סיקור מקיף

כמעט מכל בחינה אפשרית ההויגנס הוכתרה כהצלחה – תיאור מהלך נחיתת הויגנס בטיטאן

כמעט מכל בחינה אפשרית ההויגנס הוכתרה כהצלחה, מסחררת, הדבר היחיד שפוגם בהצלחה הוא אובדן הקשר בערוץ B. משמעות הדבר שאין מידע ישיר מניסוי מדידת הרוחות בדופלר, אולם את תוצאותיו יהיה ניתן ככל הנראה להסיק בצורה בלתי תלויה

מאת: אמיר ברנט, האגודה הישראלית לאסטרונומיה

חדר הבקרה בסוכנות החלל האירופית לרגל מבצע הויגנס
חדר הבקרה בסוכנות החלל האירופית לרגל מבצע הויגנס

פורסם באתר האגודה לאסטרונומיה, שבת, 15/1 בערב

כמו שניתן לראות, עתה שכמעט כל המידע ששודר מן ההויגנס נקלט בכדור הארץ המסכים הגדולים בESOC גרמניה כבויים, מאז מסיבת העיתונאים בצהריים לא יצאו עידכונים נוספים מESA. ומחר מתחילה העבודה החשובה באמת – עיבוד וניתוח הנתונים.

זו הייתה משימה מרתקת, אחת המשימות האמביציוזיות מעולם, משימה בינלאומית של ממש. בשבועיים הקרובים גם בישראל יתקיימו לא מעט ערבי עיון ברחבי הארץ (צפו בעמוד הראשי לפרטים נוספים).כבר עתה הידע שלנו בנוגע לטיטאן בפרט אבל גם בנוגע למערכת השמש בכלל גדל, והקצב צפוי עוד לגדול! רק אתמול התנבא ז'אן פייר לברטון שבדור הקרוב לא יגיעו שוב לטיטן, כולי תקווה שהוא יתבדה, ככל שמגיע מידע נוסף טיטן הולך ונראה מקום מעניין יותר, ממש בקרוב אנו צפוים לקבל מידע מהותי ביותר – האם נמצאו באטמוספירה של טיטן אותם "אירוסולים" – חומרים הנדרשים להתפתחות חיים.

כמעט מכל בחינה אפשרית ההויגנס הוכתרה כהצלחה, מסחררת, הדבר היחיד שפוגם בהצלחה הוא אובדן הקשר בערוץ B. משמעות הדבר שאין מידע ישיר מניסוי מדידת הרוחות בדופלר, אולם את תוצאותיו יהיה ניתן ככל הנראה להסיק בצורה בלתי תלויה, אבל – גם חלק ניכר מהתמונות אותן צילמה ההויגנס לא תגענה לכדור הארץ, למעט ניסוי הרוחות בדופלר והתמונות כל שאר המידע שודר במקביל בשני הערוצים, הסיבה לכך שהתמונות שודרו לא במקביל הוסברה כך "אפשר לשלחו במקביל בשני ערוצים 350 תמונות – ואז תיוותר עם 350 תמונות – פעמיים, או שאפשר לקחת סיכון ולשלוח 350 תמונות בכל ערוץ, אולי תקבל 700, אולי תקבל רק 350". עדות נוספת להתלהבות הבין לאומית ששררה נראה כאשר רדיו טלסקופים ברחבי העולם כוונו ביום שישי בצהריים לעבר טיטן בניסיון לקבל אותות כלשהם.

ידוע גם שההויגנס המשיכה לתפקד זמן רב יחסית לאחר שהקסיני הפסיקה להאזין, זאת מכיוון שמבחינת הקאסיני האופק של טיטן הסתיר את הויגנס מאחורי האופק, כשנשאל מדוע לא הופעלו המנועים של הקאסיני במטרה להאריך את משך שהייתה באזור שמעל להויגנס ענה לברטון שלדעתו בדלק שנחסך יתאפשר לבצע "מדע טוב יותר" ב3 וחצי השנים שנותרו לקאסיני במסלול סביב שבתאי, כבר מחר הקאסיני עומדתלבצע תימרון מסוכן יחסית – מעבר דרך טבעות שבתאי במרחק של כ18 רדיוסי שבתאי.

בתמונות שפורשמו עד כה ניתן לראות שנמצאו על פני טיטן אזורים המזכירים ימות, למרות שעוד לא פורסם מאילו חומרים בדיוק הימות הללו עשויות, פורסם גם שטמפרטורת פני השטח של טיטן היא כ 191- מעלות צלסיוס! (ב20 מעלות קר יותר מאשר באטמוספירה). ידוע לנו גם כי שכבת הקרקע העליונה של טיטן מכוסה במעין "מעטה" קשיח ומתחתיו שכבה של חומר רך יותר בדומה לחול רטוב, השוואה אחרת שמעשתה היא ל"קרם ברולה".

בימים, שבועות, חודשים ואפילו בשנים הקרובות סביר להניח שמשימת הויגנס לטיטן תאפשר לגיאופיזיקאים אפשרות לשכתב את ספרי המדע בנוגע להיווצרות מערכת השמש שלנו, אולי גם לאקסו-ביולוגים לחדש לנו באשר למקור החיים בכדור הארץ ונפיצותם ביקום.

מצורפות שתי תמונות – וקישור, תמונת הפנורמה של אתר הנחיתה ברזולוציה גבוהה יותר, נוספת – חדר הבקרה בESOC, אני חושב שכולם שם הלכו לחגוג,
קישור – של גיבורי היום! צוות ההויגנס לטיטן:

עדכון שבת בצהרים

"משימת ההויגנס – הצלחה מדעית!" ייתכן שהודעה זו של מנהל ESA מליל אתמול אומרת הכל, 7 שנים בחלל, 25 שנות תכנון פיתוח בניה ומעקב הגיעא אמש לשיא כאשר גשושית ההויגנס הגיע לטיטן, וביצעה את תפקידה על הצד הטוב ביותר!

כבר ביום שישי ב22:00 (זמן ישראל) פורסמו 3 תמונות ראשונות ובהן נראה טיטן מגובה של 16 ק"מ, 8 ק"מ ומפני הקרקע, באותו זמן דווח כי 350 תמונות מתוך כ1100 כבר הגיעו למרכז הבקרה של ESOC בגרמניה. ייתכן שמכוון שההויגנס פעלה למשך זמן רב יותר מהמתוכנן תתקבלנה יותר תמונות.

הדבר היחיד אשר מעכיר את האוירה הינו אבדן ערוץ התקשורת A, ואולם ישנה כפילות כמעט מלאה בין ערוץ התקשורת A וB, ההבדל היחיד בניהם הוא שבערוץ B אין את תוצאות ניסוי הרוחות בדופלר, לפי ד"ר רונן יעקובי מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים לפנטריים מאוניברסיטת תל אביב מידע זה יהיה ניתן להשיג ע"י ניתוח האותות אשר נקלטו ברדיו טלסקופים הגדולים בעולם עוד בזמן שההויגנס צנחה לעבר פני השטח. בעוד כשבועיים ד"ר יעקובי יתן הרצאה במסגרת יום עיון של האגודה הישראלית לאסטרונומיה באוניברסיטת ת"א (עוד פרטים על כך בסקשן הקאסיני הויגנס באתר האגודה). כמו כן ד"ר יעקובי מוסר שנכון ל07:22 (זמן ישראל) עדיין לא פוענחו כל שידורי ההויגנס כל שעדיין לא ידוע האם נקלט מידע כלשהוא בחלק מהמכשירים – ספציפית באותם מכשירים להם הוא שותף מדעי (חיפוש ארוסולים באטמוספירת טיטן).

לקראת 12:00 (זמן ישראל) צפויה להתקיים בESA מסיבת עיתונאים לאחריה ככל הנראה נדע יותר, ואולם – כבר עתה די בטוח להגיד שמדובר בהצלחה גדולה, הן הנדסית והן מדעית. במסיבות העיתונאים מאתמול היה ניתן לראות את ההתרגשות העצומה על פני מנהלי הפרויקט וראש ESA, ברגע קבלת הנתונים הראושנים פרצו בחדר הבקרה במחיאות כפיים. הצלחת משימת ההויגנס היא סיכומו של מסע בן 7 שנים בחלל אך קדמו לו 18 שנות תכנון, פיתוח והרכבה. בפרויקט שותפות 19 מדינות ועבדו עליו אלפי מהנדסים. אך יום האתמול הוא רק יריית הפתיחה לעבודה המדעית האמיתית – ניתוח ועיבוד הנתונים, כבר עתה מדענים בESOC משווים גרפים ומתווכחים על תוצאותיהם, דבר זה צפוי להימשך עוד זמן רב.

צפויים לנו ימים מרתקים בעת שכל המידע יפוענח והתמונות תפורסמנה, חשוב לציין שעד עתה כל התמונות שפורסמו לא עברו עיבודים ושיפורים כלל.

שמחתי לנסות ולתת לחברי האגודה הישראלית לאסטרונומיה "כיסא בשורה הראשונה" בנחיתת ההויגנס לטיטן, זו הייתה חוויה מדהימה.

בחזרה אל שר הטבעות

בסוף השבוע תגיע הגישושית הויגנס אל טיטאן, ירחו של שבתאי. זה יהיה אחד ההישגים הגדולים ביותר של המין האנושי והגוף הרחוק ביותר אליו הגיע ונחת גוף שנשלח מכדור הארץ. יגאל פת-אל סוקר את הכוכב, ירחיו, הטבעות ואת כל האירועים המיוחדים בארץ המתוכננים לקראת הנחיתה *

14.1.2005
מאת: יגאל פת-אל, האגודה הישראלית לאסטרונומיה

הדגמה: "הויגנס" המחוברת לחללית "קאסיני" משוחררת על טיטאן. מקור: סוכנות החלל האירופית

צפו בהמשך היום לעידכונים באתר הידען

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/huygens130105.html

ביום שישי, תגיע הגישושית הויגנס אל טיטאן, ירחו של שבתאי ותנחת על פניו. זה יהיה אחד ההישגים הגדולים ביותר של המין האנושי והגוף הרחוק ביותר אליו הגיע ונחת (אם לא תהיינה תקלות) גוף שנשלח מכדור הארץ. כוכב הלכת שבתאי הוא אחד המראות היפים ביותר שנגלים למתבונן בשמיים מבעד לעדשת הטלסקופ.
טבעותיו משוות לכוכב הלכת הוד והדר ובזכותם הוא מוכר לכל אחד מאיתנו. הויגנס יצאה לדרכה אל עבר טיטאן לפני קצת יותר משבועיים, כשניתקה מחללית האם, קאסיני, שמקיפה כעת את שבתאי וירחיו. קאסיני עצמה יצאה למסע הארוך לפני כ- 7 שנים, אל כוכב הלכת שמרוחק מהשמש כמיליארד וחצי קילומטר, מרחק שגדול פי 10 ממרחקו של כדור הארץ מהשמש.

התצפית בשבתאי

כוכב הלכת שבתאי נראה כעת במיטבו – הוא מצוי בקבוצת תאומים, מעט מדרום לשני הכוכבים קסטור ופולוקס, שמקנים לקבוצה את שמה. בימים אלה נראים שבתאי ושני התאומים בזניט (מעל הראש) סמוך לחצות. בשעות הערב המוקדמות יותר, נראים שלושת הכוכבים ממזרח לזניט, גבוה מעל האופק המערבי כשמימינם (מדרום) קבוצת אוריון שנראית במלבן מוארך שבמרכזו שלושת כוכבי החגורה של הציד, שמוכרים בארץ גם בשם – חץ הצפון.
שבתאי הוא הדרומי יותר מבין שלושת הכוכבים – פולוקס מצוי במרכז השלישיה וקסטור הצפוני. קסטור עצמו הוא כוכב מעניין לצפייה בטלסקופ איכותי: הוא נראה בעין ככוכב בודד, אך מבעד לעדשת הטלסקופ הוא ייראה כשני כוכבים, דומים זה לזה בבהירותם, קרובים מאוד עד שרק טלסקופ איכותי עם הגדלה גדולה יכול להפריד ביניהם.
למעשה, קסטור הוא מערכת של 6 כוכבים. כל אחד מבני הזוג שתוארו להלן הוא מערכת של שני כוכבים, כה קרובים, שאי אפשר להפריד ביניהם בטלסקופ. צמד נוסף, מרוחק יותר, מקיף את הצמד העיקרי.

כוכב הלכת היפה ביותר

שבתאי הוא כוכב הלכת היפה ביותר במערכת השמש ואחד מגרמי השמים הפופולריים ביותר. טבעותיו, שנראות היטב גם בטלסקופ חובבים הקטן ביותר, נתגלו כבר על ידי הויגנס במחצית המאה ה- 17. יתכן וגם גלילאו גלילאי צפה בטבעות, אך הוא לא הבין את פשרן וחשב לתומו שמדובר בשני ירחים של שבתאי. אותו הויגנס זכה לכבוד הגדול, ששמה של הגישושית שתנחת על טיטאן, נושאת את שמו.

שבתאי, בדומה לצדק, הוא כוכב לכת ענק, שרובו ככולו מורכב ממימן והליום. במרכזו של שבתאי יש, כנראה, ליבה של ברזל וסלע, שמסתה נאמדת בכ- 10 מסות כדור הארץ לפחות. מסביב לליבה מצוי אזור של מימן מתכתי. האזור של המימן המתכתי, שנוצר עקב הלחץ הרב, משתרע עד למחצית הרדיוס של שבתאי.
מעבר לו מתחילה האטמוספירה של כוכב הלכת, שקצהה העליון מאופיין בצבעה הכתום, על רצועות העננים האופקיות שלה, שבניגוד למערכות העננים על פני צדק, קשה להבחין בהן. קוטרו של שבתאי גדול פי 9.5 מקוטר כדור הארץ – 120,500 ק"מ.

כוכב לכת צפוף

למרות ההבדל הגדול בנפח בין שבתאי לכדור הארץ, מסתו של שבתאי גדולה 'רק' פי 95 ממסתו של כדור הארץ. הסיבה – צפיפותו הממוצעת הנמוכה של שבתאי השווה ל- 0.69 גרם לסמ"ק, פחות מצפיפות המים! פירושו של דבר, שאם היינו מוצאים אוקיינוס גדול דיו, שבתאי היה צף על פניו.
מרחקו של שבתאי מהשמש הוא 9.54 יחידות אסטרונומיות והוא משלים הקפה סביבה אחת ל- 29.46 שנים, תוך שהוא נע במהירות של 9.64 ק”מ בשנייה. לפיכך, תנועתו של שבתאי יחסית לקבוצות הכוכבים איטית למדי – שבתאי שוהה בממוצע בכל מזל כשנתיים. פרק הזמן החולף בין שני ניגודים של שבתאי הוא 378 יום.

טבעות שבתאי

התופעה הבולטת ביותר בשבתאי היא, כמובן, הטבעות. מערכת הטבעות נצפתה מאז הומצא הטלסקופ, אך עד למעבר של שתי חלליות הוויאג'ר, וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2, ליד שבתאי בשנים 1980 ו- 1981, חשבו שהטבעות מורכבות מ- 5 טבעות גדולות, האחת בתוך רעותה. מערכת הטבעות של שבתאי נטויה בזווית של 26.73, יחסית למישור ההקפה של שבתאי סביב השמש.
כתוצאה מכך, אחת ל- 15 שנים בקירוב (פעמיים בכל מחזור הקפה של שבתאי סביב השמש), כאשר כדור הארץ חולף במישור הטבעות, מפנות הטבעות את צדן הצר אל כדור הארץ (הפעם האחרונה היתה בחודש פברואר 1996 והפעם הבאה תהיה ב- 4 לספטמבר שנת 2009). אז, הטבעות נעלמות לחלוטין, עובדה המעידה שעוביין קטן מאוד.

אכן, ממדידות שנעשו על ידי חלליות הוויאג'ר, נמצא שעוביין של הטבעות הוא 1 ק"מ לכל היותר, והן מכילות גושי קרח קטנים, שגודלם נע מאבנים קטנות עד לכמה מאות מטרים לכל היותר. עובדה מעניינת נוספת שנתגלתה על ידי חלליות הוויאג'ר היא, שהטבעות מורכבות מאלפי טבעות ולא מ- 5 בלבד. אלפי הרווחים בין הטבעות נגרמים כתוצאה מהפרעות של ירחי שבתאי ובראשם ירחו מימס.

מבט על הירחים

הירח השני בגודלו במערכת השמש (אחר גאנימד) והיחיד, להוציא את טריטון, ירחו של נפטון, שהוא בעל אטמוספירה משלו. טיטאן התגלה על ידי הויגנס בשנת 1655 והוא הירח הראשון של שבתאי שנצפה בטלסקופ.
קוטרו – 5,150 ק"מ (ללא האטמוספירה) והוא מרוחק משבתאי מרחק ממוצע של מיליון ו- 221 אלף ק"מ. מרחקו הגדול של טיטאן משבתאי ובהירותו הגבוהה מאפשרים לצפות בו גם במשקפת שדה קטנה. טיטאן משלים הקפה אחת סביב שבתאי אחת ל- 15.96 יום.

הרכבו של טיטאן דומה להרכבם של שני ירחי צדק הגדולים, קאליסטו וגאנימד. צפיפותו הממוצעת, 1.88 גרם לסמ"ק, מעידה על כך שרובו ככולו של טיטאן הוא קרח וסלעי סיליקאט. אטמוספירת טיטאן מרשימה גם בקנה מידה ארצי: הלחץ האטמוספירי על פניו של טיטאן שווה ל- 1600 מיליבר – פי 1.6 מהלחץ האטמוספירי על פני כדור הארץ.

הלחץ האטמוספירי

לחץ אטמוספירי כזה הוא גדול יחסית למסתו של טיטאן, הקטנה פי 30 ממסת כדור הארץ, והוא נובע מהרכב האטמוספירה המכילה בעיקר חנקן מולקולרי ומולקולות כבדות של אטומי פחמן ומימן. כמו כן, מכילה האטמוספירה כמויות קטנות של הגז האציל ארגון. ללחץ האטמוספירי הגבוה אחראית גם הטמפרטורה הנמוכה של האטמוספירה, המגיעה ל- 176C- בלבד.

גובהה של אטמוספירת טיטאן מגיע ל- 400 ק"מ; בשכבותיה העליונות, ובגובה 230 ק"מ מעל פני הקרקע צבעה הופך לכחול: בגובה זה ומעליו מצויה שכבת אובך, המפזרת את קרני השמש, וצבעה כחול. האובך צולם היטב על ידי החללית וויאג'ר 1 כשהיתה במרחק 434 אלף ק"מ מטיטאן.

בחזרה אל שר הטבעות נאס"א

מתחת לגובה זה צבעה של האטמוספירה הופך לכתום, צבע המקנה לטיטאן את הגוון האופייני לו. בגלל מעטה האטמוספירה העבה, אין אנו יכולים לדעת מהי תצורת פני הקרקע של טיטאן. יתכן ובגובה של 20-30 ק"מ מצויים ענני מתאן הממטירים גשם מתאן על פני הקרקע, שכנראה מכוסה באגמי עד של מתאן נוזלי.
את מסלולו של טיטאן עוטף אבוב של מימן, שמשתרע עד מסלולו של הירח הפנימי יותר – ריאה. האבוב נוצר על ידי מולקולות המכילות מימן המצויות באטמוספירה הגבוהה של טיטאן, הנשברות על ידי קרינת השמש. המימן הקל בורח מטיטאן, וממשיך להקיף את שבתאי במסלולו של טיטאן. תופעה דומה לזו קיימת סביב מסלולו של איו סביב כוכב הלכת צדק.

* יגאל פת-אל הוא מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet. רוב החומר לקוח מספרו: "מדריך להכרת השמים" בהוצאת קוסמוס טלסקופים.

חללית לא מאוישת תנחת על ירח של עולם אחר

מאת תמרה טראובמן

"הויגנס" תנחת על טיטאן, שהוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי; ייתכן שאצורים בטיטאן רמזים להסברת ראשית החיים בכדור הארץ

חללית בלתי-מאוישת צפויה לנחות מחר (שישי) על טיטאן, הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי. זו תהיה הפעם הראשונה שחללית תנחת על ירח של עולם אחר. החללית מכונה "הויגנס" ונראית כמו צלחת מעופפת בגודל של מכונית.

טיטאן, המכונה על שם הענקים במיתולוגיה היוונית, מושך את סקרנותם של המדענים זה זמן רב. הוא גדול מכוכבי הלכת מרקורי ופלוטו; הוא הירח היחיד במערכת השמש בעל אטמוספירה; וייתכן שאצורים בו רמזים להסברת ראשית החיים בכדור הארץ.

"הויגנס" היא משימה משותפת של סוכנויות החלל האירופית (אס"א) והאמריקאית (נאס"א), וחברים בה חוקרים מ-20 מדינות שונות, בהן ישראל. פרופ' עקיבא בר-נון, כימאי וחוקר חלל מאוניברסיטת תל אביב, הוא חבר בצוות המדעי של המשימה לטיטאן, ובכוונתו לנסות לפענח ממה מורכבת האטמוספירה של טיטאן. הקור העז בטיטאן – מינוס 143 מעלות צלסיוס – אמנם אינו מאפשר חיים, אך אם הוא היה חם יותר, האטמוספירה שלו היתה עשויה להכתירו כעולם הראשון, מלבד כדור הארץ, שיש בו אפשרות לחיים.

פרופ. עקיבא בר-נון, מהחוג לגיאופיסיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב, הוא חבר בצוות המדעי של החללית Cassini-Huygens של נאס"א ואיס"ה (סוכנות החלל האירופית). חללית זו מקיפה עתה את כוכב הלכת שבתאי ובדקה מרחוק את ירחו – טיטן – הירח היחיד בעל אטמוספירה במערכת השמש.
קבוצת המחקר של פרופ. בר-נון חוקרת כבר 30 שנים את אטמוספירת טיטן. היא ניבאה את מציאתו של הגז פרופן, אשר אמנם נמצא באטמוספירה על ידי החללית Voyager של נאס"א. עתה היא מנבאת את ההרכב הכימי של האובך שייבדק כאשר Huygens יעבור דרך האטמוספירה.

תוצאה ניסויית חדשה, שנמדדה על ידי הדוקטורנט רונן יעקבי, היא לכידתם של הגזים האצילים ארגון, קריפטון וקסנון באובך הנוצר באטמוספירת טיטן. לכידה זו, יחד עם שקיעתו של האובך מהאטמוספירה לקרקע של טיטן, מסבירה את הכמויות האפסיות של הארגון, קריפטון וקסנון באטמוספירת טיטן, כפי שנמצא במעברה של החללית Cassini-Huygens ליד טיטן.
פרופ. בר-נון יהיה נוכח בדרמשטאט, גרמניה, ב-14 לינואר 2005 בעת נחיתת Huygens על פני טיטן.

גם אם "הויגנס" תשרוד כמה דקות – זו "סיבה למסיבה"

לפני שבע שנים החל מסעה של "הויגנס". היא יצאה לדרך על גבי סיפונה של החללית "קאסיני", והגיעה קרוב לשבתאי. ב-25 בדצמבר 2004 נפרדה "הויגנס" מ"קאסיני" והפליגה לכיוון הירח טיטאן. מחר ב-12:13 בצהריים (שעון ישראל) תנסה "הויגנס" לחדור לאטמוספירה של טיטאן.

משימתה אינה פשוטה: עליה לנחות בעולם זר, מבלי שידוע באיזה סוג קרקע תתקל (מכתש, צוק, משטח קרח, אגם או ים), ולאסוף נתונים שישלחו לכדור הארץ. "איננו יודעים על מה תנחת החללית", אמר ג'ונתן לונין, פרופסור למדעים פלנטריים מאוניברסיטת אריזונה וחבר בצוות המדעי של "הויגנס", בהודעה שפרסמה נאס"א, "כמעט כל דבר אפשרי".

"הויגנס" תאסוף דגימות אוויר מהאטמוספירה. חיישנים ימדדו את הטמפרטורה, הקרקע, הלחץ, הרוחות ואת השדות האלקטרומגנטיים – באטמוספירה ובאתר הנחיתה. מיקרופון יאזין לרעמים וקולות אחרים. וכך, בפעם הראשונה, נוכל לדעת כיצד נשמע עולם אחר. המידע שתאסוף "הויגנס" יועבר לחללית "קאסיני", וישודר, באמצעות אותו רדיו, למדענים בכדור הארץ.

ראשי המשימה מקווים ש"הויגנס" תצליח לשרוד לפחות 30 דקות מרגע הנחיתה, לפני שתכובה על ידי הקור המקפיא והסכנות הבלתי ידועות של טיטאן. "אפילו כמה דקות של איסוף נתונים יהיו סיבה למסיבה", אמרו ראשי המשימה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן