האירנים מבקשים לעצמם יכולת לשגר לוויני צילום כמענה לאופק הישראלי. הצעד האירני גורם לדאגה במערב * חוקר לוחמת החלל טל ענבר: המשגר יכול להעלות לחלל לווין במשקל סמלי בלבד של 20 ק”ג ולא לוויין ריגול אך יש בכך משום הוכחת יכולת
אירן הסבה טיל במשקל 30 טון למשגר לווינים שישמש אותה לשיגור לווין לחלל בקרוב. המגזין אוויאישן וויק מדווח כי צעד זה עשוי להיות בעל השלכות בטחוניות רבות. אלאדין בורוג'דרדי, יו”ר ועדת החוץ והבטחון של הפרלמנט האירני דיבר על השיגור הקרוב בפני סטודנטים דתיים ואנשי דת מוסלמיים בעיר קום.
המשגר הוא גרסה של הטיל שיהאב 3, בעל טווח של 1,300-1,600 קילומטרים. טיל מסוג זה עלול להגיע לאתרים בערב הסעודית ובתורכיה, נאמר בדיווח של המגזין. בנוסף, השיפורים במשגרי החלל עלול לאפשר לאירן לבנות גם טילים בליסטיים בין יבשתיים בעלי טווח של כמעט 4,000 קילומטרים.
כידוע נמצאת אירן על הכוונת של אירופה וארה”ב בשל התעקשותה לפתח תוכנית גרעין, לכאורה לצרכי שלום, אך תוך כדי איום בהשמדת ישראל ומחיקתה מהמפה. בשנת 2005 ניסתה אירן לשגר לווין ריגול ולוויין מדעי במסגרת שיגור מסחרי רוסי, ואולם רק הלוויין המדעי שוגר לבסוף לאחר שלוויין הריגול יצא מכלל שימוש עקב קצר חשמלי. ככל הנראה לאחר פרשה זו החליטה אירן לפתח בעצמה יכולות שיגור כדי לאפשר לה לצלם את מדינת ישראל בלא הפרעה מהחלל, כפי שישראל מצלמת את איזור המזרח התיכון באמצעות לווייני אופק.
טל ענבר, חוקר בכיר ממכון ישר למחקר אסטרטגי ויו”ר אגודת החלל הישראלית אומר כי איראן מנסה מזה שנים להגיע ליכולת שיגור עצמאית לחלל. עם זאת, הדגיש, משגר לווינים שיהיה מבוסס על הטיל הבליסטי שיהאב 3 יוכל, במקרה הטוב, לשגר לוויין זעיר במשקל של 20 ק”ג. לוויין במשקל כזה אינו יכול לשמש ליישומים ביטחוניים ויש לראות בכך הצהרת כוונות ושיגור למטרות תעמולה בלבד.
יחד עם זאת, איראן מפתחת יכולות של הנעה רקטית בדלק מוצק, על מנת לאפשר שיגור טילי קרקע-קרקע בהתראה קצרה מחד, ולשפר את כושר הנשיאה של משגר לוויינים עתידי.
לווין הריגול האירני יצא מכלל שימוש – ריכוז ידיעות מן השיגור שהיה אמור להיות משותף ללווין הריגול וללווין מדעי. רק הלווין המדעי סינה-1 שוגר (אוקטובר 2005)
