תוגת העתיד

הסרט "מכונת הזמן", שמבוסס על ספרו של ה"ג ולס, נוקט גישה הוליוודית מקובלת: הוא מסלק את רוב התכנים החברתיים והפוליטיים לטובת סיפור האהבה והאפקטים המיוחדים

לואיס ביל

מתוך "מכונת הזמן". משל על מלחמת המעמדות

כשה"ג ולס היה בשנות ה- 70 המאוחרות לחייו, שאל מרצה אנגלי מקיימברידג' את הסופר ואיש החזון המפורסם כיצד ירצה שיזכרו אותו. ולס השיב שעל קברו צריכה להתנוסס הכתובת: "לעזאזל עם כולכם, הרי אמרתי לכם!"

הדברים אולי נשמעים זועפים, אך היתה בהם תוגה. במשך כ-50 שנה חזה ולס את העתיד, ולמרבה הצער כמה מתחזיותיו התגלו כמדויקות ביותר. לוחמה אטומית, קרבות אוויר, סכנות ההנדסה הגנטית והיוהרה המדעית, השפעתה השלילית של הטכנולוגיה על האנושות – על כולם כתב ולס ברומנים שזכו לפופולריות גדולה, כמו "הרואה ואינו נראה", "האי של דוקטור מורו" ו"מלחמת העולמות".

אולם אף אחד מהספרים הללו לא הגיע לממדי ההצלחה של יצירת המופת של ולס מ- ,1895"מכונת הזמן", הנחשב בעיני רבים לרומן המדע בדיוני המודרני הראשון. הספר היה שילוב מבריק של ספקולציות מדעיות, מסה סוציולוגית ועלילה מותחת. לא זו בלבד שתרם לתרבות הפופולרית את מושג הזמן כממד פיסי; הוא גם יצר משל על מלחמת מעמדות: שני גזעים עתידניים, בני "אלוי" החיים מעל לאדמה ובני "מורלוק" החיים מתחת לקרקע, מסמלים את מעמד העשירים ומעמד הפועלים בתקופתו של ולס.

יותר מ-100 שנה לאחר שהודפסה המהדורה הראשונה, "מכונת הזמן" הוא עדיין ספר מותח ומרשים. אולם הסרט החדש והצבעוני, שנעשה על פי הרומן של ולס, נוקט גישה הוליוודית מקובלת: הוא מסלק את רוב התכנים החברתיים והפוליטיים של הספר לטובת סיפור האהבה והאפקטים המיוחדים.

זה לא דבר חדש, כפי שהעידו עיבודים קודמים לספריו של ולס. ג'ון לוגן, תסריטאי "מכונת הזמן" העכשווי, אומר: "הקולנוענים מתעניינים בעיקר בצד הז'ול-ורני, בעתידנות וברעיון המדהים שמשמש נקודת מוצא לעלילה: 'מה היה קורה אם הייתי יכול לנסוע בזמן?' כשעושים סרט מבדר, הרעיונות הפוליטיים נותרים בשולי הדרך, ויש להניח שבצדק, כי בקולנוע השילוב הזה לא היה מצליח".

את הגרסה האחרונה של "מכונת הזמן", שתעלה לאקרנים בישראל ב-28 בחודש, ביים נינו של ה"ג ולס, סיימון ולס, אנימטור שהיה שותף לבימוי "נסיך מצרים". מככב בו גאי פירס ("ממנטו", "סודות אל-איי"), בתפקיד אלכסנדר הרטדגן, הממציא הנוסע בזמן. למרות הקשר המשפחתי בחר ולס למחוק כמעט לגמרי את השאלה המעמדית מהסרט. "100 שנה עברו מאז שיצא הספר", הוא אומר, "ואני לא בטוח שהמאבק המעמדי עדיין רלוונטי".

ולס גם הוסיף לעלילה רומנטיקה. "רציתי למצוא בתוך הסיפור איזה קשר אישי לקהל, כפי שוולס עשה בספרים מאוחרים יותר, כמו 'קיפס'", הוא אומר. לא בדיוק על זה חשב אבי-סבו כשכתב את "מכונת הזמן". הספר מציע מבט פסימי על העתיד ואמירה נוגה על ההתפתחות האנושית. צורת מחשבה ודמיון חזותי וקולנועי כבר בספריו המוקדמים", אומר רוברט קרוסלי, מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטת מסצ'וסטס בבוסטון.

הרומן בין ולס לקולנוע התחיל ב-,1919 כאשר הוסרט עיבוד אילם של ספרו "האנשים הראשונים על הירח". ולס עצמו היה חובב קולנוע; הוא שיחק בסדרה "אלילת הג'ונגל", מ-,1922 וכתב תסריטים לסרטים "Things to " Come ו- 1936)Miracles" "The Man who Could Work). ולס ראה בקולנוע כלי מושלם להבאת רעיונותיו לקהל המונים, והצהיר שהקולנוע הוא "הגדולה שבאמנויות, עם יכולת להפוך לצורת האמנות הדגולה ביותר של כל הזמנים".

כפי שקורה לכל החומרים המצוינים, היו מי שהרסו את ספריו בפראות והיו מי שהתייחסו אליהם בכבוד. דוגמה טובה היא "מלחמת העולמות" מ-,1953 שהפיק ג'ורג' פאל וביים ביירון האסקין. זהו סרט אינטליגנטי, שבו תושבי מאדים תוקפים את קליפורניה. למרות הסבטקסט האנטי-קומוניסטי הברור, הסרט מצטיין באפקטים מיוחדים שזיכו אותו באוסקר, בצילומי צבע יפהפיים ובתנופה עלילתית ההולמת את סגנון הסיפור הכמו-תיעודי של ולס עצמו. בין העיבודים הרבים של ספריו לקולנוע בולטים גם הסרטים "אי הנשמות האבודות" מ-1933 ו"האנשים הראשונים על הירח" מ-.1964
דווקא שני סרטים, שהתסריט להם נכתב על ידי ולס עצמו, נראים היום מיושנים ודידקטיים. הראשון הוא Work Miracles" "The Man who Could מ-,1936 עם רולנד יאנג בתפקיד זבן שהאלים העניקו לו את היכולת לחולל מעשים יוצאי דופן, כדי לאפשר לכוחות העליונים "לראות מה טמון בלב אנוש". בסופו של דבר, שלא במפתיע, הוא מנצל
לרעה את כוחותיו וכמעט מביא להרס כדור הארץ. הסרט, שאמור להיות מצחיק-מריר, מתקבל כהטפת מוסר יובשנית.

סרט מעניין יותר הוא ","Things to Come שיצא אף הוא ב-.1936 הסרט מבוסס על ספר ותסריט של ולס, המתארים את הרס הציוויליזציה עקב מלחמה עולמית, וגאולתה על ידי קבוצה עלית של מדענים, המקימים חברה עתידנית שמבוססת על טכנולוגיה ותבונה. זהו סרט עם תפאורות ותמונות מדהימות, המציג חזון של גזע יצורי-על המצילים את האנושות מעצמה, בנימה טוטליטרית מובהקת.

אבל לקולנוענים לא ממש אכפת למה התכוון ולס. הם רק רוצים להעלות על המסך את הקטעים המדליקים. בעידן הדיגיטלי, הכמיהה להעניק לקטעים המדליקים מראה מדליק עוד יותר יכולה להיות חזקה מכל. "עם התפוצצות הטכנולוגיה הדיגיטלית, אין זה מפתיע שהקולנוענים נמשכים לאפשרויות הוויזואליות", אומר וולטר פ' פרקס, מפיק "מכונת הזמן". "בשנים האחרונות ראינו הצלחות רבות בתחום של ז'אנרים קלאסיים שחודשו בטכניקות דיגיטליות".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן