כימאים בקנדה פיתחו גישה חדישה להכנת נוזלים נוגדי-קיפאון רפואיים יעילים יותר לשם שימור כליות, לבבות ואיברים אחרים הנתרמים להשתלה
כימאים בקנדה פיתחו גישה חדישה להכנת נוזלים נוגדי-קיפאון רפואיים יעילים יותר לשם שימור כליות, לבבות ואיברים אחרים הנתרמים להשתלה. נוגדי-קיפאון אלו מהדור הבא יוכלו להפחית את הנזק לאיברים הנגרם בשל גבישי קרח, ובעקבות כך להאריך את הזמן שבו האיבר המושתל מתאים להשתלה. השיטה תוכל להגדיל את כמות האיברים הזמינה למושתלים פוטנציאליים.
Robert N. Ben ועמיתיו שמו לב כי היצירה של גבישי קרח הינה הסיבה העיקרית לפגיעה בתאים, ברקמות ובאיברים השלמים במהלך תקופת השימור בהקפאה (cryopreservation), מה שפוגם בהתאמתם להשתלה. בכדי להתגבר על האתגר הזה, החוקרים פיתחו חומרים נוגדי-קיפאון סינתטיים, הקרויים “אנאלוגים של גליקו-חלבונים נוגדי-קיפאון קשורי-C” (C-linked antifreeze glycoprotein analogues, C-AFGP). חלבונים אלו מכילים ציפוי סוכרי ובעלי פעילות נוגדת-קיפאון הניתנת להתאמה.
כעת החוקרים מתארים את פיתוחו של “מדד המִיּוּם” (“hydration index”) שיוכל לשמש לחיזוי אמין יותר ליעילותם של חומרים נוגדי-קיפאון. המדד שלהם מספק תמונה ברורה יותר לגביי הפעילות של פרודות המים עם רכיבי הסוכר (וכן עם החלבון חסר-הסוכר) והשפעתן הכוללת על פעילותם הכימית של חומרים אלו. זהו המפתח להבנת יכולתם לדחות את הקבלה של גבישי קרח בזמן הקפאתם.
תגובה אחת
זוהי פריצת דרך אדירה, ובכלל ענף מחקר משמעותי ביותר מבחינת המין האנושי. שכן בעתיד צורה זו של הקפאה תאפשר לנו , בעתיד ,להגיע וליישב כוכבים דמויי כדור ארץ רחוקים (ראה ב"הנוסע השמיני").