מדובר במרחק של כ-400 מיליון שנות אור יותר מהצבירים המרוחקים ביותר שהיו ידועים עד כה * העובדה שהצביר מכיל גלקסיות בוגרות משמעותה שהגלקסיות הללו נוצרו
כוכבי ניוטרון הם השאריות של כוכבים מאסיביים מאוד (פי 10 עד פי 50 ממסת השמש שלנו), שקרסו תחת משקלם. קוטרם נע בסביבות 20 קילומטרים אך
מלבד החומר האפל והאנרגיה האפלה המהווים את מרבית המסה ביקום גם מחצית מהחומר ה"רגיל" העשוי מאטומים לא נמצאה עד היום
צבירי גלקסיות מתנגשים מהר יותר מאשר סברו עד כה
כשמקררים אותם לטמפרטורה קרובה לאפס המוחלט, אטומי החומר מתנהגים כגלים, מאבדים את זהותם הפרטית – ומאמצים זהות קבוצתית
הסופרנובה 1987A ותצפיות האבל עליה סייעו לכתוב מחדש את ספרי הלימוד בפרק התפוצצויות כוכבים * גם ניוטון צילם אותה בתחום ה-X וחשף עליה של פי
אסטרונומים מהמכון לאסטרונומיה (IoA- Institute of Astronomy) שבקיימבּרידג', אנגליה צפו בגוש של חומר בליבה של גלקסיה, המרוחקת 100 מיליון שנות אור מכדוה"א, המקיף חור שחור
חורים שחורים כשמם הם באמת שחורים. כאשר עצם מתקרב למרחק מסוים מחור שחור, הוא יבלע לעד ללא כל סיכוי להימלט. זה כולל אור, כלומר חורים
