מדענים מבריטניה טוענים כי הצליחו לייצר זרע אנושי מתאי גזע

חוקרים באוניברסיטת ניוקסל באנגליה דיווחו כי הצליחו "לשכנע בסבלנות" את תאי הגזע העובריים האנושיים להפוך לתאי זרע. לדבריהם מדובר בהדגמה מרשימה כמה מהר מתקדם התחום המדעי של תאי הגזע * כמה מעמיתהם ספקנים

הפריה. אילוסטרציה - תמונה חופשית http://www.sxc.hu/photo/916142
הפריה. אילוסטרציה - תמונה חופשית http://www.sxc.hu/photo/916142

חוקרים באוניברסיטת ניוקסל באנגליה דיווחו כי הצליחו "לשכנע בסבלנות" את תאי הגזע העובריים האנושיים להפוך לתאי זרע. לדבריהם מדובר בהדגמה מרשימה כמה מהר מתקדם התחום המדעי של תאי הגזע.

ההישג, שתואר בכתב העת Stem Cells and Development,, מתפרסם בדיוק 11 שנה לאחר פיתוח תאי הגזע האנושיים הראשונים במעבדה של ג'יימס תומסון באוניברסיטת ויסקונסין.

החוקר הראשי, קארים ניירניה Nayernia, פרופסור לביולוגית תאי גזע באוניברסיטת ניוקסל אומר כי יצירת בני אדם לפי תכנון מוקדם לא היתה כוונת הצוות בראשותו. לדבריו, הניסוי היה הוכחת יכולת לפיה ניתן להפוך כל תא בגוף לא רק לאחת מעשרות הרקמות המרכיבות את גוף האדם, אלא גם לתאי זרע וביצית. "סוגי תאים אחרים לא יצרו את הדורות הבאים, אמר ניירניה. הדבר מבדל את המחקר שלנו משאר סוגי המחקרים ביצירת תאים שונים מתאי גזע עובריים."

החוקרים פיתחו את תא הזרע מתוך תאי גזע שבהם היו הכרומוזומים XY (כלומר תאי גזע של עובר ממין זכר), מתוך אחד מהעוברים העודפים שנשארו לאחר טיפולי פוריות, דבר המותר לפי החוק הבריטי.

"הדבר מהווה התפתחות חשובה משום שהוא יאפשר לחוקרים לחקור לפרטים כיצד נוצרים תאי זרע, ולהוביל להבנה טובה יותר של בעיות פוריות הגבר – מדוע מתרחשת עקרות ומה גורם לה", אמר נאיירניה. לדבריו הבנות אלה תוכלנה לסייע לנו לפתח דרכים חדשות לסיוע לזוגות הסובלים מבעיות פוריות, כך שיוכלו להביא ילד משלהם מהבחינה הגנטית.

ד"ר אלן פייסי, מרצה בכיר לאנדרולוגיה באוניברסיטת שפילד מתח ביקורת על המחקר ואמר "כמומחה לתאי זרע אינני משוכנע מהנתונים שהוצגו במחקר לפיהם התאים שיוצרו מתאי גזע עובריים יוכלו להפרות ביציות בפועל". לדבריו, יתכן שבעוד התאים הללו ממחישים מאפיינים גנטיים ומולקולריים של תאי זרע, לתא זרע אנושי מבודל יש מורפולוגיה תאית ספציפית, וכן התנהויות ותפקודים שלא תוארו במחקר.

עוד בנושא באתר הידען

24 Responses

  1. ניחשת נכון.

    הנושא סבוך, מפני שאינו פתוח מספיק לדיון פומבי. לפוסקים שונים גישות שונות. הפסק עצמו, באופן מובהק, תלוי הקשר.
    לדוגמא: הפקת זרע שבאופן טכני עלולה להיות אסורה – אינה בכלל איסור שפיכת זרע לבטלה (להלן – שז"ל) אם התרומה מיועדת לאשתו הנשואה לתורם כדת משה וישראל. אבל יהיו פוסקים שיפסקו כי אותה תרומה בדיוק היא שז"ל, אם התרומה מיועדת לאשה בלתי ידועה או בלתי מסוימת, או שהיא מיועדת לאכסנה עד שתיתרם בפועל אם בכלל (אחוז מסוים מהתרומות אינו ממומש מסבות של התישנות, אי שרידות במעבר של ההקפאה הראשונית, ומסבות טכניות וגנטיות נוספות).
    דוגמא נוספת: הפקת זרע בדרך שאיבה בואקום עשויה להיות מותרת לפוסקים רבים, אבל אותה הפקה עצמה תיחשב לבלתי מותרת מנימוקים כלליים יותר(וכגון כשמעמדה האישי של האשה עלול להיות בו פסול מבחינה הלכתית).
    ועוד.
    כללית, הנושא אינו מגובש מבחינה הלכתית, ולכן הוא בגדר 'בעיה'.

    כמובן שהנושא ההלכתי אינו עיקר ההתמודדות ברמה האתית, אבל בנסיבות הקימות בישראל, מאוד רצוי לפתור גם אותו ולצאת ידי כל השיטות.

    אגב, יש חשיבות להקפדה ההלכתית מכיוון נוסף: חשוב להיזקק בעתיד לתרומות מיהודים חרדים ממוצא אשכנזי, משום ששיעור נישואי 'התערובת' הבין עדתיים אצלם (הכוונה לנישואין עם יוצאי עדות ספרד והמזרח) הוא נמוך ביותר, כמעט אפס – ועל כן יהודים אשכנזים חרדים הם בנק ייחודי של תכונות גנטיות. להערכתי רק בעוד מספר דורות המצב ישתנה (לא רק בגלל תהליכי חיברות, אלא בגלל חוסר ברירה. כוונתי לכך ששיעור הנשאים של גנים האחראיים למחלות גנטיות קשות הולך וגדל בקבוצה זו, מאחר שנישואין של נשא עם נשאית נמנעים היום ע"י אגודת 'דור ישרים', כך ש -25% הולדות שאמורים להיות פגומים –לא נולדים. כך נולדים 75% ילדים שהם רק נשאים ו- 25% שבכל מקרה לא היו נולדים פגומים או נשאים. התוצאה היא שאמנם לא נולדים תינוקות פגומים, אבל שיעור הנשאים גדל ב1/2 מידי דור. מכאן שתוך מספר דורות, אם לא תהיה התערבות משמעותית של הנדסה גנטית, הצבור החרדי האשכנזי יצטרך לחפש שידוכין אצל ספרדים ומזרחיים בקצב הולך וגובר. אבל עד אז הוא יופי של בנק גנטי ייחודי. וחשוב לציין: הקבוצה האנושית הכי חכמה בתבל היא הקבוצה מהמוצא היהודי הליטאי (שניה –לה –התימנית, בהפרש קטן הניתן להסבר על בסיס סוציואקונומי) ושאר האשכנזים אינם נופלים ממנה בהרבה.
    אגב, יש לי הסבר לעדיפות הליטאית והתימנית (הסבר היסטורי) אבל זה חורג מההקשר כאן.

    ואני לא אשכנזי (או תימני) – כך שאין לחשוד בי בשוביניזם עדתי…

  2. אדי:
    לא שהפכתי פתאום לפוסק הלכה דגול אבל ברצוני לשאול על הבעיה ההלכתית הידועה שהזכרת כי למיטב הבנתי זו אינה בעיה.
    למיטב זיכרוני מה שנאסר הוא שפיכת זרע לשווא אבל תרומת זרע אינה נראית לי כשפיכת זרע לשווא.
    האם לבעיה זו התכוונת והאם לאור הערתי זו אתה עדיין רואה בה בעיה?

  3. אור,
    אשר לחידושים נוספים – יש ויש. השאלה אם אחרי כל הדיסקוס באתר זו עדיין המסגרת לפרט.

  4. אור,
    אינני מסכים שהתכונות הן ממילא שמבוקשות ע"י נשים. עד כמה שאני יודע, מהתרומות הזמינות הן בד"כ דורשות דרישות חציוניות מסוימות (גובה 180 ס"מ 'לפחות', עינים כחולות וכו').
    שנית, השאלה היא קודם כל מה המוסד המנפק את התרומות דורש מתורם. וגם כאן רוב התכונות שאני מגדיר אינן נדרשות בדוקא. אני רוצה להוסיף כאן גם דרישה מבדק גנטי של הזרע המופק – האם התורם נשא של גנים האחראיים למחלות קשות מסוימות או לפגמים שאינם באים לביטוי גלוי אצל התורם על פניו, וכו'.
    שלישית, דברתי לא רק על חידוש בדרישות מהתורם, אלא גם על זמינות התרומה, עלויות ההפקה והשימור, וגם על דרכי ההפקה ואני מוסיף עכשיו – גם בדרכי השימור.

    אשר לתרומה מנשים – לא בטוח, בשלב הידע והפרקטיקה הנוכחיים. הנושא טעון בדיקה מקצועית וגם אכשרה אתית ומשפטית יסודית יותר.

  5. אדי,

    ראשית, נראה לי שהתכונות שאתה מגדיר הן שמבוקשות ע"י נשים שמחפשות תרומת זרע בין כה וכה. כיצד אתה מחדש? האם החברה שברצונך להקים תיקח תרומת זרע גם מנשים, באופן שתואר בכתבה? או שמא החידוש אחר?

  6. אור,

    בהקשר של השאלה ששאלת – תרומת זרע איכותית במובן שאני מתכוון אליו מבחינה אאוגנית היא תרומה שמאופינת קודם כל בתקינות רפואית (פיסית ונפשית) של התורם. אבל מאוד רצוי שהתורם יאופיין גם בתכונות מצטברות נוספות, שיש להן ערך אוביקטיבי אמיתי, ובהחלט נדרש שאחת מהן לפחות תתקיים, וכגון :
    -אינטלקט חזק של התורם. אני מדבר על אינטלגנציה מוכחת ברמה טובה מאוד ומעלה, לפחות בתחום אחד מתוך תחומים משמעותיים המוגדרים מראש. השגים אישיים יוצאי דופן יכולים להוות מדד מסוים לאינטלגנציה ייחודית בתחום מוגדר.
    -תכונות אישיותיות מעולות, כפי שהוכחו ברקורד האישי, לפי השפוטים המקובלים במדעי הפסיכולוגיה והחברה. עדיף שהאינטלגנציה תהיה יותר מממוצעת – טובה (לאו דוקא טובה מאוד) ומעלה.

    האיכות לא תמדד לפי קריטריונים של שיוך אתני, גזעי, עדתי, דתי, משפחתי, תרבותי, פוליטי; או לפי קריטריונים של ' יופי' (פרט למקרים קיצוניים של קומה נמוכה במיוחד, נניח) או צבע (לרבות צבע עינים).

    האיכות היא גם נגזרת של גילו של התורם (רצוי – עד גיל 35, פרט למקרים חריגים של בריאות תקינה ממש ותכונות אינטלקטואליות/ מנטליות יוצאות דופן באמת, שאז הגיל יכול להיות גבוה יותר), ומה שפחות רקורד של שימוש בתרופות או המצאות בסביבה מזהמת או דפוסי חיים ונהגים שליליים, כמו צריכת סמים ושתיית אלכוהול.

    יש עוד הרבה מה לפרט, אבל זה הכיוון הכללי בסוגית איכות התרומה מבחינת המקור שלה.

  7. תיקון – בפסקהשניה של תגובה 15:במקום: "והנושא של ייצור תאי גזע פותר גם אותה" צ"ל – והנושא של ייצור תאי זרע מתאי גזע פותר גם אותה".

  8. אור,
    לנושא של ייצור תאי גזע מתאי עור:
    זהו הישג אמיתי מ – 2007, ואיני יודע מדוע ניירניה לא נקט בו. אני משער שהטכניקה שהסתמכה על עוברים קלה יותר, או שהטכניקה של ייצור מתאי עור עוד דורשת שפור מה. אצטרך לעיין יותר במחקר כדי להבין נקודה זו. בכל אופן, האפשרות של שימוש בתאי עור לצורך ייצור תאי גזע – בעתיד – נראית מבטיחה, וכמו שאמרתי, היא פותרת חלק ניכר מהבעיתיות האתית בנושא.

    בנושא האאוגניקה:
    במדינה דמוקרטית אי אפשר למנוע הולדת ילדים ע"י אנשים מסוימים ("נחותים גנטית", כדבריך), אפשר רק לפעול בדרכים של שכנוע, או במקרה המותר עפ"י חוק – באמצעי מניעה מקובלים (כמו שמקובל היום בבי"ח פסיכיאטריים). כל מדיניות אאוגנית חייבת להתחשב בזכויות יסוד של האדם בחברה דמוקרטית מודרנית.
    לעומת זאת, אני כן מחייב עידוד ופיתוח משמעותי בהרבה של המערכת של תרומות זרע, גם בכמות וגם באיכות – עם דגש על תרומות זרע איכותיות (לא רק מבחינת התקינות הרפואית של התורמים), גם בזמינות התרומה, גם בעלויות ההפקה והשימור, וגם בדרכי ההפקה (וכאן יש לפתור בעיה הלכתית ידועה – והנושא של ייצור תאי גזע פותר גם אותה). והכל תחת רגולציה ופיקוח קפדניים ומקצועיים לעילא, גם כדי למנוע תקלות מקצועיות וגם כדי למנוע תופעות של מיסחור עודף.
    נראה לי שגם אתה לא תתנגד לאאוגניקה מסוג זה.

    אשר להפלה של עוברים:
    אישית, כעיקרון, אני מתנגד להפלה של עוברים החל מיומם ה – 41 (בשלב הזה מופיעה לראשונה במוח העובר פעילות חשמלית, והיא מסמלת בסיס לכישורים מנטליים מאוד מאוד בסיסיים). זאת, למעט במקרים שבהם כל המשך של חיי העובר מהווה סכנה לחיי האשה ההרה או לבריאותה התקינה (וזוהי גם עמדת ההלכה היהודית). הפלה מעבר לשלב הזה היא מבחינתי – שפיכות דמים, והעובדה שמדובר 'רק' בעובר אינה גורעת מהיותו יישות פיסית ומנטלית הזכאית לחיים, ואינה מקלה את החומרה בהשמדת חייו. אבל כמובן, זוהי דעה אישית ונורמה אישית שלי, ולכל אשה (ובמידה מסוימת – גם לאב הפוטנציאלי) הזכות לקבוע מה יעשה בעובר מפותח שלה/ם מעבר לשלב הנ"ל, לפי החוק.
    תפקידה של האאוגניקה בהקשר זה יכול להיות מועיל ביותר. למשל, מדיניות אאוגנית נבונה תחייב ותמסד התאמה גנטית יסודית ועקבית יותר של בני זוג. לדוגמא, בצבור מהמוצא האשכנזי בישראל קיימים נשאים של גנים האחראיים למחלות קשות ביותר (ידוע לי על 13 מחלות כאלה, והצבור האשנזי חולק את רובן) בשיעור היכול להגיע (במקרה מסוים, אפילו ל -) עד 10%- וזה המון. מדיניות אאוגנית נכונה תיצור את האמצעים לאיתור, בדיקה ויעוץ נכונים לזוויגים נשאים, ובצורה כזו תתרום להקטנת שיעור הטעויות הטרגיות ותשפר את הסטנדרט האאגוני של האוכלוסיה. ועוד כהנה.
    בקיצור, אאוגניקה חדשה, מרוסנת, מוסרית, מתוחכמת – היא אפשרית ונחוצה ביותר, והיא דבר כה רציונלי שאינני חושב שצריך ואפשר בכלל להתנגד לו.

  9. מיכאל,
    עמותה כמו שדיברתי עליה חייבת לעשות קודם כל דיון ועבודה בתחומי האתיקה והמשפט, בד בבד עם בירור האמצעים המדעיים הזמינים.
    בשלב הבא היא אמורה לעבד כיווני פעולה קונקרטיים, במקביל להתנעת יוזמות חקיקה ראשית ומשנית. רק בשלב נוסף (וזה ענין לעשר שנים עד עשרים שנה קדימה) היא תשתלב עם גורמים נוספים (ממלכתיים ופרטיים) בקידום למעשה של יוזמות אאוגניות, ככל שיהיה לה או ייוותר לה מקום.

  10. אדי,

    באשר לייצור תאי גזע מתאי עור – האפשרות לא הוזכרה בכתבה, אבל כן הוזכרה הגבלה על שימוש בעוברים שנוצרו בעודף כתוצאה מטיפולי פוריות. אם האפשרות הזו זמינה, מדוע בחרו החוקרים להשתמש דווקא בתאים מעוברים? כנראה שבכל זאת קיים הבדל, לפחות לפי שעה.

    באשר לאאוגניקה – האם בעיניך אאוגניקה היא מניעת הולדת ילדים ע"י אנשים מסויימים ("נחותים גנטית") או לא? כי לזה עיקר ההתנגדות שלי לאאוגניקה. אם אתה מדבר על הפלה של עוברים שנתגלו אצלהם מחלות גנטיות חמורות, לכך אינני מתנגד.

  11. גם אני חושב שהיחס לאאוגניקה נובע מקישור בלתי רציונאלי שקושרים בינה לבין השואה.
    כולם נוקטים בה בצורה זו או אחרת – אם על ידי הפלה המתבססת על מידע על בריאותו של העובר ואם על ידי הימנעות מהבאת ילדים משותפים (לרוב על ידי הימנעות מנישואין) כאשר מתגלה שהשילוב הגנטי בין בני הזוג עלול ליצור בעיות.
    כמובן שבאופן בלתי מודע – אפילו בחירת בן הזוג נובעת משיקולים אאוגנים בלתי מודעים.

    השם הרע של האאוגניקה נובע ממספר דברים שהחשוב בהם הוא אופן השגת המטרה.
    הרי גם המטרה הראויה של יצירת תרופה יעילה נגד מחלות שונות אינה מצדיקה את האמצעי הבלתי ראוי של ניסויים בבני אדם שאינם מתנדבים.
    החברה האנושית שנכוותה ברותחין נזהרת עתה מצוננים (וכפי שהדגמתי – גם עוסקת, לשם כך, בהונאה עצמית).
    ובעניין קידום האאוגניקה לכיוונים נאותים שונים – אישית אני מרגיש שזה מוקדם מדי לקידום האאוגניקה עצמה בשלב זה. מה שנכון לעשות, לטעמי, אם בכלל (כי זו שאלה של סדרי עדיפויות בחיים ולי יש עוד הרבה נושאים שנראים חשובים יותר) הוא להקדיש מאמץ לשאלות המוסריות כמו "מהם הכיוונים הנאותים", "מהם האמצעים הנאותים להתקדמות בכיוונים הנאותים" וכדומה.

    ביחס ליצירת תאי גזע מתאים בוגרים – גם ההצלחות בתחום זה עדיין דורשות בדיקה ובמאמרים שונים מתייחסים לתאים שנוצרו כ"דמויי תאי גזע" מטעמי זהירות (בדיוק אותה זהירות שנוקטים במאמר זה ביחס לתאי הזרע)

  12. תיקון: המדען השני האחראי למחקר שבו יוצרו תאי גזע מתאי עור הוא 'תומסון' (אמריקאי) ולא 'ג'ונסון'.

  13. אור,
    האאוגניקה נשללה הן במערב והן במזרח הסובייטי החל מהתקופה הסמוכה למלחמת העולם השנייה. במערב, לאור הרגשת אי הנוחות בעקבות מלחמת העולם עקב כל הקונוטציות הנאציות והפשיסטיות, וכן בגלל עליית העילית הליברלית שמאלית בארה"ב ובאירופה; ובמזרח – בגלל הסתירה שהאידיאולוגים הסובייטיים מצאו בין השקפת העולם הקומוניסטית שלהם ('האדם הוא פרי תנאים סביבתיים') ובגלל העמדה העוינת שלהם כלפי גנטיקה בכלל ('ליסנקואיזם').
    במערב כל הענין לא נחשב לפוליטיקלי קורקט עד תחילת שנות השמונים של המאה שעברה, והענין בנושא גווע פחות או יותר אחרי עשור. כיום ישנו מספר מצומצםצשל חברות פרטיות בארה"ב העוסקות באאוגניקה בסיסית ביותר – דרך אספקת תרומות זרע 'איכותיות', וכל הענין פרוץ ביותר מבחינה רגולטיבית ופיקוחית. זה המצב ברוב שאר העולם, פחות או יותר, ומכאן נשקפות סכנות שונות. בישראל המצב טוב יותר, בגלל תקנה מסוימת שהוציא משרד הבריאות ויוצרת פיקוח סביר בנושא ('בנק הזרע מנוהל בבי"ח מורשים על פי כללים סבירים), אבל המערכת אינה יעילה מבחינה תוצאתית, ואינה מפותחת מעבר לרמה הבסיסית.

    אינני מתעלם מהקשיים המוסריים והאתיים הכרוכים באאוגניקה. אבל הרעיון האאוגני בבסיסו (אני מציע לקרוא את הספר של גראור בנושא, לשם התחלה) אינו פסול, אלא חיובי. איני מוצא גם פסול דתי ברעיון, ככל שהוא משרת את האידיאה של היות האדם 'צלם אלוקים', ובכפוף לכך. מאידך, אחרי יותר ממאה שנים של מחשבה אאוגנית, נראה לי שהתרבות האנושית מוכשרת היום להתחיל מחדש את העיון בנושא ואת העיצוב הנכון של נורמות – לקראת אאוגניקה חדשה – דוקא מתוך מודעות היסטורית עמוקה וערכית ולאור לקחי העבר .

    את המדע אי אפשר באמת לעצור, וגם לא את הכמיהה האנושית למצוינות וחדשנות. להגיד 'לא' באופן אינסטינקטיבי – קל מאוד, אבל זה לא משקף ראליזם או תבונה, אלא חולשה וחוסר נכונות להתמודד.

    לכן אני חושב שהגיע הזמן, וניתן היום – לאזן בין הסכויים והסכונים האאוגניים בצורה נאותה, ולהגיע למדע אאוגני מאוזן ומפוקח כדבעי, אך לא בלתי יעיל וקוריוזי. התעלמות מדיון רציני בנושא האאוגני דוקא היא המסוכנת.

    אשר להתיחסותך למורן בתגובה 9: ב – 2007 הוכח ע"י יאמאנקה וג'ונסון כי ניתן ליצר תאי גזע מתאי עור. ההיזקקות לתאי גזע המופקים מעובר אינה הכרחית, וזה בהחלט פותר בעיה מוסרית אתית. לכך בין היתר כיוונתי בדברי בתגובה 7 כאשר דיברתי על "המחסום האתי העיקרי שיש לפתור אותו נעוץ במקור תאי הגזע הנאות".

    כללי לכל קהילית הידען:
    כיזם, אני מחפש אנשים מעונינים בהקמה והפעלה של עמותה לקידום האאוגניקה בכיוונים נאותים שונים. מי שמעונין – שיודיע על כך בתגובה, ואני אמצא את הדרך לחזור אליו.

  14. אדי,

    אני לא מאמין שאתה כותב ברצינות על אאגוניקה. אם אתה אכן רציני, אני מציע לך ללמוד מעט אודות ההיסטוריה של המאה העשרים. הספר "אין מידה לאדם" של סטיבן ג' גולד יכול להיות פתיחה טובה לנושא האאגוניקה ומשוגותיה המרושעות.

    ישעיה,

    קרא היטב את הכתוב – מקור תאי הזרע הוא בעוברים. אם האישה היא אישה, אזי היא לא עובר ולא ניתן להנפיק ממנה (לפי שעה) תאי גזע שניתן יהיה להמיר לתאי זרע.

    מורן,

    לא, כיוון שתאי הזרע לא הופקו מחומר תורשתי של אדם מבוגר אלא של עובר. היות וכל אחד מבני הזוג הוא מבוגר ולא עובר, לא ניתן להפיק ממנו תאי גזע לצורך הפקת תאי זרע. באשר לזוגות הומוסקסואלים, לכל אחד מבני הזוג יש כבר תאי זרע בין כה וכה והחידוש לא שינה עבורם דבר (אלא אם כן אחד מהם עקר). החידוש העיקרי, לדעתי, הוא בניגשות לזרע ללא צורך בתורם (מה שייקל על זוגות נשים להביא ילד – אך כאמור לא ילד משותף ביולוגית אלא רק צאצא של אחת מבנות הזוג מבחינה גנטית), אם כי כמות העוברים העודפים יהווה הגבלה.

    כל זה כמובן, בהנחה שאכן סונתזו תאי זרע מתפקדים.

  15. אגב, אותו חוקר (ניירניה)ניסה לפני שנים אחדות ליצר תאי זרע ממח עצם. לפי הודעתו אז, הוא הצליח ליצר רק תאי קדם זרע, ומאז לא שמענו על התקדמות בכיוון ההוא. העובדה שהפעם הוא מדבר על ייצור של תאי זרע ממשיים, מסמנת כנראה שהפעם זה כנראה 'זה' (אלא אם כן יש כאן בלוף מדעי, כפי שראינו כמה פעמים בשנים האחרונות).

  16. אם באמת הצליחו ליצר תאי זרע תקינים ואפקטיביים (ואם לא – זו כנראה רק שאלה של זמן) נפתח פתח לפיתוחים אאוגניים מאוד מענינים.
    המחסום האתי העיקרי שיש לפתור אותו נעוץ במקור תאי הגזע הנאות. יש לתת את הדעת גם על רגולציה בתחום של מסחר בתאי גזע ע"י תורמים מבוקשים (למשל – גאונים מוכחים, וכו') או סוכנים שלהם, ובתחום של בנק זרע מסוג חדש זה.
    אם יצליחו ליצור ביצית בשיטה דומה (וגם זו שאלה של זמן, כנראה) האפשרויות האאוגניות הן באמת פנטסטיות, ובמקרה כזה כל השאלות האתיות שציינתי עולות דרגה מבחינת הקושי.
    אם יצליחו ליצר תא זרעי מתאי גזע של נקבה (וכאן לא נראה שזה אפשרי, אלא אם משתמשים בהנדסה גנטית יותר מורכבת) והפוך – ביצית מתאי גזע של זכר (שוב, בהתערבות מורכבת יותר של הנדסה גנטית) – זה אולי פותר צרכים או גחמות של אוכלוסיות ייחודיות מבחינת הזהות המינית, אבל אין לזה ערך אאוגני. למעשה, אם מדובר בחומר גנטי שמתחבר עם חומר גנטי של אותו אדם עצמו, הסכון של פגמים גנטיים בעובר שייווצר הוא גדול (כמו בזיווג בין אח ואחות, בקירוב), והערך האאוגני במקרה כזה יכול להיות שלילי.

  17. מורן:
    אם יצליחו לעשות אותו דבר עם תאים של אשה (וסביר שכן) ואם יתברר שאכן מדובר בתאי זרע תקינים (דבר שדורש עוד בדיקה) – זה יאפשר לשתי נשים להביא לעולם ילד משותף.
    לשני גברים זה לא ממש יעזור כל עוד לא ימצאו שיטה ליצור ביצית מתא גברי וגם אז הם יזקקו לפונדקאית בשביל ההריון.

  18. האם זה פותח פתח להבאת ילדים לעולם לזוגות חד-מיניים (גבר-גבר או אישה-אישה) ?

  19. לישעיה האמת שזה לא יתכן
    כתוב בכתבה שהם הצליחו לעשות זאת מתאים של זכר XY
    אז כנראה שכל מה שייצא ממנה אם הניסוי יהיה מוצלח הן ביציות.
    חוץ מזה שעל מה שאתה מדבר זה נושא אחר שיכפול הוכח מוצלח כבר בחיות אבל קשה לי להאמין שישכפלו בני אדם.

  20. נרקיסיסטית אמיתית תוכל לקחת תאים עובריים של עצמה שהוריה שמרו עבורה בלידתה בקריוגניקה, להפוך אותם לתאי זרע ולהפרות את עצמה בזרעה. אין כמו לעשות ילדים עם האדם האהוב עליך ביותר. עד לאן תגיעו, עובדי אלילים? (;

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.