האבל קולט אי שקט בצביר קומפקטי ודחוס

צביר הכוכבים הצעיר NGC 3603, הוא אחד האוביקטים הקומפקטים ביותר בשביל החלב והוא גם מקום אידאלי לבחון תיאוריות על היווצרותם של צבירים

 צביר הכוכבים ngc 3603 כפי שצילם טלסקופ החלל האבל, 2010
צביר הכוכבים ngc 3603 כפי שצילם טלסקופ החלל האבל, 2010

עם מסה של יותר מ-10,000 שמשות על פני נפח של כ-3 שנות אור, צביר הכוכבים הצעיר NGC 3603 , הוא אחד האוביקטים הקומפקטים ביותר בשביל החלב והוא גם מקום אידאלי לבחון תיאוריות על היווצרותם של צבירים.

צוות אסטרונומים ממכון מקס פלאנק ומאוניברסיטת קולוגן, שהונחה ע"י וולפגנג ברנדנר, עקבו אחר תנועת הכוכבים הרבים שבצביר. מחקר כזה עשוי לחשוף האם הצביר נמצא בתהליך של הפרדות או התייצבות.

הצביר הצעיר ממוקם כ-20,000 שנות אור מהשמש, דבר שהופך את המדידות לקשות בצורה יוצאת דופן, כי זה מאלץ להשוות את התמונות שנלקחות כיום לתמונות שנלקחו לפני שנים ואף עשורים. הטלסקופ והמצלמה בהם משתמשים חייבים לתת תמונות חדות ולהיות יציבים במשך תקופות זמן ארוכות.

ברנדנר ועמיתיו הבינו שטלסקופ החלל האבל הוא האידאלי ביותר לעבודה. הם מצאו חומר טוב בארכיון על הצביר NGC 3603 מיולי 1997 , ולאחר מכן ביצעו תצפיות משלהם בעזרת אותה מצלמה בדיוק ואותו סט של פילטרים בהם השתמשו בתצפיות המקוריות. ניתוח תוצאות המחקר ארך שנתיים בהם ביצעו הערכות לתנועת הכוכבים שבתמונות.

בוייק רוקאו, חוקר שביצע את ניתוח הנתונים במחקר כחלק מעבודת הדוקטורט שלו, אומר: “למדידות שלנו יש דיוק של 27 מיליוניות ארקשניה (זווית של 1/3600 מעלות) לשנה. זווית קטנה זו שוות ערך לחישוב עובי של שערת אדם ממרחק של 800 קילומטר.”

בדרך זו, הם יכלו למדוד בדיוק רב את מהירותם של יותר מ-800 כוכבים. כ-50 מהם זוהו ככוכבים שאינם קשורים לצביר, אך יותר מ-700 כוכבים בצביר בעלי מסות שונות וטמפרטורות שטח נשארו. התוצאות לתנועת כוכבי הצביר היו מפתיעות: צביר מאסיבי זה עדין לא התיצב. במקום זאת, מהירות הכוכבים אינה עומדת ביחס ישר עם המסות שלהם, דבר שמשקף את תנאי ההתחלה של היווצרות הצביר, לפני כמיליון שנה בערך.

כוכבים נולדים כאשר ענן גז ואבק עצום בגודלו קורס. במקרים כמו של הצביר NGC 3603 , הענן הוא מאסיבי וקטן בצורה יוצאת דופן, התהליך בעיקרו מהיר ואינטנסיבי. מרבית החומר בענן מרוכז בכוכבים צעירים וחמים והצביר ממשיך לנוע לפי תנאי המשיכה הגרביטציונית ההתחלתית. בטווח הארוך צביר כוכבים מאסיבי וקטן מסוג זה עשוי להוביל להיווצרות כוכבים ענקיים המכונים צבירים גלובולרים (globular clusters), שהם צבירי כוכבים קרובים הנשארים ביחד במשך מיליוני שנים.

וולפגנג ברנדנר אומר “ זו הפעם הראשונה שאנו יכולים למדוד בדיוק רב את תנועתם של כוכבים בצביר כוכבים צעיר וקומפקטי". חברה נוספת בצוות, אנדריאה סטולט מוסיפה” זה מידע מפתח לאסטרונומים בהבנת השאלה כיצד צבירים נוצרים, וכיצד הם מתפתחים".

להודעה לעיתונות

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

15 תגובות

  1. ל- מקס 14, בני האדם קיימים בשביל לשאול שאלות ולתהות מדוע יש כלכך הרבה כוכבים. לעומת זאת הכוכבים נראים מיותרים.

  2. לגדעון 13 יש הרבה כוכבים וגלקסיות כי יש הרבה בני אדם ,ומי צריך אותם, בני אדם.

  3. מישהו יכול להגיד לי, למה יש כל כך הרבה כוכבים וגלקסיות, מי צריך אותם.

  4. כנראה שלא הבהרתי את עצמי. הדוגמאות שמביא גולד אינן של מתנגדים לתורת האבולוציה מטעמים דתיים, אלא של מדענים לגיטימיים שחקרו את האבולוציה כאשר הדעה הרווחת הייתה שההתפתחות היא רציפה וחד כיוונית, וכאשר הם גילו ממצאים שלא הראו התפתחות, הם פשוט התייחסו אליהם כאל "לא סיפור", וחשבו ש"אין כאן ראיות להתפתחות", כאשר האמת היא ש"יש כאן ראיות לאי-התפתחות".
    העובדה כי ברוב השושלות האבולוציוניות היו תקופות ארוכות מאוד לא הייתה התפתחות אבולוציונית והמין נשאר כמות שהוא היא כיום עובדה מדעית מקובלת, ואינה קשורה להתנגדות כללית לתורת האבולוציה, מטעמים דתיים או אחרים.

  5. נכון אתה צודק שבמובן זה נכנסים שיקולים דתיים ופוליטיים, כמו בדוגמת תורת האבולוציה. ואני אתן לך עוד דוגמא, גלילאו והכנסיה. ואם נלך לעולם המודרני, מעבירים הצעות מחקר ותקציבים, והרי ידוע שלצערנו הרב, הממשלה מתקצבת איזו התנחלות מבודדת ולא כל כך את האוניברסיטאות שקורסות.
    מה שאני התכוונתי לומר הוא דבר אחר לגמרי. התכוונתי לומר שאין זה משנה האם מדען גרמני מבצע תגלית או מדען ממוצא אחר. השיקולים הפוליטיים נכנסים במימון ובהתנגדות למדע. אבל כאשר מבוצעת התגלית, היא כשלעצמה לא "תגלית גרמנית" או "תגלית אמריקאית". צביר הכוכבים או טלסקופ האבל אינו יודע להבחין בין מדען אמריקאי למדען גרמני. זה רק הכנסיה יודעת להבחין בין דרווין לבין הכומר שמתנגד לתורת האבולוציה.

  6. לגלי וינשטיין (8).

    ההצהרה כי "במדע לא חשוב מי עושה את המחקר, המדע הוא בינלאומי", היא הצהרה רומנטית, אבל לא יותר ממשאלת לב. אני מציע לך לקרוא את אחד מספריו של סטיבן ג'יי גולד ולראות איך הוא מתאר מקרים בהם החלטה של מדענים לפרסם או לגנוז את תוצאות מחקריהם נובע ישירות מהסביבה התרבותית בה הם חיים.
    זה לא משהו שנעשה מתוך רמאות לשמה, כך שתוכל לטעון שמדובר ביוצאי דופן המעידים על הכלל. זה דבר שקורה ממילא. הוא מביא כדוגמא את שפע המידע שהראה כי בתקופות ארוכות בשושלות אבולוציוניות רבות האבולוציה קפאה על שמריה ולא התרחשה שום התפתחות במשך זמן רב, אבל המדענים שגילו זאת לא העלו על דעתם שבחכתם עלתה תגלית הראויה לפירסום. רק כאשר התחלפה האטמוספירה של מחקר האבולוציה גם התגליות האלו נחשבו למשהו פוזיטיבי והפרסומים החלו לזרום.
    אז זהו, שמדע הוא כן תלוי תרבות, זמן וסביבה, ובהחלט חשוב מי עושה את המחקר.

  7. במדע לא חשוב מי עושה את המחקר. המדע הוא בינלאומי, אובייקטיבי ונטול דעות פוליטיות או רגשות. צביר הכוכבים, לעניין שכאן, או טלסקופ האבל… אינו מבחין בין ימין לשמאל, ישראלים וגרמנים, שונאים ואוהבים, גברים ונשים. יש ממצאים, ישנם כללים לפיהם מנתחים אותם, ישנם חוקי פיסיקה שהם מקובלים עלינו היום (וכנראה שבעוד אי אילו שנים הם מעט ישתנו), ולפי אלה מתקבלים הממצאים. בספרות או באומנות אפשר להכניס רגשות ואפשר לנתח יצירה אחת בהתאם לשתי תיאוריות מנוגדות ולשתי השקפות שונות ויש הרבה סובייקטיביות כי הספרות עצמה היא טעונה. בתחילת המאה העשרים הגרמנים עצמם התייחסו לתורת היחסות כאל מדע יהודי. אבל אין דבר כזה מדע יהודי. יש רק מדע.
    ולכן מה שחשוב הוא, שלרגל יום ההולדת של האבל חלקו תצלומים ברזולוציה גבוהה משנות פעילותו של האבל ובעזרת התצלומים האלה – שהם לא חדשים – טלסקופ החלל האבל בן ה-20 מפיק תגליות.

  8. היא התכוונה לכך שלראות אותם ולשמוע אותם עושה בחילה, וקשה לערוך מחקר כאשר צריכים לרוץ לשירותים כל חמש דקות.
    יא חתיכת גרמני.

  9. בטח קשה לעשות איתם מחקר בגלל שהם קפדנים ומחמירים… אם לזה התכוונת
    יופי עכשיו אני מדמיין את האבל בחלל עם זר פרחים על הראש~

  10. נהפוך הוא. עשיתי עם הגרמנים ממכון מקס פלנק מחקר במשך שלוש שנים ויש לי טראומה….
    לגופו של עניין. טלסקופ האבל חגג לפני חודשיים יומולדת. האבל חגג יומולדת 20 וסוכנות החלל האירופאית והאמריקאית גם יחד וגם המכון לטלסקופ החלל נתנו לו מתנת יומולדת… 🙂 – הם חלקו מספר מוגבל של הדפסים ברזולוציה מאוד גבוהה של תמונות שהתקבלו על ידי האבל. את התמונות הם נתנו למספר מרכזים ומצפי כוכבים באירופה. ודויצ'לנד כנראה הייתה בין המרכזים שקבלו את התצלומים…

  11. fur
    kommt die Sonne
    איזה יופי שהגרמנים מתלהבים 🙂
    Dieses Kosmologische Standard-modell ist sowohl vereinbar mit der hellste Stern

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן