ריי קורצווייל היה המפתח הראשי של מכשיר ה-OCR הראשון, מכונת הקריאה הראשונה לעוורים, סורק ה-CCD השטוח הראשון, סינתיסייזר הטקסט-לקול הראשון ומכשיר זיהוי הקול הראשון בעל אוצר המילים המרשים ששווק באופן מסחרי. כמחברת “עידן המכונות החכמות” ו”עידן המכונות הרוחניו
מאת ריי קורצווייל
רבות מהתחזיות הטכנולוגיות לטווח ארוך ממעיטות בהערכת כוחה של טכנולוגיית העתיד, משום שהן מבוססות על מה שאני מכנה נקודת מבט “קווית אינטואיטיבית” על ההתפתחות הטכנולוגית, במקום על נקודת מבט “היסטורית חזקתית”. במאה ה21- לא נחווה 100 שנות התקדמות, סביר יותר להניח שנחזה 20 אלף שנות התקדמות (לפי שיעור ההתקדמות כיום).
התבוננות מחושבת בקצב ההתקדמות הטכנולוגית מראה כי הוא אינו קבוע, אבל טבע האדם הוא הרי בעל אופי מסתגל, כד שמנקודת מבט אינטואיטיבית נראה שהטכנולוגיה ממשיכה להתקדם בשיעורה הנוכחי, למרות שלא כך הדבר. אפילו למבוגרים יותר בינינו, שחיים מספיק זמן כדי לחוות את התקדמות הטכנולוגיה בתקופה ארוכה למדיי, נותנת האינטואיציה הבלתי בדוקה תחושה שהקידמה מתפתחת בקצב אחיד. סיבה אחת לכך היא שעקומת ההערכה שלנו דומה לקו ישר כשמתבוננים בה למשך פרק זמן קצר, כך שאפילו אם שיעור ההתקדמות בעבר הקרוב (זאת אומרת, בשנה החולפת) הוא גדול פי 10 מזה שהיה לפני 10 שנים (שלא לדבר על לפני מאה או אלף שנה), הזכרון הדומיננטי שלנו הוא של החווייה האחרונה שחווינו.
אין זה מפתיע, לפיכך, שאפילו פרשנים מתוחכמים, כשהם חושבים על העתיד, משליכים את שיעור ההתקדמות הנוכחי. על עשר או מאה השנים הבאות. לכן אני מכנה צורת הסתכלות על העתיד “קווית אינטואיטיבית”, מראה שהשינוי הטכנולוגי מתקדם ברמת מכפילתית, ואפילו בקפיצות של חוקה – רק לא ליניארית, יש הרבה דוגמאות לכך, שהגידול המעריכי בתחום המחשבים הוא רק אחת מהן. ניתן לבחון נתונים במגוון רחב של טכנולוגיות, ובתקופות זמן שונות, ולראות לפחות גידול חזקתי כפול, לפי מה שאני מכנה “חוק החזרות המואצות”. אבחנה זו אינה נשענת על ההמשכיות של חוק מור, אלא על מודל מגוון של התקדמות טכנולוגית. מודל זה מראה בבירור שהטכנולוגיה מתקדמת בקצב חזקתי, ועשתה כן החל מתחילת האבולוציה.
הבעייה היא שמרבית התחזיות הטכנולוגיות מתעלמות מ”נקודת המבט ההיסטורית חזקתית” של ההתקדמות הטכנולוגית, לטובת “נקודת המבט האינטואיטיבית ליניארית”. זו הסיבה לכך שאנשים נוטים להגזים בהערכת ההישגים הצפויים בטווח הקצר (משום שאנו נוטים לשכוח פרטים הכרחיים), אבל נוטים להמעיט בערכם של ההישגים בטווח הארוך (משום שאנו מתעלמים מהגידול בחזקה). אבחנה זו נכונה גם לגבי שיעורי שינויים בפרדיגמה, שכרגע מכפילים את עצמם בכל עשור. אני צופה שהתקדמות טכנולוגית במאה ה21- תהיה שוות ערך להתפתחות שתדרוש (בשיעור ההתפתחות של היום) 20 אלף שנה. במונחים של התפתחות המחשוב, ההשוואה תהיה אפילו יותר דרמטית.
פרדיגמות זה אנחנו
בניסיון להשליך את חוק החזרות המואצות על חוק מור, אני מכניס 49 המצאות מיחשוב ממאה השנים האחרונות לגרף חזקתי, מתרגיל פשוט זה נובעת המסקנה שההאצה בתחום המחשבים לא החלה כלל וכלל בחוק מור, שהחל כתובנה באשר למעגלים משולבים, והמשיך כשהוא עובר דרך שינויי פרדיגמה רבים (מחשבונים אלקטרומכניים משרדיים, שפופרות ואקום, שנאים, ולבסוף מעגלים משולבים). חוק מור לא היה החוק הראשון, כי אם החמישי שדיבר על גידול חזקתי בתחום המחשבים, הפרדיגמה השישית, שתכלול מחשוב בשלושה מימדים ולא רק בשניים, כפי שהוא מתבטא כיום בשבבים השטוחים, תוביל למיחשוב ברמה מולקולרית, ובסופו של דבר, ברמה של חלקיקי אטום. אנו יכולים להיות בטוחים שהאצת המחשוב תשרוד אחרי היעלמותו הצפוייה של חוק מור.
מתחת למגוון רחב של טכנולוגיות מתקיימים זרמים חזקתיים דומים, מהירויות התקשורת, מקוונת ואלחוטית, מכפילות עצמן כל 12 חודשים (וכאן יש לנו שוב זרם בחזקת 2, מכיוון שהוא הכפיל את עצמו מדי 36 חודשים בלבד לפני עשר שנים). מהירויות סריקת המוח מכפילות את עצמן כל 26 חודשים ורזולוציית סריקת המוח (ליחידת נפח) מכפילה את עצמה מדי 12 חודשים. סריקה גנטית מכפילה את עצמה מדי 12 חודשים, כשעלות רצפי DNA ירדה בעשור האחרון מ12- דולר לבסיס, לפחות מסנט אחד.
מיניאטוריזציה היא זרם נוסף : אנו מכווצים את הטכנולוגיה (אלקטרונית ומכנית כאחת) בשיעור של 6, 5 למימד ליניארי בעשור. המודלים המתימטיים שפיתחתי בעשורים האחרונים כדי לתאר את הזרמים שמקורם בחוק החזרות המואצות, הוכיחו את יכולת הניבוי שלהם במהלך שנות התשעים. לפי המידע שמודלים אלה מספקים, אני מאמין שאנו יכולים להיות בטוחים בהמשך הגידול החזקתי בטכנולוגיות אלה ואחרות בעתיד הנראה לעין.
חשוב לציין שזרמים אלה קשורים אחד לשני עמוקות, אנו רואים כיום זרמים חזקתיים במחשוב, בתקשורת, במיניאטוריזציה, שמתבטאים בהיצע עצום של מכשירי כף יד אלחוטיים בעלי גישה לאינטרנט, כמה אירוני שמיקרוסופט נחשבת למונופול בתחום מערכות ההפעלה של המחשב האישי, דווקא כשעידן המחשב האישי קרב לסיומו! הכוח העולה כיום הוא של שרתי רשת ומכשירי כף יד, ואף אחד מהם לא נשלט על ידי חלונות (מאמר זה נכתב בשנת 2000, כאמור כיום יש למחשבי כף יד המופעלים בחלונות CE נתח שוק גדול. א.ב).
מכיוון שמכשירים אלה אינם גדולים מספיק כדי להכיל מקלדת מלאה, יש לצפות לזרם חזק של תקשורת קולית ורבלית עם המחשבים שלנו. דיבור היא גם שיטת התקשורת המועדפת עלינו עם אנשים אחרים, וזרם משמעותי במחשוב, מאז ראשיתו, הוא הפיכת מחשבים לדומים יותר לאנשים, ולא להיפך. במהלך השנים הבאות, יפותחו גדודים של עוזרים וירטואליים בעלי בינה מספקת לשיחה בשפה טבעית בתחומים מוגדרים, כמו ניהול עסקאות פיננסיות, הזמנות ואשרורים ואיתור מידע, כשתהיה תצוגה, אפילו קטנה, תהיה ליישויות וירטואליות אלה נוכחות ויזואלית דמויית אדם ללא תצוגה, הם יעבדו על דיאלוג ווקאלי.
רובוטים לחבר'ה
עד שנת 2009, המחשבים ייעלמו. מידע ויזואלי יירשם ישירות על הרשתית שלנו באמצעות מכשירים שיימצאו במשקפיים ובעדשות מגע. בנוסף למוניטורים וירטואליים ברזולוציה גבוהה שירחפו בחלל, תצוגות אישיות יספקו מציאות ויזואלית מלאה – ווירטואלית. משמעות הביטוי “לגשת לאתר אינטרנט” תהיה כניסה לסביבה של מציאות וירטואלית – לפחות עבור חושי השמיעה והראייה – שבהם נפגוש אנשים אמיתיים אחרים. יהיו גם אנשים מדומים, אבל יישויות וירטואליות אלה לא יגיעו לדרגה אנושית, לפחות לא עד 2009. התפתחויות אלה יעבדו על אלקטרוניקה זעירה שתוטמע במשקפיים ובביגוד, לכן לא יהיה לנו עוד צורך לחפש אחר הטלפונים הסלולאריים, מחשבי כף היד או גאדג'טים אחרים ששכחנו, ולא נצטרך להתעסק בכל אי הסדר שמכניסים כבלים וחוטים לחיינו. אנחנו נהיה מחוברים בכל זמן שהוא, ונהיה מסוגלים ליצור כל סוג של התקשרות עם כל אדם, לא משנה באיזה מרחק הוא נמצא מאיתנו.
כל סוג של תקשורת, משמעו למעט מגע. מכשירי מציאות מוחשית מדומה כבר מתפתחים, אבל הם ישארו מגושמים עד שהמציאות הווירטואלית וניכנס לגופינו ולמוחנו, עד 2029, כתוצאה מגידול חזקתי במיניאטוריזציה, מחשוב, תקשורת וסריקה, יהיו לנו מיליארדי נאנו-רובוטים -רובוטים אינטליגנטים שגודלם כגודלו של תא דם או פחות – שיעברו בנימי הדם, ויתקשרו ישירות עם הנויירונים הביולוגיים שלנו.
טכנולוגיית נאנו-רובוטים תספק מציאות מדומה מוחשית לגמרי ומשכנעת לחלוטין בדרך הבאה. הנאנו- רובוטים מתמקמים קרוב לכל חיבור בינעצבי שמגיע מאברי החישה הביולוגיים שלנו (עיניים, אוזניים, עור). יש לנו כבר טכנולוגיה של מכשירים אלקטרוניים שמתקשרים עם נוירונים בשני הכיוונים, שלא דורשת כל מגע פיזי עם הנוירונים. למשל, המדענים במכון מקס פלאנק בהיידלברג, גרמניה, פיתחו “שנאי נויירונים” שיכולים לעקוב אחר התכלותו של רנא עצב סמוך, או לחילופין, לגרוס להתכלותו של תא עצב סמוך, או למנוע את ההתכלות. כל זה מגיע לתקשורת דו סטרית בין הנויירונים ושנאי הנויירונים האלקטרוניים. מדעני המכון הדגימו את המצאתם באמצעות שליטה מרחוק – בתנועתה של עלוקה חיה מהמחשב שלהם.
כשנרצה לחיות מציאות לא וירטואלית, הנאנו רובוטים פשוט יעמדו דוממים (בעורקים) ולא יעשו דבר. כשנרצה להיכנס למציאות וירטואלית, הם ידכאו כל מסר שמגיע מהחושים האמיתיים, ויחליפו אותו באותות שיתאימן לסביבה וירטואלית, אתם (כלומר מוחכם) תוכלו להחליט ששריריכם ואיבריכם ינועו בצורה נורמלית, אבל הנאנו-רובוטים יעצרו את האותות הבינעצביים, ישתקו את איבריכם האמיתיים, ובמקום זאת, יגרמו לאיבריכם הוירטואליים לזוז, כשהם נעים ומתמצאים בסביבה הוירטואלית.
מובן שגופכם הווירטואלי לא יצטרך להיראות כפי שהוא נראה בעולם האמיתי – יוכלו להיות לכם גופים רבים ושונים עבור מבנים שונים ובני זוג שונים. הרשת תספק עיר מקלט של סביבות וירטואליות למחקר. כמה מהן יהיו אכן אתרי נופש אמיתיים, אחרות יהיו סביבות מוזרות ללא אחיזה במציאות האמיתית. כמה יהיו בלתי אפשריות בעולם הפיזי (אולי משום שהן מנוגדות לחוקי הפיזיקה). נהיה מסוגלים “ללכת” לסביבות וירטואליות אלה לבדנו, או שנפגוש שם אנשים אחרים, אמיתיים או מדומים. וכמובן, שבסופו של דבר, יהיה הבדל ברור בין השניים.
קרני רשת !
כפי שמצלמות אינטרנט שמציגות את חייהם האינטימיים של אנשים הן פופולריות היום, בעשור הרביעי של המאה אנשים יקרינו ברשת את חייהם, ואתם תוכלו לחלוק בחוויה חושנית מלאה ואפילו בתגובה הרגשית שלם באמצעות האינטרנט, בדומה לעלילת הסרט “להיות ג'ון מלקוביץ”', פרט לכך שהחווייה שלכם תכלול גם רמות רגשיות מעבר לרמת חמשת החושים, חוויות מעניינות במיוחד יאוחסנו בארכיון ואפשר יהיה להחיות אותן שוב בכל זמן שהוא.
טכנולוגיה נאנו-רובוטית תאפשר לנו להרחיב את דעתנו בכל דרך שרק אפשר לדמיין. המוח שלנו הוא די מקובע בעיצובו, למרות שאנו מוסיפים לו דפוסים של חיבורים בינעצביים ומרכזי בקרה עצביים כחלק נורמלי של תהליך הלמידה שלנו, הקיבולת הכללית של המוח האנושי כיום היא די מאולצת, ומוגבלת לשלושה טריליון חיבורים. השתלות מוח על בסיס מאסות של נאנו-רובוטים מתוחכמים במיוחד, תרחיב בהרבה את הזיכרון שלנו, ותשפר את כל הקליטה.
נאנורובוטים יוכנסו לגוף ללא ניתוח, הם יוזרקו לגוף או ייבלעו על ידי המשתמש. לאנשים תהייה הסמכות להחליט על כך, ולכן התהליך יהיה קל להפיכה, ניתן יהיה לתכנת את הרובוטים, כך שהם יספקו מציאות וירטואלית במשך דקה אחת, ומגוון שיפורים מוחיים בדקה שלאחריה. הם יוכלו לשנות את הקונפיגורציה שלהם, ולהחליף את התוכנה, ואולי הדבר החשוב ביותר הוא, שבניגוד לשתלי העצב המועברים בניתוח ויכולים להיות ממוקמים רק במקום אחד, שתלי נאנו רובוטים אלה יופצו בגוף בכמויות מסיביות, ולכן יוכלו להיות ממוקמים במיליארדי וטריליוני מקומות בגוף,
אה, ויש עוד דבר אחד! אנחנו נחיה חיים ארוכים מאוד, אורך החיים הוא אחד מאותם זרמים חזקתיים. במאה ה18-, נוספו ימים ספורים בכל שנה לאורך החיים האנושי; במאה ה19- נוספו שבועות ספורים בכל שנה; וכעת אנו מוסיפים כמעט חצי שנה כל שנה. עם המהפיכות בתחומי התרופות, ההנדסה הגנטית, השיבוט הרפואי של איברים ורקמות וההתפתחויות קשורות במדעי הביו-מידע אנו נזכה להוסיף לאורך החיים שלנו יותר משנה, בכל שנה, תוך עשר שנים.
אז תשמרו על עצמכם, כמו פעם, רק עוד קצת, ותוכלו אולי לחיות עוד מאה שנים.
מתוך ביזניס 2.0, הוצאת אנשים ומחשבים, אוקטובר 2000
* מאמר זה עבר תיקונים לשיפור ה-OCR. אודה לכם אם תעדכנו אותנו על תקלות נוספות. אבי בליזובסקי, עורך האתר
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~613775253~~~180&SiteName=hayadan
