מלוגיקה לא וורבלית ללוגיקה וורבלית

ב-30 השנים האחרונות, נעשים מחקרים בעלי השפעות מרחיקות לכת באשר להבנת מבנה פעולתו של המוח ובאשר למהותה של התבונה, ויש בהם כדי לתת כיווני מחשבה לגבי חיים תבוניים בחלל. נתמקד בשני תחומים. תחום אחד, הוא לימוד קופים להשתמש בשפת סימנים והתחום השני, הוא חקירת הלוגיקה הוורבלית

ב30- השנים האחרונות, נעשים מחקרים בעלי השפעות מרחיקות לכת באשר להבנת מבנה פעולתו של המוח ובאשר למהותה של התבונה, ויש בהם כדי לתת כיווני מחשבה לגבי חיים תבוניים בחלל. נתמקד בשני תחומים. תחום אחד, הוא לימוד קופים להשתמש בשפת סימנים והתחום השני, הוא חקירת הלוגיקה הוורבלית.

בשל מבנה אנטומי שונה של מערכת הקול, קופים אינם מסוגלים לפתח יכולת דיבור כמו בני האדם. לעומת זאת, יש להם שפת סימנים שבעזרתה הם מתקשרים בינם לבין עצמם. מתוך מטרה לנסות לתקשר עם קופים, נערכו ניסיונות ללמד אותם שפת סימנים ושימוש בהם. התברר, שנסיונות אלה זכו להצלחות לא מעטות1. מעקב אחר קופים אלה, הראה שהם מסוגלים לבצע את אשר אותם לימדו – ביצוע פעולות תקשורתיות מורכבות. הם ממציאים סימנים חדשים, מצרפים מילים באופן עצמאי, יוצרים משפטים חדשים תוך שימוש בכללי תחביר, במילות התנייה ובמילות יחס. הגילויים המשמעותיים ביותר היו שהקופים גילו גם יכולת הבנה דו לשונית ויכולת הוראה לשונית. דיוויס מציין למשל ש"כל השימפנזים שגדלו במשפחות בני אדם היו דו-לשוניים, הם הבינו חלק גדול מהשפה האנגלית וגם את שפת הסימנים… והקופים מסוגלים לתרגם משפה אחת לאחרת"2. בניסויים אחרים, קופים הצליחו ללמד קופים אחרים את שפת הסימנים שאותה למדו3. מקרה מעניין נוסף ויתכן בעל משמעות רבה, הוא זה של "שימפנזים שהעניקו שמות משלהם לחגים כגון חג ההודיה וחג המולד – בשר ציפור ועץ הממתקים בהתאמה"4. האם יש בכך כדי להעיד על חשיבה מופשטת אצל קופים?
באשר לפונקציות הוורבליות של המוח, ידועות היום שתי עובדות יסוד חשובות ביותר. ראשית, ברור היום מעל כל צל של ספק שהיכולת הוורבלית ממוקדת בהמיספרה השמאלית של המוח וכי מרכיבים שונים של יכולת זו אינם ממוקדים, במקום אחד בלבד, אלא מפוזרים במקומות שונים כמו תווך שמות העצם הנמצא בשלושה מקומות, התווך הפעלי, תווך יצירת המילים והמשפטים הנמצא בשני מקומות5. גישה חדשה שפותחה בשנים האחרונות אשר באה לבדוק מוחות של קופים מעלה קווי דמיון למוח האנושי באשר להמיספרה השמאלית של שימפנזים. על פניו נראה שגם אצלם היכולת הוורבלית נמצאת בהמיספרה השמאלית6. יכולתם של קופים ללמוד שפה גם אם היא שפת סימנים, עשויה להיות בעלת משמעות בענין זה. מאחר ששפת סימנים היא שפה לכל דבר (יש בה שמות עצם, פעלים, מילות התנייה והעברת מסרים ומחייבת בניית משפטים), מתעוררת אפשרות אם כי כרגע רק תיאורטית, שגם במוחם של קופים קיימת דיפרנציאציה "גיאוגרפית" של מוקדים האחראים על פונקציות לשוניות שונות.
מאחר וחיים תבוניים בכל רמה טכנולוגית שהיא מחייבים יכולת וורבלית, המחקרים שנעשים על מוחות הקופים פותחים דלת לקו מחשבה העשוי להאיר פן נוסף בהתפתחות האדם ובהתפתחות חיים תבוניים במקומות אחרים ביקום.

מעבר לפונקציה התקשורתית שבלעדיה לא אפשריים בכלל חיים קהילתיים ותבוניים, קיים ביכולת הוורבלית ובמימוש שלה, גם מימד של חשיבה לוגית. מתצפיות, אפשר לראות שהן תינוקות והן בעלי חיים מגיבים לסביבתם. אצל תינוקות, קליטת מילים ושימוש בהן לצורך תקשור עם הוריהם, דורשת את הזמן שלה עד לרכישת המיומנות של השימוש בשפה. הבנת הסביבה בה הם חיים, נעשית בצורה לא וורבלית. צורת התגובה של בעלי חיים לסביבתם שונה משלנו. מה שנראה כסביר, הוא שיכולת המבעים הקולית שלהם היא מאוד מצומצמת. אם בכל זאת קיימת אצלם איזו שהיא יכולת וורבלית, הרי שאפשר להתייחס אליה כאל יכולת זניחה. לבדיקתן של צורות חשיבה אלה, יש לעשות הבחנה בין שתי צורות חשיבה לוגית והן לוגיקה של חשיבה וורבלית ולוגיקה של חשיבה לא וורבלית.

הלוגיקה מטבעה עוסקת בהבחנה בין טיעונים תקפים לטיעונים בלתי תקפים. צורות פעולה מוכרות של הלוגיקה הן טענות כמו אם "א" אז "ב", ואם "א" ו"ב" פסוקים כלשהם, אזי פסוק "א" ו"ב" אמיתיים, אם ורק אם "א" ו"ב" שניהם אמיתיים וכו'. אנו רואים שקיים קשר של התנייה. בשל פעולתה של הלוגיקה בתוך השפה בין שהיא כתובה או מדוברת או בשניהם יחד, בכל צורת התנייה שהיא, בסיס פעולתה של הלוגיקה היא המילה ולכן לוגיקה זו מוגדרת כלוגיקה של חשיבה וורבלית.

הלוגיקה הוורבלית מטפלת במשפטים בודדים ובמידת הקשר ההתנייתי שלהם, כאשר עם סיום טיפולה במידת ההתנייה, הקשר והתקפות בין שני משפטים, היא עוברת לשני המשפטים הבאים. הלוגיקה הלא וורבלית מטפלת בתמונות ובמערכי צלילים. בניית הטיעונים בלוגיקה הלא וורבלית, תעשה על ידי השוואת תמונה מסויימת עם תמונה נתונה ובחינת הזהות ביניהם והשוואת צליל מסוים לצליל נתון, כאשר הטיעון הוא, אם קיים יתר או חסר בנתון או נתונים מסויימים, ביחס לתמונת המקור או לצליל המקור, הרי שאפשר לפסול את המידע המבוקש או לקבלו למרות שונותו מהמקור. בלוגיקה זו, מוחלטות אינה הכרחית. השוואת מידע כל שהוא למידע מקור, יכולה להצביע על שוני בדרגה זו או אחרת ועדיין מידע זה יהיה תקף.

מבחינת האבולוציה האנושית, הרי שיכולת הדיבור באה בשלב מאוחר ביותר. התגובות לסביבה היו פיזיות ויכולת ההבעה הקולית היתה מצומצמת, משהו בנוסח השמעת קולות והמהומים. המוקדים המוחיים היחידים שהיתה להם נגיעה להתנהגות ולתגובות, היו הראייה והשמיעה. במובן זה האדם לא היה שונה מכלל בעלי החיים, תפישתו והבנתו את הסביבה היו ללא מילים. הוא ביצע שלושה סוגי התאמות, תמונה לתמונה, קול לקול ותמונה לקול. מבחינת התאימות קיימים שני סוגי מופעים. מופע אחד הוא התאמה מלאה. התמונה שהוא רואה היום דומה בצורה מלאה לתמונה שראה אתמול ומופע שני הוא התאמה חלקית – מצב בו התמונה שהוא רואה היום שונה במעט מזו שראה אתמול, למשל העננים שהוא רואה. לכך היו משמעויות שונות, למשל אם ירד גשם או לא ירד גשם, או גובה הצליל של נהמות בעלי חיים. האם הוא שומע מספר קטן של נהמות או מספר גדול של נהמות, האם מדובר בבעלי חיים מסוכנים מבחינתו או בעלי חיים ששימשו אותו לציד. הדבר חשוב כאשר הוא שומע את בעלי החיים מרחוק, כאשר הם עדיין מחוץ לשדה הראייה שלו. ההתניות של האדם בשלב אבולוציוני זה אינן מילוליות. זהו שלב הלוגיקה של החשיבה הלא וורבלית שלו.

ההתניות הופכות למילוליות רק משעה שהוא מתחיל לדבר. אם נתייחס לתווכים השונים אותם הזכרנו – תווך שמות העצם, תווך הפעלים ותווך יצירת מילים ומשפטים, קיימות שתי אפשרויות באשר לתהליך התפתחותם. אפשרות אחת שהם התפתחו במקביל עם התפתחות המוח והם היוו משום פוטנציאל שהמתין לרגע המתאים (מצב של מוכנות להשתמש בהם)7 או שהם התפתחו באופן הדרגתי. ראשית, התפתח, תווך שמות העצם מכיוון שהאדם החל לתת שמות לכלל התופעות שראה, שנית התפתח תווך הפעלים מכיוון שהאדם היה חייב לבטא את עצמו ביחס לפעולות שהוא מבצע וכו'. איזו משתי האפשרויות היא נכונה, קשה ואולי בעצם בלתי אפשרי לדעת. מכל מקום, ניתן לקבל בבטחה את ההשערה שמשעה שהאדם פיתח ושכלל את היכולת הלשונית שלו, הוא החל גם לפתח לוגיקה של חשיבה וורבלית. עם התחזקותה של לוגיקה זו, הלך ופחת השימוש בלוגיקה של חשיבה לא וורבלית. עם זאת, השימוש בלוגיקה הלא וורבלית לא נעלם ועדיין יש לו שימושים. סביר להניח שמקומה של לוגיקה זו נמצא בתחום של החשיבה האינטואיטיבית, היא משמשת בבחינת מסד לתובנות שהופכות למילים, למשפטים ולטקסטים כתובים.
אם נקבל כהנחה שחיים תבוניים בעלי מידה זו או אחרת של טכנולוגיה קיימים על פני כוכבים אחרים, נצטרך לקבל את הרעיון שגם הם מעלים על הכתב את מחשבותיהם וגם אצלם כמו על כדור הארץ, חל מעבר מלוגיקה של חשיבה לא וורבלית ללוגיקה של חשיבה וורבלית.

הערות

1. דיוויס פלורה – שפת בעלי חיים. הוצאת מסדה, 1978, עמ' 11-61.
2. שם, עמ' 27.
3. שם, שם; סטובר דואן – "הכל נשאר במשפחה" מדע פופולרי, פברואר, 1998, עמ' 40.
4. סטובר דואן – שם, עמ' 41.
5. Damasio Antonio, Damasio Hanna – “Brain and Language” Scientific American,
September 1992, p. 63.71.
6. p.46-48. Theodore Gideonse – “Aping Language” Newsweek, January 19,1998
7. מזר חיים – "אבולוציה של חיים תבוניים" כל כוכבי אור גיליון 3 1997 עמ' 129-133.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~328042460~~~98&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

25 תגובות

  1. מיכאל:
    אינני חייבת לך כלום.
    ממש לא מזיז לי אם הבנת או לא.
    תגיד לי,אתה התפסחת?איזה אינטרס צריך להיות לי לשלוח לרועי?מה הסיפור שלך?
    בעניין הגאווה היתרה:כן,היא בהחלט תוצר מולד שהתווסף לי..למראית העין העיוורת של האינטרנט ועוד פחים מיוחדים בדרך העולם.
    אבל ,לא מעניין אותי אם כך דימויי האשלייתי בעינייך.

  2. הוגין:
    שטויות הגאווה היתרה הם מקום מגורייך הקבוע. לא אני סוחף אותך לשם ורבים אף העירו לך על זה.
    אני חוזר ואומר שאם את דוברת אמת את יכולה לשלוח לרועי את הפתרון וכל עוד את נוקטת בשפת הביבים המתנשאת שלך את רק משכנעת אנשים בכך שאפילו לא הבנת את הבעיה.
    בואי נעשה כאן משאל ונראה מי מן המגיבים הבין את דברייך.
    אני מוכן לענות במקומך ולומר שאת לא.
    אני מבקש מן האחרים לענות בכנות ולהביא בחשבון את העובדה שאם מישהו יאמר שהוא הבין – אבקש גם ממנו לשלוח לרועי את הציורים.

  3. עוד דבר מיכאל:
    אני מוכנה להתערב איתך על שום כסף ש90 אחוז מקוראי האתר הבינו את ההדמייה שתארתי אך ה10 אחוזים שאתה אוחז בקנאות חומרית/מסכית/מוחית. חוסמים את כל השאר מלראות באור בהיר את דברי או סתם 'משקשקים' מחסימה 'ראשית'.
    עזוב,אתה סוחף אותי לשטויות וגאווה יתרה,חבל על עצמי ועל כולנו.

  4. מיכאל:

    1)משהו המוגדר כ'נמתח' חייב להיות אלסטי וגמיש.
    2)ראה המשך הפעלול בשאר תגובותי וקשר בינהם.
    3)אני תמיד צודקת!:)ולבטח כשמדובר בסוגיות והקושיות שביני לבינך.
    רגע,רגע,רגע,למה אתה לא מודה שנתתי פתרון נכון?אה?אהה?

    שבת שלום לכולם:)

  5. אני בהפסקה קטנה בין שני אירועים ואנסה להשחיל כמה תגובות.

    אריה:
    זו אכן חידה מגניבה.
    ברגע שיש פתרון ואפשר להדגים אותו אז יש הוכחה. היפה הוא שאפשר להדגים את הפתרון מבלי להסתמך על ידע כלשהו בטופולוגיה.
    אתה אומר שיהיה קשה לפתור אותה עם דגם ביד אז הרשה לי להפתיע אותך ולומר שלדעתי – דגם ביד רק יקשה על הפתרון.
    ארחיב קצת בעניין כי אני חושב שזה מעניין ואולי זה יעזור למישהו בפתרון אבל זו תהיה עזרה הגונה ולא רמז.
    קבלתי את החידה מחבר כאשר בילינו יחד בתורנות שמירה על הישוב.
    באותו חלק של התורנות היינו אמורים לשבת ברכבנו ולראות אם לא נכנס לישוב איזה רכב חשוד או שרכב של תושב יוצא ממנו כשהוא נהוג בידי גנב.
    השעה הייתה עשרה לאחת בלילה והתורנות הייתה אמורה להסתיים באחת.
    חברי צייר את הציור ונתן לי להסתכל.
    את עשר הדקות האחרונות של התורנות בלתי כאשר אני מסתכל על התמונה ועל הכביש לסירוגין אבל לא פתרתי את הבעיה.
    באחת בלילה הסתיימה התורנות.
    הסעתי את חברי לביתו והתחלתי לנהוג חזרה לביתי – מרחק של דקה אחת של נסיעה.
    היתרון של אותה דקה היה בכך שלא יכולתי להביט בדף ולכן מיד כשהגעתי הביתה התקשרתי לחברי ואמרתי לו מה הפתרון.
    העניין הוא בכך שכוח הדמיון – כאשר הוא משוחרר מכל מיני הגבלות כמו משחק עם המודל או – במקרה שלי – התבוננות חוזרת ונשנית בתמונה – הוא הרבה יותר גדול.
    אמנם לא עשיתי את הטעות שהוגין עשתה כאשר קראה לאחד החלקים גומייה וידעתי ששום דבר בחידה לא אומר שמשהו שמתחתי או כיווצתי יחזור לצורתו המקורית אבל למרות זאת – המבט החוזר ונשנה בציור תפקד כמעין כוח מחזיר שמנע מדמיוני להפליג רחוק מדי.
    למעשה – את כל החידות הטופולוגיות שפתרתי מימי (והן אינן מעטות) – פתרתי רק במחשבה וללא מודל.
    אין לי ספק שכך קל יותר.
    במקרה אחר שבו הראתה לי איזה ידידה משחק מסוים שבו צריך להפריד לולאה של חבל מאיזה מתקן של עץ (היא הראתה לי את החידה בזמן שנסענו יחד לישיבה כלשהי בצבא) – חשבתי על החידה איזה דקה ואז פשוט – מבלי להחזיק את המשחק בידי אמרתי לה (היא לא הכירה את הפתרון) – עשי כך, עכשיו תעשי כך, עכשיו עשי את זה ועכשיו את זה ופתאום היא נשארה עם הלולאה מופרדת מ מן המתקן מבלי שהבינה מה קרה שם. את שארית הדרך בילינו כאשר היא מסבירה בטלפון למי שנתן לה את המשחק איזה דבר מופלא קרה כאן.
    למעשה זה לא היה כה מופלא. אני – בגלל שנהגתי – הייתי משוחרר מן ההגבלות שמציב המודל על מחשבתי.

    הוגין:
    בסדר – איך שאת רוצה.
    נראה אותך מציירת סדרת ציורים המדגימה את הפתרון.
    אני מציע שתשלחי אותה לרועי צזנה.
    אם פתרת את הבעיה אז לצייר את הציורים הללו ממש קל.
    אני, כמובן, בטוח שלא פתרת אבל יש לך דרך פשוטה ביותר להזים את טענתי.

    תומר:
    מה זה "לעבור דרך הטבעות"?
    אי אפשר לקרוע אותן (וכאמור – גם לא להדביק). הן עשויות – נאמר – מפלסטלינה אבל קצת יותר טובה – כזו שלא נקרעת ולא נדבקת – מחד – אבל שאפשר לעוות אותה על ידי מתיחה וכיווץ של חלקים ממנה באיזו מידה שנרצה.
    אני קורא לזה "חומר טופולוגי".
    חומר כזה שאם אתה מקבל כעך שעשוי ממנו אתה יכול לעוות אותו לצורה של ספל עם ידית.

  6. תומר,גמישות של גומיה מסוגלת להרבה דרכים לולייניות ,במיוחד אם יש לה תימוכין של טבעות היקפיות ניידות.

  7. יסלחו לי מלומדי:
    הודין ,בוגין,נונין שמונין הוגין לא טועה ולא שוגה!!!עליכם ללמוד לקרוא היטב ובהיר את ההתחלה ולהבין גם כיצד ה'נציב-לולאה' התחתון, מתהפך לאחר ליפוף הגומייה סביבו ויוצר סגירה של שני העיגולים יחדיו.

  8. חידה מגניבה, מתאימה לשמש כאייטם של קוסם, למרות שזה לא קסם. זה מזכיר חידות פירוק והרכבה של צורות העשויות מוטות מתכת מכופפים, שהיו נפוצות פעם. נראה לי שהנוכחית יותר קשה. אני חושב שזה קשה לפיתרון לא רק באמצעות מחשבה מופשטת, אלא קשה גם כשיש לך דגם תלת ממדי ביד.

  9. אני חייב לרוץ לסדרה של אירועים משפחתיים.
    כל ה"פתרונות" שהוצגו עד כה שגויים.
    אין לי סרט של הפתרון.
    אם ייתחשק לי אנסה למצוא זמן לצייר סדרת תמונות המבהירות אותו.
    בינתיים ביי

  10. מיכאל:את ה'גומיה' המאוזנת העליונה יש למתוח מטה ולהביאה מתחת לאנך ה'מוצק'/היציב התחתון:כך יפגשו שני העיגולים.(ללא קריעה וללא חירור).
    טוב,מקווה שלא נפלתי בפח הפזיזות לרצותך:)

  11. אין לי מושג מה הפתרון אבל אני מניח שהפתרון כרוך בהצמדת 2 הלולאות ללולאה אחת.

  12. רענן:
    אינך מסביר דבר.
    אתה רק מראה שהחלטת לקרוא לסוג חשיבה מסויים בשם "לא חשיבה".
    במקום לנתח מה שלדעתך מי שפותר את הבעיה עושה אני מציע שפשוט תפתור אותה ורק אחרי זה תדבר.

  13. התיאוריה שלי לגבי הציור הזה היא שמי שפותר אותו עושה זאת אותו באמצעות חשיבה מילילית ואני אסביר. למרות שהוא לא משתמש במילים בפועל כדי להגיע לפיתרון, הוא עדיין משתמש בסוג של לוגיקה ותבונה. אותה לוגיקה היא תוצר, מה לעשות, של שפה. אם אדם שבמקרה רכש לא שפה (היו מקרים כאלה של ילדים שגודלו ביער ע"י זאבים למשל) ולא נעשה מאמץ ללמד אותו שפה כלל, יצליח לפתור את זה, אז אומר שאכן קיימת חשיבה לא מילולית. אגב אפילו ההנחיות של הציור מבוטות במילים כך שזה עוד קושי נוסף שעל אדם ללא שפה להבין, הציור מבטא בעיה שיש לפתור.
    גם לגבי חיות יש לי ספק , גם אם חיות פותרות איזו שהיא בעיה נניח משתמשות במקל כדי להגיע לבננה זה עדיין לא אומר שיש להם חשיבה לא וורבלית, זה אומר רק שיש להם תבונה שמוטבעת בהם מבחינה גנטית מראש

  14. רענן:
    הנה – ציירתי לך אתגר:
    http://docs.google.com/View?id=dgz8mg3w_338gpbx35fr
    נראה אותך פותר שאלה זו באמצעות חשיבה מילולית (או ללא חשיבה כלל).

    אגב, הוגין: את שכבר התעלית מעל לשלב המילים מוזמנת לנסות לפתור זאת בדרכך.

  15. מילה,מילים הם הלכה למעשה:ה'פיגומים והסולמות' על מנת שלא ניפול לתהום הנשיה(שכחה עצמית).
    הן הכלים וההשכלים (תבניות בינה), שהתפתחו בתהליך אבולוציה ממושך ואולי גם 'פתאומי' מדרגות ה 'רצון החופשי'-(ואקראי לכאורה)
    ,כמו יצר הקיום הסתמי,הבא מאינסטנקט והדחף-לשליטה,פעולה והתרבות ועד> להתרוממות לעבר 'רצון גבוה יותר' והמודע לדחף עליון יותר(כ'זכרון'קצר ועד ארוך טווח לשמירת העולם-כיקום!).
    מובן :שמי, שאינו מצוי עדיין בשלב ההפנמות העמוק הנחוץ לו לשלב 'לקיחת האחריות' על התכונה הוורבלית ותפקידה היקר,יקח לו יותר 'זמן' והשתהות ממושכת להבין מסר זה.

  16. אגב, בבעיות טופולוגיות זה עוד יותר בולט.
    אנסה למצוא זמן לצייר לך בעיה כזאת ונראה אותך מתמודד אתה.

  17. רענן:
    כנראה שאין לך ניסיון בעניין כי אני משתמש בזה, כאמור, לצורך פתרון בעיות גיאומטריות (בין השאר) ואם אתה חושב שאפשר לפתור בעיות גיאומטריות ללא מחשבה אז או שאינך יודע מהי בעיה גיאומטרית או שאינך יודע מהי מחשבה.

  18. מיכאל:
    מניפולציה של תמונה בדימיון בלבד ללא הוספת מילים זה דמיון ולא מחשבה. בשביל לחשוב חייבים מילים, אחרת זה רק רגשות ותחושות או דמיון.

  19. רענן:
    אקדים ואומר שחשיבה לא וורבאלית בוודאי קיימת.
    למשל – כאשר אני פותר בעיה בגיאומטריה (דו או תלת ממדית) – חלק גדול מן החשיבה הוא מניפולציה של התמונות בדמיון.
    ברור שהיכולת הוורבאלית היא יכולת חשובה אבל היא אינה אופן החשיבה היחיד.
    את המאמר שעליו אתה מגיב לא קראתי בעבר ורפרפתי עליו רק עכשיו – בעקבות תגובתך.
    המאמר שואל לקראת הסוף שאלה בדבר מה קדם למה – השפה כאמצעי תקשורת או ככלי חשיבה.
    את הפתרון לשאלה זו מצאתי, לדעתי, מזמן (הרבה לפני שהמאמר הזה נכתב) ולאחרונה – עם תחילת פעילותי באתר הידען, גם כתבתי מאמר המתאר את התשובה:
    https://www.hayadan.org.il/birth-of-language-1110084/

  20. האם ניתן לחשוב ללא מילים? כיצד תיתכן לוגיקה לא וורבלית או חשיבה לא וורבלית? אם זה לא וורבלי איך ניתן לקרוא לזה "חשיבה"? אולי אפשר לקרוא לזה "הרגשה" או "תחושה", ניתן לפחד או לכעוס גם בלי מילים.
    לוגיקה זו ממלכת השחור או לבן, "לוגיקה לא וורבלית" כמו שתוארה כאן היא ממלכת הגוונים האפורים ולכן לדעתי היא לוגיקה עמומה ולא לוגיקה במובן הקלאסי של המילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן