סיקור מקיף

האם משפט הקופים אכן הוכרע?

ליברלים רבים סבורים בטעות שהמחלוקות הן תוצר הפוליטיזציה של הימין הנוצרי לאחר שנות השמונים. למעשה, התומכים באנטי-אבולוציה המכהנים כנציגים נבחרים במועצות החינוך במדינות ובמחוזות הם יורשי שמונה עשורים של מסע פונדמנטליסטי נגד הדרוויניזם, באמצעות לחץ על מו"לים של ספרי לימוד ועל מנהלי בתי ספר

זמן קצר לאחר "משפט הקופים" האמריקאי ב-1925, הסיק ההיסטוריון פרדריק לואיס אלן שהאמון בפונדמנטליזם עורער לצמיתות עקב העמדתו למשפט של ג'ון ט' סקופס, שלימד את תורת האבולוציה של דרווין בשיעורי הביולוגיה. המשפט התנהל בדייטון שבטנסי. "המחוקקים יכולים לחוקק חוקים נגד האבולוציה, והדתיים האדוקים בלב הארץ יכולים להמשיך ולשמר את דתם בתא אטום למדע במוחותיהם; אולם בני תרבות בכל מקום צפו במשפט דייטון בהשתוממות ובחיוך משועשע, וההתרחקות מהפונדמנטליזם נמשכה", כתב אלן.

זהו שיפוט שגוי מבחינה היסטורית, כפי שהוכיחה באחרונה נחישותם המחודשת של נושאי צלב ה"אנטי-אבולוציה" – שנהנו מהצלחת השמרנים בבחירות המקומיות והארציות – לתבוע מבתי ספר ציבוריים להקדיש בשיעורי מדע מספר שעות שווה להשערות הדתיות בדבר מוצא המינים. אתגרים אלה לאבולוציה מתחילים בספרות התנ"ך, שלפיה נוצרו העולם והאדם בשבעה ימים, ומגיעים עד ל"תכנון תבוני", שלפיו גם אילו היתה אבולוציה כלשהי, אי אפשר להסבירה ברעיון הברירה הטבעית של דרווין אלא בעובדה שהתהליך כולו נעשה, שלב לשלב, בידי הבורא היודע-כל.

קנזס, שבה השתלטו מתנגדי האבולוציה על מועצת החינוך של המדינה בנובמבר האחרון, תהיה ככל הנראה שדה הקרב הראשון. הצעות לשינוי תוכנית לימודי המדעים על בסיס החלופות לתורת האבולוציה של דרווין יהיו נושא לשימועים ציבוריים שיתקיימו בפברואר. בחודש שעבר הורה שופט פדרלי בג'ורג'יה להנהלת בית ספר בפרוורי אטלנטה להסיר מדבקות שהגדירו את האבולוציה כ"תיאוריה, לא עובדה" מספרי לימוד הביולוגיה. אך נראה כי ערעור על הפסיקה יוגש בקרוב. מדינות אחרות, שבהן לימוד תורת האבולוציה כלול בלוח הזמנים של המחוקקים או בתי המשפט, הן מיזורי, אוהיו, פנסילווניה ודרום קרוליינה.

ליברלים רבים סבורים בטעות שהמחלוקות הן תוצר הפוליטיזציה של הימין הנוצרי לאחר שנות השמונים. למעשה, התומכים באנטי-אבולוציה המכהנים כנציגים נבחרים במועצות החינוך במדינות ובמחוזות הם יורשי שמונה עשורים של מסע פונדמנטליסטי נגד הדרוויניזם, באמצעות לחץ על מו"לים של ספרי לימוד ועל מנהלי בתי ספר. גם הניסיונות להסוות את הבריאתנות במלים "מדע" ו"מדעי" – בנוסח "מדע הבריאה" – הם חלק מטקטיקה ותיקה המזכירה כיצד ברית המועצות התגאתה ב"קומוניזם המדעי".

תומכים מתוחכמים יותר בתכנון התבוני – דתיים שמרניים שאינם מתעקשים לדבוק בסיפור הבריאה המקראי כפשוטו – מסתייעים בנימוקים האנטי-דרוויניסטיים של מיעוט מקרב המדענים כדי לאשש את טיעוניהם המצדדים בבורא. בחודש דצמבר הגישה קבוצת הורים מדובר שבפנסילווניה תביעה ראשונה בהקשר זה נגד קביעת מועצת החינוך המקומית, שלפיה תכנון תבוני הוא תיאוריה מדעית יותר מאשר דתית ומשום כך אינו מפר את ההפרדה בין הכנסייה למדינה.

בתחילת המאה ה-20 עלתה אמריקה על המסלול של יישוב המדע עם הזרם הדתי המרכזי – כיום עובדה מוגמרת בשאר העולם המפותח. מצב זה אינו מרצה את האתאיסטים או את התיאוקרטים המוסווים, אך מקובל כמעט על כל האחרים. מספר גדל והולך של אמריקאים קיבלו את האבולוציה לצד הדת, אך סברו כי על הכנסייה, ולא על בתי הספר הציבוריים, להחליט מהו תפקידו של אלוהים. גישה זו קיבלה ביטוי ב-1904, בדבריו של הזואולוג והנוצרי-הליברלי מיינרד מטקאלף, ששיבח את הניסיון לסלק את ההשערות הדתיות על מוצא המינים משיעורים במדעי החיים.

משפט סקופס שינה הכל. במקום להיות המסמר בארון המתים של הבריאתנות, כפי שסברו רבים, סיכל המשפט את יישוב הדת עם המדע, שאך זה החל, כשהעצים את הדעה הפונדמנטליסטית הגורסת כי קבלת רעיון האבולוציה תפגע בכל אמונה שהיא.

משהואשם סקופס בן ה-24 בהפרת החוק האוסר את לימוד תורת האבולוציה, הרשעתו על ידי חבר המושבעים (שבוטלה בהמשך מסיבות טכניות) היתה מתבקשת מאליה. קלארנס דארו, עורך הדין הנודע ביותר במדינה, שהיה מוכר כגדול האגנוסטיקנים, הפך את התבוסה שנחל מהמושבעים לניצחון פומבי יח"צני (לפחות בקרב אנשי הרוח והמדע) כשדירבן את ויליאם ג'נינגס ברייאן, מעוזרי התביעה, לעלות לדוכן ולהעיד כמומחה לתנ"ך.

בעיניה של עיתונות הצפון, ברייאן שם עצמו לצחוק; מתנגדי תורת האבולוציה, לעומת זאת, היללו אותו. לעג העיתונות לגיבורם ביסס את הטינה הקיצונית המתמשכת של הפונדמנטליסטים למדע חילוני ולממשל חילוני, טינה שנעשתה מאפיין בולט בתרבותנו.

בין משפט סקופס לבין שנות השלושים המוקדמות, "חסיני המדע" הפונדמנטליסטים לחצו על מוציאים לאור שיסלקו מספרי לימוד הביולוגיה כל דיון על האבולוציה, ובדרך כלל גם את המלה עצמה. הצלחתם מומחשת היטב בשוני בין המהדורה הראשונה של "ביולוגיה למתחילים" מאת טרומן מון (1921) לבין המהדורה השנייה, שפורסמה ב-1926. במהדורת 1921 הופיע דיוקנו של דרווין על שער הספר. חמש שנים לאחר מכן החליף איור של מערכת העיכול את דיוקן דרווין.

טקסס, מאז ומתמיד אחת הרוכשות הגדולות של ספרי לימוד, הובילה את התנועה לעקירת האבולוציה. "אני אם נוצרייה", אמרה מושלת טקסס מרים פרגוסון, "ואיני מוכנה שהבלים אלה יופיעו בספרי הלימוד בטקסס". פרגוסון עצמה צינזרה ספרי לימוד בשנים שבהן כיהנה כיו"ר בית המחוקקים של טקסס (1926-1924). בהמשך התמסדה הצנזורה, וועדה מיוחדת בדקה את כל ספרי הלימוד.

הזהירות שהולידו לחצים אלה התפשטה מעבר ל"חגורת התנ"ך" ונמשכה עשרות שנים. ב-1959 ציין ג'ורג' ג' סימפסון, פליאנטולוג מאוניברסיטת הרווארד והכבשה השחורה באתרי האינטרנט של הבריאתנים כיום, כי ברוב ספרי המדעים בבתי הספר התיכוניים של ארה"ב נשלחו קוראים שחיפשו מידע על האבולוציה לפרקים נפרדים, שלא בהכרח נכללו בספר.

ייתכן שההשפעה החתרנית ביותר של המסע נגד תורת האבולוציה היתה התעלמות מורים מהנושא. ללא קשר לדעותיהם, מורים חפצו להימנע מעימותים עם הורים פונדמנטליסטים. סקרים שנעשו באחרונה בקרב מורים לביולוגיה הראו כי ההתעלמות מהאבולוציה נפוצה בקרב מורים ברחבי ארה"ב.

הישגו היחיד של המיעוט הפונדמנטליסטי היה בהפיכת האבולוציה לנושא כה שנוי במחלוקת, עד כי הוא השתיק מורים רבים, שחיפשו דרך מילוט. רק כיום, כאשר הימין הדתי אינו מסתפק עוד בהתעלמות אלא דורש את הוספת התכנון התבוני האנטי-דרוויניסטי לתוכנית הלימודים, החלו מגיני האבולוציה להשיב מלחמה ולהתייצב נגד האיום שפעל באופן מוצלח כל כך מאז ההכרזה המוקדמת מדי על מות הפונדמנטליזם בשנות העשרים.

הכותבת, סוזן ג'קובי היא מנהלת מרכז Inquiry-Metro בניו יורק ומחברת הספר "חופשיים בדעותיהם: תולדות החילוניות האמריקאית"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן