ככה כן בונים חומה

מחקר חדש באוניברסיטת חיפה שופך אור על החשיבות שייחסו שליטי הערים בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה (אמצע המאה הרביעית לפנה”ס עד ראשית המאה השנייה לספירה) לנושא המיגון.

מחקר חדש באוניברסיטת חיפה שופך אור על החשיבות שייחסו שליטי הערים בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה (אמצע המאה הרביעית לפנה”ס עד ראשית המאה השנייה לספירה) לנושא המיגון. המחקר מגלה שהיכולת למגן את העיר הייתה חשובה יותר מהקרבה למקור מים או מדרכי גישה נוחות ושהשליטים השקיעו כבר אז את מיטב הטכנולוגיה והמשאבים בביצור העיר.

“כבר אז הצד הממגן היה צריך להשקיע יותר משאבים מאשר הצד התוקף כדי להתאים את מערכות הביצורים מול פיתוחי כלי התקיפה החדשים”, ציין ד”ר מיכאל איזנברג, עורך המחקר.

במחקר, שנערך בהנחיית פרופ' ארתור סג”ל, בדק החוקר 13 תיאורי מצור על ערים אצל ההיסטוריונים הקדומים וחקר כ-20 ערים מבוצרות מהתקופה האמורה במרחב הארץ-ישראלי ואסיה הקטנה (מערב טורקיה של היום), תוך שימת דגש מיוחד על מקרה המבחן של סוסיתא.

מהממצאים עולה, כי הערים באותה התקופה השקיעו משאבים רבים במיגון וביצור העיר, גם בימי שלום. “הממצאים בסוסיתא מראים, כי העיר שמרה ואף חיזקה את ביצוריה גם בתקופת 'השלום הרומי', תקופה של שקט יחסי ברחבי האימפריה”, ציין ד”ר איזנברג.

לדבריו, באותה תקופה התנאי הראשון לבחירת האתר להקמת העיר היה יכולת ההגנה הטבעית. סוסיתא הוקמה על רמתו של הר נישא ממזרח לכינרת, כשהיא מוקפת מצוקים ומנותקת מסביבתה בשני ודאיות. חשיבותה של ההגנה הטבעית אף בולטת ביתר שאת לאור העובדה שהמיקום לא היה נוח מבחינת דרכי הגישה ומרוחק ממקור מים. למרות ההגנה הטבעית, חומות העיר הקיפו את כל הרכס והן היו בנויות באבן הבזלת החזקה, כשלאורך החומות שולבו מגדלי שמירה וירי ועמדות מיוחדות עבור מכונות השיגור של העיר. מהממצא הארכיאולוגי באתר עולה, כי חומות הוקמו גם במדרונות כדי להגן על “שטחים מתים”. מצידו האחד של שער הכניסה הראשי לעיר נבנה מגדל ארטילריה עגול, ככל הנראה בן שלוש קומות, כששתי קומותיו העליונות נשאו מכונות שיגור שכוונו אל דרך הגישה. “סוסיתא היא עיר בינונית-קטנה ואינה נמנית עם הערים העשירות באזור זה של האימפריום הרומי. על-אף זאת, היא השקיעה משאבים עצומים במיגון תוך שימוש בשיטות הבנייה החדישות ביותר שיובאו מהרומאים”, ציין החוקר.

הטכנולוגיה התבטאה בעיקר בבניית הבסטיון – ביצור ייחודי שהוקם במרכז החומה הדרומית ושלט על נקודת התורפה היחידה של העיר – הדרך מדרום לכיוון העלייה אל שערה הראשי של העיר. בסיסו של הבסטיון מושתת על קורות ענקיות של בזלת באורך של 1.8 מ', שעל גביהן הוקמה סידרה של קמרונות. על גבי המשטח האחיד שייצרו הקמרונות הוקמו ביצורים שצפו על דרך הגישה לעיר – הדרך היחידה שדרכה יכול היה האויב לקדם את מכונות המצור שלו. במהלך החפירה שנערכה במקום נחשף פתח באחד הקמרונות. לדבריו של ד”ר אייזנברג, ככל הנראה שימש אולם הקמרון כהנגר ממוגן להצבת אחת ממכונות השיגור הכבדות של העיר: בליסטרה באורך של 10 מ', שהייתה מסוגלת לשגר אבני בליסטרה במשקל של כ – 15 ק”ג למרחק של 400 מ' לערך. “כבר בעת העתיקה התקיימה 'תחרות' בין פיתוחים טכנולוגיים של הצד התוקף אל מול הפיתוחים הטכנולוגיים של הצד המגן. ככל שהתפתחו כלי המצור של הצד התוקף, כך נאלץ הצד המגן לחזק את הביצורים שלו, תוך שהוא משקיע משאבים אדירים כדי לעמוד במרוץ החימוש”, סיכם ד”ר איזנברג.

נספח: כללים לצר (או התוקף) ולנצור

* אל תפתח במערכת מצור בחורף: העברת כוחות המונים עשרות אלפי לוחמים לזירת הקרבות ואספקת מזון וציוד היא עניין סבוך עד בלתי אפשרי בחורף.
* עדיף לתקוף בשעות היום: תמרון ופיקוד על כוחות גדולים בלילה יכול להוות בעיה סבוכה. התקפות פתע של כוחות עילית, לעומת זאת, רצוי לבצע בלילה.
* הכן את השטח להתקפה: כוחות גדולים ובעיקר מכונות המצור הכבדות חייבו הכשרת נתיב מעבר קל ונוח. לשם כך צריך לבער, לפלס, לסקל ולשטח את השטח מבעוד מועד.
* דאג לבעלי מלאכה מקצועיים: בניית מכונות מצור דורשת אנשי מקצוע מיומנים. דאג שיהיו לך בעלי מלאכה כאלה – משלך או כאלה ששבית לשם כך.

* בנו חומות של “הרגע האחרון”: בנייתן של חומות נוספות לזו הראשית גם במהלך המצור עצמו הוכיחה את יעילותה ויש להיעזר בכל בני העיר הכשירים לשם כך.
* פנה את האוכלוסייה הבלתי כשירה ללחימה: ילדים, נשים וקשישים מהווים מעמסה כבדה, בעיקר בשל הצורך להתחלק עימם באספקת המזון הדלילה גם כך. במידה ולא הצלחת לפנות אותם, יש לסיוע להסתייע בהם בפעולות לוגיסטיות כמו העברת חומרי גלם, בניית חומות או הספקת ציוד.
* תכסיסי מלחמה: כניעה מדומה היא דרך טובה של הצד הנצור כדי ליצור הזדמנות ולפגוע באויב.