קאסיני עברה בשלום את המעבר ליד איאפטוס אך סבלה מתקלה בעת שידור התמונות

החלקיקים הנפלטים מאיאפטוס לא הזיקו לחללית אך קרינה קוסמית תועה גרמה לשיתוק מערכת החשמל ל-12 שעות * אחת התמונות מצורפת לידיעה זו

מדעני משימת קאסיני לשבתאי לומדים כעת מאות תמונות שצולמו במעברה של החללית ליד הירח השבתאי איאפטוס ב-10 בספטמבר. התמונות ששודרו ביום רביעי הראו את היין והיאנג של איאפטוס – חצי כדור לבן המזכיר שלג, וחצי כדור שני שחור כזפת.

בתמונות נצפו פני שטח מלאים במכתשים, ופסגות הרים המשתרעים לכל רוחב קו המשווה. רבות מתצפיות התקריב התמדו בחקר ההרים הללו, שגובהם כ-20 קילומטר, ואשר נותנים לירח צורה של אגוז מלך.

החללית קאסיני עברה בשלום את השבוע לאחר מעבר מוצלח ליד הירח השבתאי ששימש כיעד המסתורי לחללית מאוישת לחלל העמוק בספרו של ארתור סי.קלארק, 2001, אודיסיאה בחלל. קאסיני התקרבה כ-1,500 קילומטרים מאיאפטוס ביום שני האחרון וצילמה תמונות של פני השטח שלו המופיעים בשני צבעים אפשריים. כאשר ניסתה החללית לשדר את התמונות שצילמה לכדור הארץ, היא נפגעה בידי קרן קוסמית שגרמה להפסקת חשמל בחללית. החללית לא ניזוקה, אך מכשיריה כובו והיא מסוגלת לשדר רק כמות מוגבלת של נתונים.
בקרי הטיסה שלחו מאז פקודות לקאסיני לחדש את קצב השידורים והמכשירים המדעיים שיחזרו את כל הנתונים שצילמו על הירח השלישי בגודלו של שבתאי למרות עיכוב של כ-12 שעות. החללית צפויה עד תחילת השבוע הבא לחזור לתפקוד מלא.
איאפטוס זכה לתהילה במדע הבדיוני בספרו האלמותי של ארתור סי.קלארק 2001: אודיסיאה בחלל, שפותחה במשותף עם סטנלי קיובריק לסרט בשנת 1968 הנושא את אותו שם (אם כי בסרט, משום מה, הועברה הנחיתה לאיו, ירחו של צדק א.ב.)
קלארק הפתיע את צוות הקאסיני בסרט וידאו בן חמש דקות שהוקרן ביום חמישי במהלך פגישה פנימית במעבדה להינע סילוני של נאס”א בקליפורניה. קלארק, המתגורר בסרי לנקה, אמר למדענים כי הוא מצפה לתמונות מן המעבר.
גם לפני הברכות המוקלטות, שייפו המדענים פסוקי שירה אודות המפגש של קאסיני עם איאפטוס והתגלית הבדיונית שנפגשה עם הירח (שנקרא בספרו של קלארק משום מה ג'אפטוס). “מדי פעם אנשים המתייחסים לספר אומרים, “אני תוהה אם קאסיני תראה את המונולית” אומר מנהל תוכנית קאסיני בנאס”א רוברט מיטשל.

המונולית הוא מעין לוח אבן גלקטית הבולעת את האסטרונאוט, גיבור הסיפור, דייויד באומן והופכת אותו לאלמותי. קובריק הוריד את איאפטוס מהתסריט והפך את ירחי צדק ליעד כדי למנוע מבוכה בקרב חובבי הסרט באשר לשאלה כיצד ניתן לקלוע חללית מכוכב לכת אחת למשנהו.
זו הפעם השנייה שקאסיני חלפה ליד הירח איאפטוס בעל צורת האגוז, אך התמונות הפעם הן המפורטות ביותר, החללית התמקדה ברכס משונן המוקף בהרים ליד קו המשווה של הירח, תצורה הנראית כתצורה גיאולוגית עתיקה והמדענים מקווים לגלות את הכוחות שגרמו לרכס להיווצר וכמה זמן הוא קיים.
“איאפטוס הוא מעין מכונת זמן. אנחנו מחפשים אחר פני שטח עתיקים” אמר המדען הראשי של קאסיני טורנס ג'ונסון.