המנכ”ל הנכנס של סוכנות החלל הישראלית, מנחם קידרון בכנס החלל לזכרו של אילן רמון: “התקציב יאפשר לקדם אינטרסים מדעיים, טכנולוגיים בטחונים וחברתיים”

בין היתר התמקד קידרון בשימור העובדים בתעשיות החלל בישראל מפני נטישה לחו”ל ושיפור היכולות שלהם כדי להביא את ישראל ליצוא של מיליארדי דולרים בשנה * שר המדע דניאל הרשקביץ שיבח את תמיכתו של הנשיא פרס בשידרוג סוכנות החלל * יו”ר סוכנות החלל פרופ’ יצחק בן-ישראל: יש סיכוי להגיע למכירות של 3 מיליארד דולר

יום אחד לאחר שהוכרז על מינויו כמנהל סוכנות החלל הישראלית, הרצה אתמול (ב’) מנחם קידרון, על חזון תוכנית החלל האזרחית הישראלית. קידרון הודה כי בא מן המוכן לסוכנות העומדת בפני גידול תקציבי.

“היעוד של סוכנות החלל הוא לקדם את האינטרסים המדעיים, הטכנולוגיים, החברתיים הבטחוניים והכלכליים של המדינה על ידי ניצול החלל, וכן לתרום לרווחת החברה באמצעות שירותים מבוססי טכנולוגית חלל, לאפשר מחקר מדעי שבו נפתח יכולות ואבני בנין.” אמר קידרון.

“בשורה התחתונה עלינו להביא להגדלת היקף המכירות של תעשיות חלל ותעשיות תומכות חלל במיליארדים. אם התוכנית תרוץ ותתממש ויהיה גיבוי ממשלתי טוב כמו שניתן בחודש האחרון והתקציב ימשיך לזרום אפשר יהיה להגיע לאחוזים קטנים מהשוק העולמי אבל זה ימדד במיליארדים. ולחזק את הקשר בין השימוש בחלל והחברה בישראל.” הוסיף.

ביום ראשון השבוע פרסם משרד המדע כי שר האוצר ד”ר יובל שטייניץ, ושר המדע והטכנולוגיה פרופ’ דניאל הרשקוביץ, הגיעו להסכמה על השקעה של 165 מיליון שקלים בתחום החלל האזרחי בשנתיים הקרובות. התקציב, שיועבר לסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, יועד להשקעה במחקר ופיתוח טכנולוגיות חלל שבהן קיים לישראל יתרון יחסי.

בעקבות החלטתם לפני שנתיים של נשיא המדינה ושל ראש הממשלה על מינוי צוות לגיבוש תכנית שמטרתה הפיכת ישראל לשחקנית בעלת משמעות בשוק החלל העולמי, ובהמשך לדיון בין משרד המדע והטכנולוגיה לבין אגף התקציבים במשרד האוצר, הוחלט להשיק תכנית שעיקרה תמיכה במחקר ופיתוח בסיסי ויישומי וקידום שיתוף פעולה בין-לאומי בתחום החלל האזרחי.

תכנית החלל האזרחית תיושם בשנתיים הקרובות בהיקף כולל של 165 מיליון שקלים ומטרתה להגדיל את היקף הפעילות של החברות הישראליות הפועלות בתחום החלל בשוק העולמי. במסגרת התכנית, תינתן תמיכה במחקר ופיתוח של חברות בינוניות וקטנות על מנת לסייע בתהליך צמיחתן ובנושאים שבהם ישראל מתאפיינת ביתרון יחסי. נוסף לתמיכה במחקר היישומי, תינתן תמיכה למחקר אקדמי בתחום החלל ולפרויקטים חינוכיים. כמו כן, מדגישה התכנית את התמיכה בשיתוף פעולה עם מדינות מובילות נוספות בתחום לפיתוח לוויינים, מצלמות וטילים המשמשים לתצפית למטרות אזרחיות, לתקשורת ולחקר החלל.

“ההשקעה שעליה הוחלט היא רק שלב ראשון בתכנית החלל הישראלית שמקדם משרד המדע והטכנולוגיה” אמר מנכ”ל משרד המדע והטכנולוגיה מנחם גרינבלום. “ב-2013 תישקל הגדלה נוספת של התקציב בהתאם לפרויקטים ולתכניות לשיתוף פעולה עם מדינות אחרות שעליהם אנחנו מתחילים לעבוד כבר היום”.

קידרון התייחס להמלצות ואמר: “תוכנית החלל האזרחית התגבשה בשנתיים האחרונות על ידי משרד המדע וסוכנות החלל בסיוע צוות גדול של משתמשים בהם פרופ’ חיים אשד שהשכילו במאמץ לא קטן אל מול קשיים תקציביים ולבטים לשכנע להקצות את המשאבים כדי להריץ את תוכנית החלל”.

“כולנו יודעים שהחלל הוא משאב אסטרטגי. אין לי ספק שהפעילות בחלל היא מנוף טכנולוגי אדיר. אם נלך המון שנים אחורה, לפני שהאמריקנים נכנסו לחלל הם לא עשו את זה למטרות עסקיות או כדי למכור תצלומים של הירח. המטרה (מן הסתם מלבד המטרה הפוליטית של נצחון על הרוסים, א.ב.) היתה הפיתוח הטכנולוגי. הטכנולוגיה שבה נעשה שימוש בחלל כוללת כמעט את כל התחומים האפשריים: חומרים, תוכנות, תקשורת, אלקטרוניקה, מיחזור, אורך חיים של מוצרים. דברים שאם לוקחים את כולם יש דברים שאפשר ליישם גם במוצרים ביתיים לחלוטין.

“נסינו ברפאל לשכנע לקוחות לרכוש מיקרו לווינים ויצא לנו להיפגש עם נציגים מדינות מפותחות למחצה, היה שר הכלכלה הסלובקי שבא לתהות על קנקננו, שאלתי אותו, הרי תמונות אתה יכול לקנות בזיל הזול, למה לך לפתח לווין והוא ענה: “אנחנו מסתכלים על פיתוח הכלכלה והבנו שחלל זו פלטפורמה שתאפשר לנו לפתח את התעשייה.

“בישראל התמקדנו במערכות שיגור ובלוויני תצפית ותקשורת בזכות המצב הבטחוני וכן פיתחנו יכולות בבניית לוויינים קטנים. כשמסתכלים ימינה ושמאלה רואים שהעולם הולך חזק לקראת אותן מטרות.. היתרונות שלנו הולכים ונשחקים ואנו מתחילים לראות ברחבי העולם לוויינים קטנים לא מעט ועם ביצועים לא רעים. השוק הבטחוני בארץ מצומצם וגם למכור לווינים צבאיים בחו”ל זה בכלל לא פשוט. השוק הגדול הוא השוק האזרחי, השאלה איך מגיעים אליו, התקציבים בארץ מאוד מצומצמים. סוכנויות חלל בחו”ל מטפלות בתקציבים של מאות מיליונים ומיליארדי דולרים. כל מנת להרים את המערכת, למנוע יציאה של אנשים (אנשים שאין להם אתגר מחפשים אתגרים ובהעדר תוכניות עתידיות ותוכניות מו”פ – מחפשים במקום אחר) – עלינו לבנות אבני בנין אטרקטיביות וטובות יותר. זול לא מספיק צריך ביצועים טובים, ואם זה יהיה זול וגם טוב יותר עדיף. התחרותיות בעולם קשה מאוד. לפני 5-6 שנים היה לנו ברפאל קל למכור מערכות חלל, בשנה שנתיים האחרונות לא הצלחנו. בכל תחרות שאתה מפסיד אתה מאבד יוקרה.”

“בשעה טובה התוכנית אושרה על ידי הממשלה בינתיים לשנתיים בהן היא תזכה לתקציב של 160 מיליון שקל. יש לנו חמישה יעדים עיקריים: להביא למצב שהחלל הלאומי האזרחי שנוכל למצב את המדינה בתוך 5 המדינות בכל הקשור למדע וטכנולוגיה בחלל לקיים לווינים בחלל למטרות מחקר ושימושים, לשפר תשתית ידע במקומות שיש לישראל יתרון יחסי.”

“התקציב יחולק בצורה הומוגנית בין התעשיות, האקדמיה, פרויקטים, פיתוח טכנולוגיות ועוד. משקל חזק מאוד ינתן לטכנולוגיות של מיזעור, חיזוק יכולת התקשורת ושיתופי פעולה בינלאומיים בדגש על מדינות מובילות (ראו ידיעה נפרדת). הכוונה למנף את התקציב על ידי שיתופי פעולה בין אם מחו”ל ובין אם קבלת מימון נוסף מהציבור כך שיהיה לנו תקציב נאות שיגדיל את הסיכוי לעשות את זה בזמן.”
“קודם כל סל”ה צריכה להתארגן. אי אפשר להרים פרויקט של 160 מיליון שקל בשנתיים עם ראש סוכנות ומזכירה. כולנו באים מתעשייה כזו או אחרת ונבחנים עסקית. כדי להבחן עסקית צריך לחזק את הפרויקט. יש דרכים להתארגן ונעשה זאת בתמיכת המשרד.”

“לפני שנה נחתם הסכם בין סוכנות החלל הישראלית לסוכנות החלל האירופית. עד כמה שידוע לי בחודשים הקרובים אמורים נציגים מאירופה להגיע לפה. אנחנו רוצים לשים על השולחן נושאים שיש להם ולנו עניין משותף בהם. הסוכנות הזמינה סקר ש פרוסט אנד סאליבן זכתה במכרז לבצעו, והיא החלה לראיין את מקבלי ההחלטות בתעשיות החלל השונות. הכוונה שלהם היא להבין מה היכולות של מדינת ישראל בתחומי החלל כדי שזה יהיה פרמטר נוסף בהחלטה על איזה נושאים לרוץ יחד. אני קורא לתעשיות להציג כמה שיותר דברים שיש כדאיות להשקעה בהם. הכוונה שלנו היא לנסות להצטרף ל-ESA, זה לא קל. המדינה היחידה הלא אירופית שהצטרפה היתה קנדה ובסוכנות חושבים שעשו טעות.”

“תחום נוסף אותו אקדם: שיתופי פעולה בין התעשיות לבין עצמן. שמתי לי כדגל לעשות מה שניתן כדי להביא לשיתוף פעולה בין התעשיות בישראל. אני מכיר את התעשיה האווירית וקצת פחות את אלביט וכמובן טוב את רפאל. כולם יהודים כולם מדברים עברית ולכולם אותה מנטליות. אם נשים בצד את כל השטויות נוכל להגדיל את שיתוף הפעולה. אני אעשה כל שביכולתי על מנת להביא את זה.”

עוד בסדר העידפויות של המנכ”ל הנכנס – הצטרפות למיזמים בינלאומיים נוספים, כגון פרויקטי חלל בתוכנית המו”פ האירופית. “גם החיבור עם אקדמיה הוא חשוב זה משום ששם אנו בונים את אבני הבניין שנים קדימה. ברפאל אנחנו עובדים עם הטכניון על 2-3 יכולות להנעה חשמלית בהספקים נמוכים ביעילות גבוהה. פיתוח קתודות שקשה להשיג ועוד. אני בטוח שיש עוד נושאים רבים שאפשר לעשות. הקשר עם האקדמיה הוא מהותי ואנחנו מתכוונים להשקיע בזה ולעודד את הקשר.

הקריטריון להצלחת היוזמה לפיתוח ענף החלל בישראל הוא הוא הזמנות, מכירות והסתכלות אל העתיד, העתיד הוא גם בנוער והשאלה היא איך מציתים את הדמיון על ידי תוכניות מעניינות וטובות אך גם בעלות סיכויי מימוש בשלבים מהירים ומתקדמים.
“לסיכום,” אומר קידרון. ” המיצוב בחלל קיים, הפוטנציאל קיים. התוכנית לא פשוטה, היא אתגרית. במספר שנים לעשות מהפכה מהסוג שהזכרתי פה לא קל אך היא ברת מימוש מחייבת תמיכה ותקציב לאורך זמן ואני מאמין שהמשרד והממשלה ימשיכו לתמוך. התוכנית דורשת נחישות והתמדה במילוי משימות, ניהול ושיתוף פעולה אמיץ ואפקטיבי בין כל גורמי התעשייה והאקדמיה. כל אלה אני מאמין יאפשרו לממש את החזון ולהפכו למציאות.”

השר הרשקוביץ: “התחלנו באפליקציות צבאיות אבל העתיד טמון בתוכנית האזרחית”
במסיבת העיתונאים שהתקיימה בבית חיל האוויר ביום ראשון, אמר שר המדע דניאל הרשקוביץ: “מדינת ישראל היא מעצמה בחלל לא רק יחסית לגודלה אלא מעצמה נקודה. יש רק כעשר מדינות בעולם שיש להם את כל היכולות בתחום החלל – הן בפיתוח וייצור לווינים, גם מעטפת, גם המטעד, גם הציוד שבתוך הלווין. לוויינים הם מוצר לא פשוט כי הם פועלים בסביבה לא ידידותית – שינויי טמפרטורות, קרינה קוסימית חזקה, הנושא של פיתוח וייצור לווינים, שיגור לווינים שאמנם את הפזייקה אנחנו לומדים בתיכון, יישום שונה של פיזיקה שאנחנו לא רגילים לה, וכמובן תחום התקשורת עם לוויינים.”

“להרבה מעצמות אין את כל היכולות. ישנם תחומים שבהם אנחנו בהובלה בעולם, כמו לוויינים קלי משקל בסדר גודל שמשקלם קטן פי 10 מלוויינים אירופאים דומים ופי 5 מלוויינים אמריקנים דומים, דרך לווינים המצוידים במצלמות מולטי ספקטראליות והיפר ספקטראליות, לווניי SAR – מבוססי מכ”ם. בכל התחומים הללו אנחנו בחזית הידע וטכנולוגיות מתקדמות מאוד. מדינת ישראל היא גם מדינה שיש לה יחסית לגודלה מספר גדול יחסית של לוויינים – כ-10 לווינים פעילים.

“כל מה שקורה בחלל שהתחיל כאפליקציות צבאיות מלווייני ריגול, בעולם כולו הןא הפך או משנה כיוון בצורה חדה מאוד לאפליקציות אזרחיות כאשר היום הנפח האזרחי עולה על הנפח הצבאי. כולנו צרכנים של חלל אם זה ב-GPS, אם זה בתקשורת או בתחומים אחרים, לכן הנפח גדל מאוד. תחום החלל מגלגל כמה מאות מיליארדי דולר לשנה. כשנכנסתי לתפקידי לפני שלוש שנים וקיבלתי את האחריות על סוכנות החלל הפוטנציאל האדיר היה ניכר מיד ומה שגם ניכר מיד היה שמדינת ישראל הגיעה למעמד הזה עם מעט מאוד השקעות ממשלתיות. עם השקעות ממשלתיות ראויות וסבירות מאוד ביחס לתשואה האפשרית מדינת ישראל יכולה למנף ולנצל את מעמדה המיוחד כדי להגיע לגבהים חדשים.”

“לצורך הנושא הזה עניינו לפני כשנתיים את נשיא המדינה, שהוא אדם של חזון ורואה את הכיוונים העתידיים שאליהם הולך עולמנו, ובפגישה משותפת בבית הנשיא בהשתתפותם של ראש הממשלה ושל כל המובילים בארץ בתחום החלל הוחלט על הקמת ועדה או צוות בראשות מנחם גרינבלום מנכ”ל משרד המדע והטכנולוגיה והאלוף במילואים יצחק בן ישראל שהוא יו”ר סוכנות החלל ויש לו תארים ויכולות רבות אחרות. והצוות הזה הכין תוכנית מפורטת שהוגשה לנשיא ולראש הממשלה שמראה כיצד ניתן בהשקעה מתאימה להביא את סוכנות החלל הישראלית – דהיינו את כל תעשיית החלל האזרחית בישראל לגבהים חדשים.”

“על אף שהתוכנית מרשימה, כמו שקורה בתוכניות ממשלתיות מכאן ועד לביצוע המרחק רב, אבל הודות למאמצים בלתי נלאים של כל הנוגעים בדבר, ובראש ובראשונה את מאמציו של גרינבלום לניהול משאים ומתנים בלתי פוסקים ולחצים ודיונים עם האוצר והגורמים השונים הגענו לאחרונה לסיכום חתום עם משרד האוצר ביגוביו המלא של ראש הממשלה על הקצאה של כ-180 מיליון שקלים לשנתיים הקרובות כדי להוציא את התוכנית לדרך. סכום זה קטן מהסכומים המופיעים בהצעה המקורית אבל הוא ניתן מתוך הנחה שהדברים צריכים להיעשות באופן הדרגתי. מינוף ומיצוב מעמדה של ישראל האפשרות להיפתח ולהפוך למעצמה שתתבלט גם בתחומים אחרים בחלל שהיום אנחנו נמצאים פחות או תחומים אחרים שאנחנו רוצים לפתח.”

התוכנית מהווה שינוי דרמטי ואינדיקציה להכרה של המדינה על מוסדותיה, של הממשלה בחשיבות התוכנית. ובאמת אנו יכולים לומר גם שהקשרים שיש לנו בתחום החלל עם מדינות אחרות מקרינים גם על קשרים בתחומים מדיניים, אציין את הביקורים של האנשים כאן, לפחות על חלק מהמבקרים הבכירים בכנס הופעלו לחצים כבדים מגורמים אנטי ישראלים בארצותיהם לנסות למנוע את ביקורם פה מתוך הבנה ותובנה שהדברים משקפים את מערכת היחסים של מדינת ישראל ורק בהתערבות מנהיגי המדינות האנשים באו לכאן.”

יו”ר סוכנות החלל, פרופ’ יצחק בן ישראל: ” הכוונה שלנו היא לקדם את השימושים האזרחיים בחלל – קרי מדע וכלכלה בכל המישורים האפשריים, לא רק פיתוח לוויינים אלא גם מחקר מדעי ולכן חלק מההשקעות יהיו באוניברסיטאות. נקדם גם שיתופי פעולה בינלאומיים כדוגמת השיתוף שיש לנו עם הצרפתים בלווין ונוס שנמצא כמעט לפני סיום. אנו רוצים להרחיב את שיתופי הפעולה הבינלאומיים ולהשקיע בארץ בכל המישורים החל מהאקדמיה, דרך חברות קטנות וכלה בתעשיית החלל.

“לתוכנית שני דגשים:” אומר פרופ’ בן-ישראל: “שימור והעמקה של היתרון שיש לנו היום בלוויינים קלי משקל. אנו רוצים לרדת מ-300 ל-150 ול-100 קילו, זה יתרון עצום כי אז אפשר יהיה לשגר את הלווין ממטוס. הדגש השני הוא על לווייניי התקשורת. לוויני תקשורת הם לווינים כבדים, גיאוסטציונריים. מדובר בתחום התופס נפח הולך וגדל בכלכלה העולמית ומתוך 250 מיליארד דולר של שוק הלוויינות העולמי, כ-150 מיליון מגלגלים לוויני תקשורת. אם סופרים את השירותים סביב זה, מגיעים ל-200 מיליארד דולר ומכיוון שאנחנו אחת המדינות הבודדות שיכולה לבנות לוונים כאלה אנחנו רוצים לבנות יתרון יחסי, שהיה לנו ונשמט מידינו ולהישען על תעשיית האלקטרוניקה המפותחת בארץ ולגרום לכך שתעשיית החלל בארץ שהוקמה כדי למלא את צרכי הביטחון תגיע להיות מרכיב מרכזי בכלכלה. אם נצליח להיות משהו כמו 2% מהשוק הזה זה כבר 5 מיליארד דולר מכירות שמבחינה מאקרו כלכלית זה מספר משמעותי.”

“אנחנו בתחילת הדרך, צריכים לבנות גם את הסוכנות עצמה, לבנות את המנגנונים ואם אכן התוכנית תוכיח שהתקוות שתלינו בה מתגשמות, אני מניח שהתקציב שיעמוד לרשותנו ילך ויגדל.בתוכנית המקורית נעשתה עם כל התעשיות, מנחם קדרון היה בצוות שישב על גיבוש התוכנית. אם נצליח התקציבים יגדלו ואנחנו מקווים להגיע בתוך חמש שנים למכירות של מוצרי חלל לא ביטחוניים בהיקף של מיליארדי דולר בשנה. ברגע שנחצה את הקו הזה התעשיה תעמוד על רגליה ולא נצטרך להשקיע בה מלמטה.” סיכם פרופ’ בן-ישראל.