סיקור מקיף

ניסוי מוצלח לטיל החץ

זהו הניסוי השנים עשר של הטיל "חץ" והניסוי השביעי של מערכת הנשק. ניסוי זה הנו ניסוי פיתוח שגרתי המהווה חלק מחוזה שיפורי מערכת הנשק (ASIP) שנחתם בין ישראל לארה"ב.

אבי בליזובסקי וריכוז מקורות

איור: משרד הבטחון


נוסח ההודעה לעיתונות של דוברת משרד הבטחון כפי שנמסרה שעה קלה לאחר הניסוי

ביום ה', 29/7/04 בשעה 20:25 (זמן ישראל) ביצעה מערכת נשק "חץ" ניסוי מערכתי מוצלח. זהו הניסוי השנים עשר של הטיל "חץ" והניסוי השביעי של מערכת הנשק.
ניסוי זה הנו ניסוי פיתוח שגרתי המהווה חלק מחוזה שיפורי מערכת הנשק (ASIP) שנחתם בין ישראל לארה"ב.
הניסוי בוצע בשדה הניסויים Point Magu שבארה"ב ומטרותיו היו לבחון את ביצועי מערכת ה"חץ" נגד מטרה המייצגת איום אמיתי בתרחיש ריאליסטי שלא ניתן לבדקו בארץ מסיבות בטיחות של שדה הניסוי.
שיגור המטרה דימה תרחיש מבצעי וכל מרכיבי מערכת הנשק עבדו בתצורתם המבצעית המלאה.
עם שיגור המטרה, נכנסה מערכת הנשק לפעולה: המכ"מ גילה את המטרה והעביר את נתוניה אל מרכז ניהול הירי אשר חישב תוכנית הגנה נגדה. תוכניות ההגנה הועברו אל המשגר אשר שיגר הטיל המיירט. מיירט החץ ביצע את מסלולו בהצלחה והשמיד את המטרה.

מערכת הנשק "חץ" פותחה במשותף ע"י ישראל וארה"ב ומנוהלת ע"י מינהלת חומה במשרד הביטחון תוך שיתוף פעולה עם מינהלת ההגנה בפני טילים בליסטיים במשרד ההגנה האמריקאי. הקבלן הראשי לפיתוח המערכת הנו מפעל מל"מ של התע"א.
מערכת הנשק "חץ" כוללת: מכ"מ התראה ובקרת אש "אורן ירוק" תוצרת אלתא, מערכת ניהול הירי "אתרוג זהב" תוצרת תדיראן מערכות, מרכז בקרת משגרים "אגוז חום" ומשגר מבצעי וטילים תוצרת תע"א/ מל"מ. כמו כן השתתפו בניסוי מרכיבים מתוצרת התע"א, תע"ש, רפאל ועוד.
המטרה, המייצגת מטרת אמת באזורנו, שוגרה מפלטפורמה בלב ים וסופקה על ידי משרד המטרות האמריקאי של ה- MDA.
מערכת הנשק "חץ" מבצעית בחיל האוויר והצלחת הניסוי מהווה מדרגה חשובה להוכחת מבצעיותה ובמתן מענה לאיום הגובר של הטילים הבליסטיים באזורנו, ומדגישה את שיתוף הפעולה בין ממשלת ארה"ב לישראל בנושא ההגנה בפני טילים בליסטיים.


ניסוי מוצלח ל"חץ" בארה"ב: יירט לראשונה טיל סקאד

30/7/2004
ישראל וארה"ב ערכו אתמול ניסוי מוצלח של הטיל נגד טילים "חץ". כך דיווחו משרד הביטחון והתעשייה האווירית. בניסוי, שהתקיים בארה"ב, יירט החץ לראשונה בהצלחה טיל סקאד בעת מעופו. היירוט נעשה מעל האוקיינוס השקט.

הניסוי תוכנן זה קרוב לשנתיים. במהלכו נעשה שימוש בטיל סקאד שהיה ברשות האמריקאים. הניסוי התקיים בשעה 8:25 בערב, שעון ישראל, כשהטיל שוגר משדה ניסויים של הצי האמריקאי בשם פוינט-מאגו בקליפורניה, סמוך ללוס-אנג'לס, לעבר האוקיינוס השקט.

ממשרד הביטחון נמסר כי מטרת הניסוי שנערך אתמול, ה-12 במספר של הטיל והשביעי של מערכת הנשק כולה, היתה לבחון את ביצועי מערכת החץ כנגד מטרה המייצגת איום אמיתי, "בתרחיש ריאליסטי שלא ניתן לבודקו בארץ מסיבות של בטיחות שדה הניסוי".

שיגור המטרה דימה תרחיש מבצעי וכל מרכיבי מערכת הנשק עבדו בתצורתם המבצעית המלאה. עם שיגור המטרה, נכנסה מערכת הנשק לפעולה. המכ"ם גילה את הסקאד כעבור דקה משיגורו והעביר את נתוני המטרה אל מרכז ניהול הירי, אשר ערך תוכנית הגנה נגדה. תוכניות ההגנה הועברו אל משגר החץ, ששיגר את הטיל המיירט וזה ביצע את מסלולו בהצלחה – והשמיד את המטרה. הפעלת מערכת החץ נעשתה בשיתוף בין משרד ההגנה האמריקאי, מינהלת "חומה" במשרד הביטחון וחיל האוויר הישראלי.

שר הביטחון, שאול מופז, אמר אמש בעקבות הצלחת הניסוי כי "זהו נדבך מרכזי במערך ההגנה של ישראל. הצלחת הניסוי היא הוכחה נוספת לעליונותן הטכנולוגית של התעשיות הביטחוניות הישראליות". מופז הוסיף: "אנחנו נמצאים בעידן של אי-ודאות. מדינות המעגל השלישי ממשיכות במאמציהן להשיג יכולות בלתי קונווניציונאליות יחד עם יכולת שיגור ארוכת טווח". לדברי שר הביטחון, "החץ הוא הטיל הטוב מסוגו בעולם ומהווה 'מכפיל כוח' במערכה העתידית. לא פחות חשוב מכך, הוא מחזק את ההרתעה של ישראל".

אריה הרצוג, ראש מינהלת חומה, ששהה בשדה הניסויים בקליפורניה, אמר אמש לערוץ 1 כי הניסוי היה מושלם. "רכישת המטרה והשמדתה היו מושלמות. כולנו מאושרים. ההשלכה המבצעית היא שלחיל האוויר יש מערכת יוצאת מן הכלל. ידענו את זה כל הזמן, אבל עכשיו יש לנו הוכחה נוספת. נמשיך בפיתוח המערכת. אנחנו רוצים להשיג יכולת כנגד האיומים העתידיים, כמו אלה שמתפתחים באיראן. אנחנו משוכנעים שנוכל בזמן להתמודד עם האתגרים הצפויים".

ניסוי קודם בטיל החץ נערך ב-17 בדצמבר 2003. בניסוי זה השמיד החץ טיל מטרה שדימה טיל בליסטי, שטס בגובה כ-65 ק"מ (כ-200 אלף רגל). הניסוי התבצע בחוף פלמחים, ונערך במסגרת תוכנית שיפורים למערכת טיל החץ, המתבצעת בשיתוף פעולה בין ישראל וארצות הברית. בניסוי הקודם, ה-11 במספר, טס החץ לעבר המטרה במשך יותר מדקה והשמיד אותה בפגיעה ישירה. זאת, על אף שהחץ אינו מיועד לפגוע בגוף טיל המטרה אלא להתפוצץ בקרבתו.


החץ והמטרה – הישג אסטרטגי – ולא רק טכנולוגי

אמיר אורן, הארץ, וואלה!

ע"ג, מהנדסת צעירה ונמרצת ממרכז הארץ, דור שני לעובדי מפעל מל"מ של התעשייה האווירית ועד לאחרונה קצינה בחיל האוויר, ניהלה אמש ביד רמה את מפגש ה"חץ" עם הסקאד-בי בשמי קליפורניה. המהנדסת הישראלית הפגינה שליטה מקצועית בתהליך המורכב של שיגור הטיל-נגד-טילים לסיכול הממוקד של אויבו הוותיק, אי שם מעל ל-100 הקילומטרים הימיים המפרידים בין שני בסיסים של חיל הים האמריקאי – פוינט מאגו שמצפון ללוס אנג'לס והאי סאן ניקולס שבתעלת סנטה ברברה, באוקיינוס השקט. בשניהם, באי ובשטח הבסיס, התגוררו בעבר הרחוק אינדיאנים משבטים בעלי השם המסקרן "חומש".

"כל הכבוד וההערכה לכם", אמר בתום הניסוי אחד מראשי תוכנית הגנת הטילים בפנטגון לע"ג ולעמיתיה. הוא התכוון לטכנולוגיה – אבל ההישג האמיתי הגלום בה וביכולת המבצעית של יחידת "חרב מגן" בצה"ל הוא אסטרטגי: יותר כושר לסיכול ממוקד של טילים תוקפים, פחות תמריץ לתקיפות, פחות לחץ על מקבלי ההחלטות, שיוכלו ליטול סיכונים לשלום ובמלחמה.

האמריקאים, שברשותם טילי "סקאד" ממדינות ברית ורשה לשעבר ולאחרונה גם מלוב, הביאו לניסוי את טיל-המטרה, את מתקני השיגור והניסוי – וכמובן גם את הכסף, כ-10 מיליון דולר.

הישראלים – את עצמם, את ה"חץ", את המכ"ם "אורן ירוק" (בנפרד מהמשגר, כדימוי למכ"ם המוצב בבסיס פלמחים ולסוללה בעין שמר) והרבה תקוות. הניסוי אתמול כונה "קרוואן 1", להפרידו מסדרת ניסויי ה"חץ" בפלמחים, המתקראת "חריף", ואשר אילו נכלל בה גם יירוט ה"סקאד" היה מכונה חריף-13. עבדי האמונות התפלות יראו בכך אות להצלחתם להערים על ביש-מזל, אבל אנשי מינהלת "חומה" במשרד הביטחון, בתעשייה האווירית (בנוסף למל"מ, המוביל בפיתוח הטיל, למפעל "אלתא" שלה תפקיד מרכזי בפיתוח מערכות המכ"ם) ובחיל-האוויר, משוכנעים שלא המזל ניצח אתמול – אלא שנים ארוכות של השקעת כישרון, משאבים ועמל.

הסקאד-בי, טיל קרקע-קרקע מתוצרת רוסית והמשך של רקטת גרמניה הנאצית, וי-2, איים על ישראל לראשונה ממצרים – זהו הטיל שהצבתו שם, בשליטה סובייטית, סיפקה לאנואר סאדאת ב-1973 תחושת איזון לכוחו של חיל האוויר הישראלי. טווח ה"סקאד", 300 ק"מ, איפשר לו להגיע ממערב לתעלת סואץ עד למפרץ חיפה, לתוך סיני ואל כוחות צה"ל במלחמת יום הכיפורים, ששבעה מחייליו

נהרגו משיגור הטיל ביוזמה מקומית של המשלחת הצבאית הסובייטית, בשעות האחרונות של המלחמה.

לאחר המלחמה סיפקו המצרים טילי סקאד-בי לצפון קוריאה, בתמורה לטייסת-הקרב הצפון-קוריאנית ששוגרה לסייע למצרים באוקטובר 1973. על בסיס הטיל הסובייטי שהגיע אליה ממצרים פיתחה צפון קוריאה טילים שהעבירה לעיראק. במקביל, וכמשקל-נגד לעוצמתה של עיראק בשלטון סדאם חוסיין, העבירו סוריה ולוב טילים דומים לאיראן, והיא כינתה אותם "שיהאב-1". הגרסאות השונות של סקאד-בי עמדו במרכז "מלחמת הערים" בין בגדאד לטהראן.

תוכנית "חומה" נועדה למצוא תשובה מקומית לאיום זה – מעיראק, מאיראן, מסוריה (המצוידת עדיין בסקאד-בי, בנוסף לטילים ארוכי טווח, שאת משגריהם ביכולתה לפזר ולהרחיק מישראל; ראשי קרב כימיים וביולוגיים ניתנים להרכבה בכל סוגי הטילים הללו), מלוב וממדינות שמשטריהן הפרו-מערביים עלולים לקרוס ולהותיר את ישראל מול אויבות חזקות ומחודשות (מצרים, סעודיה). תריסר שנות פיקוח עולמי על התחמשות עיראק ובסופן המערכה האמריקאית להפלת סדאם ולכיבוש בגדאד, שמו קץ לאיום המקורי שהוליד את ה"חץ" – אך לא לאיומים אחרים.

אחד מראשי ה"חץ" הגיב אמש בביטול לתהייה, מה אפשר ללמוד מניסוי שתוכנן כה בקפידה, שהרי במלחמה לא יואיל האויב להודיע מתי ומאין יגיע הטיל. האיש השיב כי גם במתיחות מלחמתית נסרקת זירת האיומים בדיוק כמו בניסוי, שבו נעלם מהצוות של ע"ג המועד המדויק לשיגור. "בתיאטרון", אמר, "הצגה טובה מרגשת בכל פעם מחדש, גם אם קדמו לה חזרות והופעות".

לזכות ה"חץ" עומד עתה הישג של 100 אחוזים מול ה"סקאד", משום שהיה זה ניסוי יחיד וראשון. שני ניסויים קודמים, בטילים אמריקאים מדגם פטריוט פאק-3, הסתיימו בתיקו – הצלחה אחת ביירוט לעומת כישלון אחד. בעקבות ניתוח ממצאי הפעלת הפטריוט בעיראק אשתקד, טענו האמריקאים כי לפי הגדרת ההישג הנדרש ביירוט, כל השיגורים הצליחו – אמנם לעתים יותר מדי, כאשר המערכת הוזנה בנתונים שגויים וגרמה להפלת מטוסים אמריקאים ובריטים. לדברי מומחים ישראלים, זו אכן ראיה לשיפור באיכות הפטריוט, בהשוואה לדלות ביצועיו ב-1991, אך היא הושגה רק מול טילים עיראקיים לטווח שאינו מגיע לכדי מחצית זה של הסקאד-בי.

מבקרי ה"חץ" ימשיכו לטעון כי ההשקעה הכספית בו אינה מוצדקת, וכי הוא מעביר את מרכז הכובד של תורת הביטחון הישראלי מההתקפה להגנה. השאלה התקציבית אכן ראויה לדיון, אבל אירועי השנים האחרונות, בארץ ובעולם, מלמדים כי מדינה המהמרת על בלעדיות הכוח ההתקפי שלה נחשפת לסיכונים גדולים מדי מצד גורמים המסרבים לשתף פעולה עם ההיגיון שלה (סדאם ב-1991, טרור המתאבדים מאז 2000). מגבלות פנימיות של הסכמה לאומית מעורערת וחיצוניות של מצוקת הכשר עולמי, עשויות למנוע מימוש אזהרות שנועדו להשיג הרתעה. הפקרת האוכלוסייה האזרחית כבת ערובה, מתוך הערכה שאננה שהאויב יחשוש מתגובה על "סקאד" או פיגוע, אינה מדיניות אחראית.

ידען ישראל בחלל

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~912163217~~~179&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן