סיקור מקיף

כיצד ניתן לגלות חור שחור?

חורים שחורים כשמם הם באמת שחורים. כאשר עצם מתקרב למרחק מסוים מחור שחור, הוא יבלע לעד ללא כל סיכוי להימלט. זה כולל אור, כלומר חורים שחורים אינם מאירים

(תרגום: דיקלה אורן)

חורים שחורים כשמם הם באמת שחורים. כאשר עצם מתקרב למרחק מסוים מחור שחור, הוא יבלע לעד ללא כל סיכוי להימלט. זה כולל אור, כלומר חורים שחורים אינם מאירים.

כיצד מגלים אסטרונומים חורים שחורים אם לא ניתן לראותם? טוב, אם נדייק, אסטרונומים אינם מגלים חורים שחורים. אולם הם כן מגלים תופעות, שקיומן מוסבר רק באמצעות קיומם של עצמים קרובים, שתכונותיהם מתאימות לתכונות החור השחור!

למשיכה של כוחות הכבידה החזקים של החור השחור יש השפעה על תנועתם של עצמים קרובים לו. כאשר אסטרונומים רואים כוכב סובב סביב משהו, אך אינם מסוגלים לראות את הדבר אותו הוא סובב, הם עשויים לחשוד, כי מדובר בחור שחור או בכוכב נויטרונים – "גוויתו" של כוכב צפוף ביותר.

אסטרונומים יכולים אפילו להסיק מהי מסתו של החור השחור ע"י מדידה של מסת הכוכב ומהירותו. ניתן לעשות את אותו הסוג של חישוב עם חורים שחורים מסיביים במיוחד, ששוכנים במרכזי גלקסיות רבות כולל הגלקסיה שלנו, גלקסיית שביל החלב.

בשביל החלב, תצפיות חשפו את קיומם של גז וכוכבים, שנעים במהירות מאוד גבוהה בסמוך למרכז. את ההתנהגות הזו ניתן להסביר רק באמצעות ההנחה, כי במרכז הגלקסיה נמצאת מסה גדולה פי כמה מיליארד ממסת השמש שלנו.

על מסה כזאת להיות מרוכזת בתוך רדיוס של 10 ימי אור לכל היותר. זה בערך פי ארבעים מהמרחק בין השמש ופלוטו – והכי סביר שמסה זו היא חור שחור.

למעשה, ממש במרכז הגלקסיה שלנו, טלסקופים בתחומי הרדיו והרנטגן גילו מקרו עוצמתי, שנקרא סגיטריוס A (Sagittarius A) וזוהה כמועמד מתאים להיות החור השחור הזה.

הרעיון הזה קיבל לאחרונה עדויות תומכות עם מדידת מסלולו של כוכב, שמתקרב לעצם המסתורי עד למרחק של 17 שעות אור – רק פי שלושה מהמרחק בין השמש ופלוטו – ובאותו הזמן נע במהירות של כ-5000 ק"מ בשנייה!

ראייה נוספת לטובת קיומם של חורים שחורים מסיביים במיוחד במרכז הגלקסייה היא קיומם של קוואזרים, שנתגלו ב-1967. קוואזרים הם עצמים מאוד רחוקים ועם זאת מאוד בהירים – העצמים הבהירים ביותר בכל היקום.

כדי להסביר את כמות האנרגיה האדירה, שהקוואזרים בוודאי משחררים, אסטרונומים זקוקים לחורים שחורים גם כן: מיד לפני ההעלמות לתוך חור שחור, החומר שנבלע מתחמם ופולט כמויות אדירות של אנרגיה – קריאתו האחרונה. אם כן חושבים שקוואזרים נגרמים ע"י חורים שחורים בעלי מסה של מיליון עד כמה מיליארד מסות שמש.

הכי טוב לגלות את קריאתו האחרונה של החומר העומד להיבלע בעזרת טלסקופים בתחומי הרדיו וקרני הרנטגן, כיוון שהאנרגיה משתחררת בצורת קרני רנטגן. למעשה, משימות התצפית של ה-ESA (European Space Agency) ה-XMN-Newton והאינטגרל כבר הראו את כישוריהן במחקר החורים השחורים בכמה תגליות.

לדוגמא, ה-XMN-Newton גילה לאחרונה חור שחור קטן מסתחרר בגלקסיה שלנו, בקבוצת הכוכבים ארה בשמיים הדרומיים. אינטגרל גילה את מה שעשוי להיות הפליטה המשמעותית הראשונה של קרני רנטגן מהחור השחור במרכז הגלקסיה שלנו.

קישור לכתבה המקורית מתוך ההודעה של ה-ESA

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן