הזיהוי הגנטי אינו משקר

הכשרה מדעית מינימלית לשופטים, למושבעים ולעורכי הדין, והקפדה על ביצוע  נכון, יביאו בעתיד הקרוב אפשרות של זיהוי ללא עוררים. הקלסתרון הגנטי יחולל מהפכה גמורה במערכת המשפט ויחזק את יכולת החברה להגן על עצמה

זה כמה שנים משכללים בתי המשפט והמשטרות בעולם את יכולתם לזהות בני אדם בעזרת פלאי הגנטיקה המולקולרית המודרנית. מדובר ב”טביעת אצבעות” או “קלסתרון” גנטי, המבוסס על אנליזה של הבדלים בחומר התורשתי, הלוא הוא הדי-אן-אי. אך עם יכולת חדשה זו צצו גם בעיות. לקריאתה של טביעת אצבעות רגילה או לזיהוי פרצופים אין צורך בהכשרה מדעית מעמיקה, אבל לצורך זיהוי “הקלסתרון הגנטי” צריך שהמעבדה הבודקת, וגם המערכת המשפטית, יקנו ידע חדש כדי שלא יתרחשו עיוותי משפט שאין להם תקנה.
 מה הם קלסתרונים גנטיים?
 החומר התורשתי שלנו, המצוי בגרעינו של כל אחד ממיליארדי התאים שבגופנו, זהה כמעט לחלוטין אצל כל שוכני כדור הארץ האנושיים. למה הדבר דומה? שלכל בני האדם יש אף, פה, שתי עיניים ושתי אוזניים – מבנה בסיסי זהה של הפנים. אך בדומה להבדלים הדקים בפניהם של בני אדם, כגון שפתיים דקות או עבות, גבות דלילות או עבותות, אף נשרי או סולד, כך גם בדי-אן-אי יש הבדלים בין אדם לאדם. הבדלים אלה הם בעצם האחראים לכך שאין שני בני אדם שווים לחלוטין בתכונותיהם, פרט לתאומים זהים. כל ההבדלים בינינו – הגובה, צבע השיער, צבע העיניים, מנת המשכל ואולי אף תכונות התנהגותיות מסוימות – צפונים בהבדלים קטנים בגדילים הארוכים של החומר התורשתי. ידוע כיום ששני בני אדם שייבחרו באקראי שונים זה מזה, בממוצע, רק באחת מכל 1,000 אותיות של צופן גנטי, וכל שאר 999 האותיות – זהות לחלוטין.
כיצד אפשר להשתמש בשיטות גנטיות לזיהוי פלילי או לקביעת אבהות?

עד לאחרונה היה הדבר קשה מאוד. בתחילה נזקקו בתי המשפט לשיטות של סיווג דם או סיווג רקמות. אלו בדיקות “גסות”, שדרגת אמינותן נמוכה. הן אף דורשות כמות ניכרת של חומר, וזה עושה אותן לבלתי מציאותיות במקרה שהזיהוי חייב להתבסס על טיפת דם אחת. רק בשנים האחרונות הוכנסו לשימוש קלסתרונים גנטיים אמיתיים – שיטות לבדיקה ישירה של הצופן הגנטי. הבדיקות מתרכזות באותם אתרים נדירים-יחסית, שבהם מרוכזת שונות גבוהה בין בני אדם. מקטעים אלה קרויים “אתרים פולימורפיים”, ובהם יש כמעט תמיד הבדלים בצופן. ההבנה המדעית המעמיקה דרושה מפני שלא כל האתרים כוללים שונות מספקת, ויש לבחור אותם בזהירות. יתר על כן, יש להקפיד ולהתבונן במספר מספיק של אתרי שונות – כדי שבית משפט לא יחרוץ דין על בסיס העדות “ראיתי שלאנס היו עיניים חומות ושיער כהה”. הלוא יש אלפי בני אדם שתיאורם דומה. קלסתרון מוצלח מבוסס על שילוב של עשרה או עשרים פרטי תיאור, המאפשרים יחדיו להבחין בחשוד מקרב אלפי בני אדם אחרים. פעמים רבות בתי המשפט נזקקים לשאלה, מהי הסבירות שהקלסתרון יתאים רק לאדם אחד מבין מיליון. ואכן, יתרונה של טביעת אצבעות הוא בכך שהוכח כי אף אם נבדוק מיליארד בני אדם, לא נמצא שתי טביעות זהות. אבל רק לעתים רחוקות מאפשרים לנו פושעים ליהנות מן השימוש בשיטה זו. ואשר לקביעת אבהות, קלסתרוני פנים או טביעות אצבעות אינם מתאימים לה כלל – הצאצאים שונים בהם מאבותיהם ומאמותיהם. הקלסתרון הגנטי מעניק פתרון אמין ומצוין לבעיית הזיהוי. אך, כאמור, הוא דורש לנתח הבדלים ודמיון באתרי שונות רבים. לצורך כך אספו הגנטיקאים מידע רב על אתרים כאלה. אתר “א” עשוי לכלול שלושה סוגי צופן (א1, א2, א3); אתר “ב” ארבעה (ב1, ב2, ב3, ב4) וכו'. קלסתרונו הגנטי של אדם מסוים (בבדיקה המבוססת על ארבעה אתרים “א” עד “ד”) ייראה כך: א1, ב3, ג2, ד5. אצל חשוד אחר יראו בדיקות הדי-אן-אי את הקלסתרון: א3, ב1, ג2, ד2, וכן הלאה.
 

בהחלטתו של שופט על זיהוי הוא יזדקק לשיטות סטטיסטיות, שהן אמנם מדויקות מאוד, אך קשות לעיכול לאדם מן השורה. חמור במיוחד המצב בארצות שבהן חבר מושבעים פוסק את הדין. משפטו של או-ג'יי סימפסון היה דוגמה מצוינת לכך. הקלסתרון הגנטי יצר זיהוי ללא עוררים, אך המושבעים העדיפו להתייחס לממצאים אחרים, אמינים הרבה פחות. ניתוח התוצאות דורש כישורי חישוב מהסוג הדרוש למהמרים בלוטו: מה הסיכויים שאבחר באקראי שישה מספרים שיעלו בגורל? ומדוע סיכויי עולים בהרבה אם אסתפק בארבעה ניחושים? כך, למשל, הסיכוי לטעות בקלסתרון גנטי בעל 16 אתרים הוא בערך אחד לחמישה מיליארד – כמספר תושבי כדור הארץ כולו!
  יתרון חשוב של הקלסתרון הגנטי הוא, שהוא מאפשר שימוש בשיטה חדישה להכפלת חומר תורשתי, הקרויה פי-סי-אר. זו “ראקציית שרשרת”, שהחומר הגנטי מוכפל בה פי-שניים בכל שלב, עד להשגת כמות די-אן-אי גדולה פי מיליונים מזו שבה התחלנו. ההכפלה נעשית במכשור פשוט יחסית, המאפשר למזהה הפלילי לבדוק כמות זעירה של חומר – שערה אחת, כתם זרע, או טיפת דם. גם אפשר לבחון בדייקנות שרידים ישנים, כגון שלד שהיה קבור בחולות במשך שנים רבות. כן יכולה בדיקת קלסתרון גנטי לזהות ללא שום טעות אב ובנו, בת ואמה. אמנם דמיון פרצופים בין הורה לצאצאו עשוי להיות נושא לוויכוח נוקב בין דודותיו של הרך הנולד, אבל קלסתרון די-אן-אי של התינוק מורכב משילוב מדויק: מחציתו זהה בדיוק לקלסתרון האב, והמחצית האחרת – לקלסתרון האם.
 אם הקלסתרון הגנטי מוצלח כל כך – מדוע מתעוררות עליו מחלוקות? על מה רעשה אמריקה במשך שבועות במשפטו של סימפסון, ושני הצדדים זימנו חתני פרס נובל לתמוך בגרסתם? הסיבה נעוצה בחוסר תקינה מסודרת, בשימוש לא דייקני בשיטה ובכישרונם של סנגורים לעורר אנטגוניזם כלפי כל מה שנשמע “מדעי מדי”. תקינה, הכשרה מדעית מינימלית לשופטים, למושבעים ולעורכי הדין, והקפדה על ביצוע נכון, יביאו בעתיד הקרוב אפשרות של זיהוי ללא עוררים. הקלסתרון הגנטי יחולל מהפכה במערכת המשפט ויחזק את יכולתה של החברה להגן על עצמה.