רמת המיחשוב בבתי הספר נמוכה

כך אמרה שרת החינוך יולי תמיר, בכנס מקוונים ללמידה, שערך משרד החינוך בשיתוף אינטל. לדבריה, הדבר בולט עוד יותר על רקע רמת המיחשוב הגבוהה בבתי האב בארץ

משמאל: מנכ”לית אינטל ישראל מקסין פסברג ומנהלת מפעל אינטל בקרית גת ג'ני כהן-דרפלר

הכתבה מתפרסמת בגליון הקרוב של InformationWeek מקבוצת אנשים ומחשבים

“בישראל שיעור המחשבים בבתים גבוה מאוד, לעומת זאת, בבתי הספר – רמת המיחשוב נמוכה, גם מהממוצע ב-OECD, וגרוע מכך, חלק גדול מהמחשבים לא שמישים. ” כך קבלה שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, בכנס “מקוונים ללמידה שערך משרד החינוך בשיתוף אינטל ישראל, ובו השתתפו מאות מורים ומרכזי מיחשוב בבתי ספר מכל רחבי הארץ, שנערך ביום לפני כשבועים באוניברסיטת בר אילן, בארגון קבוצת The People.
לדברי תמיר, תלמידים מגיעים לבית הספר ומוצאים עצמם משועממים לאור מגוון הגירויים שיש להם בבית. במשרד החינוך מחפשים דרך לגרום שינוי תודעתי והוראתי ולהערכתה רק הכנסת אמצעי למידה משוכללים בלי להכשיר את המורים היא בעלת משמעות מוגבלת. “היום הזה נוגע במקום שבו מערכת החינוך מתלבטת בארץ איך אנחנו כמערכת חינוך נשארים רלוונטיים בעולם שיש בו מגוון אדיר של גירויים ואפשרויות למידה ובית הספר נשאר מאחור. האם מערכות החינוך מבינות מה אנחנו יכולים ואמורים לעשות בעולם השונה מהעולם שגדלנו בו כילדים, עולם שיש בו אפשרות לאפשר לכל ילד מגוון אדיר של התנסויות שבית הספר שלפני עשור לא יכול היה להגיע אליהם? תוהה השרה תמיר. לדבריה, בשנה שעברה הוחל במערכות שונות של ניסויים בהובלתה של חנה וירניק, שמטרתן לבחור מהי הדרך הטובה ביותר לשלב את האפשרויות החדשות במערך ההוראה בבתי הספר. כנראה שתהיה יותר מתשובה אחת. כל דבר מתיישן עד שגמרנו את הניסוי.”
בנוסף לכל אלה, התשתית של המערכת מאוד רעועה. גם המכללות צריכות ללמד את המורים לנצל את המיחשוב, שלא לדבר על כך שהתקציב לא מספיק, ולכן עדיין אין שינוי מערכתי שחייב לבוא.”
בהמשך התייחסה לשביתת המורים המתמשכת: אנו נמצאים במהלך שנועד להשיג רפורמה. אם היתה לי ברירה והייתי צריכה להחליט לאן ילך הסכום הראשון – החלטתי שהוא ילך לשכר של מורים ולא לתקשוב, שיקום התשתית הפיזית של בתי הספר. חבל לי שלמרות שעשינו מהלך לא אופטימאלי, לא מושלם אבל שיאפשר עליית שכר למורים אנחנו נמצאים בנתק עם ארגון המורים העל יסודיים ולא מצליחים להגיע להבנה. חשוב להבין שכאשר מערכת החינוך מקצה 5 מיליארד שקל לשכר, היא לא מקצה לדברים אחרים. אני מקווה שלמרות כל המהמורות והקשיים לא נישאר עם מערכת שהגיע להסכמה בלי שתכלול גם את המורים העל יסודיים ותיתן לנו אפשרות לעשות שינוי אמיתי במערכת החינוך. הרבה פעמים מדברים על רפורמה שבסופו של דבר לאחר משא ומתן הופכת לניסוי. ברפורמה המוצעת כרגע, אין מהות חדשה. אני מקווה שנחזור לשולחן הדיונים וניישם רפורמה שמתאימה לחינוך העל יסודי. ”

סגנית נשיא עולמית ומנכל אינטל ישראל, מקסין פסברג אמרה בשיחה ל-The People כי “אינטל משקיעה 30 שנה בחינוך אנחנו מאמינים שהמשאב הטבעי של מדינת ישראל הוא רק המשאב האנושי ואנחנו כולנו מחויבים להשקיע בו, דרך זה אנחנו נצליח להביא את המדינה לשמור על ההישגים על החדשנות, המאפיינת אותנו וגם בסופו של דבר להמשיך את הפיתוח של הקהל העתידי של המהנדסים, הרופאים והכימאים וכל מה שמדינת ישראל יודעת לייצר עד היום. אני חושבת שאם יש משהו שהוא לא נחלה פרטית של הממשלה או של משרד החינוך, זה נושא החינוך, שחייב להיות נחלת הכלל. הייתי שמחה אם הייתי רואה פה יותר מהתעשיינים. יש לנו חלק לא מבוטל בקידום החינוך בכלל ופיתוח היכולות גם אצל המורים בפרט.”
במסגרת תוכנית Intel To The Future הכשרנו 20 אלף מורים שידוע להשתמש בטכנולוגיה כדי ללמד את המקצוע שלהם בכיתה ואחר כך התוכנית לומדים עם אינטל שהעברנ 200 אלף ילדים נועדה להביא את היכולות לכל ילד. השותפות שיש לנו עם משרד החינוך ועם גורמים נוספים כגון תפוח מהווים את הבסיס של האני מאמין – זו לא עבודה של גורם אחד, אנחנו פועלים ליצור את השותפויות ורק בעזרת שותפות אמיתית ביין משרד החינוך, הגורמים בתעשיה והמלכ”רים למיניהם נוכל לעשות מעשה ולהשפיע. זה פרויקט לאומי.
על הבמה אמרה פסברג: “אנו צריכים חזון כמו שיש למדינות כמו יפן וסין שנסתכל קדימה 25-50 שנה ולא מה קורה בבחירות הבאות. נדרשת תוכנית לאומית שתהיה חזקה מחילופי שלטון ושתהיה מסוגלת לקחת על עצמה אתגרים ברורים עם השקעת משאבים הן של הממשלה והן של גורמים אחרים שתוקצנה לחינוך. שינויים במערכות לא מחוללים ביום אחד.”
“(לשרה תמיר) פגשת חלק מהילדים שמייצגים את 200 אלף הילדים שעברו את התוכנית לומדים עם אינטל, הילדים הללו קיבלו חיזוק לכך שמותר לחלום, מותר להתנסות, לחלום על דברים גדולים. היה ילד שרצה להראות לך איך עושים אנרגיה בעזרת הנעל. אנחנו מסתכלים על הדור של המדענים הבאים ואם זה לא יהיה נכון, זה לא יצליח. אם רוצים להוריד עומס ממורים, נמצא דרך למחשב את כל בחינות הבגרות.”

הדוברת השלישית בכנס הייתה מנהלת המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך דר חנה ויניק: “שאלתי את עצמי כמה מאיתנו שומעים אמירות – אנחנו הולכים לבית הספר כדי ללמוד, לאוניברסיטה כדי לרכוש השכלה. נוצרת תפיסה שכדי ללמוד אנחנו צריכים ללכת לאיזשהו מקום. התפיסה מעוותת את ההפנמה שאנחנו לומדים בכל מקום, בכל גיל, בכל זמן. החדרת הטכנולוגיה מאפשרת לנו ליישם את הרצון ללמוד. המיחשוב מסייע לחשיבה, בעיבודי מידע, בפלטים שלא היו לנו בעבר. ביתה ספר הוא לא הבית של הספר. הספר האלקטרוני הזה נמצא בכל מקום ואנחנו עומדים בפני אתגרים חדשים של חשיפה שוויונית לטכנולוגיות. חשיפה ליכולות שלהם להפעיל את הקוגניציה. נותרה לנו דרך ארוכה להתוות את הדרך הנכונה לשימוש במחשב, וכן לשמור על אתיקה וערכים. התעשיה היום עתירת ידע וניסיון ויש לנו הרבה מה ללמוד. אני מודה לקשרי קהילה באינטל – מעבר לתרומה החומרית, אתם גם אנשים נעימים”.

האם המבנה המסורתי של הכיתה ישרוד?

לאחר מכן התקיים פאנל שעסק בשאלה למה להתקוון – כיצד השפיעה ותשפיעה מהפכת האינטרנט על הלימוד בבתי הספר. מנחה הפאנל, פרופ' שיזף רפאלי, אומר כי המצב הבסיסי, כמעט הקלאסי המסורתי של הוראה הוא גם המצב שמשחזרים אותו בכנס – דובר אחד הרבה שומעים, זרימה של מידע שבאה מאוטוריטה אל קהל של מאזינים, אפילו על הנושא הממוחשב, שאמור להיות רווי חידושים מדברים ומלמדים הרבה פעמים באמצעות טכנולוגיה של הדור הקודם. האם זו עתידה של מערכת החינוך? האם נישאר לדבר על העתיד תוך שימוש בטכנולוגית העבר? אנו מתחילים לראות טכנולוגיות חדשות, אך עדיין הן משענות מהיחיד אל הרבים, מהאקטיבי לפאסיבי.
באיזו מידה נתקדם מעבר למודל הזה באיזו מידה נשכיל לרתום את הטכנולוגיות גם מהתמיד אל המורה ובין התלמידים לבין עצמם. הטכנולוגיה החדשה מביאה גלובליזציה, מציבה שאלות חדשות של אתיקה , הטכנולוגיה מושכת להפרטה, מציבה שאלות חדשות ועזות גם של ריכוזיות וגם של בעלות, אתגר גדול להיררכיה, משפיעות על סגנון חיים יש להם מסר לגבי דמוגרפיה, אנחנו קהילה עולמית מזדקנת, אם יהיו פערים דיגיטאליים, ייהנו מהם רק חלק מהאנשים, יש פוטנציאל לשינוי ורואים אותו לדוגמה בויקיפדיה, בקהילות המקוונות, ביוטיוב ועוד.
ד”ר אלון הסגל מאוניברסיטת בר אילן דיבר על רשתות חברתיות והוראה: “500 ישראלים נכנסים כל יום לתוך הפייסבוק. סטודנט החליט שהוא עושה דף בפייסבוק למרצים והשלב הבא היה שליד כל מרצה הוא העלה סיכומי שיעור, חלק מחבריו לכיתה התחילו לתקן סיכומי שיעור, המרצים ראו והפכו את האתר למנגננון לקשר עם התלמידים. היכולת של פייסבוק היא בכך שכל אחד יכול לממשק אליה יישומים והיישום החשוב ביותר הוא הלוח הלבן, יכולת לעבוד ביחד על אותה בעיה. כל אחד מהמשתתפים – מורים ותלמידים רואים מה עושים האחרים ויכולים אפילו להתערב. בארה”ב כל סטודנט מקבל טבעת –לרשת – כלומר רשימת קשרים המונה את חבריו לשכבה ואת המורים. הרשת ממשיכה גם אחרי סיום הלימודים, והמורים הופכים לגורואים. אנשי גוגל טענו כי בפעם הראשונה לתלמידים בבית יש טכנולוגיה גבוהה יותר מזו שבארגונים, אבל צר לי לומר שלמערכת החינוך אף פעם לא היה יתרון טכנולוגי.”

ד”ר דוד פסיג, אף הוא מאוניברסיטת בר אילן דיבר על קצב השינוים העצום שמביא עימו עידן המידע: “אנחנו נעים לקראת נקודה בלתי רגילה באבלוציה של המין האנושי שבה כל מה שאנחנו יודעים מתהפך על ראשו. בשנת 1993 קבע המתמטיקאי סטיבן וינג'י כי קצב השינויים הטכנולוגיים והחברתיים נכנס לעקומה אקספוננציאלית. לכל טכנולוגיה שתצוץ בשנים הקרובות ייקח הרבה פחות מאשר שבע שנים עד אשר רבע מהאוכלוסיה תשתמש בה. לפי קצב ההתפתחות של המחשבים בשנות השמונים חשבו אז שבשנת 2040 יהיה לנו מחשב שיעלה אלף דולר וכוח החישוב שלהם יהיה כמוחו של אדם אחד. הקצב גדל והיום ההערכה היא שזה יקרה בשנת 2020. מחשבי העל באותה תקופה, יוכלו כבר לעשות סימולציה שלמה של עיבוד מוחי של אדם (לשם השוואה לפני כשנה הצליחו מדענים לחקות פעילויות מוחיות של עכבר לאורך שניה אחת, במחשב על) אם כבר יהיו בידינו מערכות מהסוג הזה תחשבו כיצד נצטרך ללמד את הדור הבא?. אם מטילים את קצב השינויים לעתיד היותר רחוק אזי ב-2060 יהיה לנו מחשב שעלותו אלף דולר וכוח החישוב שלו – כמו של כלל מוחות המין האנושי. משהו בלתי רגיל הולך להתרחש – קוראים לתהליך הזה – סינגולריות של מידע. נלך לפתח מכשירים שמסוגלים לחקות מחשבה של אדם – לזהות דפוסים ולהוסיף על הדפוסים הללו מידע. נשאלת השאלה מה מלמדים בעולם כזה.”

פרופ' יורם עשת, ראש התוכנית לטכנולוגית המידע, באוניברסיטה הפתוחה חולק עליו: “על אף ההתפתחות האקספוננציאלית, הקוגניציה שלנו לא השתנתה. הטכנולוגיות מאפשרות לנו אפשרויות רבות. עם זאת הודה עשת כי “הכלים הללו שנראים כמו צעצועים יש להם פוטנציאל לימודי לא קטן.”
למה בנות לא הולכות ללמוד טכנולוגיה?
פאנל שני שעסק בנשים מובילות טכנולוגיה בהנחייתו של יו”ר ועדת הכנסת למעמד האישה, ח”כ גדעון סער. בתחילת הפאנל הציגה ד”ר רונית אשכנזי ממשרד החינוך תוצאות סקר שהראו כי בנות בוחרות פחות במקצועות טכנולוגיים, אך אלו שבוחרות – מתמידות ומצליחות. אלה מטלון, מנכ”לית פורום MIT ליזמות אומרת כי: “מדינת ישראל קטנה וחייבים למצות את הפוטנציאל, וכי אם רוצים לאפשר לכל אחת לממש את הפוטנציאל שלה ואם למישהי יש פוטנציאל להיות מהנדסת מכונות או מדענית גרעין, נכון שהיא תעשה את זה ולא תלך להיות פקידה או פסיכולוגית, עדיף שהיא תלך לאיפה שהכשרונות שלה יכולים להביא אותה. במישור האישי – המקצועות שנחשבים גבריים הם כאלו המעניקים מימוש עצמי, מאפשרים קידום והתפתחות, וגם מאפשרים להביא הביתה שכר מאוד יפה, לעומת זאת המקצועות הנחשבים נשיים מניבים שכר נמוך יותר. יש לנו כל כך מעט משאבים, המוח היהודי שמחולק שווה בשווה בין הגברים לבין הנשים, כמעט לא רואים נשים במדע ובטכנולוגיה ואם כן נראה אותם נעשה ניצול טוב יותר של משאב לאומי.”
ג'ני כהן-דרפלר, מנכ”לית מפעל אינטל בקרית גת: “הערך המוסף של נשים הוא בצורך שיש במדינה במקצועות הללו. הקמנו עכשיו מפעל נוסף והיינו צריכים לגייס כמעט 2000 איש בתקופה מאוד קצרה, ואנחנו בתקופה שמגזר ההייטק פורח, ומה שהאוניברסיטאות מספקות לא מספיק למה שאנחנו צריכים. רק בין 20 ל-25 אחוז מהנשים מסיימות תארים בהנדסה ומקצועות טכניים. אנחנו צריכים יותר עובדים בתחומים הטכניים. יש משאב שהולך לנו לאיבוד ואנחנו זקוקים לו. אלה שמגיעות, לא שורדות לעיתים לאחר לידה. הנשים גם מביאות חשיבה שונה, וזה חשוב בפיתוח מוצרים.”
מיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע בירושלים אומרת כי המגוון הוא חיוני לצורך הצלחה בהייטק, “בירושלים הדבר ניכר בעיקר בהשתלבות חרדים – בעיקר נשים בתוכנה ומקצועות הייטק נוספים. “במחקר שנערך בארה”ב בחנו כמה זמן הורים מקדישים בביקור במוזיאוני מדע להסביר לבנים ולבנות, ומסתבר שהם מקדישים זמן רב יותר להסביר על התהליכים והמוצגים לבנים ולא לבנות, וגם זה אחד הדברים שגורם לפער ברצון של בנות ללמוד מקצועות טכנולוגיים.”
מרים שכטר, הממונה על שוויון בין המינים במשרד החינוך, בחמש השנים האחרונות שם משרד החינוך דגש על שוויון בין המינים, הנושא זכה למשאבים, תקן וכל מה שכרוך בכך. “יצא חוזר מנכל והתחילו פעילויות. הדבר שאני רואה אותו כחשוב – זו השותפות עם גורמים אחרים במשרד החינוך כמו המינהל למדע וטכנולוגיה. יחד עם זאת, הדברים מתבססים על מדיניות, שינוי מיומנויות הוראה – בנות אוהבות ללמוד בקבוצות, ולכן אנחנו מכניסים מודול של החשיבות ללימוד בקבוצה. גם תכני הלימוד בנושאי מדע וטכנולוגיה –כשבנות מקבלות תוכן שנחשב לתוכן של בנים כגון שתי ברכות ממלאים בשני צינורות או רכבת מחיפה לתל אביב וכו', מיד יורד מסך והן לא שומעות מעבר לזה, לעומת זאת לבנים אין חשיבות לתוכן השאלה, הם יודעים או לא יודעים, לבנות יש חשיבות מאוד גדולה – אם זה תוכן של בנים מיד המסך יורד, אם זה תוכן ניטרלי או תוכן של בנות הן מתמודדות הרבה יותר טוב. חשוב לנו לדעת שאם יש את המודעות, שינוי התודעה שלנו לגבי בנים ובנות במקצועות הלימוד ולכן חשוב לנו לגדל בנות ובנים עם הידיעה שמותר לחלום על כל דבר וחשוב שם יחלמו ושיחלמו כמה שיותר רחוק ואנחנו כמערכת לעשות כך כדי לאפשר לכל תלמיד ותלמידה למלא את השאיפות שלהם וכשהפרט מסופק, החברה מסופקת, הכלכלה מסופקת, המדע מסופק, כולם מסופקים.”