לראשונה נצפתה יצירת ערוצים על מאדים. מאדים אינו כדור ארץ קר אלא עולם שונה לחלוטין
אבי בליזובסקי
הגיאולוג מאוניברסיטת מלבורן, ד"ר ניק הופמן, אומר כי הערוצים ליד הקוטב הדרומי של מאדים נוצרים כאשר מפשירה כיפת הקרח.
לכשעצמה, התצפית בזרימה הפעילה היא גילוי דרמטי משום שאין עדכין כל עדות לתנועה על מאדים, פרט לכמה מפולות של אבק יבש, אמר.
ואולם בניגוד לדעה המקובלת לפיה תצורות כאלה נוצרו בידי מים זורמים, אומר ד"ר הופמן כי הזרימה היא של פחמן דו חמצני, ולפיכך הדבר מפחית את הסיכוי למצוא חיים על מאדים.
במאמר שהתפרסם במהדורה האחרונה של כתב העת אסטרוביולוגיה, הציג ד"ר הופמן עדויות ממקור ראשון לזרימה פעילה על מאדים וטען כי אין להאשים בכך מים נוזלים אלא חומר שאינו מוגדר כלל כנוזל. המדובר בפחמן דו חמצני בטמפרטורה של 130 מעלות מתחת לאפס ממלא את העמקים, ואז מתרחשים אירועי הזרימה.
חוקרי נאס"א מאמינים כי רק מים יכולים להסביר את החריצים בצידם של מכתשים, ואולם בטמפרטורות נמוכות כאלה כל דבר הופך לבטון, כך שמה שנוזל לא יכול להיות מים, אמר הופמן. "שום דבר המבוסס על מים לא יכול לזרום בטמפרטורות אלה, כך שהדבר יכול להיות רק 'מפולות שלגים' של פחמן דו חמצני גזי ורסיסי סלעים. זאת מכיוון שפחמן דו חמצני אינו נמס על מאדים. הוא רותח ישירות ממצב מוצק – תהליך הקרוי המראה.
הקרח היבש הרותח מתנהג כמו צבא של רחפות זעירות הנושאות גשם של חול, אבק ושברי סלעים במורד המצוק, ויוצרים חריצים בדרך. מוסיף הופמן.
לדבריו, החיים יתקשו להחזיק מעמד על מאדים ללא תמיכה של מים נוזלים. בלא מים לא יכולים להיות חיים למרות הדיווחים האחרונים על יותר ויותר קרח שהתגלה במאדים. אף כי מדענים רבים של נאס"א מפקפקים בתצפיותיו של ד"ר הופמן, הם אמרו בכנס של האגודה הגיאופיסית האמריקנית, הם נאבקים למצוא עדויות כנגד ההצעה הזו.
עבור הופמן, האפשרות שהערוצים נוצרו מזרימת גז ממחישה את ההבדל בין מאדים לבין כדור הארץ. מבחינה גיאולוגית מאדים דומה יותר לירחים הקרחיים של כוכבי הלכת החיצוניים מאשר לכדור הארץ. "מאדים אינו כדור ארץ קר. הוא עולם שונה, הוא עובד בדרך שונה. הוא אולי גרסה חמה של אירופה, ירחו של צדק מאשר לכדור הארץ", אמר.
ערוצים חלופיים
מאת דנקן סטיל
תצלום: נאס"א
חובבי מאדים היו רוצים להפוך את הכוכב האדום לכחול וירוק. בחלומותיהם, צמחייה ירוקה ממלאת את מרחביו הצחיחים של מאדים, שייהפכו לפוריים על ידי כמויות מים אדירות. מים אלה, שנמצאים עכשיו במרבצים קפואים מתחת לפני הקרקע של כוכב הלכת, ישוחררו משם, על פי אותן פנטסיות, בפרויקט הנדסי גרנדיוזי. אבל הגשמת חלומם של חובבי מאדים היא בגדר האפשר רק אם יש כמות מספיקה של מים על כוכב הלכת ורק אם המים האלה יכולים להתקיים בצורה נוזלית.
לפי הסברה המקובלת על מדענים – הנתמכת על ידי תצלומים של החללית מארס גלובל סורוויור – בעבר זרמו מים על מאדים. זה קרה כאשר הטמפרטורה על כוכב הלכת היתה גבוהה יותר מאשר היום. תשומת הלב המחקרית מתמקדת בפתרון השאלה כיצד נוצרה אותה תקופה חמה במאדים. אחת ההשערות היא שאטמוספירה דחוסה יותר איפשרה את הדבר; לפי השערה אחרת התנגשות אסטרואיד מסיווי בכוכב הלכת גרמה להתחממות. כך או כך, רוב המדענים מסכימים כי מים אכן זרמו בעבר על פני מאדים.
ד"ר ניק הופמן, גיאולוג מאוניברסיטת מלבורן, חולק עליהם. הוא בדק את הערוצים והתעלות שנוצרו לפי הסברה המקובלת על ידי המים הזורמים ופיתח תיאוריה חלופית. הופמן השווה את הקרקע על מאדים שבה נחרצו הערוצים והתעלות לקרקע על כדור הארץ שבה התרחשו מפולות של סלעים רותחים, אבק וגז, שנגרמו כתוצאה מהתפרצויות של הרי געש. לדבריו, שני הממצאים דומים ביותר זה לזה.
הרי געש עצומים היו קיימים בעבר על מאדים, אבל הופמן אינו טוען שהערוצים והתעלות על מאדים הם תוצאה של התפרצותם. הוא מדבר על תופעה שמזכירה אולי את ההתפרצויות של הרי הגעש הקפואים שהחללית ווייג'ר 2 גילתה על טריטון, הירח העצום של נפטון. בהרי געש אלה סילוני אבק וגז ניתזים מעלה, ככל הנראה כתוצאה מהתאדות של חנקן נוזלי שנמצא מתחת לפני הקרקע.
הופמן משער שדבר דומה עשוי היה להתרחש על מאדים. בטמפרטורה הנמוכה על כוכב הלכת, כמינוס 50 מעלות, ייתכן שהתפרצויות של גזים יגרמו לתוצאות דומות לאלה של התפרצויות געשיות בכדור הארץ. בהתפרצויות אלה, שעשויות להיות קצרות אך לחזור על עצמן, הגז מתפרץ גרם לסחיפת סלעים ואדמה, וחריצת ערוצים על פני הקרקע.
הכימיקל המרכזי בתהליך כזה הוא פחמן דו-חמצני. על פני הקרקע של מאדים, שבו הלחץ האטמוספירי נמוך ביותר, פחמן דו-חמצני מתקיים רק כגז או כמוצק. לעומת זאת, מתחת לפני הקרקע, שם הלחץ גדול יותר, הוא יכול להתקיים כנוזל. וכפי שמתחת לפני הקרקע בכדור הארץ יש מרבצי מים הנקראים אקוויפרים, ייתכן שמתחת לפני הקרקע של מאדים קיימים מאגרים של פחמן דו-חמצני נוזלי.
אם אותם מאגרים אכן קיימים, הם יכולים להסביר את הערוצים על מאדים. הופמן מעלה את האפשרות הבאה: פחמן דו-חמצני נוזלי מצטבר מתחת לפני הקרקע, וכאשר הקרקע השברירית מתבקעת, הפחמן הדו-חמצני מתפשט, פורץ החוצה ויוצר ענן גז דחוס וקר שסוחף עמו סלעים ואבק וחורץ ערוצים בקרקע.
התיאוריה של הופמן אינה מקובלת על רוב החוקרים, ובוודאי שלא על אלה המקווים למצוא חיים על מאדים. ייתכן כי בקרוב יהיה אפשר להעריך בצורה טובה יותר את תקפותה של התיאוריה. בחודשים הקרובים תשגר סוכנות החלל האירופית את החללית "מארס אקספרס", וזמן קצר לאחר מכן אמורה נאס"א לשגר אל מאדים שני רכבי חלל. גם החללית היפאנית נזומי, ששוגרה ב-1998, אמורה להגיע למאדים בדצמבר. בין יתר המשימות שלהן, החלליות האלה אמורות לאסוף נתונים על קיומם של מים על כוכב הלכת. אם ד"ר הופמן צודק, מאדים היה תמיד מדבר צחיח, קפוא וכמעט בוודאות נטול חיים.
