אב אבו אבול אבולציה

למי שחשב שהתקבלותה של האבולוציה הדארווינית במערב שמה קץ אחת ולתמיד לאמונת המדענים בסיפור הבריאה התנ”כי נכונה אכזבה. הימין השמרני בארה”ב פיתח נשק חדש – תורת העיצוב התבוני – כדי להילחם באלה המאמינים שמוצא האדם מן הקוף

עדי אליה, גלילאו

התמונה באדיבות אתר חופש

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/galevoalia.html

למי שחשב שהתקבלותה של האבולוציה הדארווינית במערב שמה קץ אחת ולתמיד לאמונת המדענים בסיפור הבריאה התנ”כי נכונה אכזבה. הימין השמרני בארה”ב פיתח נשק חדש – תורת העיצוב התבוני – כדי להילחם באלה המאמינים שמוצא האדם מן הקוף

מה יחשבו הדורות הבאים על הגירסה התנ”כית לסיפור בריאת ‏העולם? האם הם יתייחסו אליה כאל אנקדוטה מימי קדם וילמדו ‏אותה בשיעורי הדת והמורשת, או שיש סיכוי שתחזור אל שיעורי ‏הביולוגיה, מהם סולקה בבושת פנים כשתורת האבולוציה של ‏דרווין התקבלה כמוסכמה מדעית במערב? למי שמתחלחל ‏מהאפשרות השנייה יש אולי סיבה להיות מודאג. בשנים האחרונות ‏משכלל הימין השמרני בארה”ב נשק חדש, שישמש אותו במאבק ‏על השקפת העולם של הילדים של כולנו. ולא סתם נשק, אלא כזה ‏שמתיימר להסיט את הוויכוח האינסופי בדבר קיומו (או אי קיומו) ‏
של הבורא, מן הפסים התיאולוגיים אל הפסים המדעיים. ‏

די מפתיע לגלות שדווקא בארה”ב, הדוגלת בהפרדת הדת מהמדינה, ‏אסר בית המשפט העליון את לימודי “תורת הבריאה” כחלק משיעורי ‏המדע רק בשנת 1986. על מהותה של תורה זו אפשר ללמוד מדבריו ‏של השופט ויליאם אוברטון ב-82', כשחייב את מדינת ארקנסו להוציא ‏אותה מתוכנית הלימודים בבתי הספר הציבוריים שלה. “הבריאתנים ‏‏(‏Creationists‏) אינם דוגלים באיסוף נתונים ושקילתם מול נתונים ‏מדעיים סותרים. במקום זאת, הם מפרשים באופן מילולי את ספר ‏בראשית, ‏ומנסים למצוא לו תמיכה מדעית”. ‏
אוברטון קבע בפסיקתו כי “מדעי הבריאה” אינם מדע אלא דת, ‏וזכה לתשואות מהקהילה המדעית. הפליאונטולוג סטיבן ג'יי גולד ‏‏(‏Gould‏), למשל, כתב בספרו “‏Bully for Brontosaurus‏” כי “זהו ‏המסמך המשפטי הטוב ביותר שנכתב על סוגיה זו”.‏
למרות שהבריאתנים שרפו את הסיכוי שלהם להתייחסות ‏רצינית במערכת המשפטית ובוודאי שבזו המדעית, במדינות מסוימות ‏בארה”ב הם עדיין בתמונה. בשנת 99' הם הצליחו לעקור את הוראת ‏תורת האבולוציה של דרווין מתוכנית הלימודים של קנזס, החלטה ‏שבוטלה על ידי מועצת החינוך של המדינה רק לפני כשנה. אבל משהו ‏הרי חייבים לעשות כדי לא להפקיר את השטח לאלה המאמינים שמוצא ‏האדם מן הקוף רחמנא ליצלן, לכן נולדה המצאה חדשה: ‏intelligent ‎
design theory‏ (‏IDT‏ , תורת העיצוב התבוני, תע”ת) הגורסת כי ניתן ‏להציע הוכחות מדעיות לקיומו של אלוהים.‏
עד לא מכבר הגבול בין סיפור הבריאה לבין המדע היה ברור: ‏
המאמינים פסלו את תורת האבולוציה מבלי להסתמך על ממצאי ‏מחקרים, שהרי אם נכתב בברית הישנה שהעולם בן 5763 שנה, ‏והמקרא נכתב בידי הגבורה, מי אנו שנפקפק?

אבל לתורת העיצוב ‏התבוני, התע”ת, יש אֶפיל מפתה, לפחות בעיני אנשים מסוימים. ‏במדינות מסוימות בארה”ב, שם יש רוב לימין השמרני, התורה הזאת ‏תופסת תאוצה מאז פורסמה לראשונה בתחילת שנות ה-90. ‏

‏ אקראיות או יצירה אינטליגנטית?‏

מייקל בֶּהה (‏Behe‏), ביוכימאי שעסק במשך ארבע שנים בחקר הדנ”א ‏במוסדות ממשלתיים בארה”ב, נחשב לקלף המדעי החזק של תומכי ‏התורה. בהה הוא קתולי אדוק אבל לעולם אינו נעזר ברטוריקה דתית ‏כשהוא שוטח את טיעוניו. הנה טעימה על קצה המזלג: נניח שאדם ‏מסוים מת. האם מותו היה מזל רע, תאונה, או תוצאה בלתי נמנעת של ‏נסיבות טבעיות, כמו מחלה סופנית? ואולי נרצח? אם איננו יכולים ‏להסביר בצורה מתקבלת על הדעת את מותו כתאונה או כתוצאה של ‏נסיבות טבעיות, אנו חייבים להביא בחשבון את האפשרות שהוא הומת ‏בכוונה. ‏
באופן דומה, מסביר בהה, כשאנו רואים תבנית מסובכת בטבע, ‏שאינה יכולה להיווצר באקראי או כתוצאה מחוקי הטבע המוכרים לנו, ‏אנו יכולים להניח שהיא נוצרה במכוון על ידי גורם אינטליגנטי. אם ‏ידוע לנו כי התופעה אינה מעשה ידי אדם או חיה, נוכל לראות בה ‏תוצאת עבודתו של יוצר בעל כוחות-על. ‏
בהה, שתוקף חזיתית את תורת האבולוציה בספרו “הקופסה ‏השחורה של דרווין” (96'), טוען שהיא אינה מסבירה באופן מתקבל על ‏הדעת מערכות שמתאפיינות בשני מושגי היסוד של תורת התע”ת: ‏‏”מורכבות שאינה ניתנת לצמצום” ו”מורכבות ספציפית”. המושג ‏הראשון מתייחס למערכות הכוללות חלקים רבים, שפועלים במשולב ‏באופן כזה שהריסת אחד מהם תגרום למנגנון להפסיק לפעול. למשל, ‏מלכודת עכברים. במלכודת פשוטה יש לפחות חמישה חלקים: לוח, ‏קפיץ, פטיש, קרס וידית אחיזה, המסודרים בדרך מסוימת. אם יחסר ‏חלק אחד או יופיע בסדר הלא נכון, המנגנון לא יתפקד כמלכודת ‏עכברים. אנו יודעים שהמלכודת לא נוצרה במקרה או על ידי כוחות ‏הטבע, אלא תוכננה על ידי בני אדם בכוונה לתפוס עכברים. ‏
לטענת בהה, כשאנו נתקלים במערכות מסוג זה בטבע, אשר יש ‏להן בנוסף גם “מורכבות ספציפית”, לא נותר לנו אלא להניח ‏שמאחוריהן עומד יוצר תבוני. ומהי “מורכבות ספציפית”? ויליאם ‏דמבסקי (‏Dembski‏), דוקטור למתמטיקה ופילוסופיה מתומכי התע”ת, ‏מסביר: אם נראה כמה אותיות מפוזרות על שולחן בסדר כזה – ‏עדכאיעווידשלתוי – הוא יהיה גם לא סביר מבחינה סטטיסטית וגם לא ‏ספציפי. מצד שני, אם נראה את המלה “זה”, היא תהיה ספציפית, ‏כלומר, מלה בשפה העברית, אך מבחינה סטטיסטית ההסתברות למלה ‏עברית בת שתי אותיות אינה זניחה. “באף אחד מהמקרים הללו איננו ‏חייבים להניח תכנון אינטליגנטי”, אומר דמבסקי, “אבל אם נראה את ‏האותיות בסדר הבא – דיווידאכלשעועית – נוכל להניח שהתבצע תכנון ‏שכזה, כי תוצאה זו היא גם ספציפית וגם בעלת סבירות סטטיסטית ‏נמוכה. לכן אפשר להניח שיצור תבוני סידר את האותיות. לפי דמבסקי, ‏אנו מניחים כאלה הנחות כל יום, כשאנו מסיקים שהסיבה שמשהו ‏התרחש היא שהיה לו מתכנן. אם אותו יוצר הוא אלוהים שעליו מדובר ‏בתנ”ך, מודים אנשי התע”ת, זו כבר שאלה מטפיזית או תיאולוגית. ‏
אם שמתם לב לעובדה שהדוגמאות שניתנו עד כה אינן מתחום ‏הביולוגיה, זה לא מקרה. כשהם מתבקשים לספק ממצאים מדעיים ‏נסוגים אנשי התע”ת להתפלפלויות בסגנון משפטי ושולפים עדויות לכך ‏שגם בתורתו של דרווין יש פגמים. ‏

‏ האם צ'וקומוקו יכול להיות ירוק?‏

בתחילת המאה ה-20 רווחה בקהילת המדע המערבית תורתו של ‏ברטרנד ראסל, שלפיה שאלות כמו האם אלוהים (או יוצר תבוני ‏כלשהו) קיים, אינן יכולות להיבחן בניסוי מדעי שיאשר או יפריך אותן, ‏ולכן הן חסרות משמעות בדיוק כמו השאלה האם צ'וקומוקו יכול להיות ‏ירוק.‏
בניגוד לתפיסה זאת, שמייצגת את זחיחות הדעת המדעית-‏חילונית של תקופתה, הפילוסוף קרל פופר דגל בפלורליזם ויישב את ‏השאלה איך אדם דתי יכול להיות מדען (דרווין, למשל, היה נוצרי ‏אנגליקני שבצעירותו התכוון להיות כומר). פופר טען שניסוי אינו יכול ‏לאשר תיאוריה מדעית אלא רק להפריכה, ולכן מודל או תיאוריה ‏כלשהם ייחשבו כמדעיים רק אם הם בני הפרכה, והגיוני להחזיק בהם ‏כל עוד לא הופרכו על ידי ניסוי כלשהו. ‏למשל, אם נגלה שטמפרטורת הרתיחה של מים היא 100 ‏מעלות צלזיוס, נוכל לראות בגילוי זה עובדה מדעית. אבל אם יתברר ‏פתאום שעל ההימלאיה או בים המלח טמפרטורת הרתיחה שונה, נזדקק ‏למודל שיוכל להסביר את תוצאות הניסויים האלה. לפי מודל זה, ‏טמפרטורת הרתיחה של מים בגובה פני הים עדיין תהיה 100 מעלות. ‏אם נעשה ניסוי נוסף ונגלה כי בכלי אטוּם המים רותחים בטמפרטורה ‏אחרת, נצטרך להרחיב את המודל פעם נוספת, וכן הלאה. ‏טענות כמו “קיים יוצר תבוני”, או אפילו “לטבע יש חוקים”, ‏עשויות להיות נכונות, אך הדיון בהן אינו דיון מדעי. על פי פופר, אפשר ‏בהחלט לומר משפט כמו “טמפרטורת הרתיחה של המים בכלי פתוח ‏בגובה פני הים היא 100 מעלות בגלל שאלוהים החליט כך”. החלק ‏הראשון של המשפט הוא מדעי. החלק השני לא, אבל עדיין עשוי להיות ‏נכון. ‏
אבל אנשי תורת העיצוב התבוני אינם מסתפקים בפלורליזם של ‏פופר. הם רוצים לכבוש את מקומם דווקא בממלכת המדע החילוני של ‏ראסל. דמבסקי, בהה וחבריהם למאבק אינם רוצים להיכשל במקום ‏שבו נכשלו הבריאתנים. הם טוענים שוב ושוב שיש בידיהם הוכחות ‏מדעיות וכי הם אינם מסתמכים על הדוקטרינה התנ”כית.‏
‏”מה שמהללים כנצחון המדע הוא למעשה ניצחון הצנזורה ‏
והאפליה על רקע של השקפת עולם”, הודיעו ראשי מכון “דיסקברי” ‏מסיאטל, המוגדר כצוות החשיבה הראשי של התע”ת, אחרי הפסיקה של ‏קנזס. “זה לא מה שהמדע ולא מה שאמריקה אמורים להיות”. עכשיו הם ‏מנסים להיתלות בפסיקה אחרת של בית המשפט העליון של ארה”ב, ‏הקובעת כי לימוד תיאוריות מדעיות מתחרות אינו מנוגד לחוקה. ‏לטענתם, בתי ספר שלא ילמדו את התע”ת רק משום שהיא מתאימה ‏להשקפות דתיות מסוימות, יפלו אותם לרעה. ‏העובדה שתהליך הבריאה המפואר הפך למשהו שאפשר ‏
להסביר בצורה חומרית טהורה, בלי התערבות רוחנית, זורה מלח על ‏פצעי הבריאתנים מאז פירסם דרווין את ספרו “מוצא המינים” ב-1859. ‏במכון דיסקברי, המנוהל על ידי רפובליקנים שמרנים, רואים בתע”ת ‏נשק למלחמה במה שהם מכנים “המטריאליזם הלא מוסרי של המדע”, ‏הנובע מתורתו של דרווין. ‏
ג'ונתן וֶלס (‏Wells‏), ד”ר לביולוגיה מולקולרית מאנשי מכון ‏
‏”דיסקברי”, עושה שימוש נמרץ באסטרטגיה של קידום התע”ת על ‏ חשבון הדרוויניזם. בספרו “אייקונים של אבולוציה” (‏Regnery, 2000‎‏) ‏הוא תוקף פרצות בכתבי דרווין ומעודד את הקורא להסיק כי מאחר ‏שתורה זו לא הוּכחה כל צורכה, תורת העיצוב התבוני היא ‏האלטרנטיבה ההגיונית היחידה. מבקריו של ולס – והעולם המדעי צר ‏מלהכיל אותם, אומרים שהדרישות שלו מהתיאוריות של דרווין גבוהות ‏כל כך, עד שהוא לעולם לא היה מצליח לספק את עצמו לו היה מיישם ‏אותן על התע”ת. ‏
גם מי שאיננו זוכר כמעט כלום משיעורי הביולוגיה בבית הספר ‏לא שכח, קרוב לוודאי, את הדוגמאות שבהן השתמשו כדי להסביר את ‏תורת דרווין (למשל תמונת הקוף המזדקף והופך לאדם). ולס טוען שכל ‏אחת מהדוגמאות הללו היא עיוות של המציאות או שקר מוחלט. למשל, ‏אחד המחקרים היותר מצוטטים בספרי הלימוד עוסק בעש הפלפל ‏‏(‏Peppered moth‏) ואמור להדגים אבולוציה בפעולה. בתחילת המאה ‏ה-19 התברר באנגליה כי העש הזה, שצבעו הלבן המנוקד בשחור סייע ‏לו כהסוואה מפני ציפורי טרף, נעשה נדיר באזורים שבהם עשן ‏ממפעלים זיהם את גזעי העצים, ואת מקומו תפס עש כהה יותר.‏
בשנות ה-50 עקב החוקר האנגלי הנרי ברנרד דייויס קטלוול ‏
‏(‏Kettlewell‏) אחר הצלחתן של ציפורי טרף לצוד עש בצבעים שונים ‏ביערות אנגליה, וגילה כי סיכוייו של העש הכהה להיטרף קטנו באזורים ‏שבהם היה זיהום אוויר, וגדלו באזורים שבהם האוויר היה נקי והגזעים ‏בהירים. בספרי הביולוגיה מופיעים צילומים של עש הפלפל הנח על גזע עץ. ואולם ולס טוען שהם מזויפים, וכי עש הפלפל אינו נוהג לנוח על ‏גזעי עצים, אלא מעופף בשעות הלילה ונצמד לתחתית הענפים העליונים ‏של העץ ביום. ולס אומר שהצילומים הופקו על ידי מדענים שהצמידו ‏עש חי לגזע עץ בשעות היום, שבהן הוא רדום, או לקחו עש מת ‏והדביקו אותו אל הגזע. הוא מאשים את מחברי ספרי הביולוגיה בהשמטת מידע זה ובהעלמת המחלוקת סביב מחקרו של קטלוול, ‏במטרה להסתיר את חולשותיה של תורת דרווין. ‏
קטלוול אכן ספג ביקורת מעמיתים שהטיחו כלפיו כי מחקריו ‏מלאכותיים, אך לטעון שהמחלוקת בעניינו הוסתרה זו הגזמה פרועה. ‏
הניסיון לפשט את ספרי הביולוגיה ככל הניתן אכן הביא לעיוות הראיות ‏לקיומה של אבולוציה. אבל – וגם כאן נחשפת חולשת הטיעונים של ולס ועמיתיו – גם אם נסכים שהראיות הרבה יותר סבוכות ממה שהוצג ‏בספרי הלימוד, עדיין אין זה אומר שאין בנמצא הוכחות טובות. אפילו ‏החוקרים שביקרו את קטלוול בדקו את ממצאיו וגילו כי הם נכונים. ‏
ונניח שהצילומים היו מפוברקים. אז מה?‏
אחת הבעיות העיקריות בתורת דרווין, ועל כך הותקף פעמים ‏
רבות, היא ההנחה שעל ידי מוטציה מקרית זכה זן כלשהו ביתרון ‏הישרדותי. החולשה בטענה היא שהמוטציות בטבע הן בעלות השפעות כה קטנות, עד שלא ברור אם הן אכן מספיקות כדי להביא לשינוי משמעותי בהישרדות. רוב התכונות שהתפתחו הן הצטברות של ‏מוטציות, ולא קפיצה חדה אחת. איך קורה שהתכונות הללו בכל זאת ‏עברו בתורשה, אם אינן נותנות עדיפות משמעותית? זוהי שאלה ‏שהדרוויניסטים מתקשים לענות עליה.‏

‏ מהו נס?‏

כאמור, תומכי התע”ת משתדלים שלא לטנף את ידיהם במדע אמפירי מהסוג הישן והטוב, ויש להם סיבה טובה. איזה ניסוי הם כבר יכולים ‏להציע כדי להוכיח שמאחורי מנגנונים בעלי מורכבות ספציפית עומד ‏
כוח עליון? ‏
אם אלוהים ברא את אדם וחוה מהאדמה, זה אכן ראוי להיקרא ‏נס. אבל האם לא יהיה זה נס באותה מידה אם אלוהים יצר את הקוד הגנטי ששולט בהתפתחותם של בני אנוש וכל שאר היצורים, או ברא ‏עולם שחוקיו מכתיבים התפתחות איטית בעזרת מוטציות? תורת ‏העיצוב התבוני אכן מובילה ליותר שאלות מאשר תשובות. אם ‏האבולוציה אינה מתרחשת מעצמה, האם אותו בורא מתערב אישית בכל פעם שצריך לברוא מין-ביולוגי חדש? האם נוכחותו נדרשת כדי ליצור ‏כל “מערכת בעלת מורכבות ספציפית שאינה ניתנת לצמצום” שאנו ‏מכירים בטבע? אם כך, מתי, איפה ואיך בדיוק זה קורה? האם הבורא ‏יצר את האדם הראשון כמבוגר לכל דבר (כולל הפופיק)? אנשי התע”ת מסרבים לענות על שאלות כאלו. הרבה יותר קל להם לתקוף את דרווין ‏מאשר להגן על עצמם. ‏

ולס, למשל, מזכיר את התע”ת רק בחטף, אך רומז לעתים ‏ קרובות שזוהי האלטרנטיבה היחידה, ומזהיר את קוראיו ההשקפה החומרנית שמעודדת תורת דרווין בכך שהיא מכחישה את קיומו של ‏העולם הרוחני. “תלמידים לביולוגיה לומדים פילוסופיה מטריאליסטית ‏במסווה של תורה מדעית”, הוא כותב. ‏
סטטיסטית, אומרים הבריאתנים, הסיכוי שתיווצר מולקולה מורכבת כמו זו של הדנ”א דומה לסיכוי שקוף שיישב ליד מכונת כתיבה ‏יקליד את התנ”ך. ואילו הביולוגים עונים שנדרשים שני תנאים כדי ‏ש”נס” כזה יתקיים: מספיק זמן ומספיק מולקולות. במונחים של שני ‏מיליארד שנה ומספר בלתי נתפס של מולקולות, הסיכוי להיווצרות ‏מולקולה שמסוגלת לשכפל את עצמה הוא סביר ביותר. ‏
כדי לנסות לתת לתע”ת תוקף מדעי טוען ויליאם דמבסקי ‏שאפשר להציע ניסוי שיפריך אותה. לדבריו, לו היה ניתן להוכיח ‏שמערכות ביולוגיות כמו שוטוני חיידקים, שלהם מורכבות ספציפית ‏שאינה ניתנת לצמצום, יכולות היו להיווצר על ידי תהליך דרוויניאני, זו ‏היתה יכולה להיות סתירה מוחלטת של תורת העיצוב התבוני, ולו רק ‏משום שלא מחפשים סיבות תבוניות אם יש בשטח הוכחות לקיומו של תהליך טבעי. הבעיה בטיעון הזה היא שהוא לא מציע ניסוי, אלא מציג ‏תיאוריה, כלומר האתגר שהוא מציב לעצמו גם הוא פילוסופי ולא מדעי. ‏
מדענים דתיים אחרים טוענים שתורת דרווין אינה מדעית משום ‏שקשה להפריך אותה באמצעות ניסוי. הרי אם נפריך תהליך אבולוציוני ‏מסוים, הדרוויניסטים תמיד יוכלו לטעון שהמהלך האבולוציוני שהתרחש בפועל הוא שונה מזה שהופרך בניסוי, והוא עדיין לא התגלה. ‏
במאמר שפירסם הרב הד”ר מרדכי הלפרין, מנהל מכון ‏
שלזינגר לחקר הרפואה לפי התורה שעל יד המרכז הרפואי שערי צדק, ‏הוא מתאר את האבולוציה של החתול השחור שעבר בין אנשי הדת ‏למדענים: “לאנשים דתיים מזכיר המונח אבולוציה את המאבקים הבלתי ‏מתפשרים שניהלו מדעני המאה ה-19 כנגד הכנסייה הקתולית. אנשי המדע ששוחררו אז מעול הכנסייה נלחמו בשצף קצף בכל אמונה דתית, כריאקציה להגבלות שהטילה הכנסייה על החשיבה המדעית. העלאתו ‏על המוקד של ג'ורדנו ברונו ב-1600, העמדתו לדין-האינקוויזיציה של ‏גליליאו במאה ה-17, יחד עם המסורת על מילמולו השקט 'ואף על פי כן ‏נוע תנוע', הפכו לחלק בלתי נפרד מהמיתוס האנטי דתי של מדעני המאה ‏ה-19”, כותב הלפרין. “תיאוריית מוצא המינים, המשתמשת בחוקי ‏האבולוציה, הפכה אז לחלק חשוב בדגל השיחרור מעול הכנסיה, והיא ‏מסמלת בעיני רבים את האנטיתזה לאמונה הדתית”.‏

הלפרין אומר כי בקרב חילונים מעוררת המילה אבולוציה ‏
אסוציאציות דומות, אבל מן הכיוון השני. “בעיני רבים נתפסת תורת ‏האבולוציה כתחליף מדעי לאמונה בבורא עולם. אנשים רבים, בעיקר ‏אלה הרחוקים מהמחקר המדעי ועקרונותיו, רואים בה הוכחה מדעית להיעדר בריאה אלוהית, ולהתפתחות טבעית של האדם מן הקוף, ‏שהתפתח מיצורים נחותים יותר, שהתפתחו מתא ביולוגי ארכאי, שנוצר ‏במקרה על ידי התרחשויות פיזיקליות וכימיות בעידן קדמון”.‏
לפי הלפרין, שורש הטעות הוא בחוסר ההפרדה בין חוקי ‏ הברירה הטבעית לבין תורת האבולוציה. “ערבוב מושגים והיעדר ‏אבחנה בין הנחה או תיאוריה לבין מסקנות הנובעות מניסויים מבוקרים, ‏הם תופעות רווחות. הגיע הזמן להבהיר את המושגים המדעיים, ולהבדיל בין חוקי טבע הניתנים להוכחה מדעית, לבין תיאוריות אקסטרפולטיביות חסרות הוכחות מדעיות, המשמשות כעוגן רגשי ‏לאתיאיסטים מושבעים”. ומהן אותן תיאוריות? ודאי שלא חוקי הברירה ‏הטבעית, שהרי אלה “ניתנים לתצפית והוכחה ומקובלים בעולמה של היהדות”. הלפרין טוען שתורת הברירה הטבעית מסבירה באופן מניח את הדעת תופעות של שינויי תכונות במהלך דורות, אבל – וזה אבל גדול – איננה קובעת דבר על מוצא המינים. ‏

‏ ומה בפוליטיקה?‏

ברור שהדרך למשרד החינוך, בכל מדינה שלא תהיה, חייבת לעבור ‏דרך הפוליטיקה. בישראל השיגו הפוליטיקאים הדתיים פטור מלימודי ‏דרווין לתלמידי המגזר החרדי, ורבנים כמו אמנון יצחק נוהגים להשוות ‏את התרבות החילונית לתרבות של קופים, משום שהחילונים נסמכים ‏על תורת האבולוציה. ‏
בארה”ב עורך מכון דיסקברי כנסים לחברי קונגרס רפובליקנים ‏ומפחיד אותם בבשורות איוב בנוסח “המוסר של אמריקה מאוים על ידי החומרנות המשחיתה של האתאיזם של הנטורליזם המדעי המודרני, ‏ותורת העיצוב התבוני היא הדרך היחידה לנצח במלחמה התרבותית על ‏אמריקה”. ‏
באחד הכנסים ציטטה אחת הדוברות, ננסי פירסי, שיר של ‏
להקת “בלדהאונד גאנג”, שהולך ככה: “את ואני מותק, אנחנו רק ‏יונקים, אז בואי נעשה את זה כמו שעושים את זה בערוץ דיסקברי”. זה, ‏אמרה, מה שאנחנו יכולים לצפות לו אם נקבל את תורת דרווין ולא ‏נאמין שאנו שווים יותר משאר החיות וכי נוצרנו בצלמו של אלוהים. ‏היא הזכירה לקהל שמערכת החוקים של הארה”ב מעוגנת באמונה ‏בבורא כמקור האולטימטיבי של מוסר. הדרוויניזם, שחותר תחת גישה ‏זו, הוא אם כן מסוכן למוסר ולחוק.‏
דרווין, לו היה חי כיום, היה מן הסתם נאנח ואומר: שוב ‏
מאשימים אותי באי מוסריות? עוד בימי חייו השתמשו הוגי דעות ‏בתורתו כדי להסיק מסקנות על הַסדר החברתי הרצוי. היו שביססו עליה ‏את רעיונותיהם הגזעניים או את תפיסתם המעמדית, ואחרים שסברו כי ‏היא מטיפה לשוויון חברתי או לתיקון עולם בדרך של מהפכה וחינוך ‏מחדש. כל אלה ניסו לרתום תיאוריה שמתייחסת להתפתחות ביולוגית ‏של מינים לתפיסת עולמם החברתית והמוסרית. הרברט ספנסר – (אבי ‏הדרוויניזם החברתי, השליך את הברירה טבעית על התחום החברתי) ‏לצידוק הקפיטליזם, אנגלס – לצידוק המהפכה הסוציאליסטית, הנאצים ‏‏- לצידוק הגזענות, ובני המעמדות העליונים בכל העולם – להנצחת ‏יתרונם במערכות החינוך.‏

פנינו לפילוסוף יוסף אגסי לשם התפלפלות קצרה על טיבה של תע”ת. ‏אגסי, פיזיקאי ודוקטור לפילוסופיה של המדע, הושפע עמוקות מתורתו ‏של פופר. מצד שני, הוא גם חניך ישיבות אלומה ומרכז הרב, אשר גדל ‏על ערכי הזרם הציוני הדתי.‏
‏”העובדה שתומכי ‏IDT‏ תוקפים את דרווין רק מראה כמה הם ‏
בורים ועמי ארצות”, אומר אגסי ומפתיע בטוויסט: “אף אחד לא מקבל ‏את דרווין היום, לפחות לא את הדעות שלו. על הממצאים עצמם אין ‏ויכוח, אבל התיאוריה לא מקובלת כיום על דעתו של איש. תורת דרווין ‏עברה אבולוציה והתפתחה לתורות הרבה יותר טובות, כמו נאו-‏דרוויניזם ונאו-מנדליזם”. ‏

אז דרווין הוא פאסה?‏
‏”מדענים טובים אינם חסידים שוטים של אף אחד. גם אלה שמאמינים, ‏ובצדק, שדרווין היה איש גדול, לא מקבלים אותו באופן אוטומטי: הוא יכול לטעות, הוא יכול לשנות את דעתו, והוא הסתמך רק על הממצאים ‏שהתגלו עד תקופתו. מדען דתי מאמין בכל מילה שכתובה בתנ”ך, אך ‏כמדען הוא אינו יכול להאמין בכזאת טוטאליות במילותיו של דרווין,
שהוא בסך הכול בשר ודם”.‏

ומה צריך ללמד היום בבית הספר?‏
‏”בשאלה הזאת אני דווקא תומך באנשי ‏IDT‏: אני חושב שצריך ללמד ‏תורות מתחרות לדרווין בבתי הספר, כולל את התורה שלהם ואת ‏הגרסה המוקדמת שלה, הבריאתנות. צריך ללמד הכול. הערצת המדע ‏מעבר לגבול מסוים היא אנטי מדעית”.‏

ואיפה ילמדו את התורות הללו, בשיעורי הדת או בשיעורי ‏
הביולוגיה?‏
‏”העניין הוא לא באילו שיעורים לומדים את זה. אני חושב שטוב ‏להתחיל עם התנ”ך, ובמקומות שהוא לא מספק הסברים לתופעות שאנו ‏מכירים, צריך להתרחב לתחומים אחרים. בתנ”ך, למשל, לא כתוב דבר ‏על אקולוגיה, אז כשנושא כזה חסר, צריך להשלים אותו ממקורות ‏מעודכנים יותר, וכאן גם מקומו של דרווין ואלה שבאו אחריו”. ‏

מה אתה חושב על טיעונים כמו זה של הרב ד”ר יעקב הלפרין, ‏שמכיר באבולוציה אך לא בתורת מוצא המינים של דרווין?‏
‏”אני מעדיף את הדתי שמדבר על התנ”ך מאשר את הדתי שמדבר על ‏מוצא המינים. במסורת התלמודית יש כלל פשוט: כאשר יש מחלוקת בין הדת למדע, הדת מוותרת. כלומר, במסורת היהודית בלתי אפשרי ‏ שתהיה מחלוקת בין דת ומדע. זה הרי עניין שהחל בעולם הנוצרי, במשפט גלילאו, ואומץ על ידי הממסד היהודי”.‏

למה אנשי ‏IDT‏ מתעקשים כל כך להיכנס לשיעורי המדע ואינם ‏ מסתפקים בדו-קיום שהפלורליזם של פופר הציע להם?‏‏
“הם לא יכולים לקחת את פופר ברצינות כי פופר הוא נגד סמכות, והם ‏רק רוצים להחליט איזו סמכות היא הנכונה – דרווין או התנ”ך”. ‏

הערת העורך המדעי:‏

ברוך השם, יש עימותים שנסתיימו בנוק אאוט. את אליעזר בן יהודה ‏רדפו פיזית וכיום מדברים עברית גם בקהילות ישראל החרדיות. בני ‏אדם שפסעו על הירח מצאו שברי סלעים ולא בדולח שמיימי. ועולם ‏החי עבר שינויים כבירים במהלך קיומו, מינים הופיעו ומינים נכחדו, ביניהם הומו ארקטוס והניאנדרטלים.

הררי עובדות, היכן שלא ‏מתבוננים, מעידים על השתנות עולם החי, השתלשלות המינים. “שום ‏דבר בביולוגיה אינו הגיוני, אלא לאור האבולוציה”, טען תיאודוסיוס ‏דובז'נסקי (‏Dobzhansky‏), מחשובי הגנטיקאים של המאה ה-20, ‏במאמר שפירסם ב-1973, מאמר שנפתח בציטוט מדברי שיח' סעודי שיצא חוצץ כנגד הכופרים הטוענים שכדור הארץ סובב סביב צירו. לא ‏רק תיאוריות, פרוצדורות רפואיות גם הן מבוססות כיום בצורה זו או ‏אחרת על טענת האבולוציה של עולם החי והאדם בכלל. אני מרשה ‏לעצמי לחלוק על דברים שמצטטת עדי עליה מפי – או מביאה במשתמע ‏בשם – הרב הד”ר מרדכי הלפרין.

השתלשלות המינים, האבולוציה, ‏היא עובדה מוגמרת, מכל מקום לא פחות מן העובדה שכדור הארץ ‏סובב סביב צירו למורת רוחו של השיח' הסעודי, מן העובדה שהלב ‏מזרים את הדם לנימים ומן העובדה שעובּר אדם נוצר בהפריה. לעומת ‏זאת, המנגנונים המניעים את האבולוציה הם מבחינה מדעית “תפוח-אדמה לוהט”, מעוררי מחלוקות חמות ונוקבות (ופוריות ביותר!); אלא ‏שהמחלוקות המדעיות הללו כולן מבוססות על הנחת האבולוציה. ‏

עדי עלייה היא עורכת ועיתונאית
לסדרת ההרצאות מאת פרופ' יואל רק מהמחלקה לאנטומיה באוניברסיטת תל-אביב, נובמבר 2003 – ינואר 2004 – באתר חופש