משבט הכבשה דולי, פרופ’ איאן וילמוט פרסם היום מאמר, ובו טען כי ניתן יהיה לשבט ממותה צמרית ובכך לחדש את קיומו של זן נכחד זה באמצעות תאי גזע, אך כדי לממש זאת יש להתגבר על אתגרים רבים ובהם – כיצד להשיג 500 ביציות של פילות, מין שבעצמו נמצא בסכנת הכחדה
וילמוט, פרופ’ אמריטוס במרכז MRC לרפואה מתחדשת באוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד, המוכר כמדען שביצע את שיבוט הכבשה דולי – היונק המשובט הראשון, כתב מאמר בכתב העת המדעי פופולארי the conversation ובו פירט רעיונותיו כיצד ניתן להחזיר לחיים את החיה הענקית שנכחדה. לדבריו, לא ניתן יהיה להשתמש באותן שיטות בהן השתמש כאשר יצר את הכבשה דולי ב-1996 כדי ליצור ממותה. ואולם, “יהיה מעניין מבחינה ביולוגית לעבוד עם תאי ממותה חיים אם כאלה ימצאו.” כזכור לפני כחודשיים דווחו חוקרים ברוסיה על גילוי גופת ממותה שדם זרם ממנה בעת שניסו לחלצה מהקרחון.
כדי להביא ללידת ממותה משובטת יהיה צורך בנקבה של מין קרוב כדי לספק ביצית לא מופרית ואם העובר המשובט יתפתח, לשאת אותו ברחמה” הוא כותב. “השיבוט דורש שני תאים, תא אחד הוא ביצית שמוצאת מרחמה של נקבת תורמת בערך בזמן שבו היא מוכנה להפריה וכמובן תאים של החיה שרוצים לשבט.
הוא מעריך כי יידרשו כמה מאות עד אלף ביציות כדי להבטיח הצלחה בשיטות השיבוט הנוכחיות. אחד הרעיונות הוא לקחת ביציות מפילות אך לדברי וילמוט, לא רצוי לנסות להשיג 500 ביציות מיונק הנמצא בסכנת הכחדה בעצמו. במקום זאת הוא מציע להוציא רק כמה ביציות של פילות ולהשתיל אותן בעכברות, שיוכלו לייצר כמות גדולה של ביציות.
הסיכויים למציאת תאי ממותה בנוף הסיבירי הקפו שישארו במצב חיות יגדל אם ניתן יהיה למצואעצמות שנשמרו בטמפרטורות הנמוכות ביותר האפשריות. לדבריו, התאים הללו יאבדו את חיוניותם במהירות ככל שהטמפרטורות עולות מעבר לטמפרטורת הפשרת הקרח כך שאפילו העצמות הקרות ביותר תהיינה חסרות תועלת אם תחשפנה לטמפרטורות גבוהות.
לדבריו, יהיה צורך להחדיר את החומר הגנטי של הממותה לביצית בהקדם האפשרי באמצעות הזרקת תכולת התא הפגום לתוך הביצית. אם כתוצאה מכך יתפתח עובר, יהיה צורך להעבירו לאם פונדקאית כדי שההריון יתפתח. העברת עובר התבצעה עד כה בפחות מעשרה מינים, ופילים אינם אחד מהם.
“אין ערבון בכך שהטכניקות הללו אפשריות אפילו מבחינה ביולוגית. יתכן שיש הבדלים לא ידועים בין מינים שימנעו את התהליכך שפיתחנו בכבשים והצליח, למרות אי הודאויות של הטכניקות הללו.”
עם זאת, פרופ’ וילמוט מציע לחשוב גם על ההיבטים האתיים של שיבוט ממותות, ובעיקר האם ניתן יהיה להציע לה חברה כלומר – לשבט יותר מממותה אחת – והאם ניתן יהיה לספק לה סביבת מחיה הולמת.
13 תגובות
אחת הרעיונות הוא לקחת -typo
הראל:
האם אתה גם נגד טיפול בחולים ובנכים שללא הטיפול לא ישרדו דרך הטבע?
בבעיית האופטימיזציה שלנו חוקי הטבע הם אילוצים – הם אינם מטרות.
דווקא יהיה מן הצדק אם מי שגרם להכחדה הוא זה שישיב את החיה לטבע.
מה עם כל תהליך האבולוציה שהגנים לא עבורו? מה שלא שרד דרך הטבע כנראה זה לא מקומו.
בכל מקרה צריך להבין שהשיבוט לא יהיה מדויק בגלל ה DNA המיטוכונדרי.
כדי לשבט שיבוט מדויק נחוצה ביצית חיה של ממותה.
אולי אפשר פשוט לבנות מכונת זמן ולהביא לכאן ישר ממותה מוכנה.
חיים:
ה DNA של הפרעונים החנוטים נהרס ולא ניתן לשיחזור – שלא כמו הממותה שנמצאה קפואה ושרבים מתאיה תקינים.
לכן יש הבדל מבחינת הישימות.
ההבדל מבחינת העניין גדול עוד יותר כי איזה עניין יש לנו בשחזור המין האנושי?
כל זה, כמובן, מעבר לבעיות האתיות של כל הנושא.
לא נראה לי הגיוני לפסול בהינף יד את דעתו של האדם הראשון שהצליח לבצע שיבוט של יונק.
לא נשמע כמו משהו בלתי אפשרי.
ניתן יהיה גם להחיות כל מיני סוגי אדם כמו האדם הניאנדרטלי.
במציאות זה יהיה ילד רגיל שיסמס באייפון ויקשיב למוסיקת דאנס
שיבוט שלא מהעולם הזה וכנראה גם הזוי. אולי אפשר לשבט את אחד הפרעונים. קחו למשל את תחותמס השלישי. ילקח תא בודד מגופו החנוט. ישלבו אותו בביצית של מתנדבת. אותה מתנדבת, אם אכן תהיה מי שתרצה להיכנס להריון מאוד מאוד לא שגרתי, אם לנקוט בלשון המעטה ואחרי 9 חודשים תלד תינוק בריא ושמו יהיה תחותמס הרביעי או תחותמס השלישי ג’וניור. תינוק זה יגדל ויהיה לגבר ובהיותו בגיר אפשר יהיה להפנט אותו ולהכניס אותו לרגרסיה עמוקה על מנת שיוכל להעלות
זכרונות מהעת העתיקה. אולי הוא ירצה להתחתן עם קליאופטרה.
מי שעוסק במדע בדיוני וכותב סיפור ם בז’אנר זה, מוזמן להשתמש ברעיון הזוי זה ולכתוב רומן היסטורי מדע בדיוני.