טלסקופ החלל האבל תיעד לראשונה התפרקות של אסטרואיד לעשר חתיכת שונות לפחות

האסטרואיד החל להתפרק בתחילת השנה שעברה, אך הרסיסים החדשים המשיכו לרחף ביחד במסלול המקורי של השביט כפי שניתן לראות מהתמונות העדכניות.

שביטים שבירים, המורכבים בעיקר מקרח ואבק נצפו מתפרקים בהתקרבם לשמש, אך מעולם לא קרה דבר מעין זה לעצם בחגורת האסטרואידים.

“זהו סלע, ולראות אותו מתפרק מול עיננו זה די מדהים” אמר דייויד ג’וויט מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס, שהיה חוקר ה”מז”פ” האסטרונומי.

האסטרואיד, שכינויו P/2013 R3 אובחן מלכתחילה כיוצא דופן ובעל צורה מעורפלת, כאשר התגלה בידי מצפי קטלינה ופאנסטארס ב-15 בספטמבר 2013. תצפיות מעקב ב-1 באוקטובר מצפה הכוכבים קק על פסקת הר מאונה קיאה, הר געש רדום באי הוואי, חשף שלושה גופים נעים יחדיו בתוך מעטפה של אבק בקוטר כולל דומה לזה של כדור הארץ.
“מצפה הכוכבים קק הראה לנו דבר שהיה שווה צפיה בהאבל” אמר ג’וויט. “עם הרזולוציה המעולה שלו, הראה טלסקופ החלל תוך זמן קצר כי למעשה מדובר בעשרה עצמים שלכל אחד מהם יש זנב דמוי שביט עשוי מאבק. ארבעת שברי הסלעים הגדולים הם בקוטר של עד 400 מטרים.”

נתוני האבל הראו כי השברים נסחפים זה מזה במהירות איטית של 1.5 קמ”ש. האסטרואיד החל להתפרק בתחילת השנה שעברה, אך הרסיסים החדשים המשיכו לרחף ביחד במסלול המקורי של השביט כפי שניתן לראות מהתמונות העדכניות.
אין זה סביר שהאסטרואיד התפרק בשל התנגשות עם אסטרואיד אחר, משום שאז היה מדובר בתהליך אלים בהרבה מזה שאנו רואים. שברים מהתנגשות המתרחשת במהירות גבוהה צפויים לנוע הרבה יותר מהר מאשר השברים הפעם. כמו כן פסלו האסטרונומים את האפשרות שהאסטרואיד התפרק כתוצאה מלחץ גז פנימי שנגרם בשל התחממות קרח והתאדותו.
ההשערה שנותרה היא שהאסטרואיד התפרק בשל הלחץ המצטבר של קרינת השמש שגרמה לקצב הסיבוב שלו לגדול בהדרגה. לבסוף, החלקים המרכיבים אותו, כמו ענבים על גבעול, נכנעים לכוח הצנטריפוגלי ונקרעים משוכים לגזרים.

האפשרות של שיבוש בצורה זו כבר נדונה על ידי מדענים במשך כמה שנים, אך מעולם לא נצפתה באופן מהימן.
כדי שהתסריט הזה יתממש, חייב P/2013 R3 להיות מורכב מכמה שברים שמוחזקים ביחד באופן רופף כתוצאה מאיספור התנגשויות לא הרסניות עם אסטרואידים אחרים. ההערכה היא שמרבית האסטרואידים הקטנים נפגעו קשה במהלך מיליארדי שנות מערכת השמש. P/2013 R3 הוא ככל הנראה תוצר לוואי של התנגשות כזו במהלך מיליארד השנים האחרונות.

גילוי זה המתווסף לגילוי נוסף משנה שעברה, של אסטרואיד בעל ששה זנבות, המכונה P/2013 P5. האסטרונומים מוצאים איפוא עוד עדויות לכך שלחץ אור השמש עשוי להיות גורם ראשוני להתפרקות אסטרואידים קטנים, שקוטרם פחות מקילומטר, במערכת השמש שלנו.

שרידי האסטרואיד השוקלים כ-200 אלף טון עשויים להיות בעתיד מקור עשיר למטאורידים. מרביתם יתרסקו בסופו של דבר לתוך השמש אך שבריר שלהם עשוי יום אחד לחצות את שמינו ולהניב מטר מטאורים נאה.

לידיעה באתר נאס”א