הלוויין יבלה תשעה חודשים בסריקת כל השמים פעם וחצי באור האיפנרה אדום ויחשוף מאפיינים קוסמיים מסוגים שונים – כל דבר מאסטרואידים קרובי ארץ ועד לגלקסיות צעירות במרחק של למעלה מ-10 מיליארד שנות אור
WISE ששוגר ב-14 בדצמבר 2009 מבסיס חיל האוויר ונדנברג בקליפורניה יחשוף מאות אלפי אסטרואידים ומאות מיליוני כוכבים וגלקסיות. הקטלוג העצום יספק מצבור נתונים לאסטרונומים קרקעיים ולמפעילי משימות חלל עתידיות נתונים שיספיקו לעשרות שנות מחקר.
מרכז JPL של נאס”א בקליפורניה מנהל את הפרויקט עבור מינהלת המשימות המדעיות של נאס”א בוושינגטון. החוקר הראשי הוא אדוארד ווייט מ-UCLA. המשימה נבחרה בתוכנית התגליות של נאס”א. החללית נבנתה בידי חברת בל איירוספייס (Ball Aerospace & Technologies) מבולדר, קולורדו.
26 תגובות
א. בן-נר
עד כמה שידוע לי, שם היישוב נכתב ללא "י" ואילו שמי עם.
וכמובן שאני מתנגד לחלוטין למסירת שטחים כלשהם.
ל: מירום גולן.
מירום גולן זה לא שם של ישוב ?
האם אתה ישוב ?
האם אתה בעד או נגד החזרת ה(מירום)גולן לסורים תמורת הסכם שלום ?
מירום גולן:
תשובותי מבהירות את העניין באופן שלא ניתן להתבלבל בו.
כתוב שם שהמרחק מחושב ושאין כל אפשרות אחרת.
הוא פשוט החליט שהוא יאשים אותי באמונה בדבר שהוא יודע שאינני מאמין בו סתם כדי להציג אותי כטיפש.
העניין הוא שהוא כמובן מציג דווקא את עצמו כטיפש.
מיכאל
זו לא בהכרח בעיית מוטיבציה, אולי הוא פשוט חשב שדרוש וקטור שלישי על מנת לתאר מרחק, למשל.
מירום גולן:
אין כל בלבול בשיח בינינו.
הרי מה שאתה אומר זה מה שהסברתי לחזי.
חשבתי שאם הבעיה היא אי הבנה הרי שדימוי הכדור יבלבל אותו עוד יותר ומכך שעד לרגע זה לא הפגין הבנה השתכנעתי שהבעיה היא בעיית מוטיבציה והוא פשוט מתעקש סתם.
לחזי
אולי הבלבול שבשיח ביניכם נובע מהעובדה שעל מנת לתאר מיקום של אובייקט על הרקיע- יש צורך בשתי קואורדינטות בלבד. זאת מפאת העובדה שניתן לתאר כל נקודה הנמצאת על פני השטח של כדור (ה"ספירה") באמצעות שני מספרים בלד (ביומיום אנו משתמשים בקווי אורך ורוחב, שים לב רק שני מספרים ואין צורך ב-Z).
חזי:
אבל אינני ממשיך ולא התחלתי מעולם לטעון שיש רק שתי קואורדינאטות.
אז מה – עכשיו אני מוסיף לרשימה שעד לאחרונה כללה רק פיזיקה ומתמטיקה ולאחרונה נוספה לה ההיסטוריה – גם את הבנת הנקרא?
מיכאל אני מסביר לך ואתה לא מבין,
אם אתה ממשיך לטעון שיש רק שתי קואורדינטות ולא שלש,
אין לנו מה להמשיך מכאן…
תראה מה קורה בחקר החלל: הכל הפך להיות מסתורי ומצונזר…
חזי:
מסבירים לך ואתה לא מבין.
כתבתי בדיוק מה קורה אבל אתה בשלך.
גודלנו אינו כגודל גלקסיה ולכן אין לנו דרך לראות את המרחק של גופים רחוקים באופן דומה לזה שאנחנו רואים מרחק בעין.
אגב – גם בעין – אינך יכול לדייק בהערכת המרחק על פני כדור הארץ ולפעמים נדרשים חישובים רבים כדי לחשב את המרחק מתוך התצפיות (למשל בגלל שיקולי הסתרה).
הסברתי לך שלמרות שהמרחב שלשה ממדי – התמונה שמתקבלת בטלסקופ היא דו ממדית.
אין הרבה מה לעשות בעניין – זה טבעם של טלסקופים.
כל השאר – כפי שאמרתי – מתבסס על חישובים ולא על תצפית ישירה.
אבל, חזי – באמת שאין טעם שתדבר אתי (או עם אף אחד אחר).
אתה פשוט מבזבז את זמנם של הבריות.
מיכאל,
כתבתה
"לכיוון יש רק שתי קואורדינטות – לא שלש."
יש לי הרושים שאנחנו מנהלים דו-שיח של חרשים…
אם עבורך המרחב הוא שתי קואורדינטות,
אין צורך להמשיך אתך את הדיון.
אולי מישהו אחר מוכן להרים את הכפפה ?
כמה זמן אמורה להימשך הסריקה?
חזי:
אני חוזר ואומר שקבלת תשובה לשאלה – לפחות כפי שאני הבנתי אותה.
התצפיות מודדות קרינה שמגיעה מכיוונים שונים.
לכיוון יש רק שתי קואורדינטות – לא שלש.
אחר כך עורכים חישובים שונים על בסיס המידע שהתקבל שכולל – מעבר לכיוון ממנו מגיעה הקרינה גם את הספקטרום של הקרינה ואת עצמתה.
במקרים רבים מתבססים החישובים על יותר מתצפית אחת וכשאפשר מוסקות מסקנות גם מן ההבדלים בין התצפיות (זה יותר נכון לכוכבים קרובים שעבורם יכולות להתקבל תוצאות שונות כתוצאה ממיקום המכשירים על כדור הארץ וכתוצאה מתנועת כדור הארץ).
זה מה שעושים.
מה אתה עושה?
האם אתה מודד ב XYZ ?
האם אתה מודד בכלל?
חברים נכבדים,
אני חוזר ושואל ואתם ממשיכים להתעלם מהשאלה:
האם התצפיות בחלל הן תצפיות פשוטות במרחב XYZ
בתיקון עיוותים של כבידה ושל הפרעות מובנות,
או שיש פה עניין מסובך אשר לוקח בחשבון את מגבלת מהירות האור (למשל)
או מגבלות אחרות הנובעות מתאוריות היחסות.
כי לא ייתכן כי התצפיות גם פשוטות וגם לא פשוטות…
חזי:
כל עניין הקונוס הוא תוצאה של דו שיח של חרשים בינך ובין אבי.
רד מזה.
אתה מזכיר את זה בכל תגובה למרות שזה לא שייך לאף אחת מהן.
אם אתה רוצה בכל זאת הסבר – חדל לדבר על "הקונוס שאבי מדבר עליו" והצבע על תגובה ספציפית של אבי כדי שאפשר יהיה לנסות להסביר לך במה מדובר.
כדאתה שואל "איך בכל העניין הזה מתבטא אופק האירועים" כדאי שתהיה ספציפי ביחס להגדרת "העניין הזה".
אולי אתה סולד מן הביטוי "אופק האירועים" אבל אני סולד מביטויים שאינם אומרים דבר (כמו "העניין הזה").
לחזי
א]. אבי הוא לא רק מנהל האתר אלא גם הבעלים והעורך. אז…בבקשה.
ב]. לגבי "הקונוס". כיוון שאנו נמצאים בתוך דיסקת הגלקסיה הרי שאם
אנו צופים אל תוך מישור הגלקסיה אנו רואים עצמת אור חזקה המסתירה לנו את תמונת השמיים שמעבר לגלקסיה. לעומת זאת כשאנו צופים בכיוון ניצב למישור הגלקסיה אנו רואים בזווית רחבה למדי את השמיים "הרחוקים".
ג]. המושג "אופק הארועים" לקוח מתחום תאוריית ה"חורים השחורים". מבלי להיכנס לפרטים ניתן לאמר בכלליות כי אופק הארועים הוא הרדיוס של החור השחור. בתחומים אחרים שונים כגון פוליטיקה ומדעי החברה, אנשים עושים שימוש מושאל במונח זה בכדי לתאר משהו שהוא שונה במשמעותו. למיטב הבנתי משהו כמו "התופעות הסבירות והנפוצות ביותר הקיימות בתחום כלשהו".
אני שוב שואל שאלות "תם":
א- בהנחה שהתצפיות הן "פשוטות" עם קיזוזים של הפרעות שונות,
איך מתבטא "הקונוס" שאבי (מנהל האתר) טוען שאנו רואים לפיו את היקום ?
ב- איך בכל העניין הזה מתבטא המונח "אופק האירועים" (מונח שאני סולד ממנו…) ?
בימים אלא משודרת סידרה ממש טובה בנושאים שבחזית הידע המדעי וממש עדכנית (2009) בנושאים האלא בדיוק בערוץ נשיונל ג’יאוגרפיק היא נקראת העולם הקיצון או באנגלית The Known Universe בימי ראשון או באימיול בכל יום שתרצו.
א.בן-נר:
תשובתנו לחזי היא התשובה לשאלה ששאל.
ברור שבבניית אמצעי התצפית מושקעת כל הטכנולוגיה האפשרית אבל זה לא שייך לשאלה ששאל.
אפילו אם יבנו טלסקופים שמבצעים בעצמם את חישובי המרחק על סמך כל הידע הקיים – התשובה תישאר נכונה.
לאייל
לפי הכתוב באתר של נאס”א, אורך החיים של wise הוא 9 חודשים בלבד. לאחר פרק זמן זה יאזל מלאי המימן הנוזלי בחללית-טלסקופ.
המימן הנוזלי משמש לקירור הטלסקופ לטמפ. הנמוכה מ-8 מע’ קלווין.
קירור זה הינו חיוני לקיום הרגישות ודיוק התצפית ולמניעת הפרעות טרמואופטיות. הזמן שלוקח ל-wise לכסות תצפית את כל כיפת השמיים הוא כ-6 חודשים. ב-9 חודשים הוא יספיק לכסות את כיפת השמיים כולה-פעם אחת, ועוד חצי כיפת השמיים-פעם שניה.
תוספת קטנה באותו נושא.
בחלק מהמקורות בנושא הוא נקרא גם:
"Adaptive Optic" או "Adapting Optic"
לארנון ולמיכאל
יתכן כי תשובתכם לחזי היא נכונה בהקשר של wise ואולם באופן עקרוני כללי היא לא מדוייקת. קיימים היום אמצעי תצפית שלוקחים בחשבון ומקזזים, באמצעות התקנים טכנולוגיים אינטגראליים,הפרעות שונות. הדוגמא המפורסמת ביותר למיטב ידיעתי היא העדשה או הטלסקופ הקרוי "Adapting Lens" המודד ומקזז את ההפרעות האטמוספריות. מאד יתכן (אם כי אינני אומר זאת מתוך ידיעה) כי טכנולוגיה זו מיושמת גם ב-wise
חזי:
כמו שארנון אמר לך: אין כל אפשרות לבצע תצפית שאינה "פשוטה".
הדרך היחידה שיש לנו להתייחס למרחב היא באמצעות הקואורדינטות ולא ברור לי למה אתה מצפה כתחליף.
בכלל – התצפיות למרחקים גבוהים אפילו לא תלת ממדיות אלא דו ממדיות! "רואים" ממש רק מאיזה כיוון מגיעה הקרינה ואת המרחק מסיקים מממצאים שונים כמו היסט דופלר, עצמת הקרינה ועוד.
או במילים אחרות, היופי (וההבנה) בעיני המתבונן.
חזי,
"תצפית" בהגדרתה היא תמיד פשוטה.
אנליזה שלאחר מכן יכולה לקחת בחשבון הסחה לאדום, עדשות כבדתיות וכו.
אני לא מרפה ושואל שוב (במיוחד את יעל),
האם התצפיות בחלל הן תצפיות מרחביות פשוטות XYZ
או שהן מורכבות ולוקחות בחשבון את תורות-היחסות ?
אם הן אינן פשוטות,
בבקשה להסביר איך הן "לא פשוטות"…
לא ברור כל כך "…פעם וחצי…"