בתקופה הרומית לבשו… ירוק

כך עולה ממחקר חדש במחלקה ללימודי א”י וארכיאולוגיה בבר אילן * ממצאים ארכיאולוגים בדרום הארץ מוכיחים: צבעי אריגים הופקו מצמחים בטכניקה צביעה מיוחדת (צביעה כפולה)

מחקר חדש במחלקה ללימודי א”י וארכיאולוגיה מצביע במפורש, כי בניגוד למה שחשבנו, צבעי הבגדים שמקורם מצמחים, הפיקו קשת צבעים נרחבת. בחפירות, שבהתקיימו בדרום הארץ באתר הנבטי 'מואה', על דרך המסחר העתיקה (“דרך הבשמים”), נמצאו חלקי טכסטיל רבים. אריגים עתיקים רבים נשתמרו באזורים היבשים: מדבר יהודה, הנגב, הערבה ובסיני. כל האריגים נצבעו בצבעים טבעיים מצמחים האופייניים לתקופה. החידוש הוצג אתמול בכינוס השנתי של “האגודה להכרת גידולי התרבות במקורות” שנערך בחסות הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן.

המחקר, בראשותם של ד”ר זוהר עמר, ד”ר דוד אילוז וגב' נעמה סוקניק, שהתמקד בתקופה שבין מאה ראשונה לפנה”ס ועד המאה השלישית לספירה, עסק בזיהוי צבעם של האריגים שנמצאו במואה. “על פי המחקר, ניתן לדעת בברור את המגמות האופנתיות שרווחו בארץ ישראל בתקופה הרומית. הצבע האדום שמופק מצמח 'פואת הצבעים' הופיע במס' רב של אריגים, אך הצבע השולט במרבית אריגי הטקסטיל היה הירוק (!!!) בכל קשת גווניו. הצבע הירוק אינו מופק בבסיסו מצמח מסויים ועל כן היה צורך באנשי מקצוע מיומנים, אשר עסקו בצביעה כפולה כדי להגיע לצבע הירוק. משמעות צביעה זו היא ערבוב הצבע הכחול המופק מצמח האינדיגו בצבע הצהוב, שמקורו הצמחי טרם ידוע. השילוב בין שניהם יצר את הצבע הירוק ששלט בטקסטיל באותה תקופה”, אומרים החוקרים.

לדברי ד”ר זוהר עמר: “מחקר זה פותח לנו צוהר לחיי היום יום לתרבות החומרית שהייתה נהוגה באותה התקופה. מדובר במחקר רב תחומי המשלב בתוכו ניתוח מקורות היסטוריים, ארכיאולוגיה, בוטניקה וכימיה. במסגרת המחקר נבנתה ספריית השוואה של 'צבענים', אשר תשמש תשתית לזיהוי צבענים ותהיה לעזר במחקר העתידי בתחום”.

האגודה להכרת גידולי התרבות בישראל מהווה ארגון על היוזם מחקרים, אוסף מידע וכן עוסק בשימור הזנים המקומיים של גידולים חקלאיים. באגודה חברים כ- 300 אנשי מקצוע בכירים בישראל ובעולם ובהם: ארכיאולוגים, חוקרי מקרא, בוטנאים, פיסיולוגים ועוד.