נאס”א עסוקה במשך שנים בחיפושים אחר מקום הנחיתה האידיאלי ובדקה כבר מאות אתרים שונים בשביל שני כלי הרכב שעתידים להגיע לכוכב האדום בראשית 2004. באביב האחרון כמעט ונמצא המקום הראוי לנחיתה, אלא שאז הגיעו נתונים שהבהירו שהמיקום אינו אפשרי למשימה
רכב חלל של נאס”א מוצא דרכו על מאדים
מציאת מקום לנחיתה על המאדים אמורה להיות משימה לא קשה במיוחד. פני השטח של הכוכב גדולים כמו שטחן של כל יבשות כדור הארץ גם יחד. אך למרבה הצער, לחלליות, הבנויות מחלקים עדינים, קשה עד בלתי אפשרי לנחות על הסלעים המכסים את המאדים.
נאס”א עסוקה במשך שנים בחיפושים אחר מקום הנחיתה האידיאלי ובדקה כבר מאות אתרים שונים בשביל שני כלי הרכב שעתידים להגיע לכוכב האדום בראשית 2004. באביב האחרון כמעט ונמצא המקום הראוי לנחיתה, אלא שאז הגיעו נתונים שהבהירו שהמיקום אינו אפשרי למשימה.
המבצע עשוי להיות הרבה יותר פשוט אם את/ה לא בא/ה למטרות הנדסיות למחקריות, אלא תיירותיות בלבד. במקרה שכזה תגיע/י בטיסת חללית מסחרית ותוכל/י פשוט לבחור באחד מ-1,470 המקומות במאדים שתושבי כדור הארץ הספיקו להעניק להם שם, או לאינספור המקומות שעדיין לא נושאים אחד כזה. המגזין “וויירד” פורס מקומות הנופש מגוונים ביותר וניתן לבחור בצוק הגבוה בהרבה מכל צוק על פני כדור הארץ, או בהר הגעש הגבוה ביותר במערכת השמש או אולי סתם ללכת לאורך מה שהיה פעם קו המים של אוקיינוס עתיק.
סקי וסחרחורות
בדיוק כמו פריס ולונדון, גם למאדים יש עדת מעריצים או סתם מדענים שמוכנים לספר על האטרקציות התיירותיות שאסור בשום אופן לפספס, אם אתם במקרה בסביבה.
המדען האמריקאי, ברבל לוצ'יטה, ממליץ על “שולי המערב של קאנדור קאזמה”: “הנוף הנשקף מהמקום מגיע ל-150 ק”מ. מפולת האדמה שליד יכולה לגרום לסחרחורת ולשמש שטח מצוין לסקי”.
וויליאם שאנטר, שחקן מ”מסע בין כוכבים” ממליץ על “קצה כיפת הקרח הצפונית”: “הנקודה הזאת תספק לי מי שתיה ואת היכולת להתאמן בהוקי קרח. אני אהיה ממש לבד, בלי סטארבקס ומקדונלד'ס, בלי שירותי חירום למקרה שאפצע כשאקפוץ לחלל האוויר ואנחת רק אחרי 5.5 דקות”.
קרול סטוקר, מדענית בנאס”א ממליצה על “מכתש ניוטון”: רצועה מגנטית, שמעידה שהקרום שלה נוצר מוקדם מאוד. חוץ מזה יש שם ערוצים וגאיות במדרונות ההר. המשקעים בגאיות הם מקום טוב למצוא עדויות שהמקום מכיל ביוספירה, כלומר, מקום בו מצויים חיים”.
רוברט זוברין, נשיא אגודת מאדים, ממליץ על מקום הנקרא “אופיר פלנום”: הוא נמצא מצפון לצומת קופרייט קאזמה פינת קאפרי קאזמה. זה אזור מגוון מאוד בגיאולוגיה שלו ויש לו טופוגרפיה דרמטית ביותר. את הרומן שלי, “נחיתה ראשונה”, מיקמתי באזור זה.
באז אלדרין, אסטרונאוט לשעבר בהמלצה אקטואלית מתמיד: אני הייתי נוסע לאולימפוס מונס, אבל אם לא תמצאו נקודה טובה לנחיתה באזור, אני ממליץ על מכתש קורולב, שם יש המון קרח ומערות, שיגנו עליך מפני קרינה רדיואקטיבית”.
האולימפוס – ההר הכי גבוה
הרי הגעש של מאדים הם מהגדולים במערכת השמש. הגבוה שבהם, אולימפוס (בתמונה), הוא הר-געש כבוי ששטחו הוא כשטח מדינת ישראל כולה. גובהו מעל 20 ק''מ (הגובה של האוורסט הוא פחות ממחצית מכך).
הרי הגעש הענקיים הללו הם די צעירים – בני מיליארד עד 2 מיליארד שנים. על אולימפוס נראים סימנים לזרימת לבה, שהתרחשה לפני עשרות מיליוני שנים.
ההרים הללו צמחו מפני שבמאדים אין תנועת יבשות. האזורים הגעשיים נשארים מעל מאגרי הלבה תקופה ארוכה יותר מאשר בכדור הארץ, לכן גדלו לממדיהם העצומים. רוב הרי הגעש נמצאים באזור ת'ארסיס, במחצית הצפונית של מאדים.
