההתחייבויות האירופיות למענקים לגופים ישראליים עד סיום תוכנית המסגרת החמישית יגיעו ל- 160 מיליון אירו – מצב שיחזיר את ה”קרן” וישאיר תשואה עודפת הן בכספים ובעיקר בתרומות מוספות.
חשוב מאוד להדגיש, שתרומה מוספת, חשובה לא פחות, במיוחד עבור המיגזר התעשייתי, היא המידע במו”פ העומד לרשותו של כל שותף בפרוייקט אירופי. תרומה מוספת זו ניתן להעריך על פי השותפות של גופים ישראליים בתוצאות של פרוייקטים שערכם הכספי כ- 1.5 מיליארד אירו. ניתן להעריך, כי בין 1/4 ל- 1/3 מהסכום הזה, כלומר 250-350 מיליון אירו, הנו תרומה החשובה לגופים הישראליים.
היבט נוסף הוא יצירת קשרים ושותפויות עם עמיתים באירופה, שיישמשו לפרוייקטים נוספים ולבניית גשרים לשיתופי פעולה תעשייתיים ואקדמיים. התמונה הבאה ממחישה את התפלגות שיתופי הפעולה של גופים ישראליים בתוכנית המסגרת החמישית.
חוקרים ישראליים מכל מוסדות המחקר הישראליים שותפים להגשות הצעות המחקר לתוכנית. כמחצית מתוך 2600 ההגשות של גופים ישראליים הגיעו מחוקרים באקדמיה, ומתוכם 330 זכו במענקי מחקר. תוכניות המחקר בתחומי מדעי החיים הם הבולטים בהשתתפות האקדמיה הישראלית; וכן תוכנית “ניידות חוקרים”, המיועדת לתמיכות בחילופי חוקרים, השתתפות ברשתות תימטיות ותשתיות מיתקנים לשימוש חוקרים מבקרים מחו”ל.
בין הישגי ישראל בהשתתפות במסגרת החמישית אנו מונים את 240 המובילים (קואורדינטורים), שיזמו והובילו את מהלך בניית הקונסורציום והגשת הצעת המחקר בשם הקבוצה. 66 מתוכם הצליחו והם מובילים כעת את הקבוצה במהלך ביצועי הפרוייקטים. כמו כן, מנינו 200 הצעות שהוגשו ובהן יש שיתופי פעולה בין שני גופים ישראליים ולפעמים גם יותר, בעיקר בין האקדמיה לתעשייה.
ההשתתפות הנרחבת של התעשייה בתוכנית החמישית מבליטה את העניין הרב שיש למיגזר זה, במיוחד המיפעלים של טכנולוגיה עילית, בשיתוף פעולה עם אירופה. כפי שציין מר כרמל ורניה, המדען הראשי של משרד התמ”ס, בריאיון לעלון הקהילה האירופית (Cordis Focus, 12.2.01): “…אירופה חשובה עבורנו כמו ארה”ב מבחינת גודל השוק, הבסיס הטכנולוגי והפוטנציאל לשותפויות.
חושבני שראוי לציין, שישראל היתה תמיד מעוניינת באירופה, אך אירופה גילתה אותנו רק לאחרונה…”.
גידול בשיתוף עם מדענים באירופה
אשר לאוניברסיטאות, ידוע שלקהילייה המדעית הישראלית יש קשרים מדעיים אמיצים עם חוקרים באמריקה ובאירופה, קשרים שהתפתחו עוד לפני הפעלת תכניות המסגרת האירופיות. ישראל תורמת קצת למעלה מ- 1% מכלל הפירסומים בעיתונות המקצועית הבינלאומית בתחומי המדע והטכנולוגיה, והיא תופסת מקום נכבד בליגה הבי”ל מבחינת אחוז הפירסומים המשותפים עם מדענים זרים. מתוך למעלה מ- 6500 (כל הנתונים המוזכרים כאן, מתוך הפירסום NSF Science and Engineering Indicators, 2000) מאמרים בעיתונות המקצועית הבי”ל, שפירסמו החוקרים הישראלים בשנת 1997, כ- 38% מהם נכתבו עם שותפים מהקהילייה הבי”ל. זהו אחוז משמעותי, אך נמוך משל ארצות דומות לנו כשוודיה, דנמרק, בלגיה, שוויץ, שם אחוז זה נע בין 40% ל- 50%.
מעניין גם לציין, שהשותפויות עם מדענים מארה”ב בפירסומים הישראלים ירדו
מ- 67% בשנים 1986-1988 ל- 57% בשנים 1995-1997. לעומת זאת, השותפויות עם מדענים מארצות אירופה גדלו באותן השנים בהיקפים שבין 15% עם בריטניה ועד
ל- 40%-50% עם צרפת, גרמניה, הולנד ואיטליה. ראוי לציין, שנתונים אלה מתייחסים לתחילת השותפות עם הקהילה האירופית בתכניות המסגרת, והם מבטאים את העניין הרב שיש למדענים הישראלים באינטראקציה עם עמיתיהם באירופה.
ההשתתפות בתכניות המו”פ האירופיות פותחת בפני המדע הישראלי חלון “ממוסד”, המאפשר לחוקרים הישראלים להיות חלק אינטגרלי מקולבורציות מדעיות הפועלות בחזית המחקר העולמי והעוסקות גם ביישומים מתקדמים תעשייתיים של הפיתוחים המדעיים. כאשר תוכנית מדעית-טכנולוגית רבת היקף פועלת באירופה, “השכן” הקרוב שלנו, עמידה מן הצד עלולה להיות לרועץ למדע הישראלי.
ישנו גם היבט חשוב נוסף להשתתפותנו בתכניות המסגרת – זוהי הגישה החופשית למיתקני מחקר המתקדמים ביותר באירופה בכל תחומי הפעילות המדעית. כ- 200 מיתקנים כאלה נבחרו לעמוד לרשות כל מדעני תכניות המסגרת, ורשימה מרשימה זו כוללת מרכזים בכימיה, פיסיקה, טכנולוגיה, אנרגיה, ביו-הנדסה, מדעי החברה ועוד. גם שלושה מיתקנים ישראלים כלולים ברשימה זו: המרכז התת-מיקרוני במכון וויצמן, המכון לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון והמכון לחקר המוח באוניברסיטה העברית.
כלים חדשים בתוכנית המסגרת השישית
כיום אנו נמצאים בעיצומן של ההכנות לקראת תוכנית המסגרת השישית 2003-2006, שתתמקד לא רק בהישגי המחקרים הודות לשיתופי הפעולה אלא גם בהעלאת רמת היכולת של קבוצות המחקר במסגרת מרחב המחקר האירופי. בתוכנית המסגרת השישית יופעלו שני “כלים” חדשים לשיתופי פעולה, שיקבלו עדיפות על פני ה”כלים” המסורתיים שהופעלו עד כה:
1. Networks of Excellence – רשתות של מרכזי מצויינות, שמטרתן העלאת היכולת של רכיבי הרשתות (בקבוצות חוקרים או מחלקות) ע”י חילופי ידע, הדרכה, חיזוק אמצעי עבודה משותפים כמו תקשורת.
2. Integrated Projects – פרוייקטים משולבים, שמטרתם השגת תוצאות מחקר מוחשיות של “פרויקטי על” כוללניים המורכבים מאשכול של פרויקטים משניים סביב הנושא המרכזי.
לפי הנציבות האירופית, התוכניות במסגרת השישית תהיינה “ידידותיות” יותר למשתתפים מהבחינה הביורוקרטית בהגשת ההצעות וכן בניהול הפרוייקטים לאחר מכן.
נושאי המחקר בתוכנית המסגרת השישית יתמקדו ב-7 הקדימויות הבאות:
1. Genomics and Biotechnology for Health
2,200 MEuro
2. Information Society Technologies
3,600 Meuro
3. Nanotechnologies, and Nanosciences, Knowledge-Based Multifunctional Materials, and New Production Processes and Devices – 1,300 MEuro
4. – Aeronautics and Space 1,075 Meuro
5. Food Quality and Safety
685 Meuro 6. Sustainable Development and Global Change and Ecosystems including Energy Systems and Surface Transport 2,120 Meuro
7. Citizens and Governance in a Knowledge-Based Society – 225 Meuro
בנוסף לנושאים תמטיים אלה, תממן התוכנית השישית פעולות נוספות כמו ניידות חוקרים והשקעות בתשתיות מדעיות.
בתקופה זו, טרם פרסום הקולות הקוראים של המסגרת השישית, קבוצות המחקר הגדולות באירופה נמצאות בשלבי ההתארגנות לקראתם. מכוני המחקר הגדולים והתעשיות הגדולות יהיו בין המובילים של הפרוייקטים הגדולים, ולפיכך יש חשיבות גדולה לפנייה של חוקרים ישראליים לעמיתיהם האירופיים בכדי להזכיר את יכולתם ואת רצונם להשתלב בתוכניותיהם, ויפה שעה אחת קודם.
ביום 20 במרץ 2002 התפרסמה הצעה להגשת “Expressions of Interest”, שנועדה לתרום לתהליך גיבושן של תוכניות העבודה לתחומי הקדימות התמטיים השונים; וכן לסייע לחוקרים לזהות שותפים פוטנציאליים, ובפרט קואורדינטורים, בפרוייקטים וברשתות מצויינות עתידיים. מומלץ מאוד כי חוקרים ישראלים, הן אלה המעוניינים לשמש קואורדינטורים והן מי שאינו מעוניין לשמש קואורדינטור, ישתתפו בהליך זה ויגישו במסגרתו הצעות, על מנת ליטול חלק פעיל בתהליכי הגיבוש של התוכנית השישית.
כפי שציינו, את ההצלחה הישראלית בתוכנית המסגרת החמישית ניתן לייחס להשתתפותה המוגברת של התעשייה לצד האקדמיה. לאור המיבנה של תוכנית המסגרת השישית, האקדמיה תצטרך להוות גורם פעיל ביותר בכדי להביא את ההצלחה הבאה.
