כיפת ברזל – הלקח מהסבבים הקודמים נלמד והדיוק שופר

המערכת שפותחה בידי רפאל מתוכננת להגן כנגד טילים הנורים בטווחים של 4-70 קילומטרים. כל סוללה כוללת מערכת מכ"מ מתוצרת אלתא מקבוצת התעשיה האווירית, מערכת בקרת אש, ושלושה משגרים, שכל אחד מהם מצויד ב-20 מיירטים מדגם טמיר.

מערכת כיפת ברזל. צילום: התעשייה האווירית
מערכת כיפת ברזל. צילום: התעשייה האווירית

היום הייתי עד שמיעה ליכולתה של מערכת כיפת ברזל, כאשר כשעתיים לאחר הצבתה בגוש דן היא הצליחה ליירט רקטה שעשתה את דרכה לתל אביב. לפי הדיווחים בערוץ 2, שני טילים עשו את דרכם לתל אביב, האחד נפל בשטח פתוח באיזור בת ים ואילו את השני יירטה מערכת כיפת ברזל ששיגרה לעברו שני טילי יירוט. הראשון החטיא את מטרתו ואילו השני הצליח ביירוט, רקטה זו לא הצליחה להגיע לתל אביב.

התעשייה האווירית הציגה בשבוע שעבר בכנס הגנת המולדת HLS (Homeland Security) שהתקיים במרכז הירידים בת"א ב-11-13 בנובמבר בת"א, את מכ"מ ה-MMR (Multi Mission Radar) מכ"מ משוכלל וייחודי, המהווה מרכיב חשוב ובלתי נפרד ממערכת ההגנה "כיפת ברזל".

המערכת שפותחה בידי רפאל מתוכננת להגן כנגד טילים הנורים בטווחים של 4-70 קילומטרים. כל סוללה כוללת מערכת מכ"מ מתוצרת אלתא מקבוצת התעשיה האווירית, מערכת בקרת אש, ושלושה משגרים, שכל אחד מהם מצויד ב-20 מיירטים מדגם טמיר.

כיפת ברזל היא למעשה מערכת כפולה המיועדת לירוט טילים ארטיליריה ופגזי מרגמה וכן מטוסים אך בטווח קצר. ההחלטה לפתחם התקבלה בשנת 2007 לאחר מלחמת לבנון השניה.

המידע על גופים בליסטיים שנורו לעבר הסוללה מועברת להנהלת הסוללה ולמשאית הבקרה, שם מוערך המידע וניתנת תגובה ליירט את הטיל או להתעלם ממנו. נתוני האיום מועברים למיירט המשוגר למסלול החוצה את מסלול הטיל המתקרב ומפוצץ אותו בדרך בה הנזק הנגרם מזערי.

 המכ"מ הנמצא בפעילות מבצעית בצה"ל, מספק פתרונות אופטימאליים למשימות שונות: גילוי האיום, סיווגו, חישוב נקודת הפגיעה ומיקום ירי הטילים, מרגמות או ארטילריה ומספק למערכת הנשק נתונים חיוניים להעסקה ונטרול של מספר איומים בו זמנית.

לאחרונה קיבל צוות מפתחי המכ"מ מאלתא מערכות, חטיבה וחברה בת של התע"א, את פרס ביטחון ישראל על תרומתם לביטחון אזרחי ישראל.

בתחילת השנה, בטרם מבצע עמוד ענן פרסם המגזין ג'יינס כי מערכת כיפת ברזל הגיעה לקצב הצלחה של 70% בשנת 2011, לפי נתוני חיל האוויר.
שלוש הסוללות שהוצבו במהלך שנת 2011 בעוטף עזה השתתפו בשלושה סבבים של קרבות בין ישראל ומחבלים פלשתינים והצליחו ליירט 33 מתוך 47 הרקטות ששוגרו לאיזורים שהוגנו על ידי המערכת.
כתוצאה מהלקחים הללו, שופרה מערכת המכ"מ לאחר כמה החטאות, וכאמור את תוצאות התיקון הללו ראינו בימים האחרונים.

 למרות שמחירו של טיל אחד ממיירטי כיפת ברזל עולה כ-40 אלף דולר לעומת מאות דולרים שעולה טיל מסוג קסאם, הרי הנזק שנמנע גדול יותר מעלות זו, ועובדה – אם מערכת כיפת ברזל מגלה שטיל האויב עושה  דרכו לשטח פתוח היא נמנעת מלשגר טיל יירוט.

אם עד הסבב הנוכחי, מערכת כיפת ברזל נוסתה בתנאים פחות מאסיביים, הרי בשלושת הימים האחרונים שוגרו כאלף טילים ו-267 מתוכם יורטו על ידי כיפת ברזל (נכון ל-17/11 בשעה 23:00).

ועוד באותו נושא: "בכיפת ברזל יש את כל המרכיבים של מערכת רובוטית. המון אלקטרוניקה, הרבה מאוד מערכות מכאניות, תוכנה מורכבת המיישמת בינה מלאכותית, בקרה מתוחכמת, ושאר התכונות המאפיינות מערכת רובוטית משוכללת, אותם דברים שאנו מלמדים פה במגמה לרובוטיקה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן". כך אומר ד"ר אלי קולברג, ראש המגמה לרובוטיקה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן .

 

ראו גם: שומרים על השמים – סיקור כנס של עמותת עי"ט – העמותה הישראלית נגד טילים שקידמה דווקא את פתרון הלייזר

10 Responses

  1. רק תיקון קטן: שם הטיל המירט הוא טמיר ב"ט" ולא ב"ת". השם הוא בעצם ראשי תיבות שמו קרי: טיל מירט
    והשם הוא מה "ט" של טיל ומה"מיר" של מירט.

    מנחם.

  2. עוז, כנראה לא הבנת, 33 מתוך 47 זה לפני השיפור. היום כפי שמצטט עירן, ההצלחה היתה 96%. מה גם שבמקרה של הטיל שעשה דרכו לתל אביב, לא הסתפקו באחד (אולי כי זה טיל פאג'ר) ושלחו שני מיירטים. הראשון פספס והשני הצליח.

  3. אגב לגבי הלייזר היה לו אחוזי דיוק של 60% רק והוא בכלל לא היה יעיל בתנאי עננות …תוסיף לזה שהאמריקאים התעקשו שרק הם יפעילו את הסוללות ..רק צוותים שלהם ..ככה שאי אפשר היה בדיוק לסמוך עליהם .

    הייתי מתנגד לא קטן למערכת הזו אבל מה לעשות עם הצלחה לא מתווכחים ומהנדסי רפא"ל עשו משהו בגדר מדע בדיוני ..באמת כל הכבוד…רק לחשוב ש200 טילים שיורטו היו באמת פוגעים .

  4. 33 מתוך 47 זה יפה אבל זה לא מספיק בשביל להגן עלינו פני איראן וחיזבאללה
    אם המדינה רוצה הגנה המפתחים חייבים להקטין את אחוז ההחטאה ולהוריד את את העלות
    פר טיל ועלות ייצור המערכת על מנת לפתח הרבה טילים ומספר רב של מערכות כדאי להגיע לפריסה מלאה.
    לפחות אפשר עכשיו לראות את המערכת בריל טיים

  5. רק כמה דברים לדיוק ..לפני ספירה אחרונה דיווחו היום על אחוז פיספוס של 4% !! מכלל הטילים שהכיפה הייתה אמורה ליירט ..וגם זה בלי להחשיב שאת הכיסוי האמיתי של כל כיפה אנחנו לא יודעים בשטח שהרי לא ממש יגידו לנו איפה יש חורים בכיסוי .

    כמו כן החמישית שודרגה לטווח של כפי 2 וגם לגובה ..מה שעושה אותה יעילה גם נגד הפאג'רים שהם בעצם טילים עם ראש נפץ של 90 קילו כל אחד…לא נעים אם אחד מהם יפגע פגיעה ישירה שכן יש לו ראש נפץ בערך פי 3 גדול יותר מאשר לגראד המוכר וה"אהוב"

  6. בין השאר כיוון שהלייזר יכול לירות רק באחד בכל בכל רגע, ולוקח לו כמה שניות של כיוון עד שהטיל מתפוצץ.
    נגד מטח היא לא תספיק. כיפת ברזל לעומת זאת כבר עבדה נגד מטח של 9 טילים בו זמנית בבאר שבע לפני מספר ימים, וכמובן שהוא עדיין בפיתוח של דורות מתקדמים יותר שמסוגלים ליותר.

    המטרה אני מניח יהיה שכל מערכות היירוט יהיו חלק ממערכת אחת שתתביית על מטרות ותחליט באיזה מיירט להשתמש (כיפת ברזל, שרביט קסמים ושני החצים)

  7. למה מדינת ישראל לא יכלה לרכוש מיירט לייזר הרי זה הרבה יותר זול אהה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.