כדוגמה לצורך במניעת זיוף תעודות זהות ודרכונים ציין אורן כי היו מקרים לא מעטים של שוכרים שמתחזים לבעל הדירה ומוכר את הנכס, כך גם לגבי מכוניות). זיופי דרכונים ישראליים בידי אירנים שרוצים להגיע לאירופה וזיופי בחירות. את עו”ד יהונתן קלינגר מהאגודה לזכויות דיגיטליות זה לא שכנע
חודש וחצי מאז הופעל לראשונה המאגר הביומטרי, המלווה להנפקת תעודות זהות ודרכונים דיגיטליים. רק 15 אלף איש טרחו להרשם למאגר ולקבל את תעודות הזהות החדשות.
במשרד הפנים הבינו שמדובר בהצבעה ברגליים אם כי לטענתם הפרשנות צריכה להיות הפוכה – ש-15 אלף איש הסכימו לחכות מספר ימים לדרכון, משום שדרכון לא ביומטרי ניתן לקבל במקום, ובדרך כלל בתקופה כזו של השנה זה לא דבר של מה בכך.
אתמול קיימו אתמול נציגים בכירים של רשות המאגר ביומטרי מסיבת עיתונאים ובלוגרים. את המשרד יצגו יורם אורן , יועץ טכנולוגי העובד עם משרד הפנים, גון קמיני, מנכ”ל הרשות ועמיר אלף מנהל מערכות המידע ברשות.
מסביר אורן: “השינוי מתבטא בכמה דברים, ראשית – בשידרוג אדיר של סימני הבטחון שיש בדרכון ובתעודת הזהות. אם בתעודות יש מעט סימני בטחון שתוכננו לפני הרבה זמן ולא מספקים את הסחורה, יש יותר סימני בטחון ויכולים לשרוד וגם דברים שאומרים לזייפן שאין להם טעם לנסות לזייף את התעודה החל מהנייר, הדפוס הרקע, הסיבים ועוד. בשני מסמכי הזיהוי משולב שבב של כרטיס חכם, העובדה שכל אחד מאיתנו משתמש ב-2-3 כרטיסים חכמים – סים בתוך הטלפון, כרטיס בתוך הממיר של הטלוויזיה ויש כרטיס בנקאי.
“כרטיס חכם זה מחשב לכל דבר, כוח חישוב כמו של מחשב אישי מלפני 15-20 שנה אך עם רמת אבטחה מאוד גדולים. גם כאן יש כונן C וירטואלי וקבצים ותיקיות. למשל קובץ התמונה, השבב נמצא בכריכה האחורית של הדרכון, לא ניתן לראות אותו. בתוכו יש קובץ של טביעות אצבע, נתונים אלפאנומריים, נתונים מנהלתיים ובעיקר חתימה אלקטרונית. אם החתימה נעשית נכון, גם מעצמת על לא תדע לזייף אותו. אין ולו מקרה מתועד אחד של זיוף של דרכון אלקטרוני שהצליח. יש צורך בקריאה אופטית שלאחריה נוצר מפתח הצפנה, כאשר לא כל הקבצים פתוחים באותה מידה, התמונה כן, טביעת האצבע לא.”
קמיני: “את הפרצה הזו אנחנו בהסתברות גבוהה סתרנו. אף זייפן לא מסוגל לעשות אותם. כשאתה סותם פרצה אחת אתה צריך לעשות ניהול סיכונים ושאול את עצמך איפה הפרצה הבאה שמחכה לי מעבר לפינה, ברגע שאתה מרחיק את המסמך מהזייפן , הזייפן הופך מזיוף המסמך לזיוף הזהות. כדי למנוע את אותו זיוף זהות, נדרש המאגר הביומטרי.
“ההיסטוריה של המאגר מתחילה בשנת 1996. תקופת פיגועים מאוד קשים. באו גורמי בטחון ואמרו שמצבנו מבחינת תעוד לא טוב, גם המחבלים וגם הסייענים מזייפים תעודות זהות. הממשלה קיבלה החלטה לשנות את התיעוד הקיים בארץ. ב-2001-2003 עוזי ברלינסקי הקים ועדה ליישומים ביומטרים שחקרה את הנושא וב-2002 התקבלה עוד החלטת ממשלה שמשנים את התיעוד בארץ והולכים לתיעוד ביומטרי. גם אז לא קרה כלום.”
“ב-2007 שר הפנים מאיר שטרית – כל משרד משך אליו את הטכנולוגיה. הוא הטיל את העבודה על המל”ל – המועצה לבטחון לאומי הכוללת בתוכה את היחידה ללוחמה בטרור. שהקימה צוות של מומחים לתיעוד, כולל נציגים של רמו”ט. תוצר העבודה של 2007 היא חוברת שנקראת תורת הפעלה לתעוד ביומטרי משולב מאגר במדינת ישראל. החוק עבר בדצמבר 2009 חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכים ובמאגר שנבנה על עבודת מטה מאוד סדורה. ”
כדוגמה לצורך במניעת זיוף תעודות זהות ודרכונים ציין אורן כי היו מקרים לא מעטים של שוכרים שמתחזים לבעל הדירה ומוכר את הנכס, כך גם לגבי מכוניות). דרכון ישראלי – לא מזייפים להגיע לישראל הם פוחדים מזה שיש לנו שפה מיוחדת ובועה תרבותית שבקר גבול יודע לזהות אלא דווקא בידי אירנים שרוצים לנצל את ההסכם שיש לישראל לכניסה לאירופה ללא ויזה, וכן מקרים של נסיונות לזייף הצבעה בבחירות.
אורן גם תיאר את המצב במדינות שבהם ניתנות תעודות זהות דיגיטליות אך לא מתקיים מאגר, שבהן תופעת גניבת הזהויות גואה. הזייפנים עברו לזיוף זהות במקום זיוף תעודה.
קמיני: התיעוד החדש יאפשר שירותי ממשל מקוון. ניתן יהיה להכניס את התעודה לקורא ולקבל שירות מול משרדי ממשלה באינטנרט. הדרכונים יאפשרו מעבר מהיר, בארץ ובהמשך גם בחו”ל.
“החוליה החלשה היא פקיד רשות אוכלוסין. אין אני מונע ממישהו לקבל שבע זהויות שונות. על ידי זה שאני שומר את הנתונים הביומטרי של כל מי שמבקש תעוד בבסיס נתונים מרכזי ומי שמגיע נבדק כאשר הוא מציב טביעת אצבע מורה ביד ימין, אצבע מורה מיד שמאל וצילום פנים.
עוד מנו השלושה מאגרי מידע וולנטרים המכילים נתונים ביומטרים כגון צה”ל שנוטל מהמתגייסים טביעות אצבעות לצורך זיהוי חללים; לשכת התעסוקה שמחזיקה מאגר טביעות אצבע של מעל מיליון אזרחים, המערכת המחליפה את שוטרי הגבול בנתב”ג -שאליה כבר למעלה ממיליון ישראלים העבירו את טביעת כף היד, קופות חולים, משרד התחבורה אבל גם לגופים בחו”ל כמו פייסבוק וגוגל.
לדברי אלף, “השיטה בה מתופעל המאגר מונעת מפקיד משרד הפנים יכולת לשלוט עליו, הנתונים הביומטרים שהוא נוטל מהפונים נמחקים מהמחשב שלו ועוברים למאגר המרכזי המנוהל בנפרד ממאגר רישום האוכלוסין, הבירור האם לא בוצע רישום כפול נעשה אוף ליין והתעודה ניתנת לאזרח רק לאחר יומיים או שלושה. ההצלבה בין המאגרים נעשית לפי קוד ואין הרצה ישירה של שניהם.”
לצערי לא הצלחתי לקבל תשובה לשאלה האם היו חלופות אחרות, ואולי לא חשבו עליהן בגלל שנתנו למועצה לביטחון לאומי לטפל בנושא, וכמו שעבור כל סנדלר כל בעיה היא מסמר שיש לפתור באמצעות פטיש, כך אולי עבור המל”ל כל בעיה היא בטחונית, וצריך לפתור אותה גם במחיר חדירה לפרטיות.
מי שענה על השאלה, ואמר שאפשר היה לעשות זאת אחרת הוא עו”ד יהונתן קלינגר היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עוה”ד יהונתן קלינגר, מראשי המתנגדים למאגר: השאלה היא לא האם המאגר מאובטח או לא מאובטח אלא האם הוא נחוץ. ברור לכולנו שהוא לא נחוץ.
האם יש בעיה שהמאגר הביומטרי אמור לפתור? אין בישראל בעיה שאנשים נמצאים פעמיים במרשם התושבים. זיוף תעודות זהות – אין לנו התנגדות לתעודות הזהות החכמות. תעודות הזהות החכמות הן הפתרון. צריך לתת תעודת זהות חכמה לכל אזרח ישראלי אבל אין שום קשר בין תעודות הזהות החכמות לבין המאגר הביומטרי.
“תעודות הזהות החכמות עדיין לא ניתנות לזיוף אם אתה לא מדינה. אין צורך במאגר ביומטרי כדי לפתור את הבעיה וכיוון שאין שום צורך, כורכים אותן אחת בשניה כדי שאנשים יסכימו להיכנס למאגר.”
“לגבי האבטחה, יכול להיות שהמאגר מאובטח ברמה 11, ובינינו אני לא סומך על מדינת ישראל בכלל, אבל זה שהמאגר מאובטח לא אומר שהממשקים שלו מאובטחים. מספיק שאשחד פקיד במשרד הפנים, אעבור את התשאול ואזדהה כאבי בליזובסקי וביום שאתה תגיע יגידו לך – יש אדם אחר, הוא בתוך המאגר. המאגר לא רק שלא מונע גניבת זהות הוא מעודד גניבת זהות בצורה הזו. כל עוד לא עושים את תהליך ההגשה בכך שעוצרים את המדינה, לוקחים טביעות אצבע מכל האזרחים בבת אחת, היכולת לזהות מתחזים לא קיימת. יותר מזה, התמריץ של ארגוני פשיעה לכנס בשמות בדויים לתוך המאגר הוא תמריץ מדהים. ”
לדברי קלינגר הביומטריה שנלקחה היא זו שמשטרת ישראל רצתה. ניתן היה להחזיק במאגר פרטים שלא נשארים בכל מקום כגון טביעת אצבע ברגל או צילום קשתית. המאגר תוכנן לשימושים המשטרתיים.
25 תגובות
אני אישית נגד קיומו של מאגר ביומטרי מהסיבה שזה לא קשור לתעודה חכמה. ניתן וצריך להנפיק תעודות חכמות ללא שיהיה למדינה מאגר כמו שזה קיים ברבות ממדינות אירופה. יחד עם זאת כל המתלהמים למינם על כביכול “האח הגדול” מטעם המדינה ישלח את זרועותיו הארוכות לחור של התחת של אזרחיו הן קצת הזויות. מדינת ישראל לא תהפוך בשום צורה לדיקטטורה. מדינת ישראל עמדה במבחנים רבים במהלך 65 שנות קיומה ועל אף שהיא נאבקת להישרדותה היא דוגמה ומופת לדמוקרטיות מערביות.
למעוניינים במידע נוסף בנושא המאגר שני אתרים מצויינים:
אתר המאבק נגד הקמת המאגר הביומטרי
http://no2bio.org
אתר התנועה לזכויות דיגיטליות
http://www.digitalrights.org.il
שאלות לאייל, נציג הרשות לניהול המאגר הביומטרי, בעקבות תשובתו לאייה שמיר.
מדוע השב”כ והמוסד אסרו על עובדיהם להצטרף למאגר הביומטרי? הרי הושקעו המשאבים הנדרשים בבניית ההגנה על המערך, לא? אז ממה החשש?
האם הסיווג הבטחוני של אנשי הרשות לניהול המאגר הביומטרי יהיה גבוה מזה של ענת קם, מרקוס קלינגברג ומרדכי ואנונו?
האם את כל המידע שבמאגר הביומטרי ניתן בקלות להבריח בכיס על גבי התקן זיכרון בגודל של מטבע של שקל אחד או של שני שקלים?
תוכל בבקשה להתייחס לציטוט הבא?
“מר משה בסול שהיה ראש יחידת אבטחת מידע במשרד רוה”מ הודה בעבר: “צריך להסתכל על תג המחיר בעיניים פקוחות, ולקבל החלטה שהקידמה והיתרונות שהיא מעניקה אכן מצדיקים את המחיר, אך שלא יהיה ספק – גם המאגר הביומטרי ייפרץ מתישהו; כולו או חלקו.” “
תשובה לאיה שמיר,
לטענתך כי המאגר הוא איום בטחוני משום שיפרץ חשוב לי להבהיר כי מדובר בהגנה על מטרה אחת מוגדרת ומגודרת. מערך הרשות הביומטרית הוקם כרשת נפרדת וללא קישורים חיצוניים. הוגדרו האיומים והושקעו המשאבים הנדרשים בבניית ההגנה על המערך.
אייל, מה שלום יותם? וקיקי? ושאר השמות ששכחתי שאתה משתמש בהם?
לאייל נציג הרשות לניהול המאגר הביומטרי,
כמו שאתה יודע היטב, הטענה שלך שללא מאגר כל אדם יכול לאסוף מספר זהויות כרצונו היא אינה נכונה. כפי שמבקר המדינה הבהיר אין שום ראייה שהרבה מקרים כאלה, אם בכלל, קרו בעבר ויש לכך סיבה טובה. למשטרה יש כבר מידע ביומטרי נגיש ועשיר על עבריינים והמידע הזה זמין בקלות רבה לכל חוקר. מכיוון שרוב רובם של העבריינים המבצעים עבירות חמורות רשומים כבר במאגר המשטרתי, התחזות במשרד הפנים לא תציל אותם. זה כמו שאני אהיה מבוקשת בעקבות שוד בנק ואז אחליט לגשת למשטרה להוציא תעודת יושר. יתירה מזאת, אפילו את המקרים הבודדים של הרכשות כפולות שאולי יקרו, ניתן למנוע בעזרת הרבה שיטות אחרות: עדים, שאלון מורכב יותר, וכן הלאה. אלו אינם פתרונות מושלמים אבל אלה פתרונות טובים מאד, בעלי סיכון ביטחוני זניח, ללא פגיעה בפרטיות ובעלות נמוכה.
המאגר הביומטרי, בנוסף לפגיעה שלו בפרטיות, בדמוקרטיה ובביטחון, אינו מספק פתרון מושלם לבעיית ההתחזויות והוא לא ימנע התחזויות יומיומיות. כאשר זייפן מציג את עצמו כבעל הרכב שאותו אני מעוניינת לקנות, לא תהיה לי גישה למאגר לוודא את זהותו. אילולא המאגר הביומטרי, כבר היו לנו תעודות עם שבב חכם, אפילו ללא נתונים ביומטריים כלל ובודאי שללא מאגר, והייתי יכולה לגשת לסניף הדואר הקרוב, להכניס את התעודה של מוכר המכונית למכשיר של משרד הפנים וכך לוודא שהיא אינה מזויפת. אבל אפשרות כזו היא רחוקה. למה? בגללכם. בגלל המאגר הביומטרי שלכם והאגו של יועצים למיניהם שלא מוכנים לרדת מהעץ. בינתיים, תבזבזו לנו מאות מיליוני שקלים, תהנו ממשכורות נחמדות, ותסכנו את הפרטיות ואת הביטחון של כולנו. בסופו של דבר, תהיה זו הכנסת שתצטרך להוריד אתכם מהעץ ואם לא היא, אז בג”ץ.
שלום לכולם,
עירא – אתה טוען כי הערוצים המסחריים הצליחו להזדהות בשם מישהי אחרת. חשוב להבין שדווקא אותו מקרה מוכיח כמה נחוץ המאגר! חשוב על זה: גם אם היתה אותה הכתבת מוציאה תעודת זהות ביומטרית ולמעשה מתחזה למישהי אחרת, ביום בו היתה מגיעה בעלת הזהות האמיתית למשרד הפנים להוציא תעודה ביומטרית היו רואים (בזכות המאגר) כי כבר הוציאו על זהותה תעודה ובכך, לאחר בירור כמובן, היו מגלים מי זייף את זהותה. ללא המאגר היה יכול כל אחד להתחזות לאדם אחר והרשויות לא היו יכולות לגלות את הזיוף כי לא היתה דרך לאמת את הנתונים הביומטריים.
ניצן – הטענה בסעיף 5 כי “אילולא המאגר הביומטרי, היו כבר לכולנו בכיס תעודות חכמות”. אילולא המאגר הביומטרי היה יכול כל פושע/ת להוציא במשרד הפנים אינסוף זהויות כי לא היתה למערכת יכולת לראות את כפל הזהויות של האיש/ה, האם זה מה שאנו רוצים שיקרה?
בברכה,
אייל, נציג הרשות לניהול המאגר הביומטרי
אנשי רשות המאגר הביומטרי צריכים הרבה עזות מצח כדי לטעון שהקמת המאגר תורמת לביטחון. המאגר הביומטרי הוא לא רק איום על הפרטיות של כולנו אלא גם איום בטחוני ממדרגה ראשונה. דליפה שלו תאפשר לעקוב אחרי כל ישראלי, בכל מקום בעולם, בכל זמן, לאורך כל חייו.
אריה, הנורמה מיוצגת ע”י האח הגדול
ועוד הערה של נאציולוג:
בגרמניה החליטו שלא לעשות מאגר ביומטרי. הם כנראה למדו משהו מההסטוריה של עצמם.
האם אנחנו בישראל חייבים לחכות לשיעור חוזר כדי ללמוד?
תודה רבה על המחמאה.
אנשים כמוך רק מוכיחים עד כמה בישראל 2013 אדם שרוצה רק קצת שקט, לא להרע לאיש, צריך לפחד מממסד ומתומכיו, לא פחות מבגרמניה הנאצית ובשאר דיקטטורות פאשיסטיות. תקרא קצת הסטוריה על צ’ילה וארגנטינה למשל, לפני שאתה יוצא לרחוב להרוג אנרכיסטים הזויים. שם חשבו כמוך בדיוק’ ומזה התחיל שיתוף פעולה עם המשטר ועצימת עין כשהמשטר רצח אנשים, בדיוק משום שהוא חשב כמוך על ‘אנרכיסטים’..
אבל בוא ונצא מתוך הנחה שבסדר, אתה האזרח הטוב ואני סתם נציולוג ואנרכיסט בגרוש (שכחת להגיד הזוי). תענה לי על שתי שאלות:
האם אתה באמת מאמין ויכול להבטיח שהמשטר בישראל לא יכול להתדרדר למשטר טוטליטרי? (לדעתי הוא שואף לכך והוא בדרך, אבל עדיין לא הגיע) בהינתן הנתון שזה קרה למשטרים שנחשבו יותר דמוקרטים ונאורים, ואף משטר אינו מחוסן מזה.
ואם התשובה הכנה שלך היא כן, אז איחולי מקרב לב לך תהיה בריא ותזכה למות טיפש בגיל 120 או יותר גבוה.
אבל אם התשובה היא לא, האם שווה לקחת את הסיכון ולמסור למשטר, משטר כלשהוא, נתונים ביומטריים?
.
הסיבה האמיתית לזיוף ההמוני של דרכונים ישראלים הינה העיכוב המתמשך בהוצאת הדרכונים החדשים, עיכוב שהחל בגלל ההחלטה של מאיר שטרית להתנות קבלת דרכון או תעודת זהות מהסוג החדש ברישום במאגר הביומטרי. אילולא ההחלטה האומללה הזו, לכל ישראלי היו כבר תעודה ודרכון מוגנים מזיוף ושום איראני לא היה מסתובב בעולם עם דרכון ישראלי.
לאריה, בתגובתי למעלה ישנה רשימה של מומחים בעלי שם עולמי, מימין ומשמאל, המתנגדים להקמת המאגר הביומטרי. דרך אגב, זו רשימה חלקית ביותר. בין המתנגדים למאגר הביומטרי נמצאים חתני פרס נובל, פרס ישראל, פרס ביטחון ישראל ומומחי אבטחת המידע המובילים שלנו. תוכל בבקשה לאמר לי מי מהרשימה הזו הוא נאציולוג או אנרכיסט בגרוש?
אני קורא את הטוקבקים האלה (מרביתם לפחות) ואתם מפחידים. מאוד מקווה שאתם לא מייצגים באמת את הנורמה, אלא רק בדמיונכם. אז רבותי הלא נורמטיבים, רבותי הנאציולוגים והאנרכיסטים בגרוש, אתם עושים חשק לרוץ ולהנפיק תעודה לאלתר.
הדמוקרטיה במדינת ישראל מידרדרת.
השאלה איננה אם המאגר מאובטח מספיק או לא.
השאלה היא מי ישלוט במאגר וישתמש בו לצרכיו. והאם הצרכים הללו יהיו באמת צרכי הציבור.
זאב, אתה רומז כאילו שהחזק לא פוגע בחלש, כנראה שאתה עוצם עיניים.
השלטון הוא החזק (בתואנה שהוא מייצג את הרוב שאין זה אלא אחיזת עיניים), והמשטרה הצבא ו”גופי הביטחון” הם הרשות המבצעת של השלטון.
ואז יוצא שהשלטון יכול לפגוע באנשים לפי גחמותיו ובו בזמן השלטון מנסה למנוע מהאנשים את היכולת להתגונן.
תגובה לנקודה.
כתבת: “הזכות להתחזות, ולהסתתר היא זכות אבולציונית טבעית השמורה לכל אדם”.
זכות החזק לפגוע בחלש ממנו אף היא זכות אבולוציונית.
ועל ‘אנשים נורמטיבים’ כמו מר ‘דעה אישית’ (האם הימנעותו מחשיפת שם נובעת מהחשש שהוא יתגלה כעובד/ת משרד הפנים?) נאמר כבר ‘הישמרו מפני הנורמטיבים’, או בקיצור ‘זהירות נורמטיבים’. משטרים טוטאליטריים כמו זה שהוזכר בתגובתי הקודמת ואחרים, תמיד התבססו על אזרחים ‘נורמטיביים’ שכאלה מן השורה, שעצמו עין מכל מעשי השלטון כל עוד הוא שמר להם על הסדר הבורגני, וגם התנדבו לשרת אותו כעבדים נאמנים בתור מלשינים וסייעים. מי שהטיל ספק וקידם את הרוח הדמוקרטית בתולדות האנושות, היו תמיד ‘האנרכיסטים ההזויים’ שהיו קורבן לשטינקרים ה’נורמטיבים’, כך שלא מספיק לשמור חוק ולהיות ‘נורמטיבי’ וכשלעצמו אין בכך גאוה גדולה.
השאלה אם המאגר הביומטרי מאובטח או לא איננה חשובה לי אישית ועקרונית.
כבן ליוצא גרמניה הנאצית, יש סיכוי מאד טוב שלא הייתי נולד אם לגרמניה היה מאגר כזה בשנות ה30. הפעלת מאגר ביומטרי היא ביטוי לצמאון של כח ושליטה של הממשלה ומוסדותיה, בעיקר “הבטחוניים”. אני מאמין שלכל ממשלה, גם לו היתה זו ממשלת שמאל, יש רצון לשליטה טוטאלית. זהו טבעו של שלטון, אך נטיותיה הנאציות של ממשלת ישראל הן דבר ברור ומוכח (אפשר ללמוד עליו מהצעות חוק שונות של יריב לוין ואחרים בליכוד להבדיל בין אזרחים סוג א’ וסוג ב’ וכמובן מהצעות החקיקה של “מדינה יהודית”, מתכנית פראוור, מן החוקים כנגד ה”מסתננים” ומעיון בספרים המקובלים על חברי הג’יהאד הקרוי “הבית היהודי”. – שותפה בכירה בקואליציה, ועוד) במיוחד לידיים של ממשלה כזאת אסור לתת כח =ידע בהתנדבות. ובאופן כללי ואוניברסלי, האיזון בין הרצון של ממשלה באשר היא לשלוט לבין הזכות של האזרח להתגונן מן הרצון הזה ולפרטיות וכבוד, הוא הבסיס לקיומה של מדינה דמוקרטית ומתן בסיס מידע טוטאלי בידי ממשלה הוא הפרה בלתי הפיכה של האיזון הזה.
כך שגם אם יוכיחו לי שהמאגר הביומטרי הוא הדבר הכי מאובטח שיש, אני אסרב ואקרא לאחרים: סרבו ביומטרי!
למגיב בשם דעה אישית, מדוע לא כתבת את השם המלא שלך? מדוע אתה מסתתר? האם אתה לא אזרח שומר חוק ונורמטיבי? או שאולי הפרטיות שלך, להבדיל מזו של אנשים אחרים, כן חשובה לך?
דעה אישית, די להיתמם, רשויות החוק יכולות היו למגר את הפשיעה מזמן.
כל מי שלמד קצת על מדעי המדינה ופסיכולוגיית ההמונים יודע שלשלטון יש אינטרס ברור שתהיה פשיעה מסוימת במדינה.
המאגר הביומטרי נועד כדי לחזק את השלטון על כולם. אין לזה שום קשר לעברינות רגילה.
הזכות להתחזות, ולהסתתר היא זכות אבולציונית טבעית השמורה לכל אדם. מי שמרשה לכל מיני גורמים לקחת ממנו את הזכות הזאת חי בבועה.
אנשי משרד הפנים והרשות הביומטרית חוזרים על אותן ההטעיות שוב ושוב.
1. לדעת כל מומחי אבטחת המידע בארץ, כולל חתני פרס טיורינג ופרס ישראל, לא צריך להיות מעצמת על על מנת לפרוץ למאגר הביומטרי.
2. בכל מקרה, גם ללא פריצה, כדי שהמאגר ידלוף, כל מה שדרוש הוא התקן זיכרון בגודל של מטבע קטן בכיס של הוענונו, הענת קם, או המרקוס קלינברג הבאים.
3. ישנן שתי מעצמות על, רוסיה וסין, שהאינטרסים שלהן פעמים רבות מנוגדים לאלה של ישראל ולפחות אחת מהן כידוע חדרה כבר מספר פעמים לארגוני הביון שלנו ולמאגר המידע של המכון הביולוגי.
4. אין קשר בין מניעת זיוף של תעודות ובין המאגר הביומטרי. מניעת הזיוף מתבצעת על ידי השבב האלקטרוני שעל התעודה שאותו לא ניתן להעתיק ובעזרת אמצעים נוספים כמו ההולוגרמה שעל התעודה.
5. אילולא המאגר הביומטרי, היו כבר לכולנו בכיס תעודות חכמות עם שבב אלקטרוני ושאינן ניתנות לזיוף, כבר לפני עשר שנים!
6. הטיעון המגוחך ביותר בדבריו של גון קמני הוא קיומם של מאגרים חלקיים רבים, כמו המאגר של צה”ל, חלקם כמו המאגר של משרד התחבורה, אף ללא בסיס חוקי. במקום למחוק או להפסיק לעדכן את המאגרים הקיימים שמהווים פצצת זמן אז מקימים עוד מאגר? אם המצב גרוע אז צריך לעשות אותו יותר גרוע?
7. אני מצרפת למטה רשימה חלקית של המתנגדים למאגר הביומטרי. בינהם חתני פרס נובל, פרס ישראל ופרס ביטחון ישראל. האם מר קמני ומר אורן מומחים גדולים מהם?
פרופ’ ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005 , חתן פרס ישראל בחקר הכלכלה לשנת 1994
פרופ’ עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, פרס וולף לכימיה לשנת 2007 ופרס ישראל לשנת 2002
פרופ’ יקיר אהרונוב, חתן פרס וולף לפיזיקה לשנת 1998 ופרס ישראל לפיסיקה לשנת 1989
פרופ’ נוגה אלון, חתן פרס ישראל במתמטיקה לשנת 2008 ופרס בטחון ישראל לשנת 1984
פרופ’ יוסף אמרי, חתן פרס ישראל לפיזיקה לשנת 2001
פרופ’ יעקב בקנשטיין, חתן פרס ישראל לפיזיקה לשנת 2005
פרופ’ דוד הראל, חתן פרס ישראל למדעי המחשב לשנת 2004
פרופ’ יעקב זיו, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת 1993 ושני פרסי בטחון ישראל
פרופ’ אלי ביהם, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, מומחה להצפנה ואבטחת מידע
פרופ’ דורית אהרונוב, בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב, האוניברסיטה העברית
פרופ’ עמוס ביימל, הפקולטה למדעי המחשב, אוניברסיטת בן גוריון, מומחה להצפנה ואבטחת מידע
פרופ’ עודד גולדרייך, המחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב, מכון וייצמן למדע, מומחה לתורת ההצפנה
פרופ’ דני דולב, ביה”ס להנדסה ולמדעי המחשב, האוניברסיטה העברית, מומחה להצפנה ואבטחת מידע
פרופ’ אמיר הרצברג, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר אילן, מומחה להצפנה ואבטחת מידע
פרופ’ אבישי וול, ביה”ס למדעי המחשב, אוניברסיטת תל-אביב, מומחה להצפנה ואבטחת מידע, חבר מכון צ’קפוינט לאבטחת מידע
פרופ’ יובל ישי, הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, מומחה לתורת ההצפנה
פרופ’ יהודה לינדל, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן, מומחה להצפנה ואבטחת מידע
פרופ’ מוני נאור, המחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב, מכון וייצמן למדע, מומחה להצפנה
פרופ’ איל קושלביץ, הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, מומחה להצפנה ואבטחת מידע
פרופ’ רן קנטי, ביה”ס למדעי המחשב, אוניברסיטת תל-אביב, מומחה להצפנה ואבטחת מידע, ראש מכון צ’קפוינט לאבטחת מידע
דר’ אלון רוזן, ביה”ס למדעי המחשב, המרכז הבינתחומי בהרצליה, מומחה להצפנה ואבטחת מידע, חבר מכון צ’קפוינט לאבטחת מידע
פרופ’ עומר ריינגולד, המחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב, מכון וייצמן למדע, מומחה להצפנה ואבטחת מידע
פרופ’ בני שור, ביה”ס למדעי המחשב, אוניברסיטת תל אביב, מומחה להצפנה ואבטחת מידע
פרופ’ אמנון תא שמע, בית הספר למדעי המחשב, אוניברסיטת תל אביב
עו”ד יהונתן קלינגר, מה הבעיה עם זה שלמשטרת ישראל יהיה מאגר ביומטרי. כל האזרחים הנורמטיבים שומרי החוק יהנו מזה. מי שאמור לחשוש מזה הם העבריינים. הגיע הזמן לתת לרשויות החוק עוד כלים למגר את תופעת הפשע שהולכת וגוברת במדינה.
אבי, רציתי רק לציין שאני מסכים עם יהונתן קלינגר, יכול מאוד להיות שהמאגר גם מאובטח וגם מיותר, הדיכוטומיה בכותרת לא נכונה 🙂 צ”ל: האם המאגר הכרחי או מיותר ומסוכן.
תהליך ההרכשה (לא ההגשה) הוא בעייתי, והראו את זה בערוץ 2 או 10 – תחקירנית הצליחה להזדהות בזהות של מישהי אחרת בקלות. מה שקורה אחרי כן כנראה מאובטח, אבל אז כבר מאוחר מדי לתפוס את המתחזים, ולמשטרה יש גישה לביומטריה יעילה לזיהוי בזירות לאחר מעשה ולא רק לזיהוי אדם נוכח.