איך מתמודדים הדובים הלבנים עם תנאי האקלים הקיצוניים בקוטב הצפוני

חילוף החומרים הנדיר מאפשר לשרוד בקור, הפרווה הלבנה דווקא עוזרת להתמודד עם החום

מנגנוני ההסתגלות של הדוב הלבן לתנאי קור קיצוניים הם כבר זמן רב מקור להשתאות בקרב המדענים. מנגנונים אלה מאפשרים לדוב לחיות עשרים שנה ויותר בקרחוני החוג הארקטי, שם מגיעה הטמפרטורה למינוס 45 מעלות צלסיוס.

הדוב הלבן מצויד בשכבה כפולה של פרווה, שמתחתיה יש כ-10 סנטימטרים של שומן. כך נמנע איבוד חום כמעט לחלוטין. בנוסף, יש לו כפות רחבות ופלומתיות המשמשות כמגלשיים, טפרים קצרים וחזקים המשמשים לאחיזה בקרח, וחוטם מאורך המאפשר לנבור בחורים בקרח ולשלות מתוכם כלבי ים – בעל החיים העיקרי, וכמעט היחיד, שממנו ניזונים הדובים הלבנים. חוטם זה גם מאפשר לדובים להריח טרף ממרחק של כ-30 קילומטרים. “זה פשוט לא ייאמן”, אמר ד”ר סקוט שלייב, ראש פרויקט הדוב הלבן בסניף של שירות הדגה וחיות הבר האמריקאי באנקורג’ שבאלסקה. “אם גופה של חיה נשטפת לחוף, זה כאילו נשמע צלצול פעמון הקורא לארוחת ערב: הדובים הלבנים צצים לפתע משום מקום”.

בנוסף לגילוים של מנגנוני ההסתגלות המרשימים האלה, קומץ מדענים החוקרים את הביולוגיה וההתנהגות של הדוב הלבן חושפים כעת פרטים מעניינים על אודות החיה העצומה ולבנת הפרווה. החוקרים גילו, למשל, כי דובים זכרים בוגרים משחקים זה עם זה במשך שעות רצופות, התנהגות חריגה ביותר בקרב חיות בוגרות. הם מזדקפים על רגליהם האחוריות ומתגוששים זה עם זה. הם מצמידים את פיותיהם. הם מתחבקים. הם נראים כאילו הם רוקדים. הם צונחים ארצה זה לצד זה בהפסקות, מתרוממים, ושבים להשתובב. זהו משחק עדין, ידידותי ומנוגד לחלוטין ברוחו לעימותים האלימים בין הזכרים בתקופת הרבייה, שישה חודשים לאחר מכן.

מה שמפתיע את החוקרים אפילו יותר מעצם המשחק הוא העיתוי שבו הוא מתקיים. הדובים עושים זאת בזמן בלתי סביר – מיד אחרי הצום הארוך של הקיץ, כשהם כחושים ומורעבים ולפי ההיגיון אמורים לשמר קלוריות ולא לבזבז אותן על פעילות גופנית.

“השאלה הגדולה היא מדוע הם עושים זאת”, אומר ד”ר ג’יימס רות, ביולוג מאוניברסיטת מרכז פלורידה שבאורלנדו. המדענים בוחנים כעת כמה הסברים אפשריים לתופעה. ייתכן שהזכרים מכוננים הייררכייה של שליטה, או שהם נכנסים לכושר אחרי חודשים של בטלה, או שהם כורתים בריתות ויוצרים חברויות.

ממצא נוסף שגילו החוקרים הוא שהדובים יכולים לעבור במהירות ממצב פיסיולוגי רגיל להיברנציה חלקית, ולהיפך. בחודשי הקיץ, כאשר הקרח הארקטי נסוג ולדובים הלבנים אין בסיס שממנו יוכלו לצוד כלבי ים, הם מהגרים ליבשה, לא אוכלים כמעט דבר, ושוקעים למצב המכונה “היברנציה בהליכה”: קצב לבם מואט, טמפרטורת גופם יורדת והם מפסיקים לעשות את צרכיהם.

בניגוד לדובים שחורים, למשל, שעוברים מהיברנציה לערות בהדרגה, במשך כמה שבועות, הדוב הלבן לא זקוק להרבה יותר מאשר אירוע מקרי משמח כדי לשנות בקיצוניות את ויסות המערכות הפנימי שלו. “דוב לבן יכול להיות במצב של ‘היברנציה בהליכה’, אבל אם הוא מוצא נבלה, חילוף החומרים שלו מזנק מיד בחזרה להילוך גבוה”, אומר ד”ר איאן סטרלינג, מדען ברשות חיות הבר הקנדית באדמונטון. “זאת הסתגלות מבריקה – במקום להיות תלויים בחסדיו של לוח השנה, הדובים מסוגלים לשנות מצב פיסיולוגי בהתאם לצרכים ולמזל”.

לדברי ד”ר סטרלינג, נדרשת אינטליגנציה גבוהה כדי לצוד כלבי ים, שהם יונקים נבונים למדי. למרות עורמתם של הדובים הלבנים ונכונותם לארוב לכלבי הים במשך שעות ארוכות ליד בורות הנשימה שלהם בקרח, הציד מצליח רק ב-5% מהמקרים. לפיכך, הדובים הלבנים מצטיינים בשימור אנרגיה אפילו בשיא עונת הציד. הם מסוגלים להירדם בכל מקום, בתנוחות המשעשעות ביותר, תוך שימוש בגוש קרח כבכרית, והם מנמנמים בנחת בעוד סופת שלג מכסה את כל גופם פרט לקצה חוטמם השחור.

לאור העובדה שלדוב הלבן אין מזון בשפע, הביולוגים מוטרדים מעדויות מהעת האחרונה כי הישרדותם של הדובים נהפכת לקשה יותר בשל התחממות כדור הארץ. לדברי ד”ר סטרלינג ועמיתיו, מכיוון שהקרח הארקטי מפשיר מוקדם מבעבר, דובים לבנים במפרץ האדסון נאלצים לעלות ליבשה ולהתחיל לצום שניים וחצי עד שלושה שבועות מוקדם יותר מכפי שעשו לפני 25 שנים. המדענים חוששים כי אף שאין איום מיידי על האוכלוסייה העולמית של הדובים הלבנים, המונה כ-30 אלף פרטים, תת-קבוצות כמו זו שבמערב מפרץ האדסון עשויות להיעלם אם האקלים ימשיך להתחמם.

במונחים אבולוציוניים, הדוב הלבן הוא בעל חיים צעיר ביותר. על פי ניתוחים גנטיים וביולוגיים, הוא נפרד מהדובים החומים לפני לא יותר מ-150 אלף שנים, כלומר, הדוב הלבן הוא אחד היונקים המאוחרים בכדור הארץ, צעיר בערך כמו ההומו ספיינס. לדברי ד”ר דייוויד פטקאו, נשיא הארגון “Genetics InternationalWildlife” בקולומביה הבריטית, הסברה היא כי הדובים הלבנים נפרדו מהדובים החומים בעידן קרח והסתגלו במהירות לחיים בסביבה של קרחונים.

הדובים הלבנים שוכנים כיום בחוג הקוטב באלסקה, בקנדה, בגרינלנד, בנורבגיה וברוסיה. הם אינם חיים בקוטב הדרומי, ותיאורים של דובים לבנים בחברת פינגווינים הם לא יותר ממעשיות.

דובים לבנים ידועים ואהובים בשל פרוותם הלבנה והבוהקת. הפרווה היא למעשה חסרת פיגמנטים. כל אחת מהשערות היא צינורית שקופה, המחזירה את כל אורכי גלי האור ולפיכך נראית לבנה. על פי אחת התיאוריות, הפרווה הלבנה התפתחה מכיוון שהיא איפשרה לדובים להתמזג עם השלג וכך לארוב לטרפם ביתר קלות. אלא שהדובים צדים בחורף, ובחורף כמעט תמיד חשוך. אז מה היתרון של הפרווה הלבנה? לדברי ד”ר ג’יימס רות, ייתכן שיתרונה של הפרווה הלבנה הוא בכך שהיא מצמצמת את קליטת החום. במקומות שבהם הדובים שוהים בקיץ הטמפרטורה עשויה להגיע ל-32 מעלות. “מצוקת חום היא בעיה רצינית בעבור הדובים”, אומר רות, “והפרווה הלבנה עשויה לעזור”.

אצל הדובים הלבנים, בדומה לשאר הדובים, יש הבדל ניכר בין גודלה של האם, שמשקלה כ-250 קילוגרם, לבין גודלו של גור בן יומו, שמשקלו פחות מ-500 גרם. “זוהי תכונה מפתיעה של משפחת הדובים”, אומר ד”ר פטקאו. “הפער הוא מעבר לטווח המקובל אצל יונקים בעלי שליה וקרוב יותר לזה הקיים אצל חיות כיס כמו הקנגורו”.

דובה הרה עולה לחוף בקיץ, חופרת לעצמה מאורה באוקטובר, וכעבור חודשיים ממליטה אחד עד שלושה גורים. כאשר האם מגיחה עם גוריה באפריל, היא לא אכלה תשעה חודשים ואיבדה 75% ממשקלה. אך בניגוד לבני אדם למשל, דובים שמאבדים משקל רב משילים מעליהם אך ורק שומן ורקמת השריר שלהם לא נפגעת.

הגורים נשארים עם האם לתקופה של עד שלוש שנים, שבהן היא מלמדת אותם לצוד ומגינה עליהם מפני זכרים בוגרים, הידועים כאוכלי גורים. אבל אף שהגורים זקוקים להגנה, הם אינם חסרי אונים, אומרת ד”ר ג’יין ווטרמן מאוניברסיטת מרכז פלורידה: “בכמה הזדמנויות הייתי עדה למעמד שבו דוב גדול התקרב לשני דובים הרבה יותר קטנים. הדובים הקטנים עמדו כתף אל כתף והכריחו את הדוב הגדול לסגת”.

נטלי אנג’יר ניו יורק טיימס, באדיבות אתר וואלה