מין והסוואנה – פרק מתוך הספר האינסטינקט האנושי, חלק ב: גבר מחפש אישה

זכר הומו סאפיינס מחפש נקבה מאותו מין בעלת ערך הִתרבות עתידי מרבי. חייבת להיות צעירה, בעלת עור צח, תווי פנים סימטריים, שיעור חזה-ירך של 0: 7, שיער בוהק ורצוי בלא פצעים וצלקות.

רוברט ווינסטון

גבר מחפש אישה

מין מתחיל בחיפוש אחר בן זוג. רוב ההומו סאפיינס מעמידים את בן הזוג הפוטנציאלי בסדרת מבחנים, שתקבע אם הוא מתאים או לא. המבחנים מתייחסים, כמובן, אל בן זוג אידאלי, תוך פשרות עם המציאות. אבל אצל רוב הזכרים האנושיים ברחבי העולם כולו קיים קונסנסוס מפליא באשר להגדרת נקבה מושכת מבחינה מינית.
“ערך התרבות עתידי” הוא ניסוח אלגנטי לשאלה פרקטית: כמה ילדים האישה תוכל ללדת בעתיד. לאישה צעירה, פורייה ובריאה סיכויים טובים יותר ללדת ילדים רבים שיהיו מוצלחים ויתרבו גם הם. שיעור תמותת התינוקות והיילדים היה ודאי גבוה מאוד בסוואנה. המסע המסוכן ביותר של האדם הוא זה שאורכו עשרה סנטימטרים בלבד. אותו מסע במורד תעלת הלידה, שעלולה להיחסם בקלות רבה מאוד בשל ההתאמה המדויקת של הגולגולת האנושית לאגן הירכיים של האם, גרם בוודאי, בהיעדר כל עזרה רפואית, לשיעור גבוה של מוות או פגיעות קטלניות ביילודים (כך המצב עד ימינו בחברות פרימיטיביות רבות). מחלות, בצורת, רעב וטורפים היו איום מתמיד על כל תינוק פגיע. במונחים גנטיים, היה קריטי אפוא שהזכר יוודא כי בת זוגו מסוגלת ללדת הרבה תינוקות, כך שלפחות אחד או שניים מהם ישרדו ויגיעו לבגרות.
ייתכן שכתוצאה מכך, גברים בכל התרבויות מוצאים כי נשים צעירות מהם מושכות יותר מבחינה מינית. כך, למשל, אצל בני היאנוֹמָמוֹ החיים ביער האמזוני הצפוני, בברזיל ובוונצואלה. הם חיים בבידוד כמעט מוחלט. זוהי במהותה חברה קדם-קולומבית המונה כעשרים ושלושה אלף איש, אחת מן הקבוצות האנושיות האחרונות שלא נוּגעו על ידי ה”ציביליזציה” של האדם המודרני. אנתרופולוגים מוצאים בהם עניין רב, כי הם מספרים לנו משהו על טבעו של האדם “בטבע”. למרבה הצער, הפגיעה המתמדת ביערות הגשם מאיימת על אנשים מופלאים אלה.
בן יאנוממו יאמר כי הוא מעדיף “מוֹקו דוּדֶה”, בתרגום חופשי “פרי בשל”, כלומר אישה צעירה, בוגרת מבחינה מינית, שאין לה ילדים. המציאות לא תמיד מאפשרת לתשוקה האנושית הזאת לבוא על סיפוקה—לא אחת נבחרים בני זוג פוטנציאליים מתוך קבוצת הגיל, וגם התחרות המינית מצמצמת את האפשרויות. עם זאת הבדל הגיל בין זוגות נשואים במספר ארצות שונות עומד על שלוש שנים בממוצע, כאשר הגבר הוא הפרטנר הבוגר. זהו ממצא מעניין במיוחד, בעיקר על רקע העובדה שזכרים חשופים יותר למוות במחלה ובטראומה, ובעולם כולו תוחלת החיים שלהם קצרה מזו של הנשים. אולם, כמובן, בניגוד לגברים היכולים להפרות את בנות זוגם גם כשהם בני שמונים , האישה מתחילה להיכנס לשלב הבלות בשלב כלשהו אחרי הגיעה לגיל ארבעים, כאשר הפוריות יורדת בצורה תלולה.
בררה טבעית של אלפי שנים ודאי גרמה להעדפת גברים שמחפשים נשים בריאות ופוריות. למרבה הצער, גברים אינם יכולים לקבוע את שיעור הפוריות של אישה על פי מראה בלבד; עליהם להסתמך על רמזים אחרים. עור ללא פגמים, שיער בוהק ושפתיים מלאות נראים כסימנים המעידים על בריאות טובה, אך אין הם אומרים הרבה באשר לפוריות. נעורים לעומת זאת הם בדרך כלל סימן מהימן בעניין זה, ובני אדם, גברים ונשים, טובים להפליא בהערכת גילו של אדם על סמך מבט בלבד.
כמובן, המראה קובע. זכרים נמשכים יותר לפנים סימטריות ויכולים לזהות בקלות חריגות, גם קלות ביותר, בסימטריה של הפנים. הדבר קשור לכושרנו המולד לזהות בקלות פנים שונות, ונראה כי גברים מפנים כושר זה, בשלב מאוחר יותר בחיים, לבחירת בנות זוג מתאימות. למעשה, קיימת נוסחה מדויקת למדי לקביעת הפנים הנשיות המושלמות. היא ניתנה על ידי הפילוסוף והמתמטיקאי היווני הקדום פיתגורס. פיתגורס סבר כי כדי שמישהי תיחשב ליפה, יחס הרוחב של הפה לרוחב של האף צריך להיות 1.618 ל-1. זה צריך להיות גם היחס בין רוחב הפה ורוחב עצמות הלחי. אם תמדוד את פניה של כוכבת הקולנוע או דוגמנית העל האהובה עליך, סביר להניח כי הן יתאימו לנוסחה של פיתגורס.
האם תרבותנו מלמדת אותנו את המאפיינים המקובלים של מה שמכונה יופי? כיום אנו מופצצים מדי יום בתמונות של דוגמניות-על וכוכבות הוליבודיות שחייבות להיות בעלות גזרה מושלמת כדי להצליח במקצוען. במחקר שנערך באוניברסיטת טקסס, הראו ליילודים בני שלושה חודשים סדרת תצלומים של פנים נשיות. התגובות של היילודים על כל תצלום נמדדו. כל היילודים הגיבו תגובות חזקות בהרבה לפנים העונות על קני המידה התרבותיים המקובלים להגדרת יופי. אין ספק שבבחרם יילודים בני שלושה חודשים יכלו עורכי המחקר להיות בטוחים כי הללו לא צפו בטקס האוסקר ולא קראו את “ווג”. המחקר הזה מחזק את הטענה כי אנו נולדים עם תפיסות אינסטינקטיביות בדבר יופי, תפיסות המחוזקות על ידי לימוד תרבותי, ככל שאנו גדלים.
בעבודה על סדרת הטלוויזיה על האינסטינקט היה לי העונג לפגוש את פרופסור פיטר האמונד (Hammond) ממכון “איסטמן” לרפואת שיניים בלונדון. האמונד סורק פנים אנושיות בעזרת דיגום צילומי ממוחשב ויכול להשוות פנים אנושיות בבריאות ובחולי ובעת ההזדקנות. המחשב רב העוצמה שלו מסוגל לבחון את הצורה ואת הממדים של הפנים שהוא סורק ולנתח שינויים שנגרמו בשל מאפיינים גנטיים שונים. ביקשתי מפרופסור האמונד להראות לי פנים אנושיות ממוצעות בגילאים שונים. המחשב שלו בחן במהירות 200 פנים ושלף פנים של בן שש ממוצע ושל מתבגר ממוצע. מה שהיה מרתק במיוחד בעיניי היה שפנים אלה, על הפרופורציות “המושלמות” שלהם, נראו זהות בצורה מפליאה לכרובים שציירו אמני רנסנס כמו בֶּליני או טיציאן.
נניח לרגע לפנים, מה בקשר לצורת הגוף הנשית? כפי שידוע לנו מהתרבות העממית ומן האופנה, גברים מוצאים כי היחס שבין הירכיים והמותניים של אישה הוא דבר מגרה. מתברר כי לגזרה דמויית שעון החול אכן נודעת משמעות אבולוציונית.
נכון שגברים שונים ותרבויות שונות נמשכים אל סוגים שונים של גוף נשי, אך יש משהו שהוא בעל כוח משיכה אוניברסלי. גברים בעולם כולו בוחרים בנות זוג שמידות הירכיים שלהן גדולות ממותניהן. נראה כי היחס בין ירכיים למותניים נשאר קבוע, 0.7. היחס הזה זהה אצל מרילין מונרו וסופיה לורן, אודרי הפבורן וקייט מוס. הוא נכון גם לגבי פסלוני “ונוס” בני עשרים וחמישה אלף השנים, פסלי האבן הקטנים של נשים שנמצאו ברחבי אירופה ואסיה וקשורים ככל הנראה לטקסי פוריות. אף כי רבות מן הדמויות האלה מעוותות ושמנות מאוד, אצל כולן נשמר יחס “הזהב”.
ייתכן כי היחס ירכיים-מותניים אומר לגבר משהו על בריאותה של האישה. לאחר ההתבגרות, האסטרוגן גורם לכך ששכבות רבות של רקמות שומניות נצברות בירכיים, בעכוזים ובשדיים של נשים – שומן שפעם נחשב לחיוני להישרדות האם והתינוק בתנאים של מחסור. גם כיום, כאשר רובדי השומן של אישה יורדים מתחת לאחוז מסוים מתוך משקל גופה, היא תפסיק לבייץ. הדוגמה הקלסית היא אנורקסיה נברוזה. נשים צעירות אשר מסיבות פסיכולוגיות לא ברורות מרעיבות את עצמן, נעשות רזות להדהים. כאשר משקל גופן יורד מתחת לרמה מסוימת, הביוץ נפסק ולעתים גם המחזור. היריון בנסיבות כאלה הוא למעשה בלתי אפשרי, ומה שמעניין הוא כי גם תרופות שונות לחיזוק ביוץ לא יועילו. אם למרות הכול אישה נכנסת להיריון בנסיבות אלה, הסיכויים להפלה גבוהים ביותר. גם אובדן משקל קטן יותר, לא פתולוגי, עלול לגרום להפרעות פוריות קשות. ספורטאיות, בלרינות, דוגמניות ומפתחות גוף סובלות מהפרעות מחזור, והן לעתים קרובות בלתי פוריות. ייתכן אפוא שאם גבר רואה כי ירכיה של אישה רחבות ממותניה, הוא יכול להיות יותר מאשר בטוח כי גופה בריא, מתפקד ומעל הכול — פורה. זה ודאי היה נכון בתנאים שהיו ככל הנראה שכיחים בסוואנה. אם גברים חושבים כי נשים בעלות צורת שעון חול הן סקסיות, סביר להניח כי יבחרו אחת כזאת לבת זוג. הדבר יגדיל את הסיכויים להוליד הרבה ילדים בריאים וחזקים, שיירשו נטייה לנשים בעלות מותניים צרות. חזרו על כך במשך אלפי שנים ותבינו מדוע רוב הגברים על פני כדור הארץ נדלקים מחמוקיים.
בניגוד לאמונה העממית, גברים לא מתעניינים רק בפנים ובגזרה של האישה, ואני לא מדבר על אישיות. גברים מחפשים רמזי התנהגות, למשל, היציבה של האישה, או אם היא נראית חיונית ונמרצת או לא. במונחים אבולוציוניים, הכול קשור ליכולת ללדת בהצלחה. נוסף על כל המאפיינים הפיזיים האלה בת זוג מבוקשת צריכה להיות גם בעלת מוניטין– או בעצם נטולת מוניטין מסוג מסוים. מדוע היאנוממו מייחסים חשיבות גדולה כל כך לאישה הנראית צנועה ואשר אין לה ילדים? כי קיימים סיכויים גדולים יותר לכך שאישה צנועה תהיה בתולה, ופחות סיכויים שיש לה עבר של הוללות מינית.
תרבויות רבות מייחסות ערך עצום לבתולין. מודעה שהופיעה לפני שנים בעיתון אפריקאי מעידה על כך: “רווק אירופי בן 30, משכורת של 200 פאונד, מבקש לשאת בתולה משכילה ותרבותית, לאום לא חשוב”. מה מקור האובססיה בכל הקשור לטוהר מיני, לחוסר ניסיון מיני? במונחים אבולוציוניים המצב הגרוע ביותר שבו יכול גבר למצוא את עצמו, הוא מצב שבו הוא מגדל בבלי דעת את ילדיו של אחר. התוצאות האבולוציוניות מבחינתו של גבר כזה יהיו הרסניות. הוא יקדיש זמן, משאבים ואנרגיה לטיפול בילד שאינו נושא את הגנים שלו. לעומת זאת, מתחרה המכניס להיריון את בת זוגו של מישהו אחר, נהנה מכך שהוא מעביר הלאה את מורשתו הגנטית בלא שיהיה עליו לדאוג לתינוק ולאם. ההימור הבטוח ביותר לזכר המוטרד באשר לבוגדנות של בת זוגו הוא לבחור אישה שנראית צנועה. הביטחון באבהוּת הוא עניין בעל חשיבות עליונה. יתכן אפוא כי קנאה מינית היא בכלל תכונה בסיסית של המיניות האנושית.
התשוקה הגברית לנשים צנועות אינה מתיישבת עם העובדה שגברים כמעט תמיד מעוניינים יותר מהנשים לקיים יחסי מין. רוברט רייט (Wright) כותב בספרו The Moral Animal כי ככל שאישה מתירנית יותר בחיי המין שלה, קטנים הסיכויים שתגלה נאמנות לבן זוג קבוע – לפחות כך רואה זאת הזכר הקנאי. גברים מפתים; הם משכנעים נשים להיכנס למיטה, אבל אם היא מסכימה – ועל כל פנים, מהר מדיי – הם מסווגים אותה כהימור לא בטוח לגבי העתיד. זוהי הדיכוטומיה של המדונה-הזונה. קיים מתח מתמיד בין התשוקה למין והצורך בבת זוג נאמנה. רייט אומר כי גברים פיתחו מעין “מבחן” לבנות זוג פוטנציאליות. הם משכנעים נשים לקיים אתם יחסי מין, כדי לראות אם הן נוהגות בריסון עצמי.
הערך שגברים מייחסים לנעורים ולצניעות הוא אינסטינקט, הבא לידי ביטוי בשוליים הקיצוניים של החברה כאובססיה מינית כלפי ילדוֹת צעירות, דבר המוביל למקרים מחרידים של התעללות מינית. האינטרנט התגלה ככר פורה לפורנוגרפיה, שוּק מתרחב של פדופילים הנמשכים לילדות, לילדים ולעתים לתינוקות. הקבוצות המחתרתיות שנחשפו ונחקרו עד היום, משקפות את גודלה של התופעה ואת המאמצים שאנשים אלה מוכנים להשקיע על מנת למצוא ילדים ולהתעלל בהם. “פולחן” הבתולין בא לידי ביטוי גם בתופעות מודרניות מסוכנות. בדרום אפריקה, שם שיעור נשאי האיידס הוא מן הגבוהים בעולם, רווחת אמונה על פיה יחסי מין עם בתולה יכולים לרפא את חולה האיידס. רופאי אליל ברחבי הארץ הפיצו את הרעיונות האלה, ובעקבות כך נרשמה עלייה מחרידה במקרי האונס של ילדות קטנות, כולל תינוקות. נראה כי לאינסטינקטים המיניים העמוקים ביותר של האדם יכולות להיות תוצאות מחרידות.
ברמה היומיומית, מיליוני שנות אבולוציה אינן מבטיחות כי חיי המין שלנו יהיו הרמוניים, או שההעדפות המיניות שלנו יתאימו באופן מושלם למוסריות המודרנית. נראה ש”רשימת הקניות” של התכונות הרצויות אצל אישה מתאימה לסטריאוטיפ עתיק ימים של תאווה גברית אנוכית שטופת זימה. האם הגבר המודרני הרגיש אינו בוחר בת זוג על פי שיקולים רציונליים יותר, אינטלקטואליים יותר? מה בקשר לחשיבותם של חוש הומור, גישה דומה לחיים, עמדות פוליטיות או מוסריות משותפות? ומה בנוגע ל”חיבור” הרגשי או הרוחני? משיכה פיזית היא בהחלט לא כל הסיפור. אנו מחפשים יותר מכך – ואכן, אנו מחפשים אהבה, ידידות, אינטליגנציה, קשר רוחני – אך מרכיבים אלה ודומים להם של בחירת בת או בן זוג נמצאים מעבר לאינסטינקטים המיניים הבסיסיים ביותר שלנו.
חשוב להדגיש נקודה אחת. המנועים המיניים של הגבר ושל האישה פועלים על סוגים שונים של דלק. דיוויד באס (Buss), פסיכולוג אבולוציוני אמריקאי, ערך מספר מחקרים חלוציים באשר להעדפות המיניות של גברים ונשים. ממחקריו עולה כי ככלל גברים ונשים מייחסים חשיבות הולכת וגוברת, בחמישים השנים האחרונות, להופעה פיזית נאה. זאת, כתוצאה מן ההפצצה הבלתי פוסקת של דימויים של אנשים מושכים, שהתרבות המודרנית ממטירה עלינו ללא הרף. המראה היומיומי של נערת חזיית הפלא או גיבור אקשן הוליבודי העלו את רף הסטנדרטים שלנו; בהתחשב בכך שאין דוגמניות- על וכוכבי קולנוע במעגל החיזורים שלנו, זה הופך למלכוד. אבל ההבדל הבסיסי בין גברים ונשים נשאר כשהיה: משיכה גופנית חשובה לגברים הרבה יותר מאשר לנשים.

לחלק הראשון מתוך הפרק “מין והסוואנה” מהספר האינסטינקט האנושי

לחלק השלישי מתוך הפרק “מין והסוואנה” מהספר האינסטינקט האנושי