האיטי –אנטומיה של סיפור ידוע מראש

מדוע בהאיטי האסון כבד במיוחד, מאשר בכל רעידת אדמה בעוצמה דומה? מה יש בהתנהלות של המדינה שגרם לכך?

הארמון ומרכז העיר פורט או פרינס - משמאל: צילומי לוויין לפני האסון מימין: לאחריו. צילום: הלוויין GEOEYE העובד בשירות גוגל ארץ
הארמון ומרכז העיר פורט או פרינס - משמאל: צילומי לוויין לפני האסון מימין: לאחריו. צילום: הלוויין GEOEYE העובד בשירות גוגל ארץ
בני בלאו

היספניולה – האי השני בגודלו בקרב האיים הקאריביים הוא שוכן מזרחית לקובה. השליש המערבי של האי היספניולה הוא שטח מדינת האיטי (שני השלישים האחרים הם שטחה של הרפובליקה הדומיניקנית).

לאחר הגעתם של הספרדים אל האי היספניולה, הוכחדו תושביו המקוריים, בני עם הטאינו (מוצאם מדרום אמריקה), והוחלפו במתיישבים אירופים(ספרדים) ובעבדיהם האפריקנים, תהליך שהושלם עד לאמצע המאה ה-16.

האיים הקאריביים הפכו לנקודה מרכזית להצטיידות והתארגנות למסעות הטרנס-אטלנטי של הכיבוש הספרדי את דרום אמריקה. כתוצאה מהשלל הרב שעבר בנתיבי הסחר החדשים, הפך הים הקאריבי בשנות ה-40 של המאה ה-16 למקום בו פעלו כנופיות של שודדי ים אנגלים, צרפתים והולנדים. בתקופה זו נהגו ממשלות של המעצמות האירופיות לצייד ימאים ב"מכתבי הסמכה", המתירים להם לשדוד כל אוניה השייכת לכל מעצמה אחרת. הרפתקנים אלו כונו 'פרייבטיר', והים הקריבי היה לשדה מקובל לפעילותם.

בשנת 1697 הגיעו המעצמות האירופיות להסכמה המכונה חוזה ריזוויק, לאחר סיום מלחמת הברית הגדולה במסגרתה נלחמה הליגה של אוגסבורג, שכללה את ספרד, הולנד, אנגליה ואוסטריה כנגד צרפת. על פי תנאי ההסכם הועבר השליש המערבי של היספניולה, שהיה ממילא בהשפעה צרפתית, לידיה של צרפת. יתר האי נותר בידי ספרד. הסכמה זו היא הבסיס לחלוקת האי בימינו בין האיטי והרפובליקה הדומיניקנית.

100 שנים החזיק שלטון העריצות הצרפתי עד להתקוממות הראשונה (1791), שדוכאה על ידי כוח צבאי שמנה 16000 חיילם ששלח נפוליון לדיכוי המרד. 11 שנים לאחר מכן חודש המאבק (1802) והפעם מרד העבדים צלח. ב-1805 הכתיר דסאלין את עצמו לקיסר ז'אק הראשון – והנהיג בה שיטה חצי פאודלית. על מנת לסלק את איום הפלישה הצרפתית, חתם בואייה ב-11 ביולי 1825 על התחייבות לפיה תשלם האיטי לצרפת סכום של 150 מיליון פרנק בתוך חמש שנים, ובתמורה תכיר צרפת בהאיטי כמדינה ריבונית. על אף שסכום זה הופחת בשנת 1838 ל-60 מיליון פרנק, עדיין היה מדובר בהתחייבות כבדה, שהאי העני ומוכה המלחמות לא יכל לעמוד בה.

כלכלת האי נסוגה לכלכלה חקלאית בסיסית, והשיטה הפאודלית למחצה,שהונהגה על ידי דסאלין, בה כל אדם כשיר חויב לעבוד במטעים כצמית- נותרה בתוקף על אף רצונו של בואייה לשנותה.

עד ל 1915 בה האמריקאים כבשו את האי, השיטה לא השתנתה והשלטון הועבר מעריץ אחד למשנהו, וחזר על עצמו עם סיום הכיבוש ב1934. אחרי ההפיכה שהדיחה את מגלואר בשנת 1956 קמה שורה של ממשלות חלשות, שלאחריה נבחר דובליה לנשיא בשנת 1957.

במהלך מסע הבחירות השתמש לעתים תכופות בכנופיות צבאיות, בהתנקשויות ובעיקר ניסיון לערער על כוחה של האליטה המולאטית באי. כדי להטיל אימה ביריביו לשלטון, ארגן דובליה משטרה חשאית בשם הטונטון מקוט Tontons Macoutes- וכן החיה את מסורות הוודו, כשהוא מציג את עצמו לעתים תכופות ככהן וודו בעצמו.

בשנת 1964, בעקבות בחירות שארגן ובהן זכה לרוב מוחלט (איש לא הצביע, כביכול, נגדו), הכריז על עצמו "נשיא לכל החיים".

לאחר מותו, בשנת 1971, עלה לשלטון בנו, ז'אן קלוד, והקל מעט את עול השלטון על מנת לזכות במעמד בקהילה הבינלאומית ובסיוע מארצות הברית. ב-1986 הודח ז'ן קלוד מכיסאו וגלה לצרפת. מפקד הצבא, הנרי נמפי, הוביל ממשלה לאומית שהכינה חוקה חדשה, אשר אומצה ברוב גדול במרץ 1987.

מרכז העיר פורט או פרינס לאחר הרעש, ינואר 2010. צילום: הלוויין GEOEYE בשירות גוגל ארץ
מרכז העיר פורט או פרינס לאחר הרעש, ינואר 2010. צילום: הלוויין GEOEYE בשירות גוגל ארץ
בחירות שהתקיימו בנובמבר 1987 הופסקו באמצע, לאחר שעשרות אנשים נורו במהלך הבחירות על ידי חיילים.

בדצמבר 1990 התקיימו בחירות פעם נוספת והפעם נבחר הכומר ז'אן ברטראן אריסטיד ברוב של יותר משני שלישים מהקולות. אולם באוגוסט 1991 הצביעו 83 נציגי פרלמנט נגדו ורק 11 הצביעו בעדו. חודש אחר כך התקיימה הפיכה צבאית אשר הדיחה את אריסטיד מתפקידו. בעקבות זאת הפעילה הקהילה הבינלאומית אמברגו על האיטי אשר נמשכה עד 15 באוקטובר 1994, היום בו הושב אריסטיד לתפקידו מגלות של שלוש שנים. בשנת 1995 התקיימו בחירות אשר הוחרמו על ידי רוב המפלגות והשתתפו בהן רק% 30 מבעלי זכות הבחירה.

בבחירות שהתקיימו באפריל 1997 השתתפו רק% 10 מבעלי זכות הבחירה.

סיפורה היבש ההיסטורי של האיטי מכסה 300 שנים של דיכוי וסבל, הרוב השחור והמיעוט המולטי מעולם לא זכו ליום של רוגע. 300 שנים של משטרים עריצים (חיצוניים ופנימיים), שנים של בידול מהעולם – שנים של סנקציות מסחריות של העולם, הוצאות להורג , אונס נשים , חיים שלמים ברעב, דלות, מחלות, תמותה בגיל צעיר. 60% אבטלה – מגורים בתת תנאים – אינפלציה של 20%.

קיצוניות בין שכבה מצומצמת של עשירים לרוב העני, 1% של האוכלוסיה מחזיק ב60% של האדמות ואחראי ל44% מהתל"ג. שכר מנימום של כ-2.5 דולר ליום.

לאן היה לאנשים הללו לברוח מרעש האדמה. מיעוט של שירותי רווחה – אפילו רישום אוכלוסין אין לאיתור נפגעים. בתי חולים חסרים ציוד ומיושנים.

והעולם כמנהגו עמד מצד – וכמנהגו ימשיך – בעוד שבוע נשכח הכל – כמו שכבר נשכח הצונמי ובנגלה דש וביאפרה וכל המקומות שכוחי האל האלא של מיליארדים יצורי אנוש שאין להם לא עבר לא הווה ולא עתיד…

* כותב אורח.

לידיעה הקודמת: רעידת אדמה בעוצמה 7 בסולם ריכטר פגעה בהאיטי וגרמה הרס רב ולמספר גבוה של הרוגים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

22 תגובות

  1. מיכאל
    אני מנסה לגייס אותך למאבק.
    ואגב נקבע דיון דחוף בכנסת בנושא ריעות האדמה
    יבזבזו כמה אלפי מילים ושעות
    ויחזרו למזנון המסובסד

  2. שימו לב,האסון שקרה פגע רק באדם ובבני ביתו וכמה שקשה לומר זאת מבחינה סביבתית המגמה הפוכה.
    המקום הלו היה גן עדן לפני שהספרדי הראשון דרך בו…

  3. למיכאל
    כאחד שסבל בעבר מסינוסיטיס כרוני, ליבי איתך.
    אצלי הבעיה נפתרה אז, כשסבלתי מהמחלה, ע"י אנטיביוטיקה.
    אך הריפוי היסודי יותר נמצא למחלה רק לאחר שחדלתי מתחביב הצלילה. מאז הסינוסיטיס לא חזר.

  4. חברים, השאלה שמטרידה אותי כעת היא….
    מה יהיה גורלנו אנו, בישראל, ביום בו תתרחש,כאן,רעידת אדמה הדומה בעצמתה לזו שארעה בהאיטי.
    האם גם אצלנו יתמוטטו כ-50% מהבתים ?
    הרי כל הבתים שנבנו עד סוף שנות השבעים הם בסטנדרטים נמוכים.
    ומה עם אותם בתים "מודרניים"שיסודותיהם אמנם חזקים אך גגותיהם רופפים ? הרי כשגג נופל על יושביו, מה יואילו להם יסודותיו החזקים?
    הרי כל הרשויות יודעות שאסון רעידת האדמה קרב ובא אלינו, ואיש לא
    עושה מאום. איפה משרד התשתיות הלאמיות, משרד הביטחון,הגנת
    העורף,ועוד ועוד ועוד…כולם מתנערים מאחריות, לא נוקטים יוזמה, מרדימים את הציבור ומקרבים אותנו בביטחון לאסון הוודאי.
    אבי בליזובסקי היקר,
    כעיתונאי,תפוס יוזמה, תארגן איזה ראיון,לא אחד,כמה, אולי רב שיח,סימפוזיון,..משהו שאולי יעשה גלים בתקשורת, אל תהסס לפנות לכל בעל תפקיד או בעל מעמד בציבוריות. זה הזמן, הנושא חם.
    אולי יש סיכוי להזיז משהו בממשל העייף שלנו. יש סיכוי (אולי לא גבוה אבל גבוה מאפס) שגם תשפיע וגם תרוויח. בהצלחה.

  5. מה נסגר איתכם אנשים – אסונות ומוות הוא חלק טבעי בעולם שלנו
    ועדיין בכל פעם שאסון נופל על מדינה כולם המומים ומחפשים אשמים…
    תבינו ותפנימו – מוות הוא בלתי נמנע בין אם זה מרעב או מעוני או מאסון כולשהו
    אותם אנשים הביאו את זה על עצמם מאחר ובמקום להלחם בשלטון במטרה לשפר את רמת
    החיים הם פשוט חיו להם ושמרו על פרופיל נמוך, מקווים לטוב…
    היום ערך חייו של בן אדם קשור ישירות ליכולת שלו להוציא כסף
    יותר כסף = ערך חיים יותר גבוה, וכל מי שבחר לאחרונה בשלטון דמוקראטיקפיטליסטי בעצם הסכים את תענה זו. עכשיו במקום ליהיות הממומים תתחילו לחשוב על מה אנחנו נעשה ברעש האדמה שיהרוס את המדינה שלנו, כנראה כולכם שכחתם שישראל נמצאת בדיוק על השבר סוריאפריקאי, אבל כנראה אירן יותר חשובה מעתיד ילדיכם שלא יהיה ארוך לאסון שיבוא, ככה רומה נפלה, המרכז הוזנח בכדי להרחיב ולחזק גבולות, זה גם מה שקורה עם ארה"ב, המרכז מוזנח בגלל מלחמות במרחק אלפי קילמוטרים מהם

  6. בני:
    תודה על ההזמנה אבל אני מניח שאם אתה עוקב אז גם שמת לב למלחמות שאני נקלע אליהן כתוצאה מכך שאינני מוותר לאנשים שמנסים להטעות את הציבור.
    מלחמות אלו כבר מוצצות ממני את כל המיץ ואני מתאר לעצמי שבאתר שהמדע אינו במרכזו הן תהיינה חריפות אפילו יותר.
    יכול להיות שגם העובדה שאני כרגע קצת חולה (למעשה אני נאבק כבר יותר מחודש בסינוסיטיס שאינו מרפה) משפיעה על רמת האנרגיה שלי ואני מבטיח לחשוב על הנושא בשנית כשאחלים.

  7. מיכאל
    אני מנוי על הידען כבר מראשיתו – מעולם לא הייתי פובליציסט בתחומי הרשת,
    אבל נתקלתי בשמך פעמים רבות,
    על פי תגובותיך בידען אני מבין שהשכלתך רחבה בתחומי הפיזיקה
    והאסטרופיזיקה.
    אני כותב סדרות של פוסטים בקפה דה מרקר
    אם מענין אותך לקרוא ולהגיב?
    http://cafe.themarker.com/view.php?u=339027
    אשמח

  8. אגב:
    גם לנין הניע אנשים על ידי זה שהבטיח להם עצמם תמורה.
    מי שחבר אליו היו אלה שהרגישו ששלטון הצאר מדכא אותם.
    זה מצב לגמרי שונה מן המצב בו אתה קורא לאלה שטוב להם לוותר על הנוחות שלהם למען אחרים.

  9. בני:
    זה שאני מיואש מאחרים אינו אומר שאינני פועל בעצמי.
    אני גם חושב שרצח בעלי חיים זה לא מוסרי אבל הרבה יותר מאשר להיות צמחוני ולדבר על זה אינני יכול לעשות .
    קומוניזם לא עובד עם הגירסה הנוכחית (העדכנית ביותר) של המין האנושי ולבכות על כך לא יעזור כלום.
    מה שצריך לעשות זה למצוא דרכים לגרום לכך שהמין האנושי בגירסתו הנוכחית יהיה מוכן לתרום.
    גאווה לאומית – למשל – למרות שגם היא רגש קצת פרימיטיבי – דווקא עובדת ולכן ניסיתי לגייס אותה.
    באופן כללי אני בדרך כלל מנסה לשדרג רגשות אלו לרגשות גאווה על היותנו אנושיים.
    ככל שנצליח לסחוף יותר אנשים על ידי רגשות אלו כן ייטב כי רגש הגאווה מניע אנשים הרבה יותר טוב מנקיפות המצפון.

  10. מיכאל
    היאוש נשמע מגרונך
    הבעיה היא מה האלטרנטיבה – להשאר בבית ספון בשמיכה או להצטרף לפעילות,
    ישנם נצחונות – אומנם לא גדולים אבל ישנם – אבל צריך להצטרף לפעילות על מנת
    להביא שינוי – גם הפנמה של להפסיק "להביט הצידה מאירועים" הוא שינוי,
    ואולי זה יחזק את סולידריות – האירים יכלו לשבת בבית גם עוד 1000 שנים
    אבל חלקם יצא והיה מוכן להקריב חיים לעצמאות – היציאה של המונים לרחובות באירן למחות
    וההיסטוריה מלאה אין ספור לנצחונות במאבקים,
    מפנה אותך לספר – 'עשרת הימים שזיעזעו את העולם' – של ג'ון ריד
    אפשר ללמוד מהספר תובנות עצומות איך תהליכים תופסים תאוצה בזמן כל כך קצר,
    בשביל שלא אחשב כמשוחד רק אתן לך את הדוגמה – (טרם המשבר הכלכלי האחרון)
    של אנליסטים כלכליים מקצועיים וראשי מדינות שטוו ובנו ערמות של שבחים
    לכלכה העולמית החופשית ולחוסנה – איך כל הניתוחים המבריקים הללו נראים היום?
    בכל מקרה צריך להפנות שאלות נוקבות לכל אלו שמגייסים מיליונים היכן הם היו לפני שנה,
    לפני עשור – למה אז לא הוזרמו מיליונים לשיפור החיים בהאיטי או במקומות אחרים
    הרי הסיפור הבא כבר על הקיר – שנת מונסונים קשה (לא רעידת אדמה או צונמי שקשה לחזות)
    בתת היבשת ההודית והנפגעים בנפש בהאיטי יהיו כאין וכאפס לכמות הנפגעים בבנגלדש
    בכל מקרה תודה שהבהרת את דבריי – אולי זה נכתב לא מובן מספיק.

  11. בי דווקא מעוררת השתלבותה המרשימה של מדינת ישראל בפעילות הסיוע גאווה רבה.
    אני גם מסכים עם ההשוואה לשואה אותה נראה לי שרוח רפאים לא הבין: בני טען שהיהודים נטבחו בגלל אנשים שהגיבו לשואתם כפי שאתה מגיב לאסון בהאיטי ולא שהם ניצלו בגלל שאנשים הגיבו כפי שמצפים מבן אנוש להגיב.
    עם זאת, נראה לי שהסיסמא על חלוקת הון שונה אינה אלא סיסמא ואין לה שום יישום אופרטיבי אפשרי.
    אין דרך להניע אנשים מבלי להבטיח להם תמורה (רוח רפאים מהווה דוגמה טובה לכך) ולכן גם כל המסגרות הקומוניסטיות קרסו בסופו של דבר.
    האלטרואיזם יישאר ככל הנראה תכונה של מעטים.

  12. חנן
    אתה צודק והספר אכן ממצא אומנם לא הכל.
    אבל הספר מתעלם כדרכם של מדענים – במהות,
    שכתבתי חלוקה אחרת של המשאבים הקיימים על כוכב זה
    וניתוב הון בצורה משמעותית לאורך כל ההיסטוריה האנושית לטובת הכלל ולא לטובת בודדים.
    התיאבון הבלתי נגמר של שליטים בעת הישנה ובעלי הון עכשווים יוצרים ודוחפים את המערכת
    לקצה גבול היכולת –
    שליטי האינקה בנו פירמידות מפוארות וכרתו כמויות עצומות של עץ רק בשביל לטגן טיח לבן
    לכיסוי החיצוני – דבר שגרר אחריו הרס הקרקע האקולוגיה מחלות וקריסת התרבות.
    90% מההון בעולם מושקע ב – לעשות עוד הון ……..
    אם השיטה היתה להחזיר את כל ההון הזה לטובת בני אדם – אולי לא היינו נזכרים 150 שנה
    מאוחר מדי שאנחנו מזהמים באופן קבוע ושוטף את הכוכב הזה.

  13. אני ממליץ לכל צמאי הדעת לקרא את ספרו של גראד דימונד "התמוטטות" בו הוא מסביר מדוע האיטי הגיע לאן שהגיע בנגוד לרפובליקה הדמוניקנית השוכנת על אותו האי.
    תמונת לויין ב"גוגל" תסביר זאת יפה.

  14. ל : מאת שחר: "לא מצאתי קשר בין הכותרת לתוכן"

    זה אמנם לא נכתב במפורש אבל הכוונה ברורה בהחלט.
    אנסח זאת כך:
    נחשלות חברתית מובילה בהכרח גם לנחשלות תרבותית וטכנולוגית
    נמטבטאת בין היתר, בבנית בתים ברמה ובאיכות נמוכה וחוסר אירגון חברתי טציוד טכנולוגי המאפשר סיוע לנפגעים בעת אסונות המוניים .

  15. אפשר לחשוב שהיהודים ניצלו בגלל שעזרו להם? או שעזרו להם לבסוף אחרי שהיטלר תקף את בריטניה רוסיה וארה"ב והן נלחמו בו ובדרך הוציאו יהודים מהגטו.
    היהירות של הישראלים (דגש על ישראלים ,ולא יהודים) היום להידחף לכל פינה ולעזור גם למי שלא ביקש מישראל עזרה וגם לא יעזור בעתיד, כדי שיאהבו את ישראל, מעוררת בחילה.
    שיתעסקו בבעיות הקיומיות של המדינה שלנו במקום של אחרים. אפשר לחשוב שהמצב שלנו יותר טוב,
    כאילו נסראלה כבר מת.

  16. ליוסי שחר ורוח הרפאים
    קצרה היריעה מלתאר את האיך – רק אומר – שחלוקה אחרת של המשאבים הקיימים על כוכב זה
    וניתוב הון בצורה משמעותית לאורך כל ההיסטוריה האנושית לטובת הכלל ולא לטובת בודדים,
    היתה מניחה בהאיטי ובמקומות אחרים יסודות טובים יותר להגנה מפגעי טבע,
    ארה"ב היא מדינה שטופת פגעי טבע – שמעת פעם על עשרות או מאות אלפי הרוגים?
    יפן – מדינה עם עבר מזעזע של פגיעות בנפש כתוצאה מפגעי טבע (רעידות אדמה צונמי ועוד)
    השקיעה ומשקיעה הון עתק בשינויים יסודים בתפיסה תאורתית ובמעשה בהגנה על האזרחים.
    ולסיום ההערה שלך (רוח רפאים) מחזירה אותי אחורה לשואת היהודים שכל העולם אמר
    מה אכפת לי מה קורה בגרמניה אין לי מספיק מספיק בעיות משלי?

    לאורך ורוחב כל המדינה

  17. ואו. מזעזע.
    ועכשיו ימותו שם מאות אלפי אנשים (נוסף לאלו שכבר מתו), עקב הבעיות הלוגיסטיות הכרוכות בשיקומם של הניצולים. אבל אף אחד לא ישמע על זה, כי עוני, רעב, מחלות ושאר מצוקות קיימות בכל מקום בעולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן