התגליות העיקריות בתחום החלל והחדשות החשובות בשנת 2004
x-prize
ב-4/10 לאחר חודשים ארוכים של דרמות ומהפכים, הצליחו אזרחים לעשות את הבלתי יאמן ולטוס לחלל, לפחות לחמש דקות. החללית הפרטית ספייסשיפ1, שנבנתה על ידי חברת סקיילד קומפוזייט, טסה פעמיים לחלל תוך חמישה ימים, ועל ידי כך זכתה בפרס כספי של עשרה מיליון דולר.
ספייסשיפ1 השלימה לפני זמן קצר את הטיסה השנייה במסגרת הניסיון לזכות בפרס. הגובה הדרוש הושג, וחברת סקיילד קומפוזייט עשתה היסטוריה בזכייה ב-X-Prize. הטיסה ההיסטורית נערכה ביום השנה לטיסה הטרנסאטלנטית הראשונה מלונדון לניו יורק (1958) ושיגור הלווין ספוטניק (1957).
חברת סקיילד קומפוזיטס נמצאת בבעולתם של ברט רוטאן – חלוץ תעופה, ופול אלן ממייסדי מיקרוסופט וכעת הצטרף אליהם בעלי חברת התעופה וירג'ין, ריצ'רד ברנסון שהזמין כמה חלליות המבוססות על ספייסשיפ1 כדי להטיס בה נוסעים בתשלום לסף החלל.
מסתורי סדנה
15/3/2004 – טלסקופ החלל שפיצר גילה גוף בקוטר כ-2,000 ק”מ הנע במסלול קבוע במרחק כ-10 מיליארד ק”מ מכדור הארץ. עצם זה שייך לקבוצה המכונה עצמי חגורת קויפר.
עצמי חגורת קויפר אלו גופים במערכת השמש העשויים קרח והמקיפים את השמש מעבר למסלול נפטון. כיום מוכרים למעלה מ-400 עצמים כאלה. ההערכה היא שאלו שאריות מתהליך יצירת מערכת השמש ולפיכך אלו הגופים הפרימיטיביים ביותר שניתן לחקור.
כינויו של הגוף החדש הוא “סדנה”, על שמה של אלת האוקיאנוס האסקימואית. נאס”א תמסור יום פרטים נוספים על התגלית, שנצפתה גם בטלסקופ החלל האבל.
תצפיות מגלות שקוטרו של “סדנה” עומד על כ-2000 קילומטרים, והוא עשוי להיות גדול אף יותר מפלוטו שקוטרו 2250 קילומטרים. מדובר בעצם הגדול ביותר שנמצא מסתובב סביב השמש מאז גילויו של פלוטו ב-1930. חישובים ראשונים קובעים כי הוא נמצא במרחק של כ-10 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ באזור המכונה חגורת קוויפר, שבו מאות עצמים אסטרונומיים, חלקם מורכבים מאבנים וקרח. חשיבות גילויו של “סדנה” היא בכך שבניגוד לאותם עצמים הוא נע במסלול קבוע.
אושרה תחזית מוזרה של תורת היחסות – כדור הארץ גורר את החלל סביבו (22/10/2004)
אחת התחזיות האחרונות של תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין, שטרם הוכחה עד כה, אושרה בידי כלי מדויק למדידת היחסיות, שחישב כיצד כדור הארץ הסובב סביב צירו חוצה את מארג החלל ב-Space Warp (קפיצת חלל). הניסוי בוצע כמעט בחינם ונעשה תוך שימוש בלייזרים קרקעיים. מחקר דומה אמור להתבצע באמצעות לווין בשווי 700 מיליון דולרים, הנקרא 'גרביטי פרוב B', ששוגר באפריל כדי לבחון בדיוק את ההשפעות הללו.
מהי קפיצת חלל
'קפיצת החלל' במילון מוגדרת כהפרעה היפוטתית ברצף החלל-זמן, והיא עשויה לאפשר לנוסעים לטוס במהירות גבוהה ממהירות האור. היא תוצאה עקבית של תורת היחסות הכללית, המתארת את כוח המשיכה כעיקום בחלל שנוצר על ידי העצם שיושב בתוך הבור הכבידתי.
לפי תורת היחסות הכללית, מסה הסובבת סביב צירה תמשוך את החלל שסביבה. ההשפעה מתחילה להיות חשובה כדי להבין מקרים של תנועה מהירה, כמו למשל פולסארים מסתחררים או תנועת הגז המקיף חורים שחורים. לתופעה הזו קוראים 'frame-dragging' או אפקט 'לנס טירינג'. היא נחזתה לראשונה בידי הפיסיקאים האוסטרים יוזף לנס והאנס טירינג ב-1918, ואולם עד עה לא היו למדענים מכשירים מדויקים דיים כדי למדוד שינויים זעירים במארג היקום.
פוענח אסון קולומביה, נאס”א עדיין לא חידשה שטיסות
חודשים לאחר התרסקות מעבורת החלל “קולומביה”, הודיעה בסוף השבוע סוכנות החלל האמריקאית (נאס”א), כי התבררה סופית הסיבה שהובילה להתרסקות. בכך מסתיימת הבדיקה המדעית, שהחלה שעות לאחר ההתרסקות שבה נספו חברי הצוות, בהם הישראלי אילן רמון.
מנהל בכיר בתוכנית החלל, ויליאם רדי, אמר כי מהבדיקות עולה שהתקלה נבעה מבעיה בייצור הקצף שמבודד את מכלי הדלק. לדבריו, הדלק הנוזלי, שהטמפרטורה שלו נמוכה במיוחד, קירר את האוויר ליד הקצף והפך אותו לנוזלי. הנוזל נכנס לחללים זעירים בתוך הקצף (שלא היו אמורים להיות בו) או הצטבר לידו. כשהחללית שוגרה והחום גבר, הנוזל התפשט וגרם להעפת חתיכת קצף בגודל מזוודה.
בנאס”א סברו שקצף הבידוד “מתקלף” ונופל לצד המעבורת בזמן השיגור. אלא שבעת שיגור הקולומביה, הקצף לא התקלף אלא “נורה” במהירות עצומה לעבר הכנף השמאלית של המעבורת תוך שהוא פוער חור גדול בכנף. ניסויים שנעשו באמצע השנה שעברה הראו כי גודל החור עשוי להגיע לכ-60 ס”מ. מסיבה זו, נראה שפיסת הקצף שנותקה ממיכל הדלק 81 שניות לאחר השיגור פגעה בעוצמה בקצה המוביל של הכנף השמאלית וגרמה לחור – שבעת החזרה לאטמוספירה איפשר חדירת גז לוהט לגוף המעבורת. חדירת הגז הביאה לנפילת הכנף ולהתפרקות המעבורת.
ובתוך כל עולה כי נאס”א עדיין לא עמדה בכל דרישות הבטיחות שדרשה וועדת החקירה, ובמהלך 2004 לא התבצעה אף טיסת מעבורת. כרגע מדברים על מאי 2005. לא סופי.
מכל דלק חדש למעבורת, דצמבר 2004
האירופים שיגרו לווין לכוכב שביט. האמריקנים בדרך
לאחר שתי דחיות, שיגרה סוכנות החלל האירופית (ESA) ב-2/3/04 את הלווין “רוזטה” לחלל. טיל מדגם אריאן 5 המריא הבוקר בשעה 07:17 שעון גריניץ' (09:17 שעון ישראל) ולמרות הרקורד הלא מחמיא של הטיל הזה בשיגורים קודמים, הפעם עבר השיגור ללא תקלות.
השיגור היה אמור להתקיים כבר בשבוע שעבר, אך נדחה פעמיים. בפעם הראשונה הוא נדחה בשל רוחות עזות בשכבות גבוהות של האטמוספירה ובפעם השניה בשל בעיה שהתגלתה בקצף הבידוד. היום בבוקר, שוגר הלווין בהצלחה.
וכדבר השיר כל דבר שאתה יכול לעשות, אני יכול לעשות טוב יותר, ב-12 בינואר מקייפ קנוורל ותגיע לשביט טמפל 1 ששה חודשים מאוחר יותר. ספינת האם תשחרר קליע במשקל 360 קילוגרמים הקרוי “אימפקטור”, ישירות לנתיבו של טמפל 1. הקליע יפגע בשביט ב-4 ביולי, 24 שעות לאחר שחררו.
הוקינג מתחרט (25/5)
בעבור חוקרים רבים זה היה האתגר האולטימטיווי: הניסיון לנסח משוואה מתמטית שתתאר, לפחות באופן עקרוני, כל דבר ביקום. אבל נראה ש”התיאוריה של הכל” תישאר תמיד מעבר להשגתו של האדם. סטיוון הוקינג, שטען בספרו “קיצור תולדות הזמן” כי המדע נמצא על סף ניסוחה של תיאוריה כזאת, שינה את דעתו. ייתכן שניאלץ להכיר בכך שלעולם לא נבין את כל מסתורי היקום, הוא אומר כעת.
אם מדענים היו יודעים את המיקום והמהירות של כל החלקיקים ביקום ואת החוקים הפיסיקליים השולטים בהם, הם היו יכולים – בהינתן מחשב בעל עוצמה מספקת – לחשב את מצב היקום על כל מרכיביו, בכל זמן נתון. עוצמתה של מערכת משוואות כזאת תהיה כה רבה, עד שידיעתה תהיה ידיעת רצון האל, קבע פרופ' הוקינג באמירה שזכתה לפרסום רב.
לדברי האסטרונום מרטין ריס, “תיאוריה של הכל” נחשבת בלתי סבירה זה זמן רב. החלטתו של הוקינג לזנוח את הרדיפה אחר תיאוריה כזאת נמסרה ללא פירוט ניכר במאמר שפירסם באינטרנט. במאמר, “גדל וקץ הפיסיקה”, הוא מתאר כיצד רעיונותיו הקלאסיים של המתמטיקאי קורט גדל הופכים את “התיאוריה של הכל” לבלתי אפשרית.
המאבק על טלסקופ החלל האבל
טלסקופ החלל האבל היה השנה במרכז מאבק ציבורי. בתחילת השנה, מסרה נאס”א כי בוטלה טיסת השירות המאויישת להאבל, החלטה שתגביל את אורך החיים של הטלסקופ. אחד המגינים הקולניים ביותר של ההחלטה היה מנהל נאס”א שון אוקיף. שהודיע בדצמבר על פרישתו, אוקיף חושש לגורלם של האסטרונאוטים שישלחו לתחזק את הטלסקופ במעבורת חלל, ולא יוכלו להסתייע במתקנים שבתחנת החלל הבינלאומית לצורך בדיקת תקינות המעבורת לפני חזרתה לכדור הארץ. כל הוועדות המקצועיות, לרבות אלו המייעצות לקונגרס, דחו את הטענה הזו ואמרו כי ניתן לבצע טיסה להאבל תוך השארת מעבורת נוספת בכוננות. ההחלטה הזו נשארת כעת לפתחו של המנהל הבא של נאס”א, אם כי את השנה שבה הופסקו אימוני האסטרונאוטים
לקראת המבצע, לא ניתן יהיה להשיב.
לסיכום השנה בחרנו את אחת התמונות היפות שצילם הטלסקופ. האבל צפה לאחרונה במעגל מזהיר של כוכבים כחולים בהירים בדוגמה נדירה של “גלקסית טבעת” תוצאה של התנגשות בין גלקסיות. הגלקסיה גדולה משביל החלב שלנו והיא נמצאת הרחק בכיוון המערכת הדרומית דוראדו. התמונה שוחררה לפרסום לרגל יום ההולדת ה-14 של פעולותו של האבל בחלל. הגלקסיה, שמספרה הקטלוגי הוא AM 0644-741 היא דוגמה ראשונית לגלקסיית טבעת. גלקסיות טבעת נוצרות כתוצאה מהתנגשות גלקסיות המשנה באופן דרמטי את המבנה של הגלקסיות המעורבות בהתנגשות וכן מדרבנת היווצרותם של כוכבים חדשים.
חוזרים לירח
35 שנים לאחר נחיתת האסטרונאוטים הראשונים על הירח, מתחיל שלב מהוסס בחזרה להתעניינות בשכננו הקוסמי. החללית סמארט-1 החלה בחודשיים האחרונים להקיפו, לאחר שאת הדרך הקצרה מכדור הארץ עשתה ב-14 חודש. הסיבה – היותה מונעת במנוע יונים, אבל לסוכנות החלל האירופית, שהוכיחה אורך נשימה במסע בן 10 שנים של רוזטה לכוכב שביט, 14 חודשים הם כסף קטן.
משמר החלל
רק אתמול, ביום הלפני אחרון של השנה, הוסרה הדאגה כי אסטרואיד שהתגלה השנה עלול להתרסק על כדור הארץ ב-13 באפריל 2029. אנשי משמר החלל עבדו קשה ופרסמו כמה “כמעטים” מסוג זה במהלך השנה. בינתיים לא היינו צריכים אסטרואיד בקוטר של חצי קילומטר כדי ליצור גלי צונאמי ענקיים כמו אלה שגרמו לאסון השבוע בדרום מזרח אסיה.
החייזרים דממת אלחוט למרות עשר שנות האזנה
31/3
האסטרונומים השלימו לאחרונה את אחד החיפושים הרגישים ביותר אחר אותות רדיו מתרבויות תבוניות בחלל. הם מאמינים כי הדרך הטובה ביותר למצוא את ET היא לחפש אחר אותות רדיו המסוגלים לנסוע מרחקים אדירים.
טלסקופ הרדיו בארסיבו שבפורטו ריקו, בצירוף ג'ורדל בנק שבבריטניה חיפשו אחר אותות כאלה במשך עשר השנים האחרונות. המדענים בחנו כל אחד ואחד מ-800 הכוכבים הקרובים אלינו אך לא מצאו כל עדות לאות רדיו מ-ET. הם אומרים כי למדו המון, והם מתכננים חיפושים נוספים בשנה הבאה.
מאדים
האתר החשוב ביותר ממנו התקבלו דיווחים השנה הוא כוכב הלכת מאדים. שני רכבים של נאס”א – ספיריט ואופורטיוניטי נחתו בשתי נקודות מנוגדות על קו המשווה שלו והחלו לחקור את סביבתן. הסביבות הללו – במכתש גוסב ובמישור מרידיאני שונות מאוד זו מזו, אך שני הרכבים הצליחו למצוא בהם שרידים של חומרים שלפחות על כדור הארץ ידוע שהם נוצרים בנוכחות מים. ההערכה היא שים רדוד כיסה את האיזורים הללו ואולי חלקים נרחבים במאדים בכלל.
למרות שהוקצבו לרכבים הללו 90 יממות מאדימאיות (יממה מאדימאית גדולה מהארצנית בכחצי שעה), הם עדיין חיים ופועלים, ואחד מהן, הספיריט, אף מגלה שיפור בביצועים כי גורם טבעי כלשהו היה אחראי להסרת האבק מעל קולטי השמש המספקים את צריכת האנרגיה של הרכב הרובוטי.
הפלופים הגדולים
ב-8 בספטמבר 2004 המתינו מסוקים עם קרסים מיוחדים לתפוס באוויר את המצנח של החללית ג'נסיס שנשאה עימה חלקיקים שאספה בחלל מרוח השמש. ואולם מצנחים אלה לא נפתחו והחללית התרסקה במדבר יוטה. הסיבה להתרסקות – סוללת חשמל פגומה.
ב-6 בספטמבר 2004 נכשל נסיון לשיגור לווין הצילום והמודיעין “אופק 6”. שני השלבים הראשונים של השיגור עברו בהצלחה, הלווין עזב את כן השיגור ואולם בשל כשל טכני, לא הצליח להתרומם לאוויר ונפל לים התיכון. במשרד הבטחון ובתעשיה האווירית מסרו כי הסיבה לתקלה נבדקת. בשעה 13:45, לאחר הכנות סודיות, התבצע בפלמחים השיגור של לוויין הריגול. 2 השלבים הראשונים עברו בהצלחה אך בשלב השלישי כשלו המערכות. מדובר במכה למערך ההגנה מפני טילים של ישראל.
וכזכור, שנת 2004 החלה בסימן החיפושים אחר החללית ביגל-2 שהתרסקה על מאדים ב-26/12/2003.
ישראל בחלל
לווין התקשורת הישראלי עמוס 2, ששוגר בדצמבר 2003 היה הצלחה גדולה. בתחילת השנה הוא עוד עשה דרכו למסלולו וכיום הוא כבר משמש את הלקוחות של חברת חלל לקליטת שידורי טלוויזיה. בתחום השיגור העצמי של לוויני תצפית צבאיים לא כל כך הצלחנו (ראו פרק הפלופים הגדולים).
סין בחלל
אחרי השיא של שיגור אסטרונאוט שהקיף במשך כיממה את כדור הארץ באוקטובר 2003, השנה היתה בעיקר שנת הצהרות. הסינים התרכזו בחלליות בלתי מאוישות ובאימונים של 14 טייקונאוטים לקראת שיגור צמד חללאים למשימה של כמה ימים באוקטובר 2005. בינתיים גם מדברים על תוכניות לשיגורים של חלליות, בינתיים לא מאוישות, לירח.
שבתאי
בחצי השני של 2004 מופנות העיניים לשבתאי. החללית קאסיני הגיע אליו בתחילת יולי ומאז היא לא חדלה לשדר ממצאים מעניינים מכוכב הלכת עצמו, טבעותיו וכמה מירחיו שנחשפו בפירוט הרב ביותר עד כה. ב-14 בינואר תנחת חללית אירופית, הויגנס, שנפרדה ב-25 לדצמבר מקאסיני על אדמתו או אולי אוקיאנוסיו של הירח הגדול של שבתאי – טיטאן בעל האטמוספירה הדחוסה.
תחנת החלל הבינלאומית
השנה שהו שלוש קבוצות של שני אסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית, משום שעקב אסון קולומביה יש מגבלה בכמות המזון והאספקה שניתן להעלות לתחנה. הצוותים הללו נאלצו להתמודד עם דליפת חמצן, מחסור במזון ותקלות קטנות רבות. ועם זאת הם ביצעו לראשונה הליכות בחלל לביצוע עבודות נחוצות, בלי להשאיר אף אחד בתוך התחנה.
