תשתית התקשורת הלוויינית שהוקמה ביוזמת מוטורולה בהשקעה של 5.5 מיליארד דולר, נמכרה ב-25 מיליון דולר, וממשיכה לפעול. המיזם מספק שירותים למשרד ההגנה האמריקאי, ומציע לסייע למתחרים מאתמול – חברות הסלולר
השמועות על מותו של פרויקט הטלפון הלווייני אירידיום (Iridium) יו מוקדמות. חוב של 5.5 מיליארד דולר התפוגג במחי הכרזה על שיטת רגל, ואירידיום החדשה יצאה לדרך, על פי המודל שלאחר כלכלה החדשה: פשיטות רגל והסדרים עם נושים ניקו את החברה חובות הענק, ותחת בעלות חדשה היא יוצאת לדרך חדשה עם עלויות ון אפסיות, נכסים גדולים של הפסדים לצורך מס, ולפעמים אפילו רווח תפעולי, שהוא בעצם רווח נקי.
חברת מוטורולה יזמה והשקיעה עם שותפיה יותר מ-5 מיליארד דולר פרויקט השאפתני. 66 לוויינים שוגרו לחלל ואיפשרו לכל בעל לפון לווייני להתקשר ולקבל שיחות מכל נקודה על גבי כדור הארץ. משך כמה שנים התקבל הרושם כי הטלפון הלווייני הוא פתרון ולטימטיווי לבעיית התקשורת הניידת.
אבל בסוף ,2000 ובעיצומו של משבר התקשורת, נראה היה שהחלום גיע לקצו: כמה עשרות אלפי מנויים שהשקיעו בטלפון היקר יחסית, א הצדיקו את ההשקעות. התפשטות המערכות הסלולריות הקרקעיות איפשרה למנויים לקבל שירות טלפון נייד כמעט בכל מקום מאוכלס. קהל הלקוחות של אירידיום הצטמצם לחובבי חידושים טכנולוגיים,
מטיילים הנוהים למקומות אקזוטיים, הרפתקנים ויורדי ים. מחיר המכשיר הגיע ל-3,000 דולר, ודקת השימוש עלתה 13-7 דולר.
בן לאדן מפרסם את אירודיום
הלקוח המפורסם ביותר של הטלפון הלווייני היה הטרוריסט אוסאמה בן לאדן, המעדיף לחיות באזורים דלי אוכלוסין. פרסום תמונתו של בן לאדן מצויד במכשיר ארך-האנטנה, ציער מאוד את אנשי יחסי הציבור של אירידיום. אחד הלקוחות הגדולים של החברה, אם לא הגדול שבהם, הוא משרד ההגנה האמריקאי, המשלם לחברה 76 מיליון דולר לשנה בגין 20 אלף מכשירים המצויים בשימוש אנשיו.
אירידיום היתה המפורסמת שבין חברות הטלפון הלווייני, אבל לא היחידה שהוקמה ונקלעה לצרות. לצדה כשלה גם חברת ICO שפשטה את הרגל, וכיום חברת גלובלסטאר עומדת על סף קריסה עם 40 אלף משתמשים. על פי ההערכות, תפנה החברה לבית המשפט לקבל הגנה בפני נושיה (Chapter 11) בשבועות הקרובים.
עם פשיטת הרגל של אירידיום רווחו בענף התקשורת הערכות שכעת תצטרך חברת מוטורולה להשמיד את עשרות הלוויינים ששיגרה לחלל. אבל למרבה הפלא, התברר כי יש גופים המעוניינים לרכוש את אירידיום. במארס נמכרה אירידיום תמורת 25 מיליון דולר לקונסורטיום של 4 חברות תקשורת, שמוביל דן קולאסי, בעבר מנכ”ל צרנית ציוד התעופה UNC וכיום יו”ר ומנכ”ל אירידיום. במאי הושק השירות מחדש ללא מסע פרסום רעשני בארה”ב. זה היה עיתוי מוצלח.
פיגועי הטרור הזכירו לעולם את קיומו של המכשיר
פיגועי ספטמבר בארה”ב הזכירו לרבים את קיומו של המכשיר הלווייני הפלאי, שיוכל להמשיך לפעול גם באזור אסון. כשקרסו המגדלים בניו יורק, השתבשו המערכות הסלולריות כתוצאה מפגיעה באנטנות שהיו מוצבות באזור מרכז הסחר. גם אם האנטנות לא היו נפגעות, המערכות היו קורסות בעקבות הגידול הפתאומי במספר המתקשרים.
טלפון לווייני היה יכול לפתור לפחות חלק מהבעיה. משווקי אירידיום דיווחו אחרי ההתקפה על התעוררות בביקוש למכשירים, וגם בשימוש בהם. כעת, כשהם פטורים מהעלות העיקרית של הפרויקט, עלות ההון, דוהרים המשווקים החדשים אל האופק, ומצליחים להרוויח מאספקת שירותים ייחודיים על תשתית שנמכרה באפס מחיר.
באחרונה החלה אירידיום להציע שירותי SMS ואפילו יישומי ניטור: מכשיר מדידה המחובר לטלפון הלווייני יכול לאפשר דיווח אוטומטי על מצבן של ספינות המשוטטות בלב ים או על פעולתן של משאבות נפט ומתקני הובלת גז ונפט, המוצבים באזורים נידחים.
אלא שהבעיה האמיתית תתחיל בעוד כעשור, כשתסתיים תקופת החיים של מערך הלוויינים, ששוגרו בתחילת שנות ה-.90 מפעילי אירידיום מעריכים שכ-65 אלף מנויים בלבד יביאו את החברה לאיזון תפעולי. אבל גם מספר מנויים כפול או משולש לא יאפשר לה לגייס את מיליארדי הדולרים הנדרשים לחידוש מערך הלוויינים. שכן, בתוך 10 שנים הם צפויים לצאת משימוש, עקב התרוקנות מיכלי הדלק האחראים על שמירתם במסלול. אפשרות קלושה קיימת להמשכת השירות, אם בעשור הקרוב תחול הוזלה חדה בעלות הייצור וההצבה בחלל של הלויינים.
לפני שבועיים הזדמן לניו יורק מנכ”ל חברת קוואדראנט אוסטרליה, קארלטון ג'נינגס, אחת מארבע החברות שרכשו את זכויות השיוק של שירותי אירידיום. בראיון לאתר האינטרנט CNET אישר ג'נינגס כי פיגועי ה-11 בספטמבר הביאו לגידול חד במכירת מכשירים, אם כי הקפיצה היתה זמנית. עם זאת, מדדו ספקי השירות גידול בהיקף השימוש במכשירים הלווייניים, ורמת השימוש נותרה עדיין גבוהה. “האנשים נוכחו בערכה של רשת תקשורת חלופית והם ממשיכים להשתמש בה”, אמר.
ג'נינגס אינו מאמין שהשירות יגווע עם סיום חייהם של הלוויינים, ומקווה שההתפתחות הטכנולוגית של המערכות תיצור ביקוש שיאפשר את קיומה של המערכת גם בעתיד. ממש כמו שהתפתחות מערכות הטלוויזיה הלוויינית ירשו את המערכות הכושלות של – HBO שירות הטלוויזיה הלוויינית שרווח בארה”ב לפני שני עשורים.
לדעתו, אחת התקוות הגדולות של אירידיום היא שירות תקשורת הנתונים, המאפשר ניטור ומעקב אחר מתקנים הפועלים באזורים נידחים. “האירידיום הישן התבסס על שירותים לנוסעים ברחבי העולם. זה לא שוק. זה לא קיים. אירידיום החדשה מתמקדת באנשים הזקוקים לתקשורת במקומות שבהם אין תשתית לתקשורת”.
אף שאירידיום מתחילה להפעיל שירותי תקשורת נתונים, היא לא תוכל להתחרות עם מפעילי הסלולר הקרקעי בתחום האינטרנט רחב הפס, מהדורות 2.5 ו-.3 היא גם לא תנסה, לדברי ג'נינג, אלא תסתמך על יתרונה הייחודי, תקשורת בכל מקום.
אחד מיעדי השיווק העיקריים של אירידיום הוא מפעילי השירותים הסלולריים. אירידיום מציעה למפעילי הסלולר לשלב את שירותיה שירות המפעיל הקרקעי ולהפוך את עצמו לספק שירותים בכל מקום. משתמש אינטרנט קרקעי מקבל שירות מצוין בכל מקום שבו יש אנטנה. אבל אם המכונית שלו מתקלקלת במקום שבו אין אנטנות, לא יעזרו לו שירותי האינטרנט בפס רחב. שילוב בינינו לחברת האינטרנט הקרקעית וכל לאפשר לו לקבל עזרה בכל מקום שבו הוא נמצא”.
אתר הידען היה עד 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ
