אופק 7 לאחר השיגור המוצלח מחכים לתמונות

 ד”ר גבי סרוסי – סמנכ”ל ומנהל חטיבת מודיעין חזותי וחלל – אלאופ אומר בשיחה לאתר הידען כי הטלסקופ שעל הלווין הוא אחד המשוכללים, והוא אוגר בתוכו את הנסיון הרב שצברה החברה בייצור מצלמות חלל 

 ד”ר גבי סרוסי

בישראל ממתינים בקוצר רוח לתמונות הראשונות שישדר הלווין אופק 7 ששוגר אתמול בשעה 02:40 בלילה מפלמחים, לאחר שהגיע למסלול בייניים אליפטי. כעת נמצא הלווין במסלול בגובה הנע בין 300 ל-600 קילומטרים והכוונה היא לייצבו בגובה 450 קילומטרים.
עיתון הארץ מסר היום כי הלוויין החדש עדיין אינו מהווה חלק מהדור החדש בסדרת לווייני “אופק”. הוא, כמו קודמו “אופק 5″, משתייכים ל”משפחת הלוויינים מדור שני”, כפי שמכנים זאת בתעשייה האווירית. עם זאת, יכולותיו של הלוויין החדש שופרו, והוא צויד בין השאר במצלמה מתקדמת יותר. במערכת הבטחון שוקדים על פיתוח של לוויין מ”הדור השלישי” שיהיה ביכולתו לספק תמונות ברזולוציה מתקדמת וחדה הרבה יותר.
עם שיגורו של הלוויין החדש, הוא יספק למערכת הבטחון בישראל תמונות במקביל לאלה שמסופקות על ידי לוויין “אופק 5”, ששוגר לפני כחמש שנים בחלל והלווין המסחרי ארוס B ששוגר לפני למעלה משנה. שילוב הפעילות של שני הלוויינים יאפשר קבלת מידע רב בפער זמנים קצר יותר מאותו אתר וכן- תמונות מזוויות שונות של אתרים מסויימים ולעיתים בו זמנית.
עד סוף השנה יכסו את פני כדור הארץ חמישה לוויני  צילום ישראליים כשאל אופק 5, אופק 7, ארוס B וארוס A יצטרף לווין נוסף שישוגר בקיץ מהודו – הלווין פולאריס (לשעבר TECHSAR), של אלתא, יצלם את כדור הארץ באמצעות מכ“מ, ביום, בלילה ובכל מזג אוויר.

כאמור בלווין אופק 7 מותקנת מצלמת החלל של אלביט מערכות אלקטרו אופטיקה –אלאופ. אלאופ נחשבת אחת ממפתחות ומייצרות מצלמות החלל המובילות בעולם. מצלמות החלל של אלאופ נמצאות בשני לוויינים אזרחיים ישראליים: ארוס וארוס B, וכן בשני לווייני המודיעין הישראליים אופק 5 וכאמור אופק 7.

ד”ר גבי סרוסי – סמנכ”ל ומנהל חטיבת מודיעין חזותי וחלל – אלאופ אומר בשיחה לאתר הידען כי מפרסומים שהתרוצצו היום בכלי התקשורת הרזולוציה של המצלמה היא  70 סנטימטר לפיקסל (נתון זה דומה לארוס. א.ב.). דאגנו במיוחד ליציבות הטלסקופ כך שרמת האברציות בו היא מאוד נמוכה ולכן איכות התמונות שמתקבלות ברמה מאוד גבוהה. כל תהליך כיוון הטלסקופ וההתאמה שלו לאווירת החלל בוצע בצורה מאוד קפדנית כך שכאשר הוא יהיה בחלל הוא יגיע לערכים האופטימליים שלו.

אילו התמחויות נדרשו כדי לבנות מצלמה כזו?
סרוסי: “מדובר בשלוש דיסציפלינות הנדסיות עיקריות. מי שעבד על הפרויקט הזה היו אופטיקאים מהשורה הראשונה שתכננו את ה-Setup האופטי, מהנדסי מכאניקה שעבדוה על המקטע האופטו-מכאני הנוגע יציבות המבנה, עמידתו בתנאי טמפרטורה משתנים וגרדיאנטים משתנים (לדוגמה איך יתנהג כשצד אחד פונה לשמש והצד השני מוסתר). ובנוסף, עסקו בפיתוח הלווין גם מהנדסי אלקטרוניקה שהיו אמורים להתמודד עם קצב פיקסלים אדיר ובתחום דינמי מאוד גדול, ועם אלקטרוניקה מאוד מהירה שגם אמורה לעמוד בתנאי חלל – טמפרטורת ואקום וקרינה ועדיין להמשיך לתפקד לאורך הזמנים בקצב ובאמינות הנדרשים.
בנוסף,  כל התהליך מבוקר בתהליך הרכבה מאוד קפדני של מכשירני חלל שצברו נסיון רב בלהרכיב מטרות לתחום החלל ומגובים במערך שלם של אבטחת איכות שגם אנשיו התמחו בייצור מוצרים בתחום החלל כאשר המטרה היא שהמוצרים שאנחנו מייצרים לא יכשלו בכל תהליך אינטגרציה של מערכות הלווין, אינטגרציה לטיל, שיעמדו בתנודות החזקות של תהליך השיגור וגם שיגיעו לחלל וידעו לעמוד במחזורים התרמיים של יום ולילה המתחלפים במחזור של שעה וחצי וטמפרטורת משתנות ולשרוד את כל התנאים הללו לאורך שנים. מגוהא ידע שצברנו במהלך השנים וכל הידע הזה הוכנס לתוך המערכת הזאת.

באילו לוויינים נוספים מותקנות מצלמות מתוצרתכם?
המצלמות של אלאופ משווקות לתוכנית ארוס שהיא תוכנית ישראלית של חברת אימג'סאט שמוכרת זמן לווין, בחלל סובבים כיום הלווינים ארוס A וארוס B ואני מקווה שבעתיד גם את ארוס C. פרויקט נוסף שביצענו היה מול KARI, סוכנות החלל הקוריאנית שרכשה מצלמה ומטעד הכולל את כל ערוצי השידור והקליטה, וכן אוגר דוחס, לתוכנית שנקראת COMPSAT 2. הלווין הזה מצלם ברזולוציה טובה ממטר ויש גם ערוץ מולטיספקטרלי שכולל בתוכו 4 צבעים והאינפורמציה נאספת בו זמנית גם בערוץ הפן כרומטי (שחור לבן) וגם בערוץ המולטיספקטרלי.
פרויקט נוסף שאנחנו מבצעים עם גורמים זרים – משותף לסוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל ההודית שידוע בשם טאווקס, טלסקופ בתחום האולטרה-סגול, 3 פסים בתחום האולטרה סגול שמותקן על לווין תקשורת גיאוסטציונרי ומסתכל לחלל החיצון. הפרויקט אמור לסיים את האינטגרציה באל אופ השנה, להיות מועבר לסוכנות החלל ההודית ולהיות משוגר באמצע השנה הבאה לחלל.

מה מצבו של פרויקט ונוס?
“אנחנו נמצאים בשלבים האחרונים של תוכנית הפיתוח. מצלמה שאנחנו מפתחים מול סוכנות החלל הצרפתית שתשולב במיקרו לווין. המצלמה אמורה לאסוף אינפורמציה ספקטרלית ב-12 אורכי גל. הלווין עצמו הוא גם רדיומטר – נותן אינדיקציה כמותית לקרינה שמגיעה. נחשב לאחד מהמתקדמים מסוגו בעולם ואמור לאחר שיגורו לתת אינפורמציה ספקטרלית נרחבת ביותר, בעיקר שקשורה לגידולים חקלאיים על פני כדור הארץ שעבורם נבחרו הקווים הספקטרליים הספציפיים. פרויקט “ונוס” מתבצע בשיתוף פעולה, הראשון מסוגו, בין סוכנות החלל הישראלית –ISA  וסוכנות החלל הצרפתית CNES. המצלמה מתכנון ותוצרת אלאופ, הינה מצלמת חלל אלקטרו-אופטית המיועדת להתקנה על מיקרו-לוויין. מצלמה מדעית זו תשמש לניטור עולמי של נושאים אקולוגיים, איכות הסביבה, נושאי בטיחות, קידום “חקלאות מדויקת” ואיכות מקורות מיים.
בנוסף תשמש המצלמה לניטור הפוריות ומאזן הפחמן של מערכות אקולוגיות וגידולים, כמו גם לניהול אספקת  מים לגידולי השקיה. המצלמה מבוססת על קונספט ייחודי של חברת אלאופ הכולל גלאים סופר-ספקטרליים מתקדמים וחדשניים, בעלי 12 ערוצים בתחומי הספקטרום הנראה והאינפרא האדום הקרוב, המייצרים תמונות ברזולוציה של כ-5.3 מטרים.

כמו כן פיתחה החברה את ERMS – Earth Resources Monitoring System –  “מערכת הפיקוח על אוצרות הטבע” של אל-אופ היא מצלמה זעירה וקלה המיועדת להתקנה במיקרו-לוויינים. מצלמה זו מכסה שדה ראיה ברוחב של למעלה מ100- ק”מ עם כושר הפרדה של 16 מ' מגובה של 400 ק”מ. במשקל 6.5 ק”ג בלבד, ה-ERMS היא כלי אידיאלי ליישומי מיפוי ופיקוח רבים.