אם נאס”א שמה את עינה על מאדים או בסיס על הירח, זה עשוי להיות נהדר לחברות בואינג ולוקהיד. אין זה כך?
אם נדמה לנו, שהאפשרות של משימה מטעם ארה”ב למאדים או לירח תביא ברכה לתעשיית החלל של האומה, אנשי התעשייה והמנתחים יותר מחוברים לקרקע.
נאס”א אינה מגיבה על דיווחים, כי ממשל בוש עשוי להודיע על יעד חדש לתוכנית החלל של האומה – ייתכן שביום רביעי , יום השנה המאה לטיסתם הראשונה של האחים רייט – מלבד האמירה, שכוח משימה שוקל אפשרויות.
בין האפשרויות הנשקלות נמצאות הבאת אדם למאדים או הקמת בסיס קבע מאויש על פני הירח.
מנתחים במגזר אמרו, שמתח הרווחים של כל חברה, שתזכה בחוזה ראשי במבצע כזה, יהיה דל יחסית. סביר להניח, שהחברות הזוכות תהיינה בןאינג או תאגיד לוקהיד מרטין.
“אף אחת מהחברות הללו אינה מרוויחה חלק משמעותי בפלח הזה,” אמר מנתח בבנק דויטש, כריס מקריי. “זה עסק בו הרווחים נמוכים. זה אינו עסק רע, אך הוא אינו הולך לשנות את המצב יותר מחוזה בטחון שמן, או אולי אפילו חוזה ביטחון בינוני.”
אפילו מנהלי החברות , למרות העניין שמגלים בכל מבצע חדש להטסת אדם לחלל, מסכימים, שההשפעה שתהיה למבצע כזה על רווחיהם היא מוגבלת.
“אני אישית לא רואה את תקציב נאס”א גדל משמעותית, או מתת שמיים לחברות קבלניות,” אמר מייקל קוטס, אסטרונאוט לשעבר, שהוא סגן נשיא של תחבורת חלל מתקדמת במערכות חלל של לוקהיד מרטין.
חלק מהסיבה היא שקוטס ואחרים מטילים ספק בכך, שנאס”א תזכה למחויבות הניכרת של משאבים למסע מאויש, לה זכתה בזמן מרוץ החלל בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, כאשר התקציב של נאס”א הגיע עד כדי 4% מהתקציב הפדרלי. תוכניות המרקורי, ג'מיני ואפולו עלו כ-23 מיליארד דולר אז, שווה ערך למאות מיליארדים בדולרים של היום.
למרות האינפלציה וגדילת התקציב הפדרלי, התקציב של נאס”א למסע מאויש בחלל עומד כעת על כ-6 מיליארד דולר לשנה, והתקציב הכללי של הסוכנות הוא פחות מאחוז אחד מהתקציב הפדרלי כולו.
“היה להם למעשה תקציב בלתי מוגבל, פנקס שיקים פתוח,” אמר קוטס בהתייחסו למרוץ לירח. “אנו לא נזכה לכך.”
למרות זאת, החברות הקבלניות ככל הנראה תראינה רווחים ממבצע כזה, פשוט לא רווחים מיידיים או דרמטיים, שניתן למדוד ברווחים נטו.
“העבודה למען נאס”א אינה נראית כה מושכת מבחינת ההשקעה והתועלת, אך היא מאפשרת לאנשים כמונו לפתח טכנולוגיות, שלא היינו מפתחים בנסיבות אחרות, ומקדמת את הטכנולוגיה,” אמר ריצ'רד אוברכט, סגן נשיא אסטרטגיות וטכנולוגיות ב”מוג” , קבלנית משנה למעבורות החלל וחלליות אחרות של נאס”א עוד מימי מרקורי.
“אם אתה יכול להשתמש בטכנולוגיה, שאתה מפתח שם, אז זוהי עסקה נהדרת לכולם – לחברה שלך, לנאס”א ולמדינה.”
ישנו סיכון, שמשימה גדולה למאדים או לירח תסיט משאבים מתוכניות קיימות. בואינג כמו לוקהיד מתחרות על פיתוח תחליף למעבורת, שידוע בכינוי “Orbital Space Plane”, עד שנת 2008. התוכניות לפרויקט התחילו עוד טרם אסון הקולומביה בפברואר.
“אני מניח, שהאמונה שלי היא שמטוס החלל יהיה חלק מכל תוכנית שתהיה,” אמר קוטס מלוקהיד מרטין. “מה שאני לא מעוניים לראות, זה עיכוב בתוכנית, בעוד שהם מבררים לאן מתקדמים מכאן.”
המפתח לגמול לחברות הקבלניות מכל מבצע חדש לחלל הוא אם התוכנית היא תוכנית מתמשכת או אם היא תוכנית, שנפסקת ברגע שמטרותיה הראשונות מושגות.
מייק מוט, סגן הנשיא של מערכות החלל של בואינג, מקווה, שללא תלות במטרה שתקבע תמומן לטווח הארוך יותר מאפולו.
“לא שמעתי, שתהיה זאת משימה חד פעמית. יהיה זה חזון חדש לעתיד,” אמר מוט. “אני אהיה מאוד מופתע, אם נגיע לירח, נוכרז כמנצחים ואז נחזור הביתה, כמו שעשינו אז ב-69.”
לידיעה בסי.אן.אן
