סיקור מקיף

הדיווחים מהשטח – יום הנחיתה של הויגנס על טיטאן

 ריכוז הדיווחים מאותו יום, כפי שהופיעו באתר הישן בזמן אמת

20:45 התמונה הראשונה מטיטאן צפויה בסביבות 22:00


14.1.2005

20:30 סוכנות החלל האירופית אישרה שהחלה לקבל נתונים מהויגנס. הם מצפים לראות את התמונה הראשונה החל מסביבות 21:45 שעון ישראל. הנתונים הועברו מהחללית האירופית אל החללית קאסיני ואז הועברו לכדור הארץ. המדענים מתעניינים בטיטאן בשל הכימיה שלו שככל הנראה די דומה לזו שהיתה בכדור הארץ המוקדם לפני שהחיים נוצרו

עדכון 19:00 – שמחה בסוכנות החלל האירופית:
החללית “הויגנס” נחתה על הירח “טיטאן”

החללית האירופית “הויגנס” נחתה בהצלחה על פניו של טיטאן, ירח של כוכב הלכת שבתאי. המצנח, שאמור להאט את נחיתתה של החללית על הירח, נפתח כפי שהיה אמור עם כניסתו לאטמוספירה של הכוכב דבר שאיפשר את נחיתתה בביטחה.
לא רק אותות מהדרך אלא גם אותות מהנחיתה נקלטו בטלסקופי רדיו.
החללית הויגנס שידרה למדענים בנאס”א ובסוכנות החלל האירופית אס”א אות המעיד כי נחתה על טיטאן. טלסקופי רדיו בכל העולם אישרו כי החללית שרדה את החדירה לאטמוספירה, פתחה בזמן את שלושת מצנחיה ונחתה על פני השטח הקרחוניים של הירח השבתאי הגדול.
אף כי החללית תוכננה לשרוד רק דקות אחדות לאחר הנחיתה על טיטאן שידרה נתונים לקאסיני, המקיפה את שבתאי במשך למעלה משעתיים לאחר הנחיתה.
קאסיני המשיכה לקבל את הנתונים עד שחלפה מעבר לאופק של טטאן ומחוץ לטווח השידור של החללית הקטנה. כעת הפנתה קאסיני את האנטנה הגדולה שלה לעבר כדור הארץ והיא מעבירה את הנתונתים למדענים המצפים להם בדארמשטאט שבגרמניה ובהם פרופ' עקיבא בר נון מאוניברסיטת תל אביב.. הללו מקווים כי הנתונים שרדו את ההעבר. בוב מיטשל, מנהל תוכנית קאסיני-הויגנס מטעם נאס”א אומר. “אנחנו יודעים שהחללית שדה את החדירה לאטמוספירה, את הירידה בתוכה, הגיעה לפני השטח והמשיכה לשדר לפחות שעה וחצי.” אמר. “מה שאיננו יודעים זה כיצד המכשירים עבדו, כיצד עבדה קאסיני שתיווכה בינינו והאם המידע הגיע ללא אובדן.”
המידע המדעי התחיל גם הוא לזרום לכדור הארץ, פרטים נדע בהמשך הערב.
הויגנס נחתה על פני השטח של שבתאי בערך בסביבות 14:45 שעון ישראל והמדענים מצפים למידע יקר הערך מהירח מכוסה העננים.

19:10הויגנס שרדה כשעתיים לאחר נחיתתה והקשר הופסק רק בגלל ששקעה מעבר לאופק לקאסינ 

כעת נותר לחכות לנתונים ולראות אילו מהמכשירים פעלו כראוי ומה המידע שהופק מהם

עדכון קודם – נכון לשעה 17:00 – החללית הויגנס נחתה. שידרה בדרך אות המעיד כי היא מבצעת את משימתה

אבי בליזובסקי

ה-CNN מוסר מפי מנהל תוכנית הויגנס בסוכנות החלל האירופית כי החללית נחתה. הנחיתה התבצעה ככל הנראה בשעה 14:45 שעון ישראל.
“יש לנו אות. אנחנו יודעים שהויגנס חיה, פירוש הדבר שהחלום התגשם”, אמר ז'אן ז'אק דורדין, מנהל התוכנית עבור סוכנות החלל האירופית.
מוקדם יותר מסר הבי.בי.סי כי החללית הויגנס שידרה בצהרים לכדור הארץ את אות החיים הראשון ממשימתה ההסטורית בנחיתה על הירח השבתאי טיטאן.
מוקדם יותר היום (שישי, 14/1/05) החלה הויגנס בצלילה לעבר האטמוספירה של טיטאן, צילמה וערכה מדידות תוך כדי צצניחה במצנחים לעבר פני השטח. החקירה המדעית שעורכת הויגנס על העולם המסתורי עשויה לספק רמזים לשאלה כיצד החלו החיים לראשונה על כדור הארץ.
בקרי הקרקע גילו אותו של הויגנס המעיד על כך שהיא חיה דרך רשת של טלסקופי רדיו רגישים. “זה כמו לשמוע בכי של תינוק שזה עתה נולד”, אמר ז'ן פייר לברטון, מנהל משימת הויגנס בסוכנות החלל האירופית.
“האות מספר לנו כי החללית חיה, שהכל עבר בהצלחה ושעתה היא נמצאת בצניחה באמצעות המצנחים. מערכות הויגנס אמורות כעת לשדר את הנתונים לקאסיני. הצניחה היתה אמורה לארוך כשעתיים (ראו לו”ז הנחיתה על טיטאן).
נתונים הרבה יותר מפורטים אמורים להתקבל בשעות הערב והלילה. אז גם תגיע התמונה הראשונה של עולם זר שלה ציפו המדענים זה זמן רב. “זהו המקום האקזוטי ביותר שראינו אי פעם” אמרה קנדיס האנסן, מדענית במשימת קאסיני-הויגנס. “מעלם לא נחתנו על פני שטח של ירח קרחוני. אנחנו יודעים מהתמונות כי היו שם תהליכים גיאולוגיים מסוג שונה.”
החללית קאסיני-הויגנס, שעלותה בערך 3.3 מיליארד דולר שהתחלקו בין נאס”א, סוכנות החלל האירופית ותוכנית החלל האיטלקית נועדה לחקור את שבתאי ו-33 ירחיו הידועים. שני הרכבים שוגרו ביחד מפלורידה ב-1997.
“המשימה נועדה לחקור את כל מערכת שבתאי בפירוט רב מאשר ניתן היה להשיג עד כה. האטמופסירה, המבנה הפנימי, הלווינים, הטבעות והמגנטוספירה”, אמר מנהל תוכנית קאסיני בנאס”א, בוב מיטשל. החללית הויגנס, שגודלה כמכונית חיפושית של פולקסווגן, הסתחררה לאיטה לעבר טיטאן מאז נפרדה מקאסיני ב-24 בדצמבר. קאסיני תישאר במסלול סביב שבתאי לפחות עד יולי 2008. “המשימה תסייע לענות על כמה מהשאלות הגדולות שנאס”א מתעניינת בהן אודות מקור כוכבי הלכת ומהיכן הגיעו החיים”. אמר מיטשל.
האטמוספירה של טיטאל, תערובת אפלה של חנקן, מתאן וארגון מזכירה את זו שהיתה לכדור הארץ לפני 3.8 מיליארד שנים. והמדענים סבורים כי חקירתה תשפוך אור על ראשית החיים. ואולם “האפשרות למציאת יצורים חיים היא אפשרות קלושה.” אמרה האנסן. “אמנם לא פוסלים זאת אך היא איננה השאלה הנמצאת ברש סדר העדיפויות. מדובר בעולם קר. חוסר באנרגית השמש הופך את טיטאן למקפיא בהקפאה עמוקה. הטמפטרטורה איננה עולה מעל מינוס 180 מעלות צלזיוס, הגורמת לקפיאת המים ומעכבת את הריאקציות הכימיות הדרושות לחיים אורגניים.”

ידיעה מקדימה
לו”ז הנחיתה על טיטאן: כניסה לאטמוספירה 11:07, מידע ראשוני על ההצלחה – 12:30

החללית הויגנס תחדור לאטמוספירה של טיטאן בשעה 09:07 שעון גריניץ' (11:07 שעון ישראל) ותנחת זמן קצר לאחר מכן. אז היא גם תשדר אות חלשה לעבר כדור הארץ ולעבר חללית האם שלה, קאסיני.
בקרי הקרקע עשויים לקבל את האות הראשון מהוגינס לכל המקודם בשעה 10:30 שעון גריניץ' מטלסקופי רדיו רגישים שיאזינו לתדר שבו משדרת החללית הרובוטית.
“הדבר יתן לנו אינדיקציה לכך שהחללית מתפקדת היטב ושהיא חדרה לאטמוספירה של טיטאן” אומר ד”ר ז'אן פייר לברטון, המדען הראשי בפרויקט הויגנס, לעיתונאים במרכז הבקרה האירופי בדארמשטאט, גרמניה.

וללוח הזמנים המלא כפי שפירסמה סוכנות החלל האירופית. הזמנים הם לפי שעון גריניץ'.
05:51 שעון גריניץ' – שעון עצר הפעיל מערכת חשמלית שהעירה את המערכת שעד כה היתה במצב של “שינה” כדי לחסוך באנרגיה. משעה זו אמורה היתה החללית להתחיל לשדר.
10:13 הויגנס תגיע לכניסה לאטמוספירה – המוגדרת כגובה של 1270 ק”מ מעל פני השטח של הירח טיטאן – רגע החדירה הוא כמובן רגע קריטי.
10:17 מצנח הטיסה יפתח ויאט את מהירות החללית ל-400 מטרים בשניה בגובה של כ-180 ק”מ מעל פני השטח.
מצנח הטיסה הוא הקטן מבין מצנחי החללית – קוטרו רק 2.6 מטרים ומטרתו למשוך את המכסה האחורי של החללית המגן על הויגנס מפני החום שבחיכוך בכניסה לאטמוספירה.
2.5 שניות לאחר פתיחת מצנח הטיסה, ישוחרר המכסה האחורי והמצנח הקטן יפרד מהחללית. המצנח העיקרי – שקוטרו 8.3 מטרים יפרש.

10:18 הויגנס תתחיל לשדר לקאסיני ותשחרר את המגן הקדמי בגובה של 160 קילומטרים מעל פני השטח.
42 שניות לאחר מכן, יפתחו פתחים קטנים כדי לאפשר לכמה מכשירים – כרומוגרפ הגזים, ספקרטומטר המסות ומכשיר איסוף האירוסולים להחשף לאטמוספירה.
רדיומטר הירידה יצלם את התמונה הפנורמית הראשונ וימשיך לצלם ולספק נתונים ספקטרליים במהלך כל הירידה. החבילה המדעית שתפעל על פני השטח תידלק אף היא ותמדוד את תכונות האטמוספירה.
10:32 – המצנח הראשי יפרד ויפתח מצנח קטן יותר, המוגדר גם כעוגן, שקוטרו 3 מטרים. בגובה זה באטמוספירה, כ-125 קילומטרים. המצנח הזה יאפשר לחללית לצנוח בקצב הנכון כדי לאסוף את מקסימום הנתונים האפשריים.

1049: כל הפעולות עד כה יתבצעו אוטומטית. בגובה של 60 קילומטרים, החללית תוכל לאתר בעצמה את הגובה שלה תוך שימוש בשני מדי גובה מבוססי מכ”מ, שיוכלול מדוד את המרחק המדויק לפני השטח. החללית תנטר כל הזמן את קצב הסיבוב ואת הגובה ותזין את הנתונים הללו למכשירים המדעיים. מכיוון שכך הזמנים מכאן והלאה הם משוערים.

1157 – כרומטוגרף הגזים. ספקטרוגרף המסות יתחיל בדגימת האטמוספירה. זה המכשיר האחרון של הויגנס שיופעל במלואו. הירידה במלואה תימשך 137 דקות, פלוס מינוס 15 דקות. במהלך היחרידה, החללית תמשיך להסתחרר בקצב של סיבוב אחד ל-20 סיבובים ולאפשר למצלמה ולשאר המכשירים כדי לראות תמונה פנורמית סביב החללית היורדת.

12:30 קרוב לפני השטח של כדור הארץ תידלק נורה במצלמה. האור חשוב במיוחד לרדיומטר הספקטרלי – חלק ממכשיר המשמש לקביעת הרכב פני השטח של טיטאן בדיוק.
12:34 נגיעה בפני השטח. מועד זה עשוי להשתנות פלוס מינוס 15 דקות בהתאם להשפעת האטמוספירה והרוחות על מצנחי הויגנס. החללית תגיע לקרקע במהירות של 5-6 מטרים בשניה. הויגנס עשויה לנחות על פני שטח סלעיים או קרחוניים או בים העשוי מאתאן. בכל מקרה, חבילת המכשירים המדעיים של פני השטח מתוכננת לאסוף כל פיסת מידע אודות פני השטח שניתן יהיה לאבחן אותם בלשוש הדקות שבהן אמורה הויגנס לשרוד לאחר הנחיתה.

14:44 קאסיני תפסיק לאסוף נתונים מהויגנס
גם אם החללית תשרוד, היא פשוט תשקע מעבר לאופק של טיטאן כפי שהדבר ייראה מקאסיני וזו תפסיק לאסוף נתונים. קאסיני תאזין לאותות מהויגנס כל עוד תהיה אפשרות ולו הקלושה ביותר שניתן יהיה לאתר את האותות הללו. ברגע שאתר הנחיתה של הויגנס יעלם מתחת לאופק, אין עוד שום סיכוי לשמוע אותות. עבודתה של הויגנס תגיע לסיומה.
15:14 – הנתונים הראשונים ישודרו לכדור הארץ. האנטנה הראשית של קאסיני שבמשך כל היום תופנה לעבר טיטאן תכוון לעבר כדור הארץ ואז ישודר מקבץ הנתונים הראשון.
קבלת הנתונים מקאסיני היא כיום פעולה שגרתית אך במשימת הויגנס התוספו מנגנוני בטחון כדי להבטיח שאף נתנון שישוגר מהויגנס לא ילך לאיבוד. בנוסף לאנטנות הקבועות של רשת החלל העמוק המשמשות להאזנה לשידורי החלליות הנמצאות במשימות רחוקות, יאזינו גם אנטנות רדיו ענקיות ברחבי העולם לקאסיני כשזו תשדר העתקים חוזרים של נתוני הויגנס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.