מפתחי פצצה ההופכת את חיילי האויב לאוהבים זכתה בפרס איגנובל

ממש לפני שבוע מלא הכרזות על פרסי נובל, הציגה אוניברסיטת הארווארד את הטקס החלופי – טקס פרסי האיגנובל, המוענק למחקרים מוזרים

החל מיום שני הקרוב (מחר) ובמשך כשבוע תפרסם האקדמיה השוודית למדעים את שמותיהם של זוכי פרס נובל בתחומים השונים. שבוע הקודם לשבוע זה נבחר על ידי אוניברסיטת הארווארד היוקרתית מזה כעשור, להענקת פרסי איגנובל, המוענקים כחלופה ביזארית לפרס הסקנדינבי המכובד. טקס זה מאיר מדי שנה לרגע קט חלקים אפלים ומעט מוזרים, של עולם המדע והמחקר של ימנו.

הזוכים נבחרו בידי אנשי המגזין "Annals of Improbable Research", (כתב העת למחקרים שקשה לחזור עליהם) בזכות הישגיהם, אשר כפי שהגדיר זאת עורך המגזין, מארק אברהאמס, "גורמים קודם כל לאנשים לצחוק, ורק אחר כך גורמים להם לחשוב".

פרס איג נובל לרפואה הוענק לבריאן וויטקומב מבריטניה ובולע החרבות דן מאייר מארצות הברית, בזכות מחקרם בנושא "תופעות הלוואי של בליעת חרבות", שהוכיח כי "בולעי החרבות סובלים מסיבוכים קשים בתקופת ההתלמדות, כאשר הם עורכים מופע שכולל בליעה של יותר מחרב אחת או בתקופות עמוסות במופעים".

מאיו יממוטו מיפן זכתה בפרס איג נובל לכימיה על הצלחתה לבודד את הוונילין, המרכיב העיקרי בתמצית זרעי הווניל, מגללים של פרות. לזוכי פרס נובל שישבו בקהל הוצע לטעום מגלידה שהופקה כתוצאה מהמחקר פורץ הדרך.
מעבדת רייט של חיל האוויר האמריקני זכתה בפרס נובל לשלום בשל תרומתה לפיתוח" , המיועדת לגרום לחיילי האויב להפסיק להילחם ולהתנפל בתשוקה זה על זה, ולקיים באופן מילולי את הפסוק "עשו אהבה ולא מלחמה". על פי התכנון, הפצצה הייתה אמורה להכיל אפרודיזיאקים כה חזקים, שיכלו לגרום לחיילי האויב להפוך להומוסקסואלים. מעבדת חיל האוויר ביקשה 7.5 מיליון דולר למימון פרויקט המחקר, אך בסוף ויתרה על הרעיון

עוד זכו בפרסים: צוות שבסיסו בספרד, שענה על השאלה האם עכברושים יכולים להבחין בין יפנית והולנדית כשהן מדוברות אחורנית; מחקר בדק כיצד מתקפלים סדינים; מחקר אחר שגילה אילו יצורים חיים במיטתנו מבלי שנרגיש בהם; חוקרים שבדקו מדוע בני אדם אינם יכולים להפסיק לאכול, כשמניחים בפניהם קערת מרק בלתי נגמרת, מחקר שגילה כי ויאגרה מסייעת לאוגרים להתאושש מג'ט לג.; וחוקר מיפן שפיתח רשת שתיפול על שודדי בנק מהתקרה ותלכוד אותם.
שישה מתוך רשימת הזוכים השנה, מימנו בעצמם את כרטיס הנסיעה, כדי להגיע ולקבל במו ידיהם את הפרס. כמה זוכי עבר ב"איג נובל" כיבדו בנוכחותם את הטקס השנה, לתשואות הקהל, בהם פרנסיס פסמייר, שזכה בפרס איג נובל לרפואה ב-2006 בזכות מחקרו בנושא "הפסקה של גיהוקים טורדניים בעזרת עיסוי רקטלי דיגיטלי". וגאורי ננדה, שזכתה בפרס איג נובל לכלכלה ב-2005, לאחר שפיתחה את Clocky, שעון מעורר שבורח ומתחבא, וכופה על בעליו לקום מהמיטה כדי לכבותו.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. אנחנו זרקנו פצצה כזו על המערה החשמלית עוד בשנות השיבעים של המאה הקודמת. תראו איפה הם היום…

  2. תארו לכם שהיית קוראית להם "תאונת עבודה" ..כל החוקרים היו הופכים להומואים אובססיבים !! אולי זה היה גורם לאורגיה המונית בבסיס ! כנראה מזה חששו שלא יהיו פדיחות !
    אבל רק לחשוב על פצצה כזאת שמופעלת בוועידה הערבית…כל השולחנות היו מזדעזעים ולא ממשא ומתן חחחחחחחחחחחח

  3. משום מה נראה לי שהפעם דווקא אלו שהחליטו לתת פרס למעבדת חיל האוויר האמריקאי, יאכלו את הכובע בעתיד.
    דווקא הרעיון הזה נשמע ישים אם רק ישקיעו בו את המחקר הנדרש וכמובן את הכסף המתאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן