בריטניה בדרך להתרת שיבוט עוברים
תמרה טראובמן
בצעד ראשון לקראת הסרת חלק מהמגבלות על שיבוט אנושי בבריטניה, יפרסם מחר מנכ”ל משרד הבריאות הבריטי דו”ח בו הוא ממליץ להתיר – תחת הגבלות – שיבוט עוברים אנושיים למטרות מחקר. העיתון הבריטי “דיילי טלגרף” פירסם אתמול כי הממשלה תודיע על אימוץ המלצות הדו”ח, ותתמוך בחקיקה חדשה שתרשה לשבט עוברים אנושיים. ההצבעה על החוק תתקיים בסתיו, וראש הממשלה טוני בלייר ייתן לחברי הפרלמנט חופש הצבעה בעניין, כי מדובר בהחלטה “מצפונית אישית”.
רעיון השיבוט האנושי מעורר חלחלה אצל רבים, בעוד שאחרים דווקא רואים בו דרך מלהיבה לריפוי מחלות, שכיום אינן ניתנות לריפוי. כדי לבחון את יתרונות השיבוט הוקמה לפני שנה ועדה, בראשותו של מנכ”ל משרד הבריאות הבריטי הפרופ’ ליאם דונלנדסון. בדו”ח שכתבו ושיפורסם מחר, קבעו כי התועלת של שיבוט עולה על כל השיקולים האתיים.
ואולם, הוועדה תמליץ להתיר למדענים לשבט עוברים אנושיים ולהשתמש בהם רק במסגרת מחקרית, ולא מסחרית. כמו כן, היא תמליץ להשאיר על כנו את האיסור להשתמש בשיבוט כתחליף ללידה (כלומר, לשבט עוברים שיתפתחו לתינוק) ואת האיסור על שיבוט העושה שימוש בביציות מבעלי חיים ותאים מאדם.
מומחים אומרים שבאמצעות טכנולוגיית השיבוט – יצירת העתקים גנטיים – אפשר יהיה לייצר מאגר בלתי נדלה של רקמות להשתלה, כמו רקמות של תאי עצב ותאי כבד. בתהליך השיבוט מוציאים גרעין מתא אנושי – רוב הדנ”א בתא נמצא בגרעין – ומחדירים אותו לביצית שגרעינה הוסר. זרם חשמלי מחבר בין הגרעין לביצית, שמתחילה לאחר מכן להתפתח לעובר. כאשר העובר בן ימים ספורים – למעשה הוא “גוש” תאים חסרי מאפיינים – אפשר לבודד ממנו תאי גזע עובריים.
תאי גזע אלה, הקיימים רק בעובר, עדיין לא “החליטו” לאיזה סוג תא הם יתפתחו בעתיד, ולכן אפשר לכוון את התפתחותם לכל סוגי התאים שבגוף, ולהשתמש בהם כמאגר בלתי נדלה של רקמות להשתלה. כך, למשל, יוכלו ליצור מהם תאי עצב שיושתלו במוחותיהם של חולים במחלות ניווניות כמו פרקינסון, תאי לבלב שיושתלו אצל חולי סוכרת או תאי כבד להשתלה בכבדים של חולים במחלות כבד.
פוליטיקאים באירופה, שנדהמו לפני שלוש שנים משכפולה של הכבשה דולי – בעל החיים הראשון ששובט בהצלחה מתא בוגר – הזדרזו לחוקק חוקים האוסרים על כל סוג של שיבוט אנושי. גם הממשל האמריקאי הטיל על מוסדות מחקר הממומנים מתקציבים פדרליים איסור בן חמש שנים על שיבוט אנושי. האיסור אינו תקף לגבי חברות פרטיות, אבל ככל הידוע אלו אינן עושות זאת, מחשש מהביקורת הציבורית ומהתנגדות חריפה של קבוצות שמרניות המתנגדות לשיבוט אנושי בכלל. בישראל המצב דומה: הכנסת קיבלה לפני כשנתיים הצעת חוק של הח”כ חגי מרום המטילה איסור בן חמש שנים על כל סוג של שיבוט אנושי.
אבל היום יותר ויותר אתיקאים, מדענים ומשפטנים סבורים כי יש להתחיל להתיר שיבוט אנושי, תחת מגבלות. הפרופ’ מישל רבל ממכון ויצמן, החבר בוועדה הבינלאומית לביו-אתיקה של אונסק”ו, אומר שכבר במארס הכינה הוועדה דו”ח שגם הוא ממליץ להתיר שיבוט עוברים אנושיים במסגרת מחקרית בלבד. רבל, המכהן גם יו”ר הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה, אמר כי החוק הישראלי גם קבע כי ועדה מיוחדת של משרד הבריאות תוכל להתיר שיבוט אנושי לפני תום התקופה שנקבעה בחוק, ואולם כרגע אין כוונות כאלו.
“יעברו עוד הרבה שנים כי השיטה לא מוכנה”, הוא אומר. “אבל אני חושב שעוד יבוא היום שנדע לעשות זאת בצורה בטוחה, ובמקום שזוג יזדקק לתרומת ביצית או תרומת זרע אנונימית מאדם מחוץ לנישואיהם, הם יוכלו להשתמש בשיבוט”.
הצעד הראשון לקראת שיבוט עוברים אנושיים כבר נעשה ככל הנראה לפני ארבע שנים בארצות הברית. חברה קטנה בשם “Cell Technology “Advanced הכריזה ששיבטה עובר על ידי שימוש בביצית של פרה וגרעין תא שנלקח מאחד מעובדי החברה, אך מעולם לא פירסמה הוכחות לכך. שיבוט זה אינו נכלל בקטגוריה של שיבוט אנושי ורוב המדענים אינם רואים בו את הדרך המיטבית, משום שהוא לא עושה שימוש בביצית אנושית. עם זאת, השיטה מדגימה את הפוטנציאל העצום הטמון בשיבוט למטרות השתלת אברים: המדענים רוצים להשתמש בתא הנלקח מהחולה הזקוק להשתלה כדי להפיק ממנו רקמות דומות גנטית, שגוף החולה לא ידחה.
בהתייחסו לעובדה כי בשיטה זו אדם חולה יגרום למעשה למותו של העובר שהיה יכול להתפתח להיות אחיו התאום, אמר רבל כי גם בהפריות חוץ גופיות נשארים בדרך כלל עוברים, שמושמדים בסופו של דבר. לדבריו, “גם מבחינה הלכתית, עדיין אין לו סטטוס של אדם”.
{הופיע בעיתון הארץ, 15/8/2000{
