השביט הבין-כוכבי בוריסוב חלף על פני השמש והאיץ

תמונה: שביט 2I / בוריסוב הוא רק האובייקט הבין-כוכבי השני שידוע כי עבר דרך מערכת השמש שלנו. בתמונה זו שצילם טלסקופ החלל האבל באוקטובר 2019. השביט מופיע על רקע גלקסיה רחוקה. צילום: NASA, ESA, ו- D. JEWITT (UCLA)
תמונה: שביט 2I / בוריסוב הוא רק העצם הבין-כוכבי השני שידוע כי עבר דרך מערכת השמש שלנו. בתמונה זו שצילם טלסקופ החלל האבל NASA / ESA, השביט מופיע על רקע גלקסיה רחוקה. צילום: NASA, ESA, ו- D. JEWITT (UCLA)

טלסקופ החלל האבל צילם שוב את השביט 2I / בוריסוב החולף במערכת השמש שלנו בדרכו חזרה לחלל הבין-כוכבי. במהירות עוצרת נשימה של מעל 175 אלף קמ"ש, בוריסוב הוא אחד מהשביטים המהירים ביותר שמצפו אי פעם. זהו רק העצם הבין-כוכבי השני שהוכח שעבר במערכת השמש.

באוקטובר 2019, התבונן טלסקופ החלל האבל בשביט במרחק של כ -420 מיליון ק"מ מכדור הארץ. תצפיות חדשות אלה שהתקיימו בנובמבר ודצמבר 2019 עת היה השביט במרחק קרוב יותר מספקות תובנות ברורות יותר על פרטיו וממדיו של המבקר הבין-כוכבי [1].

התמונה הראשונה מציגה את השביט מול גלקסייה ספירלית מרוחקת (2MASX J10500165-0152029). הגרעין המרכזי הבהיר של הגלקסיה נמרח בתמונה מכיוון שהאבל עוקב אחר השביט. בוריסוב היה במרחק 326 מיליון ק"מ מכדור הארץ בחשיפה זו. זנב האבק שנפלט ממנו פונה לקצה הימני העליון.

התמונה השנייה היא התצפית המחודשת של האבל על השביט בסמוך לנקודה הקרובה ביותר לשמש. שם הוא היה נתון למידות חום קיצוניות, בפרט לאחר שבילה את מרבית חייו בקור הקיצוני של החלל הבין-כוכבי. השביט נמצא בתמונה זו במרחק 298 מיליון ק"מ מכדור הארץ, בסמוך לקצה הפנימי של חגורת האסטרואידים. הגרעין, גוש רופף של קרח ואבק, עדיין קטן מכדי שניתן יהיה לצפות בו בנפרד. החלק המרכזי הבהיר הוא ענן המורכב מאבק המפלט מפני השטח של השביט. השביט יגיע לנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ בסוף דצמבר, אז הוא יהיה במרחק של 290 מיליון ק"מ.

השביט בוריסוב, בנקודה הקרובה שלו לשמש, דצמבר 2019. צילום: טלסקופ החלל האבל
השביט בוריסוב, בנקודה הקרובה שלו לשמש, דצמבר 2019. צילום: טלסקופ החלל האבל

"האבל נותן לנו את המדידה הטובה ביותר לגודל הגרעין של השביט בוריסוב, שהוא החלק החשוב באמת של השביט," אמר דייוויד ג'ואיט, פרופסור למדעים פלנטריים ב-UCLA שצוותו צילם את התמונות הטובות והחדות ביותר של בוריסוב. "למרבה ההפתעה, תמונות האבל שלנו מראות שהגרעין שלו קטן פי 15 מאשר המחקרים הקודמים העריכו שהוא עשוי להיות. רדיוס הגרעין קטן מחצי ק"מ. מדובר בנתון חשוב מכיוון ידיעת הגודל עוזר לנו לקבוע את המסה, של עצמים כאלה במערכת השמש ובדרך החלב. בוריסוב הוא השביט הבין-כוכבי הראשון הידוע, ואנחנו רוצים לדעת כמה רבים אחרים יש. "

גנאדי בוריסוב, אסטרונום חובב מחצי האי קרים גילה את השביט ב -30 באוגוסט 2019. אחרי שבוע של תצפיות של אסטרונומים חובבים ומקצועיים בכל רחבי העולם, חישב מרכז הכוכבים הבינוניים של האיחוד האסטרונומי הבינלאומי את מסלול השביט שהראה שהוא הגיע מהחלל הבין-כוכבי. עד כה כל השביטים המקוטלגים הגיעו מטבעת של פסולת קפואה בשולי מערכת השמש שלנו, המכונה חגורת קויפר, או מענן Oort, מעטפת של חפצים קפואים שנחשבים לאזורים החיצוניים ביותר של מערכת השמש, שהקצה הפנימי ביותר שלה מרוחק פי 2000 מהמרחק בין כדור הארץ לשמש.

בוריסוב עשוי לייצג רק את תחילתה של סדרה של תגליות של חפצים בין-כוכבים המבקרים ביקור קצר במערכת השמש שלנו. יתכנן שמערכת השמש שלנו מלאה באלפי עצמים בין-כוכבים כאלה בכל זמן נתון; עם זאת, רובם חוורים מכדי לאתר אותם באמצעות הטלסקופים של ימינו.

התצפיות של האבל וטלסקופים אחרים הראו כי טבעות ועננים של פסולת קפואה עוטפים כוכבים צעירים. אינטראקציה כבידתית בין העצמים דמויי השביט לבין גופים מאסיביים אחרים עלולה לגרום להם להיזרק עמוק לחלל ולטוס בין הכוכבים.

להודעה של נאס"א

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

18 תגובות

  1. לדעתי היקום באזור הנראה מתנהג אך שאנו רואים אותו ובמקום אחר יתכן שמתנהג לגמרי אחרת ולכן כל התאוריות טובות לאזור המוגבל של האזור הנצפה והרבה מלפניו כל עוד לא הגענו פיזית למקומות הרחוקים באמת

  2. לדעתי היקום באזור הנראה מתנהג אך שאנו רואים אותו ובמקום אחר יתכן שמתנהג לגמרי אחרת ולכן כל התאוריות טובות לאזור המוגבל של האזור הנצפה והרבה מלפניו כל עוד לא הגענו פיזית למקומות הרחוקים באמת

  3. היי יהודה,

    אני רואה שכתבת ציטוט בבלוג שלך כמעט אחד לאחד של ההשערה שהעליתי כאן.
    אשמח אם תוכל לציין בבלוג שלך שההשערה הזאת הגיעה ממני ואולי אף להפנות ללינק שלי כאן למטה.

    להלן קישורים לתגובה שלי והמאמר בבלוג שלך:

    התגובה שלי עם ההשערה שלי כאן למעלה: 16 בדצמבר 2019 בשעה 14:57
    זה המאמר שלך בבלוג שבו אתה מצטט את תגובתי כאן:
    http://yekumpashut.freevar.com/?page_id=272

    תודה,
    אלי איזק
    https://eisaak123.wixsite.com/privatelessons

  4. תודה יהודה ואריאל על התשובות שלכם לתגובה שלי (נראה לי שנתתם תשובות מנוגדות).
    עוד שאלה שלי בנושא, אם נניח שאין אנרגיה אפלה אז בעצם זה אומר שהריק של היקום מושך
    את החומר אליו ללא שימוש באנרגיה.
    איך יכולה ליהיות תנועה ללא אנרגיה?
    אם זה נעשה בעזרת אנרגיה, אז מה המקור שלה?
    אולי גם הריק נוצר מפיצוץ ראשוני?

    דרך אגב, עוד שאלות שמעניינות אותי:
    1) אומרים שהאדמה משמשת כהארקה. אכן הברקים מחפשים דרכם לאדמה.
    אז למה כאשר אני מחבר את הפלוס של הסוללה דרך מנורה קטנה לאדמה אז המנורה לא
    נדלקת?
    2) מסופר שהקשר בין החשמל לאלקטרומגנטיות נמצא ע"י מדען שראה שמחט המצפן זזה ליד
    קו חשמל.
    למה כאשר אני מקרב מצפן לחוט חשמל שעובר בו זרם חזק, אני לא רואה תזוזה של המצפן?
    למה כאשר אני מלפף את חוט החשמל (220v עם זרם של בערך 2A) עדיין אין משיכה מגנטית?
    3) למה לפעמים אני רואה מטוסים מציירים קוים בשמיים אבל הקוים האלו לא נעלמים אלא הופכים
    במשך הזמן לצורה של עננים ארוכים (לא ענני כבשה רגילים). זה קשור לתאורית קשר שנקראת
    כימוטרייל (חפשו בגוגל).

    אלי איזק

  5. לאלי אייזק
    הגישה שלך נכונה אין צורך באנרגיה אפילה להצדיק את ההתפשטות המואצת של היקום. גלקסיה הנימצאת בתוך היקום המתנהג למעשה כמרחב גזי פועל עליה מכיוון פנים החוצה לחץ גדול יותר מאשר מהחוץ כלפי פנימה ומכאן התאוצה כלפי חוץ

    סבדרמיש יהודה

  6. איזה חום קיצוני? הוא עובר במרחק של מאדים מהשמש. שביטים הם תופעה חשמלית. לא קרח רק סלע בעל מטען שונה שמגיב לזרם החשמלי שנקרא רוח השמש.

  7. היי אלי,
    רעיון מעניין, אבל הוא בעייתי כי אתה עדיין לא מסביר את התאוצה של הגלקסיות. גז אידיאלי מתפשט בריק במהירות קבועה אין אינטרקציה בין חלקיקים ומכאן שמו- גז אידיאלי. מה שאתה מתאר הייתה הגישה הרווחת אצל הקוסמולוגים עד 1990 שחשבו כי מדובר ב'פיצוץ' ראשוני וציפו לראות האטה של ההתפשטות. אחרי התוצאות שהראו שהתפשטות היקום מאיצה והמודל של אנרגיה אפלה בא להסביר את התאוצה הזאת.

  8. כך מעסקים את המוח האינושי ושודדים את הארץ שקר גס אף אדם לא דרך על אדמת הירח

  9. רעיון שלי בעניין של תאוצת הגלקסיות:
    לאחרונה למדתי שמאז המפץ הגדול (אם היה) הגלקסיות מתרחקות אחת מהשנייה לא במהירות קבועה או מואטת (כתוצאה של דעיכת אנרגיית הפיצוץ) אלא במהירות הולכת וגוברת (האצה).
    למדתי שהמדענים משערים שמדובר באנרגיה אפלה שגורמת להאצה הזאת (כלומר אנרגיה שאנחנו לא יודעים לאתר).
    אני מציע רעיון אחר, מעניין אם הוא רעיון טוב:
    אם גז משוחרר לאיזור שיש בו ריק (וואקום) אז הגז מתפזר במהירות באותו איזור וממלא את הריק.
    זה נעשה כנראה ללא השקעה של אנרגיה.
    נראה לי שהיקום האינסופי הוא איזור של ריק והגלקסיות (שנוצרו מהמפץ הגדול) פשוט מתפזרות באיזור
    הריק כמו המולקולות של הגז.
    בעצם, זאת התנהגות של הטבע לשאוף לאיזון.
    גם מים, למשל באוסמוזתה הפוכה, זורמים מריכוז מלחים נמוך אל ריכוז מלחים גבוה.
    או למשל מים חמים שמתערבבים במהירות עם מים קרים.

  10. התרגום או/ו התחביר העברי
    לא טוב ,זה עברית מאונגלזת

  11. יהודה
    משתמשים בכבידה של פלנטות כדי להאיץ חלליות. הרעיון הוא שהחללית "גונבת" אנרגיה קינטית מהפלנטה. כלומר – חלק ממהירות ההקפה של הפלנטה עוברת לחללית.

    לדוגמה Voyager I השתמש ניצל את צדק ואת שבתאי כדי לצאת ממערכת השמש.

    אז – אולי הכוונה פה שהשביט צבר מהירות, מהמהירות ההיקפית של השמש (הרי השביט בא מחוץ למערכת השמש – והשמש מקיפה את שביל החלב).

    זו סתם השערה – וההיגיון אומר לי שאתה צודק…

  12. אני חושב שלא מדובר בשביט אלא בחללית מוסווית כמו העצם אומאמוהא שעבר במסלול שנראה מסלול מלאכותי לחלוטין

  13. הכותרת של המאמר בעייתית. גוף לא יכול לחלוף על פני השמש ולהאיץ . כל עוד הגוף מתקרב לשמש הוא מאיץ אבל כאשר הוא חולף על פניה ומתרחק אז הוא חייב להאיט.
    אולי הגוך הנ"ל הוא כרגע רק מתקרב לשמש ולכן כרגע מאיץ. בנוסף להגדיר את חגורת קוויפר כפסולת זה קצת צורם.
    זאת דעתי.
    נא להגיב בעדינות. תודה.
    יהודה
    http://yekumpashut.freevar.com/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן