סיקור מקיף

המדע המכוער משתלם / רייצ'ל פלטמן

מדוע כדאי להשקיע 250 אלף דולר בחקר יחסי מין של תולעים

לוגו תחרות אווז הזהב
לוגו תחרות אווז הזהב

לפעמים התגליות המדעיות החשובות ביותר מתגלות במחקרים שנראים פשטניים, שוליים או פשוט מוזרים. מבחינתם של מארגני תחרות "אווז הזהב" (Golden Goose Award), ככל שיותר מוזר כן עדיף. התחרות, במימון של כמה אגודות מדעיות מובילות, הושקה ב-2013 כדי לחלוק כבוד למיזמים של מחקר בסיסי במימון הממשל הפדרלי שנשמעים קצת משונים אבל לעתים מביאים תועלת עצומה.

"כשאתה מתקשר למישהו ואומר לו שהיית רוצה להעניק לו את פרס 'אווז הזהב', הוא משיב לא פעם בשאלה: מה זה, מתיחה? עם מי אני מדבר?", אומר בארי טויב, ממארגני התחרות וסגן הנשיא לנושאים ציבוריים ב"אגודת האוניברסיטאות האמריקנית". "לאחר הסבר, הם מבינים, ונראה שכל מקבלי הפרס מעריכים הערכה עמוקה את ההכרה שזכו לה."

בין הזוכים ב-2013 תומס בְּרוֹק, שבעזרת מימון של הקרן הלאומית האמריקנית למחקר (NSF) גילה חיידק חובב חום, Thermus aquaticus, בברכה הידרו-תֶרמית בפארק הלאומי ילוסטון. אנזים שהופק מן החיידק הזה הוא היום מרכיב מפתח בשיטת ה-PCR המשמשת לשכפול עותקים רבים של דגימות דנ"א קטנות לצורכי מחקר ומניעה את תעשיית האנליזות הגנטיות המגלגלת מיליארדי דולרים. "עסקתי במחקר בסיסי באורגנזימים החיים בטמפרטורות גבוהות והתרכזתי באבולוציה ובאקולוגיה," אומר ברוק. "לא חשבתי על שימושים תעשייתיים."

חתן אחר של הפרס, ג'ון אֶנְג, גילה ב-1992 שהרוק הרעיל של הלטאה הֵלוֹדֶרְמָה מְרִירִית (המכונה באנגלית "מפלצת גילה") יכול לעודד הפרשת אינסולין. התגלית הביאה בסופו של דבר לפיתוחה של התרופה אֶקְסֶנַטיד נגד סוכרת. "יש מחקרים רבים המסתיימים בלי שום תגלית חשובה," אומר אנג, שעבד אז במשרד לענייני חיילים משוחררים. "אבל לעתים הם כן מניבים תגלית כזאת, ואיני סבור שאפשר לחזות זאת."

תחרות "אווז הזהב" נוסדה בהשראת תחרות "גיזת הזהב", שיזם הסנטור המנוח מוויסקונסין, ויליאם פרוקסמייר, בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 מתוך כוונה למשוך תשומת לב למה שהיה בעיניו בזבוז של כספי ציבור. ואולם, בלי שהתכוון לכך, קרה לא פעם שהמחקרים שפרוקסמייר בחר היו בעלי ערך דווקא.

פרוקסמייר לעג פעם למשרד החקלאות האמריקני על כך שהשקיע 250 אלף דולר בחקר חיי המין של "תולעת הבורג" (Cochliomyia). אבל ההשקעה הפדרלית הזאת השתלמה מאוד. המחקר בטפיל חיות המשק הזה הראה שנקבת התולעת מזדווגת רק פעם אחת, ואילו הזכרים פעמים רבות. מדעני משרד החקלאות גידלו כמות גדולה של תולעים זכרים עקרים ושחררו אותם לטבע. בדרך זו, הם הדבירו את המזיק וחסכו לחקלאות מיליארדי דולרים לחקלאות משק החי בארה"ב. בסופו של דבר אפילו פרוקסמייר בעצמו שינה את דעתו והכיר בחשיבות המחקר.

בימינו, כשתקציבי הממשל מתכווצים, המימון למחקר בסיסי מצוי שוב על הכוונת. טויב ועמיתיו מקווים ש"אווז הזהב" יזכיר לקובעי המדיניות שאפילו מציצנות אל חיי המין של תולעים יכולה להניב חידושים שהמדינה זקוקה להם.

הכתבה פורסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן