תמונות ראשונות: ערוצי נחלים וחוף ים מגובה 16 ק”מ ו-8 ק”מ,ו סלעים באתר הנחיתה
תמונה צבעונית ראשונה מטיטאן (ועדכונים נוספים)
תמונה זו צולמה אתמול, 14 בינואר בידי החללית הויגנס של סוכנות החלל האירופית במהלך הנחיתה המוצלחת על טיטאן.
זוהי תמונה שעובדה והוספו לה צבעים המשקפים את הצבעים שנמדדו במכשירי החללית ונותנים תמונה טובה יותר של הצבע האמיתי של פני השטח.
המדענים סברו כי פני השטח מלאים בעיקר בגושי קרח, אך נראה שמדובר יותר בחלוקי אבן. שני העצמים דמויי הסלע הנמצאים מעט מתחת למרכז התמונה הם בקוטר של 15 סנטימטרים (השמאלי) ו-4 סנטימרטים הימני, במרחק של כ-85 סנטימטרים מהויגנס.
פני השטח כהים מכפי שצפו עד כה, והם מורכבים מתערובת של מים וקרח הידרוקרבוני (פחמימני). יש גם עדויות לשחיקה בבסיס העצמים הללו, והדבר מעיד על פעילות זרימת נהר אפשרית.
התמונה צולמה בידי מצלמת הירידה/רדיומטר ספקטרלי – אחת משני המכשירים של נאס”א בחללית.
משמאל: תמונה מורכבת שיוצרה מתצלומים שצולמו במהלך הצניחה על אדמת הירח טיטאן והיא מראה את הגבולות בין המישורים הבהירים המורמים, המלאים במה שנראה כמו ערוצי ניקוז והאיזורים הנמוכים הכהים יותר. התמונה צולמה מגובה של 8 קילומטרים ברזולוציה של 20 מטרים לפיקסל.
בתמונה הימנית – אותה התמונה כמו התמונה הצבעונית למעלה – צילום מגובה הקרקע לאחר הנחיתה, בתוספת מידות הסלעים השונים.
00:00תמונות ראשונות: ערוצי נחלים וחוף ים מגובה 16 ק”מ ו-8 ק”מ,ו סלעים באתר הנחיתה
הטלוויזיה של נאס”א שידרה בסביבות השעה 22:00 את התמונות הראשונות ששחררה סוכנות החלל האירופית מהנחיתה של הויגנס על טיטאן. בינתיים מדובר בתמונה שצולמה במהלך הצניחה, מגובה של כ-16 קילומטרים (40 מטרים לפיקסל) ובה נראים בבירור ערוצי נחלים וקווי חוף.
כך גם זה נשמע בתיאור של דיוויד סאות'ווד, המנהל המדעי של סוכנות החלל האירופית בשידור החי.
שפטו בעצמכם, על אף שהתמונה איננה מעובדת.
ובנוסף – תמונה ראשונה מהקרקע
תמונה שלישית – מגובה 8 קילומטרים (20 מטרים לפיקסל). בתמונה זו רואים בפירוט רב יותר לעומת התמונה הראשונה את איזור הנחיתה הסמוך לקו חוף ובו הבדל ברור בין איזורים מוגבהים לבין מישורים מוצפים.
קרח, נוזל ואיים צולמו בטיטאן
גששית החלל הייגנס, שנחתה אתמול (שישי) בטיטאן, הירח הגדול ביותר של כוכב שבתאי, חשפה בתמונות ששלחה שטח המורכב מתערובת של קרח ונוזל. בשלוש התמונות הראשונות, נראים גושי ענק בצורת קרח, תעלות ניקוז, קו חוף ואיים, המזכירים למדענים גם את כדור הארץ וגם את מאדים. “אני חושב שאף אחד מאיתנו לא ציפה לגילוי כזה”, אמר אל דיאז, אחד המשתתפים בפרויקט של נאס”א.
בתמונה אחת ששלחה הגששית נראה שטח פתוח עם סלעים גדולים. המדענים פסלו את האפשרות כי מדובר בסלעים המורכבים מחומצת מלח, אך הניחו כי ייתכן שהם עשויים קרח. בתמונה אחרת נראו תעלות ניקוז, שהמדענים מניחים כי נשאו נוזלים מהעמקים על הירח. בתמונה שלישית נראים אזורים בהירים ואזורים כהים ואזור נוסף בצורת כפפת אגרוף. “כנראה שהאזורים היו מוצפים או שהם מוצפים כרגע”, אמרו בנאס”א.
טמפרטורה של מינוס 180 מעלות
הערפל הכבד על הירח מקשה על הקביעה אם יש במקום מתאן נוזלי ואתאן. אולם המדענים אומרים כי הכימיקלים האורגניים שהתגלו בטיטאן דומים לתהליכים שהתרחשו בכדור הארץ לפני ארבעה מיליארדי שנים. האטמוספירה של טיטאן מורכבת ברובה מחנקן, כמו בכדור הארץ, אבל הטמפרטורה בשטחה מגיעה למינוס 180 מעלות צלסיוס.
הגששית הייגנס היא רכב החלל שהצליח לנחות במרחק הארוך ביותר מכדור הארץ עד כה. היא החלה לשלוח אותות ראשונים לכדור הארץ כשעתיים אחרי נחיתתה. למרות שביעות הרצון מהתוצאות, מדענים אישרו שאחד משני כלי המדידה בגששית חדל לפעול. אולם, הכלי החשוב יותר, שאחראי על מדידות כימיות בכוכב, מתפקד היטב. המידע שאספה הגששית הועבר לכדור הארץ באמצעות חללית האם שלה, קאסיני, שמקיפה את כדור הארץ.
סיכום ביניים – סוכנות החלל האירופית
לאחר שבע שנות מסע במערכת השמש על סיפון החללית קאסיני, חלפה היום החללית האירופית הויגנס בהצלחה דרך האטמוספירה של טיטאן, ירחו הגדול של שבתאי ונחתה בשלום על פני השטח שלו.
הנתונים המדעיים הראשונים הגיעו למרכז התפעול האירופי (ESOC) בדארמשטאט שבגרמניה אחר הצהרים בשעה 17:29 שעון מרכז אירופה (18:29 שעון ישראל). משימת הויגנס היא הנסיון המוצלח הראשון להנחית חללית על עולם אחר במערכת השמש החיצונית. “זהו הישג גדול לאירופה ולשותפתה האמריקנית. במשימה בינלאומית שאפתנית זו לחקור את מערכת שבתאי”, אמר ז'אן ז'אק דורדן, מנהל אס”א.
בעקבות שחרורה מסספינת האם קאסיני ב-25 בדצמבר, הגיעה הויגנס לאטמוספירה החיצונית של טיטאן לאחר מסע של 20 ימים ו-4 מיליון קילומטרים. החללית החלה בכניסתה לשכבת העננים הערפילית של טיטאן בגובה של 1,270 קילומטרים בשעה 11:13 שעון אירופה (לשעון ישראל יש להוסיף כמובן שעה). במהלך שלוש הדקות הבאות היתה החללית צריכה להאיט מ-18 אלף קמ”ש ל-1,400 קמ”ש. סדרת מצנחים האטה את החללית ל-300 קמ”ש. בגובה של כ-160 קילומטרים נחשפו המכשירים המדעיים לאטמוספירה של טיטאן. בגובה של 120 ק”מ הוחלף המצנח הראשי במצנח קטן יותר כדי להשלים את הירידה והנגיעה היתה צפויה לשעה 13:34. נתונים מקדמיים העידו על כך שהחללית נחתה בשלום, ככל הנראה על פני שטח קשים.
החללית החלה לשדר נתונים לקאסיני 4 דקות לאחר שהחלה בירידתה והמשיכה לשדר לאחר הנחיתה לפחות כל עוד קאסיני היתה מעל האופק של טיטאן. הבטחון בכך שהויגנס שרדה הגיעה כבר בשעה 11:25, כאשר טלסקופ הרדיו בגרין באנק שבוירג'יניה המערבית, ארה”ב, קלט אות חלש שלא ניתן לטעות בו מהחללית. טלסקופי רדיו בכל העולם המשיכו לקלוט את האותות הרחק מעבר למשך החיים הצפוי של הויגנס.
הנתונים של הויגנס שהועברו באמצעות קאסיני נקלטו בידי רשת החלל העמוק של נאס”א והועברו מיד למרכז התפעול של סוכנות החלל האירופית בדארמשטאט, שם מתבצע עליהם כבר הניתוח המדעי הראשוני.
טיטאן היה המטרה העיקרית במערכת שבתאי משום שזהו עולם מרתק וכעת אנחנו כמהים ומצפים לתוצאות המדעיות”, אמר פרופ' דייויד סאות'ווד, מנהל התוכנית המדעית של סוכנות החלל האירופית.
“מדעני הויגנס מאושרים. היה שווה לחכות הרבה זמן” אמר ד”ר ז'אן-פייר לברטון, מנהל משימת הויגנס מטעם אס”א. הויגנס צפויה לספק את הדגימה הישירה הראשונה והמפורטת של הכימיה של אטמוספירת טיטאן, ואת התמונות הראשונות של פני השטח החבויים שלו, והיא תספק גם דיווח מפורט על מזג האוויר.
אחת הסיבות העיקריות לשיגור הויגנס לטיטאן היא בשל האטמוספירה שלו העשויה רובה מחנקן ועשירה במתאן, ופני השטח שלו עשויים להכיל כימיקלים רבים מהסוג שהיה נפוץ על כדור האץר הצעיר, ביחד עם תצפיות קאסיני, הויגנס יאפשר מבט יוצא דופן על הירח השבתאי המסתורי. “ירידה באטמוספירה של טיטאן היתה הזדמנות של פעם בחיים וההישג של היום מעיד כי השותפות עם סוכנות החלל האירופית היא מצוינת” אמר אלפונסו דיאז, עוזר מנהל נאס”א למדע. “עבודת הצוות באירופה ובארה”ב בין המדענים, התעשיה והסוכנויות היה יוצא מן הכלל ויצר בסיס להשגים העצומים של היום”, סיכם ז'אן ז'אן דרודן.
