חשבון נפש על הירידה המדאיגה בלימודי חמש יחידות מתמטיקה

ועד ראשי האוניברסיטאות תומך ביוזמת שר החינוך להעלאת הבונוס על חמש יחידות מתמטיקה ב-30 נקודות* הירידה המדאיגה בלימודי 5 יחידות מתמטיקה נדונה בפאנל שנערך בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. במשרד החינוך מתכננים להגדיל את שיעור הלומדים ל-5 יחידות מתמטיקה מ-9% ל-18% תוך חמש שנים

“הירידה בלימודי המתמטיקה ל-5 יחידות היא מגמה שחייבת להתהפך.” כך אמר מוהנא פארס, האחראי על תוכנית ‘מתמטיקה תחילה’ במשרד החינוך, בפאנל שנערך בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. “30% מהתלמידים המתחילים ללמוד ל-5 יחידות נושרים בדרך, ונבחנים בסופו של דבר על פחות יחידות. רבים מהם נערים ונערות שהצטיינו במבחני פיז”ה, ולמרות זאת ויתרו לעצמם. לכן הצבנו לנו, בתוכנית ‘מתמטיקה תחילה’, הגדלה הדרגתית של מספר הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה. בתשע”ה היעד להעלות ב-15% תוך שנה, ולהכפיל תוך חמש שנים.”

הפאנל נערך בפקולטה למדעי המחשב, במסגרת המפגש השנתי של הוועדה המייעצת של התעשייה לפקולטה, תחת הכותרת “5 יחידות במתמטיקה ומדעים – מה הבעיה?”.

במפגש, שמטרתו לייצר דו שיח ולקדם נושאים המשותפים לתעשיית ההיי-טק ולפקולטה השתתפו חברי סגל הפקולטה ובכירים בתעשיית ההיי-טק בארץ בהם: אהרון אהרון, מנהל מרכזי הפיתוח של אפל בישראל, דר’ שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום העולמית, יואל מארק, סגנית נשיא מעבדות יאהו וד”ר יעל וילה, מנהלת מרכז המצוינות של EMC ישראל.
בפאנל, שהתקיים בהנחיית דיקן הפקולטה פרופ’ עירד יבנה, השתתפו גם מפקד לוטם, היחידה הטכנולוגית לתקשוב מבצעי, תא”ל דני ברן, ראש המרכז לרישום וקבלה בטכניון אפרת נתיב רונן, רכז המדעים בבית הספר ליאו באק קובי שוורצבורד, ופרופ’ אלון וולף, מנהל מטעם הטכניון וחבר הוועד המנהל First Israel. פארס הסביר את הסיבות שהובילו למצב הנוכחי. “לפני הכל חייבים לומר שלמשרד החינוך יש חלק בזה. לא היינו עם יד על הדופק, לא דאגנו לכמות משמעותית של מורים שמסוגלים באמת ללמד ל-5 יחידות, ולא התחלנו למדוד את בתי הספר לפי המדד הזה. התיכונים נמדדים כיום באחוזי הזכאות לבגרות, כאילו זה הדבר הכי חשוב.”
פארס הוסיף כי לצניחה במספר הלומדים ל-5 יחידות בגרות יש גם סיבה תרבותית: “הילד הישראלי של היום מפונק מאוד, וההורים מטפחים את התכונה הזאת – הם מבהירים לו שהכי חשוב זה שהוא לא יתאמץ ולא יסבול.”

קובי שוורצבורד, מנהל תחום מדעים וטכנולוגיה בבית הספר ליאו באק, אמר כי נטייה דומה קיימת גם בתחום הפיזיקה. “אני מלמד פיזיקה כבר 17 שנה, ורואה את הירידה הזאת. בזכות המאמץ שנעשה בליאו באק ניגשים אצלנו לפיזיקה 30% מהתלמידים, ומתוכם 40% בנות אבל הממוצע הארצי הוא 8%. ‘מאמץ’ הפך למילה גסה, ואתה שומע יותר ויותר הורים שאומרים לילד ‘עזוב, אל תשקיע כעת ותשלים אחר-כך,’ או משוויצים שהבן שלהם קיבל 90 בלי להתכונן למבחן. ברור לי שחייבים לשנות את זה, להבהיר שכמו במוזיקה ובספורט, גם כאן אי אפשר להצטיין באמת בלי מאמץ. חייבים לומר לתלמידים שבטח, יהיה קשה, אבל גם חוויתי, מלהיב ומסקרן.”

הדרת הנשים מתחילה בחטיבת הביניים

ראש המרכז לרישום וקבלה בטכניון, אפרת נתיב רונן, אמרה בפאנל כי “הדרת הנשים מתחילה כיום כבר בסוף בית הספר היסודי. הורים ומורים מעבירים לילדות מסר סמוי: אל תלכו למדעים ולמתמטיקה. תהליך החיברות שעוברות הבנות בונה אצלן את הנטייה לפנות לתחומים הרכים יותר: ספרות, תנ”ך, היסטוריה.
“כיום אין שום ספק שבגרות של 5 יחידות מתמטיקה היא דרך משמעותית מאוד להקטנת אי-השוויון ולצמצום הדרת הנשים בחברה. אבל כדי לצאת מהמצב הנוכחי משרד החינוך חייב להחזיר לעצמו את הסמכות, את השליטה. לא יתכן שבמערכת החינוך תהיינה מעורבות 7,000 עמותות ולא מעט חברות פרטיות, שהופכות את מנהלי בתי הספר למנהלי פרויקטים שאין להם זמן לטפל בפן הפדגוגי.”
בוגרת הטכניון יואל מארק, המכהנת כיום כסגנית נשיא ב-Yahoo אמרה כי לדעתה הבעיה מתחילה בבית. “ההורים לא רוצים ללחוץ על הבנות, אז הם מוותרים להן – שלא יעשו חמש יחידות, שלא יתאמצו. ברור לי שחייבים לשנות את התדמית של המקצועות הריאליים, ולהראות לבנות שמקצועות כמו מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב לא סותרים שום תכונה נשית.”

במפגש השתתף גם אבי נתן, שכיהן כמנכ”ל מיקרוסופט ישראל בין השנים 2001-2008 וכיום מלמד מתמטיקה בחטיבת ביניים. נתן ציין כי המורים הם בבת עינה של מערכת החינוך ונדרש להשקיע בהכשרה in-service יעילה ורלוונטית. עוד ציין נתן כי השינויים במערכת החינוך קורים לאט מדי ובאופן פרטני ולא מערכתי כפי שיש לצפות.
המשתתפים, אשר דיברו מדם ליבם והביאו לשולחן את הניסיון הפרטי, הסכימו על חומרת המצב בנושא זה, והוסיפו כי לימודי מתמטיקה ברמה גבוהה מעניקים לתלמיד לא רק נקודת מוצא טובה יותר ללימודים גבוהים ולקריירה, אלא גם חוויה אינטלקטואלית משמעותית. פרופ’ אלון וולף, המכהן כחבר הוועד המנהל ב-FIRST ישראל, אמר כי הנקודה המכרעת היא יצירת מוטיבציה מגיל צעיר מאוד. “אנחנו חייבים להפוך את הפירמידה ולתת לילדים בסיס מדעי רחב כבר בבית הספר היסודי. להראות להם שמדע והנדסה הם עולמות יפים ומרתקים.”

ועד ראשי האוניברסיטאות תומך ביוזמת שר החינוך להעלאת הבונוס על חמש יחידות מתמטיקה ב-30 נקודות

ועד ראשי האוניברסיטאות הודיע אתמול, ד’, על נכונותו לתמוך ביוזמת שר החינוך, נפתלי בנט להעלאת הבונוס הניתן לקבלה לאוניברסיטאות בגין לימודי חמש יחידות מתמטיקה. במסגרת כך, תלמידים שייבחנו ב- 5 יחידות לימוד יקבל בונוס מוגדל של 30 נקודות לפחות. הבונוס ב- 4 יח”ל לא ישתנה ויישאר 12.5 נקודות.
גובה הבונוס הסופי יקבע על ידי כל אחת מהאוניברסיטאות מתוך כוונה לאפשר את מתן הבונוסים במתכונת החדשה מוקדם ככל האפשר. ועד ראשי האוניברסיטאות ביקש משר החינוך לפעול להקמת ועדה משותפת לוועד ראשי האוניברסיטאות ולמשרד החינוך שתלווה את המהלך וכן תבחן את הבונוסים הניתנים בתחומי לימוד נוספים.

ממשרד החינוך נמסר כי שר החינוך נפתלי בנט פעל מאז כניסתו לתפקיד לחיזוק לימודי המתמטיקה. היוזמה החדשה להגדלת הבונוסים ללימודים מוגברים במתמטיקה היא תוצאה של הנתונים המדאיגים מהשנים האחרונות:

• בין השנים 2006-2013 חלה ירידה של כ-30% במספר הניגשים לבחינות הבגרות ברמת 5 יח’ במתמטיקה, מלמעלה מ-13,000 מסיימי 5 יחידות מתמטיקה אל מתחת ל- 8,500.
• מרכז טאוב פרסם מחקר שמצא מתאם חיובי בין בוגרי 5 יח’ מתמטיקה לבין הישגים בשוק התעסוקה וגובה ההכנסה. הירידה במספר התלמידים משפיעה על ההון האנושי שישתלב בתעשיות עתירות ידע. ישנו חוסר באנשי מקצוע ההנדסה בוגרי 5 יח”ל, וכתוצאה מכך ישנה גם השפעה שלילית על כלכלת מדינת ישראל.
• למדינת ישראל הישגים משמעותיים בתחום המחקר, הפיתוח וחברות הסטארט-אפ בזכות הבוגרים של מגמות המתמטיקה המוגברות, בזכות המצטיינים והמחוננים. מעל 90% ממסיימי תואר ראשון בפקולטות להנדסה באוניברסיטאות במדינת ישראל הם בוגרי 5 יח’ מתמטיקה.

בנט, המשמש גם כיו”ר המל”ג הוסיף: “עם כניסתי לתפקיד הצבתי את העלאת מספר הניגשים ל-5 יח”ל במתמטיקה בראש סדר העדיפויות. מדינת ישראל צריכה את בוגרי 5 יחידות להמצאת כיפת ברזל, להיי-טק. לצערי, המצב כיום הוא שתלמידים חוששים ממתמטיקה, ומעדיפים ללמוד בהיקף של 3 או 4 יחידות כי זה “משתלם” יותר. זה חייב להשתנות. זהו הצעד הראשון שעשינו יחד עם ועד ראשי האוניברסיטאות ובשיתוף פעולה מלא, לשינוי התמריצים. אני שמח כי באוניברסיטאות היו שותפים לעמדתי שלימודי מתמטיקה מוגברים הם יעד לאומי. בימים אלה אנו בונים תכנית לאומית בנושא המתמטיקה. חשוב לנו שתלמידים ותלמידות יבינו שמתמטיקה היא בסיס לקידמה, לטכנולוגיה, לחשיבה ולהצלחה אישית ולאומית”.

פרופ’ פרץ לביא, יו”ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא הטכניון: “אנו עוקבים בדאגה אחר המגמה של ירידת מספר התלמידים הלומדים בהיקף של חמש יחידות מתמטיקה. כתוצאה מכך פחות ופחות תלמידים מגיעים לאוניברסיטאות עם רמת לימודים מספקת במתמטיקה מה שדורש מאתנו יישום של תכניות שנועדו להקנות להם את בסיס הידע שרק לאחר השלמתו ניתן להתקבל ולהצליח בלימודים במדעים מדויקים ובהנדסה. בשאיפה למצוינות ולהובלה ברמה הבינלאומית, עלינו להתחיל מנקודת פתיחה שתאפשר לאוניברסיטאות ולתעשייה לעמוד בשורה הראשונה של המחקר ושל הידע. זוהי מגמה שהשינוי שלה צריך לעשות בבתי הספר ואני מברך על היוזמה של שר החינוך שידע לשים את הדגש על הנושא ולקדם אותו מתוך המערכת”.