סיקור מקיף

האם כוכב מת המתכונן לפיצוץ סופרנובה מאיים על כדה”א? אסטרונומים אומרים “אולי”

בכל אופן, הכוכב, אחד מחברי המערכת הבינארית WR104 יימצא מעתה במעקב

WR104 מערכת כובים במעקב
WR104 מערכת כובים במעקב

אסטרונומים אוסטרלים מאוניברסיטת סידני חקרו מתנקש בין-גלקטי שאולי עלול למחוק את החיים על פני כדה”א. תצפיות מראות שהאובייקט הנדיר WR104, הממוקם כ-8,000 שנות אור מכאן, יכול להיות רוצח פוטנציאלי- ואנו הקורבן.

מה שמייחד את מערכת הכוכבים הבינארית WR104, הוא שמדובר בכוכב כחול המקיף את הכוכב וולף ראייט 104. כוכב מסוג וולף ראייט הוא כמו נורת אזהרה של פצצה מתקתקת שהגיעה בספירה לאחור לשנייה האחרונה לפני הפיצוץ. זה כוכב שכילה את האנרגיה שלו וכעת הוא מתכונן להתפרצות סופרנובה אחרונה. בשלב זה ריאקציות ההיתוך בכוכב גורמות לכך ששכבת הפוטוספירה שלו מושלכת החוצה אל החלל, ובן זוגו, הכוכב הכחול, מאיר את החומר הנפלט, ומקנה למערכת כולה מראה של שבשבת ספיראלית מרשימה שמתפרסת על גודל הכפול מגודלה של מערכת השמש.

כדה”א נמצא בזווית של 16 מעלות מציר הסיבוב של השבשבת הבין-גלקטית, וזו יכולה להיות סיבה לדאגה, מאחר ובמהלך התפרצות סופרנובה של מערכות בינאריות כאלו לעיתים נפלטים סילונים אדירים של קרניי גאמה מקוטבי ציר הסיבוב בשעה שהכוכב קורס אל עצמו. קרניי גאמה הם גלים אלקטרומגנטיים בעלי אנרגיה גבוהה ביותר כך שפיצוץ סופרנובה שנמשך פחות משתי דקות יכול להכיל יותר אנרגיה ממה שהשמש שלנו מייצרת בכל שנות קיומה.

סילונים של פרצי גאמה הם כה אנרגטים, שאנו יכולים להבחין בהם בבירור על פני היקום, ואם אחד כזה עובר קרוב מדי התוצאה עלולה להיות הרת אסון. עם זאת, סילוני הגאמה הם “צרים” אז הפיצוץ חייב להיות מכוון בדיוק אל כדה”א כדי להנחית נזק. הסיכויים לכך שאנו ממוקמים היישר מול הכוונת של WR104 הם קטנים אם כי אפשריים.

איך כל זה ישפיע על כדה”א? עפ”י מודלים המדמים סנריו של התפרצות הסופרנובה ופגיעה ישירה, WR104 אם וכאשר יתפרץ, יטיס קרניים אלקטרומגנטיות במהירות האור כך שלא נוכל לצפות את זה מראש ולהתכונן, זה פשוט יכה בנו. ראשית, הפיצוץ יהיה בוהק, לא ידוע עד כמה בוהק מאחר וזה אופיין שמשתנה בין כוכב לכוכב. דבר נוסף שיקרה הוא פגיעה מיידית באטמוספירת כדה”א שתפחית את שכבת האוזון ב-30% באופן גלובלי, ו-50% במקום הפגיעה. לאוזון יקח שנים על מנת להשתקם מהנזק.

הסילון יפרק את מולקולות החנקן באוויר ובמקומם יווצרו מולקולות של דו תחמוצת החנקן, או במילים אחרות, ערפיח שיכסה את הארץ ויחסום את קרני השמש. הקרניים הקוסמיות יטיחו חלקיקים סאב-אטומיים באוויר וייצרו חלקיקים חדשים המכונים מיואונים. הארץ תתקרר ודו תחמוצת החנקן תגרום לגשם חומצי.

הסנריו העגום ביותר הוא הכחדה המונית, והסנריו הטוב ביותר הוא שכלום לא יקרה, אז טווח האופציות האפשריות הוא נרחב.

ישנו מספר רב מדי של פרמטרים ואי וודאות גדולה לגבי הפרטים, כך שאף אחד לא יודע מה יקרה. מה שכן, המדענים מרגיעים שאפשר ללכת לישון בשקט כי הסבירות לנזק ממשי היא קטנה מאוד. בכל מקרה, כדאי לפקוח עין על האזור.

מקורות

סימולציה של WR104

לידיעה בדיילי גלקסי

45 תגובות

  1. יעל, תודה רבה על המאמר המצוין.
    אני רק מבקש להביע עמדה של מחאה מסוימת על התגובות שיוצרות כאן אווירה פשוט לא מדעית ולא מכובדת כלפייך כאדם וכעמית ללימוד ולידע. אני מתנגד נחרצות להתייחסויות אלייך ואל חייך האישיים. אחר כך מתפלאים שנשים (כולל מיטב המוחות) נרתעות מלבוא במחיצת העולם המדעי? די עם זה.

  2. יעל, מה דעתך, מדוע זה שאין מספיק בנות בתחומי המדעים וההנדסה?
    האם המערכת אשמה, או שהתרבות (הנישואין) אשמה, או שמדובר במאפיינים גנטיים.

    ?

  3. תודה ליהונתן, בשכותו הצלחתי לראות את השידור המדובר (לצערי זהו רק הפרק האחרון, כך שאת הפרק שבו השתתף רועי לא ראיתי).

    הבנתי מהיכן הגיעה ההתלהבות המדוברת בך יעל 🙂 אם כי אני בטוח, גם לפי התוכנית והכתבות והתגובות באתר כי היופי הוא לא מעלתך היחידה. בהצלחה בהמשך הפצת המדע והקריירה שלך.

  4. יעל,
    אז אם את מצליחה מכל הבחינות אז אדרבה כל הכבוד לך 🙂
    דרך אגב, שאלתי אותך בעבר – אפשר לדעת מה הרקע האקדמאי שלך? באיזה תחום?
    סתם סקרנות…

  5. מי שאמר HYPE כנראה צדק;
    הסינים ראו את הסופרנובה של ערפילית הסרטן בשנת אלף ומשהו לספירה (6,300 שנות אור), וטיכו ראה סופרנובה במרחק של 7,500 במאה ה-17. האוזון נשאר שלם והנה אנחנו כאן כדי לקרוא על זה.

    גם אטה קארניה עתידה הלתפוצץ מתישהו בקרוב, ואסטרונום אחד אמר שבלילות יהיה אפשר לקרוא ספר לאורה, ובשעות היום לראות אותה כמו ירח חיוור. גם פה מנבאים לנו קטקליזם לא קטן.

    ומה בנוגע לאיזה אסטרואיד/שביט, שכל הסטה הכי קלה בזווית שלו תעיף אותו היישר אלינו ותמעך לכולנו את הצורה?

    אפשר להמשיך ככה עוד הרבה זמן…

  6. אורן,

    שמע, היתי מעדיפה שישפטו אותי קודם כפיזיקאית או ככתבת לפני ששופטים אותי כבחורה, אבל טוב נו, אם הגענו לידי כך, אז אולי כל האמצעים שיעזרו לקדם את המדע בארץ (ואת הנשים במדע), הם כשירים.

    הנושא שדיברתי עליו היה נושא כתבה זו.

  7. יעל,

    קצת חורה לי חוסר השוויון, אבל מצד שני, אני שמח שאני לא מקבל הצעות שכאלה מגברים.
    בכל מקרה, אני מאחל לך הופעות רבות ומוצלחות נוספות בתכנית!

    אורן,

    הסברתי על הסברה שרעלן עצבי מסוים (טטרודוטוקסין) שימש רופאי אליל האיטיים ליצירת זומבים. היה אפשר למצוא את הפרק ברשת בשבוע שלאחר השידור, אבל אני לא מוצא לינק אליו כרגע.

    ——————

    הבלוג החדש שלי – מדע אחר

  8. דרך אגב, על מה היתה התוכנית בפרק שהתארחת?
    אותה שאלה אליך רועי.

    יש לינקים קיימים לצפיה?

  9. יעל פטר,
    אני לא ראיתי אותך במעבדה, היות ואין לי טלויזיה בדירה. אבל אני די בטוח שהיית "הצלחה מסחררת" כמו שאומרים.

    ואני די בטוח שזה "מרגיע" אותך שיש לך מעריצים כמו יהונתן ש"תפוסים עליך חזק" 🙂 כמו שאומרים, לתהילה יש מחיר.

    אכן, סוף סוף מצאת מקום שבו מעדיפים מדענית ולא מדען… מחוץ לאקדמיה (ואני יודע שכמה פרופסרים בתוך האקדמיה) מפלים מהנדסות ובעלות תארים גבוהים יותר לעומת מהנדסים (לא שאני כל כך מתנגד, זה עובד לטובתי 🙂 ). בהצלחה ב – show buisness. ותשברי רגל.

  10. רועי,
    אם הית בחורה, גם אתה הית זוכה לתגובות כאלה.

    יהונתן,
    תודה אני משערת.

  11. אחלה (!0’T

    רק עכשיו ראיתי את ההופעה שלך במעבדה.

    המילים נעתקו מפי.
    רק הצטערתי לשמוע שאת “ישנה היטב בלילה”. זה דבר שבדרך כלל לא אמור לקרות לבחורה כמוך.

    למרות שאני תפוס חזק, אין לי בעיה להפריע את שנתך מידי פעם.
    כמובן ברשותך ולאחר תאום מראש.

  12. א.בן-נר,

    וולף ראייט, או וולף ראייה, כפי שקוראים לזה בויקיפדיה, זהו שלב התפתחותי של כוכבים מסוג מסויים. זוהי זעקתו האחרונה של הכוכב לפני מותו. זה קורה אחרי שהוא מכלה את האנרגיה שלו, ולפני שהוא קורס לעצמו ומתפוצץ כסופרנובה.
    בגלל כל מני תהליכים מסובכים, ליבת הכוכב קורסת פנימה בעוד הרוח הסולרית של הכוכב מעיפה החוצה את שכבות המעטפת.

  13. ליעל
    אולי תוכלי להסביר בקיצור מה הם המאפיינים העיקריים של כוכב "וולף-ראיט" ?

  14. אולי זה כוכב X (או מה שמו) מהנבואה של בני מיה ובגלל זה כבר את ההתחממות (הגלובלית). אווווו…….

  15. לאליקו
    תיאורטית – כל העולם יכול להעלם ולהופיע שלם בצד השני של היקום. זה לא אומר שזה באמת יקרה..

  16. אייל. א,
    לא. אין איזשהו מכניזם שתמיד קורה באותו אופן. זה כנראה קשור בהרכבו הכימי של הכוכב וכן בגילו. לפי מה שרשום באחד המקורות (המובא למטה), הסופרנובה אולי תייצר את סילוני הגאמה, וזה אולי יפגע בנו. עוד רשום שם שהכוכב המדובר הוא צעיר ולכן יכול להיות שלא יעבור את כל התהליך של קריסת הליבה הפנימית לחור שחור ופיצוץ המעטפת החיצונית כלפי חוץ ואז (כתוצאה מתהליך מורכב) הפצת שני הסילונים.
    http://blogs.discovermagazine.com/badastronomy/2008/03/03/wr-104-a-nearby-gamma-ray-burst/

    מאיר,
    אולי "תוך גלקטי" במקום "בין גלקטי".

  17. האם WR104 נמצא בשביל החלב?
    מדוע שבשבת "בין גלקטית"? האם הקרן יכולה לעבור מרחקים בין גלקטיים?

  18. למישהו מ-21:
    את זה גם אני קראתי והבנתי, תודה. שאלתי האם יש צפי לגבי משך ההתפרצות של קרני הגאמה לגבי מקרה זה ספציפית (אם בכלל ישנם משכי זמן שונים עבור מקרים שונים).

  19. תגובה לשאלה של אייל מתגובה 14 –

    מתוך המאמר "פיצוץ סופרנובה שנמשך פחות משתי דקות יכול להכיל יותר אנרגיה ממה שהשמש שלנו מייצרת בכל שנות קיומה"

  20. תודה על הכתבה,

    ראשית, מעניין אם כבר צפו באירוע דומה או שזה פעם ראשונה ? שאם זו לא הפעם
    הראשונה, הרי שאפשר לצפות בהתקדמות קרני הגמא ואולי אף לחשב את מהירותם
    במדויק.
    שנית, אם אכן יקרה פיצוץ זה, וקרני הגמא אכן יאספו לקרן ממוקדת, בניגוד להתפרצות
    שווה לכל הכיוונים, אז יהיה מספיק זמן להתבונן בהתקדמות הקרן ולחשב את מסלולה
    יחד עם מספר סטיות אפשריות. זאת אומרת שגם אם היא תתקדם לעברנו כנקודה,
    הנעה במהירות האור, הרי שהאנרגיה העצומה שהיא תישא עמה, תהיה נראית לעין
    כל טלסקופ עם מסנני גמא, וגם אם עוד אין חיה כזו, לא רחוק היום שזה יהיה אפשרי.

    אז מה ההיסטריה פה בעצם (חוץ מהענין של ה RATING) ?
    הייתי שמח לראות פה אנשים בריאים ושלימים עוד 8,000 שנה, משום שישנן סכנות
    הרבה יותר מוחשיות ואמיתיות מסופרנובות ששמו דווקא אותנו על הצלב.

    נחכה ונראה……

  21. כן דן, ברור. הממשלות כל כך טיפשות שאפשר לזרוק להן איזו שטות וישר הן שופכות מיליארדים לסוכנויות החלל. אתה רואה יותר מידי סרטים.

  22. ראשית, לא סנריו אלא סצנריו.
    ולמה לא תרחיש?

    שנית, מה פירוש “לפקוח עין” ? אפשר לחשוב שאפשר לעשות משהו.
    באותה המידה אפשר ללכת לים, לקפוץ באנג’י, או סתם לחרוז חרוזים בסנקריסט. זה ייה אפקטיבי בדיוק כמו לצפות ולפקוח עין על הסופרנובה הקרובה.

    שלישית, אולי נמצאה הסיבה לכך שלא נתגלו חיים תבוניים עדיין..עד שהם מפתחים אמצעי תקשורת, מחשבים , חלליות בין כוכביות וכו’ – הם מושמדים מאיזה סופרנובה קרובה, והרומן לא מספיק להתפתח.

  23. כתוב יפה אבל צורם כשמשתמשים במילים לועזיות היכן שיש מילים מצויינות בעברית.

  24. האם יש דרך להתגונן מפני הכחדה המונית של סופרנובה?
    יש אפשרות ליצור מגיני סופרנובה בחלל שקרוב לכדור הארץ שיעשו עליו צל מפני הקרינה של הסופנובה?

  25. שומר שבת הוא טרול ידוע בפורומים. מנסה ליצור פרובוקציה בין דתיים וחילוניים.

  26. בס”ד
    עזבו אותכם מאסטרונומים,מדע וכל החרטה הזה,
    העולם הליטאי יברך שהחיינו !!
    היום יום א’ ג’ דחוהמ”פ יתקיים מעמד היסטורי ומרגש שבו יכריזו על פתיחת ישיבת נובהרדוק מחדש הישיבה תעמוד בראשותם של ראשי הישיבה הרה”ג ר’ אברהם ברוק והרה”ג ר’ מאיר ולדר כנס היסוד יתקיים היום בערב בביתו של רה”י ר’ אברהם ברוק בכנס ישתתפו ראש ישיבת חברון הרה”ג ר’ דוד כהן וראש ישיבת יד אהרון הרה”ג ר’ יהושע איכינשטיין הישיבה תפתח בזמן קיץ הבעל”ט ותתמקם בבנין ישיבת נובהרדוק המפורסם ברח’ יואל בירושלים.

  27. תאמינו או לא אבל גם במדע יש Hype.
    מפעם לפעם צריך להצדיק את התקציבים העצומים,
    שהולכים למחקר מסוג זה ולכן פה ושם מפרסמים
    וממש בטיפין טיפין התרחשויות מעין אלו שכל תפקידן
    הוא לעורר סקרנות, אולי אפילו קצת להפחיד ובדרך זו
    משמרים את הצורך במחקרים אלו שהם אגב באמת חשובים,
    אבל מוטב לא לפחד ולא לחשוש – הכל יהיה בסדר.

    חג שמח.

  28. עמי,
    אם ההתפרצות התרחשה לפני אלף שנה, הסימנים המוקדמים היו מגיעים אלינו רק בעוד 7000 שנה -הכל נע באותה מהירות, כך שהזמן שבין סימני האזהרה לפגיעה הוא הפרש הזמן שבו הם יוצאים לדרך. כנראה לא יותר מידי זמן…

    מצד שני, לפי הידיעה המקורית, ההתפרצות יכולה גם להתרחש מאות או אלפי שנים אחרי סימן האזהרה האמור, או שיכולה (הייתה?) להתרחש ללא קרינת גאמה כלל, כך שהכל עוד פתוח (כמו שנאמר במערכון חידון התנ"ך של הרב אורי זוהר, אריק איינשטיין וצבי שיסל…).

  29. על זה נאמר כנראה חזיז ורעם… מעניין מאוד. עוד רשימה מרתקת של יעל
    תודה

  30. אם מחשבים כמה זה "נוסטרדמוס" בגימטריה ומשתמשים במספר שיוצא על מנת לבצע דילוגי אותיות בתורה, מתקבל המשפט "כמה זה שש כפול תשע", שמשמעותו כמובן שבעוד 42 ימים תכה בנו הקרינה

  31. ייתכן והסופרנובה המדוברת התפרצה כבר לפני כאלף שנה, אך כיוון שהיא מרוחקת מאיתנו 8,000 שנות אור, הקרינה ההרסנית ממנה תגיע אלינו בעוד 7,000 שנה וגם רק אז נראה את ההתפרצות; ואם היא התפרצה הרבה לפני כן, נאמר לפני קרוב ל- 8,000 שנה והקרינה ההרסנית תגיע אלינו בעוד כשלוש שנים ב- 2012… ממש סוף העולם…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.