אוסיין בולט מתקרב מאוד לקצה: השיא הסביר בריצת 100 מ' לגברים: 9:51 ולנשים 10:33

אם מפחיתים מעט בבטחון הסטטיסטי – ניתן גם להגיע ל-9.21 כך עולה ממחקר של שני חוקרים מהולנד שניתחו את השיאים האישיים הטובים ביותר של אצני 100 מטר בין השנים 1991-2008

יוסיין בולט מיד לאחר נצחונו בתחרות הגמר באולימפיאדת בייג'ינג, אוגוסט 2008. מתוך ויקיפדיה
יוסיין בולט מיד לאחר נצחונו בתחרות הגמר באולימפיאדת בייג'ינג, אוגוסט 2008. מתוך ויקיפדיה

שני חוקרים מהולנד ביקשו להשתמש בסטטיסטיקה של שיאים אישיים של טובי האצנים במשך 18 שנה, כדי להעריך לאן ניתן להגיע. סנדר סמיתס ממכון AZL בעיר הירלן, וג'ון אינמל מאוניברסיטת טילבורג  בהולנד ערכו ניתוחים סטטיסטיים של השגי אצני 100 מטר במשך התקופה שבין ינואר 1991 ליוני 2008 (ערב אולימפיאדת בייג'ינג). הם בנו את מה שהם מכנים מדד הערך החיצוני, המבוסס על מספר שחושב בסטטיסטיקה מדרג גבוה. הם הגיעו למסקנה ששיא שסביר שיגיעו אליו בשנים הקרובות הוא 9.51 לגברים ו-10.33 לנשים. המחקר פורסם לפני כחודש

המדגם של השניים כלל 762 גברים ו-479 נשים מקרב בכירי האתלטים. לכל אתלט נבנתה טבלה ובה השיאים האישיים שלו בתחרויות שנערכו בין אותם שנים. התוצאות של הגברים שנבחנו נעו בין 9.72 ל-10.30 שניות ושל הנשים מ-10.65 ל-11:38.

תיאורית הערך הקיצוני דנה בבעיה הסטטיסטית האופפת את החלק הרחוק של פיזור זנב ההסתברות. היא מספקת כלים מתמטיים המשמשים להערכת ערכי קיצון ונקודות סיום אליהם מגיעה ההפלגות. ליכולת זו יישומים רבים כגון בהידרולוגיה (מניעת שטפונות), כספים, ביטוח, מטאורולוגיה והנדסה. במאמר הנוכחי הם התייחסו לאירוע הפופולארי ביותר באתלטיקה – ריצת 100 מטרים לגברים ולנשים. הם ביקשו להשתמש בתיאוריה כדי לחשב עד כמה מהר ניתן לרוץ, כלומר הם התעניינו בשיא האולטימטיבי.

מרבית החוקרים שעסקו בשיא העולמי האולטימטיבי התייחסו להתפתחות השיאים העולמיים לאורך הזמן וביצעו השלכה (אקסטרפולציה) של המגמה לעבר העתיד. גישה זו עושה שימוש במספר מוגבל של שיאי עבר ולפיכך מספקת הערכות מוגבלות. הגישה שלנו, מבוססת על הזמנים האישיים הטובים ביותר של אתלטי הצמרת. כתוצאה מכך אנו יכולים לומר מה יהיה השיא בשנים הקרובות ולא מה שיכו לקרואת בעוד 500 שנים מעכשיו.

מסתבר שהשיאים האישיים הם דבר שמשתנה במהירות. אילו היו מסתמכים רק על הנתונים של השנים 1991-2005 ומשמיטים את השנים שנשארו עד סוף המדגם, הערך הקיצוני אליו היו מגיעים הוא 9.37, וזאת משום שבאותה שנה – 2005, קצב שיפור ההשגים האישיים של האצנים הפעילים אז הביא את המודל שלהם להעריך כי מישהו מהם יוכל להגיע ל-9.29. מעניין מה יאמר המודל שלהם כאשר יוכנס אליו השיא של בולט מאתמול.

אם מוכנים לוותר קצת על הבטחון וללכת על רווח בר-סמך (תחום בתוכו נמצאת בהסתברות מסוימת התוצאה הנכונה (בסטטיסטיקה) של 95%, ניתן להגיע ל-9.21 לגברים ו-9.88 לנשים.

בולט טען  כי הוא מסוגל להגיע עד 9:40 שניות, ולפי ריצתו נראה שהוא שומר על האופציה לשבור שיאים נוספים.

לידיעה ב-YNET אודות הריצה אמש, הכוללת גם סרטון וידאו של התחרות

לתמונה בויקיפדיה

לידיעה על המחקר בבלוג מדעי

בהכנת הידיעה השתתף גם רועי צזנה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

21 תגובות

  1. בג'מייקה מתרחש משהו כנראה לא חוקי קצב גדילת האצנים שם פתאום בכמות כזאת ובתוצאות כאלו מוזר. אומנם תמיד היו שם אצנים . הם התאמנו פעם בארה"ב. עכשיו כולם נשארו באי. מעניין האם יתגלה דבר לא קשר. אני בטוח שיש משהו לא קשר באצנים מהאי הקטן.

  2. האצנים השחורים שרצים מהר ריצות קצרות הם לא מאפריקה. הרצים השחורים שהם מאפריקה ומובילים בתחומם הם בריצות הארוכות – ושם צריך מבנה גוף אחר לגמרי (מה שיש להם, מבנה גוף אחר לגמרי).
    יוסיין בולט מביא מבנה גוף מאוד "מותאם" לריצה הזאת, בייחוד צעדים גדולים מאוד שלא על חשבון המהירות.

  3. מה שזכור לי מאיזו כתבה בנשיונל ג'יאוגרפיק הוא שהחלק התחתון של רגליהם של חלק מן האנשים ממוצאים אפריקאים מסוימים קל יותר (לא בגלל צפיפות העצם) אבל יש עוד הצעות להסברים כמו, למשל. זה:
    http://www.pponline.co.uk/encyc/0416.htm
    ההערות על משמעותה של ריצה מהירה יותר (ולו במאית שנייה) מזכירות לי את הבדיחה על שני החברה שבורחים מדוב ההולך ומדביק אותם.
    אחד מהם אומר לשני "עזוב, אין טעם, הוא רץ מהר מאתנו ולא נצליח לברוח".
    השני עונה לו: "אני לא צריך לרוץ מהר מן הדוב! מספיק שארוץ מהר ממך!"

  4. אתם מדברים על נושא הריצה כאילו מתוך איזשהי הנחת כדורגל של "ארה"ב ניצחה את גרמניה, גרמניה ניצחה את ברזיל ומכאן שברזיל תפסיד לארה"ב.."- הכוונה שלי היא שזה שיוסיין בולט הוא אצן ששרץ במהירות מדהימה, וזה שיוסיין בולט הוא שחור, מכאן שאצן שחור טוב יותר בעתיד יגיע עפ"י חישובי מתמטיקה סטטיסטית לתוצאה של 9.5 ומטה. כל אצן הוא לגופו ויוסיין בולט הוא פנומן שלדעתי עשוי להביא את הענף לקפאון מבחינת שיאים בעתיד…. זאת כמובן עד שיהנדסו אנשים לצורך כך במיוחד.

  5. למיטב ידיעתי האצנים המהירים הם אמריקאים ממוצא אפריקאי (כמו בולט).
    באופן אבוליוציוני אפשר להסביר שמכיוון שהעבדים הכושים נלקחו במסע מפרך בן מאות קילומטרים מכפריהם בתנאים קשים ועשרות אחוזים מהם מתו בדרך, מי שנשאר אמור להיות יותר חסון, כמובן שזה לא מסביר למה דווקא בריצות למרחקים קצרים זה עובד אבל גם זה משהוא..

  6. טוב, עכשיו אני אסתור את עצמי לחלוטין. הרי כל תחרויות הספורט הן בעצם ניסוי מדעי שמטרתו לבחון את התפתחות הגוף האנושי, את יכולותיו הטבעיות ואת השינויים המתרחשים בו לאורך זמן. כך בעצם אפשר לראות את האבולוציה בזמן אמת. אולי אפילו התוצאה הסופית של האיש הכי מהיר בעולם פחות חשובה ממוצע הצמרת של האצנים הכי מהירים בעולם.

  7. מה זה כבר משנה בכמה מאיות השניה מישהו יכול לרוץ יותר מהר?
    מובן שזה כיף לראות תחרויות, לחשוב שאתה צופה באיזה אירוע משמעותי. אבל סה"כ זה רק בידור.
    אם מישהו ירוץ מחר מאה מטר ב-5 שניות, לא נראה לי שזה ישנה משהו.

  8. שינוי קטנטן בגן מסויים יכול לכולל פלאים
    בתוך פחות משני עשורים נראה כוכבי ספורט מוטאנטים שישברו את כול השיאים האפשריים
    יעברו את כול בדיקות הסמים וימצאו כשרים

  9. לגדי , אכן אין ספק שקיימת הנקודה בה הציפה נהפכת למוגזמת ומפריעה,
    אך האם אתה מאמין שעד כדי כך שאנשים ממוצא אפריקאי סובלים בה בשחייה?
    שהרי בעצמך אמרת שהבדלי הצפיפות קטנים עד מאוד…
    ומאידך חליפות השחייה בדיוק מנסות לפצות על ההבדלים הללו.

    לאבי :),
    לדעתי דווקא האמונה באבולוציה טומנת בחובה מחלוקות.
    כפי שיש מחלוקות כנראה בין טובי חוקרי האבולוציה והדעתנים באשר הם.

    עבורי/בעיניי אבולוציה היא התפתחות רב דורית בקיום לאורך הזמן..
    אך לא בהכרח למשל אבולציה דארוויניסטית.. וזאת עם כל הכבוד לאוניברסיטאות.

    לכן העדפתי להשתמש בהקשר תרבותי..

    לעומת זאת אם כבר באבולוציה עסקינן…אזרוק לנו נקודה מעניינת למחשבה:
    האם נבדקה איי פעם קורלצייה בין שיאני ענפי ספורט שונים לאייכויות הזרע/בייציות ? 🙂

    האם הייתם "מהמרים" שתאי הזרע של מר בולט למשל "מהירים" מהממוצע..? 🙂

  10. מזכיר לי את פרק בסדרה הישנה בק רוג'רס שם יש פרק שהוא משתתף באליפות העולם בספורט ויש לידו רף שנראה כמו של קפיצה במוט שגובהו 6~7 מטרים,
    ובא אדם וקופץ אותו בקפיצה לגובה רגילה. 😀

    לא האמנתי שאראה תוצאה שהיא 9.5X אולם אתמול הוכיחו שזה אפשרי.
    מעניין בטווח יותר רחוק של עשרות ומאות שנים מהי התוצאה המירבית שאדם יכול להשיג.

  11. דרור,

    יכולת ציפה חשובה עד נקודה מסויימת,
    מעבר לאותה נקודה עודף יכולת ציפה פוגע ביכולת האדם לעבור דרך המים.

    כל אדם שצולל יוכל לספר לך שתופעת לוואי של חליפות הצלילה היא ציפה מוגברת שפוגעת ביכולת השחיה.

  12. "ויותר קשה להם (שוב יחסית) לשחות מאשר לאנשים שאינם ממוצא אפריקאי.
    (עצמות פחות דחוסות = יותר ציפה שפוגעת ביכולת התנועה המהירה במים)."

    תחשוב שוב על מה שכתבת…

    דבר ראשון אם מדובר ביכולת ציפה מוגברת אין זה פוגע ביכולת השחייה אלא להייפך,
    ראה את כל הפיתוחים בחליפות החדשות שהדגש המיושם בהם הוא למעשה ציפה מוגברת טכנולוגית.

    בנוסף אני מאמין שניתן בהחלט לתת הסבר אבולוציוני אבל בשל המחלוקות סביב המילה אבולציה..
    אני מעדיף באופן אישי לומר תרבות..

    למיטב ידיעתי לאפריקאים תרבות ריצה ארוכה ורבת שנים בסדרי גודל עצומים.
    ואילו שחייה דווקא כמעט וכלל לא.

    אני חושב שתיתן מספיק זמן לאפריקאים הם גם יתמקצעו ויסתגלו לשחייה..
    ויראו היישגים שטרם נראו גם בתחום השחייה.

  13. למגיב 2

    הסבר אבולוציוני למה זה קורה אין לי
    אבל יש הסבר פיזיולוגי איך זה קורה,
    את ההסבר ראיתי פעם בנשיונל גיאורפיק, מקווה שאני זוכר אותו נכון.

    בתוכנית נטען שמבנה העצמות של אנשים ממוצא אפריקאי פחות דחוס,
    ומסיבה זו יותר קל להם (באופן יחסי) לרוץ,
    ויותר קשה להם (שוב יחסית) לשחות מאשר לאנשים שאינם ממוצא אפריקאי.
    (עצמות פחות דחוסות = יותר ציפה שפוגעת ביכולת התנועה המהירה במים).

    אלו הבדלי צפיפות עצם מאד קטנים, אבל ברמות של ספורטאי על שנמדדים בעשיריות, מאיות ואף אלפיות שניה, זה עושה את כל ההבדל.

    מצד שני זה היה בתוכנית מלפני 3-4 שנים,
    אולי למישהו כאן יהיו הסברים יותר חדשים.

  14. משעשע משהו הנושא,
    זכור לי שאחרי הריצה של בולט בביג'ינג אחד העיתונים (לא זוכר איזה – אנסה למצוא הכתבה),
    פרסם כתבה של "מומחה" שהסביר שמגבלות הגוף האנושי לעולם לא יאפשרו לנו לרדת מ 9.60

    מעניין אם אתמול מול הטלוויזיה הוא אמר לעצמו "אופסססס…"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן