עד כה הטילה גרמניה על עצמה מגבלה בשל הקונטציות השליליות של שימוש הנאצים במדע וברפואה.
העולם המדעי חגג אתמול את פרסום מיפוי הגנום האנושי, אבל השמחה נפגמה בשל המחלוקת בין הצוותים המתחרים בנוגע לאפשרות הגישה למידע יקר הערך. הגנום האנושי – “ספר החיים” – אמור לשנות את הדרך שבה מדענים חוקרים ומשפרים תרופות, בזכות הידע הגדל והולך על מה שהופך את בני האדם לאנושיים.
כבר כעת ידוע שלבני אנוש פחות גנים ממה שהעריכו בהתחלה. לבני אדם יש בין 30 אלף ל-40 אלף גנים, בסך הכל פי 2 ממספר הגנים אצל זבוב או תולעת. אולם תפקודם של גנים רבים אצל בני האדם שונה לגמרי מאשר אצל הזבוב.
“פרויקט הגנום האנושי” הוא למעשה איחוד של מאות מדענים מרחבי העולם, המקבלים מימון ציבורי. אנשי הפרויקט פירסמו את הרצף של הגנום האנושי ואיפשרו בכך גישה חופשית למידע בכל מאגרי המידע העומדים לרשות מדענים בכל העולם.
מנהל הפרויקט בבריטניה, ד”ר ג’ון סאלסטון, אמר במסיבת עיתונאים בלונדון כי המידע על הגנום האנושי רלוונטי לכל בני האדם וכולם צריכים ליהנות ממנו. “הגנום האנושי הוא בבעלות בינלאומית וציבורית. זה מה שנחגג כאן – חופש המידע והגישה. יהיה זה פשע מצידנו למנוע את הגישה למידע זה”, הוסיף סאלסטון.
אולם לעומת זאת, צוות המדענים היריב של חברת קלרה ג’ינומיקס שעובד במימון פרטי, פירסם את ממצאיו עם הגבלות על הפצת המידע. מדענים מפרוייקט הגנום טוענים כי ההגבלה על השימוש במידע עלולה לחבל במחקר רפואי, בעיקר במדינות המתפתחות.
קריג ונטר מחברת קלרה ג’ינומיקס הכחיש כי פרסום המידע שבידי החברה הוגבל. “למדענים בכל העולם יש גישה חופשית למידע שלנו”, אמר ונטר. “אין הגבלות על הגילויים ועל פרסומם. הדבר היחידי שמדענים אלו אינם יכולים לעשות, הוא להשתמש במידע זה באופן שיתחרה בחברת קלרה, ששילמה על מחקר זה מכיסה”, הוסיף.
סאלסטון הודה, כי מיפוי הגנום של קלרה גדול יותר ויש בו יותר מידע, אבל הוסיף שמחצית מהמידע הגיע ממקורות חופשיים וציבוריים. “ללא המאמץ שמומן מכספי הציבור, לא רק שהיה בידינו גנום בבעלות ידיים פרטיות, אלא לא היה לנו מיפוי גנום בכלל”, אמר.
{הופיע בעיתון הארץ, 13/2/2001}
ברלין (רויטרס). גרמניה הבטיחה אתמול כי תתמוך במחקרים נוספים של פרויקט הגנום האנושי, תוך שהיא מדגישה את נכונותה לתמוך במחקר גנטי לאחר כמה עשרות שנים שבהן הנושא כמעט ולא הועלה, בגלל השימוש לרעה שעשו מדענים נאצים במחקריהם בנושא הגנום.
שר החינוך של גרמניה, אדגארד בולמאן, שמשרדו עוסק במחקר ובטכנולוגיה, אמר כי ממשלת גרמניה תשקיע 425 מיליון דולר במחקר הגנום האנושי במהלך שלוש השנים הקרובות. הכרזה זו היתה קשורה לפרסום הראשון אתמול של רצף הגנום האנושי, שהושלם על ידי מדעני פרויקט הגנום האנושי, שבו חברים מדענים מארצות הברית, בריטניה, יפאן, צרפת, גרמניה וסין.
“זאת אבן דרך נוספת בדרך להבנת החיים עצמם. אנו רואים בזה שלב חדש באיכות הידע שלנו על בני האדם”, אמר בולמאן במסיבת עיתונאים. “הצעד הבא הוא רכישת מידע נוסף על הגנים, על הגורמים למחלות ולחולי כמו גם מציאת הדרך לרפא אותם”, הוסיף.
התוכניות החדשות של ממשלת גרמניה עולות בקנה אחד עם נכונתו הגדלה של קאנצלר גרמניה, גרהארד שרדר, לקדם את המחקר הגנטי במדינה. בגרמניה קיימת חקיקה פוסט-נאצית מחמירה. מדענים ותעשיינים בגרמניה ביקרו את החוקים הללו, ולטענתם החוקים שנחקקו בעקבות מלחמת העולם השנייה מהווים מכשול בפני תחרות בינלאומית אפקטיווית.
ההערכה הרווחת בגרמניה היא כי המגזר הביו-טכנולוגי של גרמניה מפגר בעשור אחר המדינות המובילות בתחום, ארה”ב ובריטניה, למרות שבחמש השנים האחרונות מספר חברות הביו-טכנולוגיה בגרמניה הוכפל פי ארבעה.
אולם תחום המחקר הגנטי האנושי נותר טעון רגשית, 60 שנה לאחר שמדענים שפעלו בשירות הנאצים הצדיקו השמדת גזעים “נחותים” וטבח בבני אדם הסובלים ממחלות גנטיות.
{הופיע בעיתון הארץ, 13/2/2001}
וביקורת גם בצרפת. “12 בפברואר הוא יום גדול למדע – אבל יום רע מאוד לכל אלה התומכים בתורת הגזע ושנאת זרים”, אמר אתמול שר המדע והמחקר הצרפתי רוג’ר-ז’ראר שוורצנברג, במסיבת עתונאים בפאריס שנערכה לרגל פירסום הדו”ח המסכם של פרוייקט המחקר השאפתני לפיצוח ומיפוי מערך הגנים של האדם (הגנום). בו זמנית קויימו מסיבות תידרוך דומות בידי מדענים נוספים שנטלו חלק במחקר הענק שנמשך עשר שנים, בוושינגטון, ברלין ולונדון.
